רשלנות רפואית באבחון לוקמיה עלולה לגרום לאיחור חמור בזיהוי המחלה ולקיצור משמעותי של תוחלת החיים. מתי הופכת האבחנה למקרה של רשלנות וכיצד פועלים בנושא? כל המידע לפניכם:
מאפייני מחלת הלוקמיה
לוקמיה (”סרטן הדם”) נמנית עם אחת ממחלות הסרטן ומקורה במח העצם – הרקמה שאחראית לייצור כל תאי הדם בגוף. מח העצם הוא למעשה חומר ספוגי שממלא את חללי העצמות ומייצר 3 סוגי דם מרכזיים:
- תאי דם אדומים המייצרים המוגלובין ומעבירים באמצעותו חמצן מהריאות לרקמות הגוף ואת דו-תחמוצת הפחמן מרקמות הגוף לריאות בחזרה.
- תאי דם לבנים שמהווים חלק ממערכת ההגנה הגופנית נגד זיהומים וגורמים זרים.
- טסיות דם שמייצרים קרישי דם בעת פציעה לטובת עצירת הדימום וסגירת הפצע.
מכיוון שלוקמיה מוגדרת כהתרבות בלתי מבוקרת של תאי דם לבנים, היא מוציאה מפעולתם התקינה את תאי הדם הלבנים. בנוסף, נוצרים במח העצם תאים חדשים בריבוי משמעותי הנקראים בלסטים. תאים אלו אינם בשלים בפועל ולכן לא יתפקדו כתאים לבנים תקינים.
המשמעות היא שכעת לא קיימת הגנה יעילה מפני זיהומים, יחד עם הפרעה להתפתחותם התקינה של יתר תאי הדם, מה שיוצר אנמיה (מחסור בתאי דם אדומים) וטרומבוציטופניה (מחסור בטסיות דם). כל אלו מגבילים את יכולתו של הגוף להילחם בחיידקים, זיהומים ווירוסים.
רשלנות רפואית באבחון לוקמיה והשלכותיה
עקרונית, סיכויי ההחלמה בלוקמיה מאוד תלויים באבחנה המדויקת של סוג הלוקמיה וזוהי הנקודה בה נפגשים השדה הרפואי והמשפטי. ככלל אצבע לטיפול במחלת הסרטן, ככל שאבחון המחלה מוקדם יותר כך עולה הסיכוי לריפוי ולהחלמה ממנה ולכן הרופאים נדרשים לאבחון מדויק ומהיר ככל יכולתם.
אלא שבלוקמיה, תאים לבנים מתים בקצב משתנה – מאיטי והדרגתי אצל הסובלים מלוקמיה כרונית (CLL) ומהיר במיוחד אצל חולים קשים. מבחינה סטטיסטית כ-60% מהחולים צפויים להאריך 5 שנים בערך מרגע האבחון.
ולכן כל עיכוב באבחון עלול לגרום לנזקים קשים ביותר לחולה ואף לקצר משמעותית את תוחלת חייו. במקרה של טעות באבחון, עיכוב באבחון או אפילו העדר אבחנה שהתבררו בדיעבד כמחלת הלוקמיה על כל אחת מצורותיה ודרגות חומרתה, סביר שיתעורר חשד לרשלנות רפואית והדבר מקנה לנפגעים את הזכות להגיש תביעת פיצויים מתאימה לבית המשפט.
הגורם המשפיע ביותר על סיכויי ההחלמה – הגיל
הסטטיסטיקה הרפואית מראה שמרבית החולים בלוקמיה הם מעל לגיל 50. ואם נדייק יותר, הרי שכמחצית מהחולים אובחנו כחולים בסרטן הדם כשגילם היה למעלה מ-65 שנים. כמובן ישנם גם חולים בגילאים צעירים יותר, שאצלם סיכויי ההחלמה מהמחלה טובים וגבוהים הרבה יותר.
על פי נתונים מהמכון האמריקאי לחקר הסרטן, כ-3% בלבד ממקרי התמותה מלוקמיה התרחש בקרב צעירים. ככל שעולים בגיל עולים גם אחוזי התמותה. עוד נתונים מאותו המאמר התייחסו ל-13% תמותה מעל גיל 55 ול-30% תמותה בגיל 70.
לפיכך, הגיל הופך לפקטור מרכזי מאוד אך כמובן גם תזמון האבחון של המחלה ובשלב שבו היא נמצאת. ככל שמדובר בסרטן אלים ומהיר יותר ובגיל מבוגר יותר, כך סיכויי ההחלמה הולכים ופוחתים.
אבחון לוקמיה כרונית
לשמחתנו, הביטוי הכרוני של המחלה כבר ניתן לניהול בעשורים האחרונים אם היא מזוהה בשלב יחסית מוקדם. במצב כזה, ניתן להימנע מטיפולים אגרסיביים ומהשתלת מח עצם.
את המחלה עצמה ניתן לאתר בספירת דם שגרתית ולטפל בה על ידי תרופות שמאזנות את רמת החלבונים הקיימים בדם. תוצאות הטיפול מביאות את רוב החולים להאריך חיים ובאיכות נאותה.
בדיקות לאבחון לוקמיה לסוגיה
את מחלת הלוקמיה ניתן לאתר גם מבלי תלונות על סימפטומים מעוררי חשד, באמצעות בדיקת דם פשוטה ושגרתית. כאשר מטופל מגלה תסמינים מחשידים שייתכן ומאותתים לקיומו של סרטן הדם, על הרופא להפנות את המטופל לבדיקות הבאות:
- בדיקות דם לאיתור רמות נמוכות של טסיות דם או כדוריות דם לבנות
- בדיקה גופנית שתצביע על סממנים המזוהים עם המחלה כמו עור חיוור, כבד וטחול מוגדלים או נפיחות בבלוטת הלימפה.
- דגימה ממח העצם – אם שתי הבדיקות הקודמות מביעות חשד מוגבר ללוקמיה תבוצע נטילת דגימה ממח העצם במותן המטופל, על ידי מחט ארוכה ודקיקה.
בנוסף לאלו ייתכנו מספר בדיקות נוספות שיאששו את האבחנה לגבי סרטן הדם, סוג המחלה הספציפי והשלב בו היא נמצאת. נתונים אלו יסייעו להחליט על סוג הטיפול הרלוונטי: הקרנות, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים, השתלת תאי גזע ועוד.
חשיפת רשלנות רפואית באבחון לוקמיה
ישנם מקרים שבהם לא קיימים סימפטומים עד לשלב מאוחר של המחלה, מה שעשוי להוליד אבחון מאוחר או להעיד על אבחון שגוי או העדר אבחנה שבוצע קודם לכן.
מכיוון שתסמיני המחלה משתייכים גם למחלות אחרות (כמו למשל שפעת), יש לפעול במקצועיות רבה כדי לספק את האבחנה המדויקת ולהימנע משליחת המטופל לביתו עם טיפול תרופתי ממושך שבפועל יספק למחלה קרקע פורייה להתקדמות באין מפריע.
צורות ביטוי נוספות לרשלנות רפואית באבחון לוקמיה יכולות להתקבל גם במהלך הטיפולים שבוצעו אחרי אבחון המחלה וגם במעקב אחריה כעבור תקופה מהטיפולים שבוצעו.
בכלליות ניתן לומר שאבחנת הלוקמיה מתייחסת הן לאבחון המחלה עצמה והן לאבחון הסוג המדויק ושלב המחלה שיניבו את אופן הטיפול המתאים. זוהי שרשרת שבה כל מחדל או כשל עלולים לעלות בחייו של המטופל או לגרום לו לנזקים בלתי הפיכים.
את מי תובעים בגין רשלנות באבחון וכיצד?
מכיוון שהוכחת הרשלנות מוטלת תמיד על הצד התובע, חשוב לפעול כאן מול עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ושידע להצביע על נקודת הכשל המדויקת של הרופא המטפל, לרוב תוך כדי גיבוש חוות דעתו של רופא מומחה מטעם עורך הדין.
כאשר חולה סובל מנזקים בעקבות טיפול רפואי לא מתאים או השלכותיה של מחלה בשלב מתקדם, הרי שניתן לבדוק האם חלה התרשלות באבחון המחלה ולתבוע פיצויים מהגורם המטפל.
גורם זה במקרה של מחלת הלוקמיה יכול להיות בדמות מספר רופאים מטפלים – מרופא המשפחה שהתעלם מתסמינים אפשריים או שלא הפנה מטופל לבדיקת דם תקופתית על אף גילו המבוגר והעובדה שלא ביצע בדיקת דם מזה זמן רב, דרך רופא מומחה כמו המטולוג או מנתח כירורגי וכלה במוסד הרפואי בו טופל הנפגע ומדיניותו גרמה לכשל מסוים באבחנה הרפואית.
חשיפת הקשר הסיבתי בין התרשלות ונזק
על מנת לתבוע רשלנות רפואית באבחון לוקמיה, נדרש עורך הדין לפנות למומחה רפואי מתאים לתחום הפגיעה כדי שיספק חוות דעת מקצועית לעניין הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזקים. חוות דעת זו אמורה לשפוך אור על מערך קבלת ההחלטות והפעולות הרפואיות שייתכן וגרמו לכשל ולהצביע על הפרת חובת הזהירות מצד הגורם הרשלני ובאופן שגרם לליקוי בשלב האבחון.
רק לאחר מכן וככל שמצא המומחה קשר סיבתי, ניתן יהיה לפעול הלאה ולהגיש תביעת פיצויים לבית המשפט. עורך הדין יוכל להעריך את תוצאות התביעה בהתאם לניסיונו ולכן חשוב להיעזר מראש בגורם בקיא ומנוסה שכבר צבר ניסיון עשיר והצלחות יפות בתיקים מהסוג הזה.
חוויתם רשלנות רפואית? אנו נדאג לזכויותיכם!
משרד עורכי הדין אונגר שויגמן מתמחה בדיני רשלנות רפואית ומחזיק בהצלחות משפטיות רבות. הניסיון המקצועי, נוסף על ידע עשיר ומגוון מאוד בנושא מסייעים ללקוחותינו לחזות את אפשרויות המשפט שעומדות בפניהם ולבחור בדרך האסטרטגית שתניב תוצאה משביעת רצון ככל האפשר.
לתיאום פגישת התייעצות צרו קשר ונשמח לפעול עבורכם במסירות, מקצועיות וללא פשרות עד למיצוי הליכי התביעה.
אבחון מחלת הלוקמיה בשלב מוקדם הוא קריטי מאוד למניעת התפשטות של המחלה והחמרת מצבו של החולה עד אובדן מוחלט של סיכויי ההחלמה. ככל שאבחון לוקמיה נעשה באיחור רב יותר, כך נוטה הסרטן להתפשט בגוף החולה באין מפריע בעוד שסיכויי הריפוי מהמחלה הולכים ופוחתים.
אבחון לוקמיה ראשוני מבוצע לרוב באמצעות תשאול המטופל, בדיקת התסמינים שהוא סובל מהם ביצוע בדיקה פיזית מקיפה ובחינת ההיסטוריה הרפואית שלו. בהמשך לכך לרוב מופנה המטופל לספירת דם מלאה. לבדיקות הדם נהוג להפנות מטופל כאשר הוא מדווח לרופא המשפחה או לרופא מומחה על תסמינים מסוימים, או מציג תסמינים קליניים כדוגמת עייפות מוגברת, אנמיה, בלוטות לימפה מוגדלות, טחול או כבד מוגדלים, הזעה לילית, זיהומים חוזרים ונשנים, אובדן משקל, חולשה, כאבי עצמות, אובדן תיאבון או קוצר נשימה. כאשר ממצאי הבדיקות חריגים יש להפנות את המטופל להמשך בירור מול מומחה המטולוגיה וביצוע ביופסיית מח עצם.
כדי להגיש תביעת פיצויים בעקבות רשלנות רפואית באבחון של לוקמיה נהוג לפנות לעו”ד מתחום הנזיקין המתמחה בתיקים מסוג זה. עורך הדין מפנה את הלקוח לקבלת חוות דעת מקצועית מרופא מומחה להמטולוגיה על מנת לזהות האם אכן התרחש מחדל באבחון מחלת הלוקמיה במקרה האמור. בהמשך לכך מתבצע אומדן של הנזקים שנגרמו ללקוח וחישוב של סכום הפיצויים שניתן לתבוע מהגורמים האחראים למחדל. בשלבים הבאים, מגובש כתב התביעה ומובא לדיון בערכאות משפטיות.
ניתן לשפר במידה ניכרת את הסיכויים לקבלת פיצוי כספי בתביעות רשלנות רפואית באבחון לוקמיה, על ידי פנייה לליווי של עו”ד רשלנות רפואית באבחון מחלות סרטניות. ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין עם ניסיון בתיקים כאלו, מסייע להוכיח את הקשר בין הפגיעה שנגרמה לתובע לבין ההתנהלות הרשלנית מצד רופאיו. הוכחת קשר זה היא הבסיס להצלחה בתביעת הפיצויים וזכיה בה, כמו גם להגדלת גובה הפיצוי הנקבע לטובת התובעים בבית המשפט.
