מחלת וגנר זו מחלה דלקתית אשר פוגעת בדרכי הנשימה בצורה חמורה וקטלנית. אי לכך, ישנה חשיבות מכרעת לאבחון המחלה בשלבים ההתחלתיים שלה ולפני שהיא הופכת למחלה מסכנת חיים. לצערנו הרב, לא אחת אנו שומעים אודות מקרים של רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר שגרמו לנזקים מרחיקי לכת ובלתי הפיכים למטופלים. במאמר הבא נסביר מה ניתן לעשות, אם הגעתם חלילה למצב כזה.
מדוע כה חשוב לאבחן את מחלת וגנר בשלב מוקדם?
מחלת וגנר היא מחלה הפוגעת בזרימת הדם למערכת הנשימה, וגורמת לפגיעה רב-מערכתית בגופם של הלוקים בה. אדם החולה במחלת וגנר עלול לסבול גם מפגיעה בכליותיו, בדרכי השתן ובעיניו. בין הסיבוכים שעלולה לגרום להם המחלה, ישנם גם נזקי עור, נזקים למערכת העצבים, וכן פגיעה בלב, במידה והמחלה איננה מאובחנת בשלב מוקדם דיה, ומצליחה בשל כך להתפשט לרקמות נוספות בגוף. בהינתן פוטנציאל הסיבוכים שהמחלה עלולה לגרום להופעתם, קל להבין מדוע אבחון מוקדם של מחלת וגנר הוא כה קריטי.
ההשלכות של רשלנות רפואית אבחון מחלת וגנר עלולה לגרור
במקרים שבהם מחלת וגנר איננה מאובחנת בזמן, החולה עלול לסבול מפגיעה רב מערכתית, עד למצב של סכנת חיים ממשית. פירוש הדבר הינו שגם כאשר מחלת וגנר, כשלעצמה, נראית לעיתים כמצב רפואי מינורי, תוצאותיה יכולות להיות הרסניות ביותר ואף להעמיד את חיי החולה בסכנה, ובפרט אם הוא משויך לקבוצת סיכון.
על הנזקים שעלולים להיגרם בשל רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר
מחלת וגנר, הידועה גם בתור “גרנולומטוזיס ע”ש וגנר, או כגרנולומטוזיס עם פוליאנגאיטיס (דלקת בכלי דם רבים), היא מחלה דלקתית שמקורה אינו ידוע, ופוגעת בהרבה מאיברי הגוף. מחלת וגנר משתייכת לקבוצת המחלות הדלקתיות הווסקולריות, קרי – מחלות דלקתיות הפוגעות בכלי הדם. למותר לציין כי הדלקת עצמה אינה זיהומית, אלא דלקת ממקור אוטואימוני (כזו הנגרמת בשל תגובת נגד של מערכת החיסון). הנזק שעלול להיגרם בעקבות אי אבחון של מחלת וגנר במועד, הוא נזק רב-מערכתי, הכולל לרוב פגיעה בדרכי הנשימה העליונות, פגיעה ריאתית, ונזק הנגרם לכליות. בנוסף אלו, עלולה המחלה לגרום גם לפגיעה במפרקים, פגיעה בסינוסים, נזקים לעיניים ונזקי עור.
רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר על רקע הקושי הכללי בגילוי המחלה
חשוב לדעת כי מחלת וגנר הינה מחלה נדירה למדי שלא פשוט לאבחן אותה. האתגר באבחון המחלה נובע מן העובדה שלמחלת וגנר אין תסמינים האופייניים לה באופן בלעדי, אם כי מגוון תסמינים נרחב המיוחס לשלל מחלות שונות ושכיחות יותר, לרבות מחלת ריאות, סרטן הריאות, מחלת כליות, וכן הלאה. יתרה מכך, בחלק מן המקרים בשלביה הראשוניים של המחלה, המטופל עשוי שלא להציג תסמינים כלל. כך שאבחון מחלת וגנר יכול לארוך חודשים ארוכים.
אבחון מוקדם של מחלת וגנר יכול לאפשר מתן טיפול למחלה בשלביה המוקדמים, ובהתאם לזאת – לשפר באופן משמעותי את מצבם של החולים בה, עד כדי היעלמות הסימפטומים לחלוטין. באותו האופן בדיוק, אבחון המחלה באיחור, עלול להוביל לנזקים כבדים לאדם הלוקה בה, בשל פגיעה נרחבת במנגנונים שונים בגוף החולה שעלולה, בהעדר טיפול שיבלום אותה, להסתיים בנזקים בלתי הפיכים לבריאותו.
אולם חשוב לסייג ולומר כי חרף האתגר במתן אבחנה מבדלת למחלת וגנר, משום היותה חולקת תסמינים מסוימים עם מחלות אחרות – אין הדבר פוטר את רופאיו של החולה, מביצוע בירורים ובדיקות אבחנתיות לשם זיהוי המחלה. נהפוך הוא, דווקא מפאת הקושי לספק אבחנה מיידית למחלת וגנר על סמך הסימפטומים שהחולה מציג בלבד, הרופאים מצופים להפנות מטופלים המציגים תסמינים רלוונטיים או בלתי מוסברים לאורך זמן, לבדיקות מקיפות ולבצע תשאול מעמיק באשר להיסטוריה הרפואית של המטופל.
העילות להגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון של מחלת וגנר
בהמשך לאמור לעיל, במקרה שבו חרף התסמינים שהמטופל הציג, רופאיו לא דאגו להפנותו לביצוען של בדיקות אבחון רלוונטיות, ככל שמצבו הבריאותי של החולה החמיר בשל אי אבחון המחלה במועד, עלולה לקום לו עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר, כנגדם.
להלן הדרכים השונות שבהן רשלנות רפואית מסוג זה עשויה לבוא לידי ביטוי:
- בירור חלקי ובלתי ממצה של התסמינים שמציג החולה – המתבטא בין ביתר באי הפנייתו לביצוע בדיקת נוגדנים ובדיקות רלוונטיות נוספות לשלילת המחלה.
- פענוח לקוי של תוצאות בדיקות – למשל, אבחון מוטעה של מחלת וגנר בתור סרטן ריאות או שחפת, על סמך הממצאים בצילום החזה של החולה, והפנייתו לטיפולים לא מתאימים. מחדל כזה עלול להוביל הן לתופעות לוואי לא רצויות, והן לאובדן זמן יקר, שראוי היה להקדיש לטיפול בבעיה האמיתית כדי להקל על סבלו של החולה ולשפר את סיכויי ההחלמה שלו.
- אבחון המחלה במועד מאוחר מדי – עלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים לחולה שמועד מוקדם יותר סביר שניתן היה למנוע. למשל, כשל נשימתי או כשל כליות המחייב השתלת כליה עקב אי גילוי של מחלת וגנר בשלביה הראשוניים.
האם יש דרך להימנע מרשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר?
כאשר מטופלי מגיעים אל רופא המשפחה שלהם ומדווחים על הסימפטומים שהוצגו לעיל, הרופא נדרש להפנותם לביצוע בדיקות האבחון המתאימות כדי לאשר או לשלול את קיומה של מחלת וגנר.
רשלנות רפואית אבחון מחלת וגנר והתסמינים שמצדיקים בדיקות מעמיקות יותר
מחלת וגנר, כאמור, פוגעת בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות כאחד, כאשר תסמיניה העיקריים הם כדלקמן:
- כאב בסינוסים
- קוצר נשימה חמורה
- הפרשות מרובות מהאף
- הפרשה דמית מהאף
- חסימה של דרכי הנשימה באופן חלקי
- שיעול ממושך
- שיעול דמי
- כאבים בחזה
בדיקות האבחון המקובלות למחלת וגנר
אבחונה של מחלת וגנר בהמשך לתסמינים שנזכרו לעיל, נשענת על בדיקות היסטולוגיות (בדיקת רקמות במיקרוסקופ) לצד בדיקת נוגדנים, מהסוגים הבאים:
- בדיקת נוגדנים למחלת וגנר (בדיקת נוגדני C-ANCA).
- בדיקת ברונכוסקופיה ודגימה.
- ביופסיה של הכליות.
מאחר ובדיקות אלו הן חיוניות למתן אבחנה מדויקת של המחלה, רופאים נדרשים להקפיד להפנות את מטופליהם לביצוען ככל שישנם סממנים העלולים להצביע על מחלת וגנר או צורך בבירור נוסף. זוהי אם כן, הדרך להימנע מרשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר ומתביעות הנזיקין שעלולות להיות מוגשות בידי מטופלים שנפגעו ממנה.
כך רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר פוגעת באיכות החיים ובפרוגנוזה של החולים
טיפול במחלת וגנר נועד לדכא את פעילותה של מערכת החיסון בגוף החולה, כדי להפחית את התגובה האוטואימונית שגורמת לדלקת בגופו. למרות שהיסטורית, תוחלת החיים בקרב חולים במחלת וגנר היתה נפגעת באופן קיצוני, כיום קיימים פתרונות טיפוליים מתקדמים שמאפשרים ל- 75 אחוזים מבין החולים במחלת וגנר להחלים ממנה.
עם זאת, רשלנות רפואית בגילוי מחלת וגנר, שולל ממטופלים את ההזדמנות לקבל טיפול מתאים שיאפשר להם להבריא. במצבים אלו, יש מקום לבדוק האם הנזקים שנגרמו לחולה היו תוצר של התרשלות מצד רופאיו, המצדיק קבלת פיצוי כספי.
חשיבות הליווי המשפטי לנפגעי רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר
חשיבות הליווי המשפטי לנפגעי רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר, היא אדירה. סיוע משפטי איכותי, מגדיל באופן ניכר את הסיכויים לשכנע את בית המשפט שבו תביעת הפיצויים נדונה, בקיומו של קשר ברור בין ההתנהלות הקלוקלת מצד רופאיו של התובע, אי אבחון המחלה כראוי, ובין הנזקים שהתובע ספג. זהו הבסיס להצלחתן של תביעות נזיקין המוגשות על רקע מחדלים רפואיים ולקבלת פיצוי כספי, שעשוי לשפר את איכות החיים של הנפגעים.
מחלת וגנר גרנולומטוזיס היא מחלה דלקתית שמקורה אינו חד משמעי, אשר פוגעת בכלי הדם של החולים בה (בדרך כלל מדובר בגברים). תסמיניה כוללים בדרך כלל פגיעה בדרכי הנשימה העליונות (כולל מערות האף), דרכי הנשימה התחתונות, וכן נזקים לכליות.
רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר מתבטאת בכשל באבחון המחלה, אבחון מאוחר שלה, או ייחוס התסמינים לבעיות רפואיות אחרות. גם הפניית החולה לטיפול בלתי מתאים או הימנעות ממתן טיפול, יכולים להתרחש בשל כשלים באבחון מחלת וגנר וכעילה להגשת תביעת פיצויים על ידי הנפגעים. הדבר מותנה בהוכחת חריגה של הגורמים הרפואיים שטיפלו בחולה, מפרוטוקול האבחון המקובל, מחובת הזהירות החלה עליהם, או מהרמה המקצועית המצופה מאנשי מקצוע בתחומם.
כאשר רופא משפחה אינו דואג להפנות מטופלים לביצוע בדיקות חיוניות ו/או להמשך בירור מול רופא מומחה, ובשל כך מחלתו של המטופל אינה מאובחנת ואינה מטופלת כראוי, יש מקום לשקול את הגשתה של תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר. גם רופאי בתי חולים ו/או רופאים מומחים שאינם דואגים לנטילת ביופסיה מדרכי הנשימה במטופלים המציגים תסמינים מחשידים למחלת וגנר, עלולים לעמוד לדין על רשלנות רפואית באבחון מחלת וגנר. כך גם כאשר המחלה מזוהה בשגגה כמחלה אחרת בשל רמה מקצועית נמוכה של הרופא/ים שעמם המטופל בא במגע, מה שמוביל לאי מתן טיפול מתאים שפוגע בסיכויי ההחלמה של החולה או מתן טיפול בלתי מתאים המזיק לחולה.
כדי להוכיח שהתרחשה רשלנות רפואית בהקשר לאבחון של מחלת וגנר, יש להציג ראיות התומכות בקיומו של קשר סיבתי עובדתי בין אופי הטיפול הרפואי שניתן לחולה לבין הנזקים המדווחים. הדבר ניתן לביצוע באמצעות ייצוג משפטי מקצועי של עו”ד רשלנות רפואית עם ניסיון עשיר בתיקים מסוג זה.
