היצרות קנה הנשימה הינה מצב רפואי חמור ומסוכן, בו נפגעת בריאותו של אדם עקב היצרות של קנה הנשימה שלו. הפגיעה הבריאותי יכולה להתבטא בשלל דרכים ואף להוביל, במקרים מסוימים, למותו של החולה. לעיתים, המצב הרפואי מחמיר עקב אבחון לקוי של היצרות קנה הנשימה. המעט שניתן לעשות במקרים כאלו, הוא לממש את זכותו של הניזוק ולקבל פיצויים מהצוות הרפואי שהתרשל.
היצרות קנה הנשימה – קווים לדמותה
כדי להבין מתי קורית רשלנות באבחון היצרות קנה הנשימה וכיצד ניתן לקבל את כספי הפיצויים המגיעים לניזוק, יש להכיר תחילה את תופעת היצרות קנה הנשימה. כפי ששם התופעה מעיד עליה, היצרות קנה הנשימה הינה תופעה בה היקף קנה הנשימה קטן. כתוצאה מהיצרות זו, החמצן לא מגיע באופן סדיר אל הריאות, מה שמקשה על התפקוד הכללי של האדם.
היצרות קנה הנשימה – השלכות
היצרות קנה הנשימה גורמת להשלכות קשות על החולים. כל תאי הגוף שלנו זקוקים לחמצן כדי לתפקד. ללא זרימה שוטפת של חמצן, התפקוד של התאים ייפגע וישפיע על החולה. ישנם חולים אשר מתקשים לבצע פעולות פיזיות פשוטות בעקבות היצרות קנה הנשימה, דוגמת קימה וישיבה, הליכה, אכילה ועוד.
חולים אחרים סובלים מפגיעה קשה במיתרי הקול אשר מובילה לעיתים לאובדן מוחלט של יכולת הדיבור. לבסוף, כאשר היצרות קנה הנשימה הינה קיצונית וממושכת, הרי שהחולה אף יוכל למצוא את מותו בעקבות אותה היצרות.
היצרות קנה הנשימה – גורמים
ישנם מספר גורמים אפשריים להיצרות קנה הנשימה. רבים מהגורמים הם ניתוחים וטיפולים פולשניים לקנה אשר גרמו לתגובה לא רצויה של הגוף, בדמות היצרות קנה הנשימה. בניתוחים רבים מבוצעת אינטובציה למנותח, פעולה בה מוחדר קנה מלאכותי אל תוך קנה הנשימה של המנותח במטרה לשמור על זרימת אוויר תקינה אל תוך ריאותיו של המטופל ומשם אל דמו. זוהי אחת הסיבות העיקריות לתופעת היצרות קנה הנשימה אצל חולים.
היצרות קנה הנשימה – תסמינים
ניתן לזהות תסמינים לתופעת היצרות קנה הנשימה אצל חולים. החולים יהיו חלשים יותר ועייפים יותר, יתקשו בביצוע פעולות יום יומיות וירגישו חולשה כללית. כאשר חולה מגיע לרופא עם בעיה שכזו וידוע כי החולה עבר ניתוח הכולל אינטובציה בניתוח קודם, יש להפנות אותו במיידי לאבחון היצרות קנה הנשימה.
היצרות קנה הנשימה – רשלנות רפואית
כאמור, היצרות קנה הנשימה גורמת להידרדרות תפקודית אצל החולה. ככל שעובר זמן רב יותר עד שהחולה זוכה לטיפול, כך הנזקים יתעצמו ויכולת התפקוד של החולה תיפגע. מנגד, זיהוי ואיתור מהירים של תופעת היצרות קנה הנשימה וטיפול מידי בבעיה יוכלו למזער נזקים ואף למנוע כל פגיעה צמיתה שהיא.
אם כן, ישנה חשיבות קריטית לאבחון ולטיפול המהיר. כאשר היה אפשר לאבחן את תופעת היצרות קנה הנשימה וזו לא אובחנה כראוי, הדבר יגרום לנזקים משמעותיים לחולה אשר יכלו להיחסך לו ניתן לו מענה רפואי הולם.
באותם מצבים בהם תופעת היצרות קנה הנשימה לא אובחנה כראוי, ניתן יהיה לתבוע את המוסד המטפל אשר היה אחראי לאבחן את ההיצרות בתביעת רשלנות רפואית. התביעה לא תרפא את החולה אך תעניק לו פיצויים כדי נזקו שיסייעו לו לכסות את העלויות העודפות שנגרמו לו עקב הרשלנות שחווה.
חשבו, למשל, על מטופל שבעקבות רשלנות רפואית איבד את קולו. כעת, יהיה עליו להסתייע בשלל ציוד נוסף כדי להצליח לתקשר ולמעשה יכולת התקשורת שלו עם אנשים לעולם לא תהיה כפי שהייתה. המעט שיוכל לעשות הוא לקבל את סכום הפיצויים המגיע לו, ולרכוש בעזרתו את הציוד הדרוש להתמודדות מיטבית עם המגבלה החדשה שנכפתה עליו.
תביעת הרשלנות הרפואית
כאמור, על המטופל להגיש, באמצעות עורך דינו, תביעת רשלנות רפואית. תביעת הרשלנות הרפואית תתמקד בשלושה יסודות. יסוד ההתרשלות, יסוד הנזק ויסוד הקשר הסיבתי. נדון בכל אחד מהיסודות הללו בנפרד.
יסוד ההתרשלות
התרשלות מוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין הישראלית. התרשלות מוגדרת כפעולה החורגת מסטנדרט הפעולה הסביר אשר היה מצופה ממנו. סטנדרט הפעולה הסביר המצופה מרופאים וצוותים רפואיים, הוא גבוה יחסית. נקודת ההשוואה היא אל מול אנשים באותו תפקיד, דהיינו רופאים, ולא מול אדם מן השורה שאינו רופא.
מכיוון שזהו המצב ואלו הם פני הדברים, רופא אשר לא אבחן היצרות קנה הנשימה היכן שהיה מצופה ממנו לאבחן תופעה זו, התרשל במילוי תפקידו. הוכחה כי הרופא אכן לא זיהה באופן נכון את הבעיה למרות שזיהוי שכזה מצופה ממנו, הינה הוכחה של יסוד הרשלנות בתביעה.
כדי להוכיח כי רופא אכן התרשל ולא זיהה כראוי בעיה רפואית, רצוי להציג חוות דעת מטעם רופא מומחה אחר. חוות דעת זו תגרוס כי אכן מצופה מהרופא הסביר, באותן הנסיבות, לאתר את הבעיה ולאבחן את תופעת היצרות קנה הנשימה. חוות הדעת היא זו אשר תוכיח כי הרופא אכן חרג מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו.
יסוד הנזק
כאמור, היסוד השני שיש להוכיח בתביעה הוא יסוד הנזק. ייתכן כי רופא התרשל התרשלות חמורה במהלך תפקידו אך התרשלות זו לא גרמה לכל נזק שהוא. נניח, למשל, כי רופא התבלבל בזיהוי מטופלת והעניק לה טיפול שהיה מיועד למטופלת אחרת. מדובר בהתרשלות חמורה ביותר שאין לה כל מקום.
אולם אם הטיפול החלופי לא הזיק, ואולי אף הועיל למטופלת בפועל וזו לא התנגדה לטיפול אלא הסכימה לו ורצתה אותו, הרי שלא יהיה מקום לתביעת רשלנות קלאסית שכן למרות ההתרשלות, לא קרה כל נזק. מכיוון שכך, מחובת התביעה להוכיח כי אכן נגרם נזק למטופלת. גם הנזק יכול להתבסס על חוות דעת רפואית המצביעה על הנזקים שנגרמו לחולה.
יסוד הקשר הסיבתי הוא הקושר את שני היסודות הקודמים. לא די להוכיח כי קרתה התרשלות וכי נגרם נזק. יש להראות, באמצעות הקשר הסיבתי, כי ההתרשלות היא זו שגרמה לנזק. לכן, הקשר הסיבתי יצביע על כך שהנזק קרה בעקבות התרשלות הרופא. הוכחת קשר זו תשלול טענה כי הנזק היה קורה גם ללא ההתרשלות.
הקשר הסיבתי נחלק לשני קשרים סיבתיים – קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. קשר סיבתי עובדתי מוכח באמצעות חוות הדעת האמורות, הקושרות בין ההתרשלות לבין הנזק. הקשר הסיבתי המשפטי, לעומתו, לא מתבסס רק על היסודות העובדתיים אלא גם על כללים משפטיים דוגמת צפיות וסיבתיות. אותם יוכיח עורך הדין המטפל בתביעה.
חשוב לדעת כי לא אחת תביעות רשלנות רפואית לא מגיעות לפסק דין, אלא נסגרות בהסכם פשרה אל מול חברת הביטוח. להסכמי הפשרה יתרונות משמעותיים עבור הלקוחות. ההסכם מבטיח את קבלת הפיצויים, מה שאין כן בהתדיינות משפטית הנתונה לשיקול דעתו של השופט. בנוסף, הפשרה חוסכת זמן רב של התדיינות וכן הוצאות משפטיות רבות. משכך, היא אינטרס לכל הצדדים.
חשוב לבחור בעורך דין נזיקי שהוא אוטוריטה בתחומי הרשלנות הרפואית. בחירה בעורך דין שכזה תמקסם את סיכויי ההצלחה של התביעה. מנגד, בחירה בעורך דין משיקולי עלות שכר טרחה תוך התפשרות על איכות הייצוג, תפגע בסיכויי ההצלחה. הזול – עלול לעלות ביוקר.
