רשלנות רפואית בוטוקס

הזרקה של בוטוקס היא טיפול קוסמטי מקובל מאוד בארץ ובעולם בכלל. אולם בדומה לכל טיפול רפואי ואסתטי, גם פעולה זו אינה חפה מסיכונים שחשוב להיות מודעים אליהם. מאחר ובוטוקס מוזרק לצרכים אסתטיים, הקו שבין תוצאה משביעת רצון מבחינה רפואית לבין כזו שנחשבת משביעת רצון מבחינת נראות, הוא דק ולעיתים מיטשטש. במאמר זה ננסה לענות על השאלה מה נחשב כטיפול בוטוקס כושל ובאילו נסיבות קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית בוטוקס.

מה נחשב כטיפול בוטוקס כושל? סוגיה מורכבת

טיפולי בוטוקס נחשבים כטיפול קוסמטי שכיח ומקובל מאוד כבר מזה עשורים. מטרת הטיפולים היא פשוטה: להחליק קמטים בפניהם של המטופלים על ידי הזרקה לשרירי הפנים באזור הרלוונטי חומר שירפה את השריר. אולם למרות התועלות האסתטיות בטיפול והמוניטין שיצא לו כטיפול שגרתי ובלתי מזיק, בהזרקת בוטוקס גלומים סיכונים רפואיים וקוסמטיים לא מעטים, העלולים לגרום לנזקים חמורים לגופם ולנפשם של המטופלים.

לעניין השאלה מה נחשב כטיפול בוטוקס כושל, קשה לספק מענה חד משמעי, לאור העובדה שישנה גם פרשנות אסתטית לטיבן של תוצאות הטיפול, שעלולות באופן סובייקטיבי, לא להשביע את רצונם של מטופלים מסוימים.

יחד עם זאת, דיני הנזיקין קובעים קווים מנחים שמאפשרים לנו לזהות מקרים שבהם הגורם הרפואי שסיפק את הטיפול חרג מחובת הזהירות המוטלת עליו כלפי מטופליו, הפר את ההוראות בחוק זכויות החולה, ו/או חרג מן הסטנדרטים הרפואיים המקובלים בביצוע הטיפול. במקרים אלו ישנו מקום לשקול את הגשתן של תביעות רשלנות רפואית בוטוקס, לשם השגת פיצוי כספי ראוי לנפגע/ת.

על הסיכונים הגלומים בטיפולי בוטוקס

'בוטוקס' הוא השם המקובל לחומר בוטולינום טוקסין, אשר מוזרק לפניהם של מטופלים רבים ברחבי העולם, במסגרת טיפולים להחלקת קמטים. אולם חרף שכיחותו הרבה של הטיפול, מעטים בלבד מודעים לכך שמדובר בהזרקה של רעלן אשר במינונים גבוהים מסוכן מאוד לבריאותנו.

במסגרת טיפולי הבוטוקס נהוג להזריק את החומר במינונים נמוכים לשרירי הפנים של המטופל/ת באזורים כמו המצח, צידי השפתיים, צידי העיניים ולעיתים אף לאזור הסנטר והצוואר. אפקט ההרפייה של השרירים, הגורם לכאורה "להחלקה" של הקמטים בפנים, נוצר למעשה משיתוק השרירים על ידי הרעלן שהוזרק אליהם.

אולם לצד התועלות בטיפול, גלומים בו סיכונים לא מעטים ובכללם:

• התפתחות זיהומים
• נפיחות ובצקות בפנים
• דימום
• שיתוק באזורים שונים בפניו
• התעוותות של פני המטופל/ת
• ועוד

תופעות לוואי אלו עלולות להיות תוצר של תגובה אלרגית מצד הגוף לבוטוקס, משימוש במינונים גבוהים מדי של בוטוקס, ואף מטכניקת הזרקה קלוקלת, המובילה לפגיעה בלתי רצויה בשרירי או בעצבי פניהם של המטופל/ת.

רשלנות רפואית בוטוקס והטעיית המטופל

אחר המצבים שלמרבה הצער מתרחש לעיתים לא מעטות הוא הטעיית מטופלים ויצירת ציפיות שאינן ריאליות ביחס לסוג הטיפול המוצע. אף שגם זה לא ידוע לרבים מהמטופלים, טיפולי הבוטוקס אינם מאפשרים להחליק כל סוג של קמט, אלא נועדו לטיפול בקמטי הבעה בלבד, הנוצרים בשל פעילותם של שרירי ההבעה בפנים.

מסיבה זו, קמטים הנוצרים בעקבות נז'י שמש או עישון אינם מושפעים מטיפולי הבוטוקס. כאשר מטופל/ת שפונה לטיפולי בוטוקס לא זוכה לקבל מהרופא המטפל הסבר ממצה על הסיכויים והסיכונים הגלומים בטיפול, התוצאה עלולה להיות מאכזבת עבורם ב"מקרה הטוב" ואף מזיקה במקרה הגרוע יותר.

באילו נסיבות קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בוטוקס?

חשוב לחדד ולומר כי לא כל מקרה בו טיפול קוסמטיקה רפואית שגרם לפגיעה במטופל/ת או שלא ענה כראוי על ציפיותיהם, מעמיד עילה להגשתה של תביעת פיצויים. לכן כדי שתתקיים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בוטוקס, יש צורך בהוכחת דבר קיומם של 3 אלמנטים:

1. קיומו של נזק שנגרם למטופל/ת במסגרת הזרקת הבוטוקס – בין שמדובר על נזק פיזי או נפשי, או על שניהם יחדיו.
2. התנהלות רשלנית מצד הגורם הרפואי שביצע את הטיפול – זו נמדדת ביחס לסטנדרט המקצועי המקובל, נהלי הטיפול הידועים ומידת הזהירות המצופים מכל מטפל סביר המספק שירות מסוג זה.
3. קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין התרשלות הגורם המטפל ובין הנזקים שנגרמו למטופל/ת – היינו, התובעים נדרשים להוכיח כי נזקיהם הם תוצר ישיר של רשלנות הגורם שטיפל בהם ולא נגזרת של פגיעה ממקור אחר.

במקרים שבהם אכן ישנה האפשרות להוכיח כי הרופא שביצע את הזרקות הבוטוקס פעל בצורה המעידה על היעדר מיומנות בביצוע הטיפול או אי זהירות מספקת – תיתכן הגשת תביעת רשלנות בוטוקס וקביעת פיצויים לטובת התובע/ת בבית המשפט.

האם יש דרך לצמצם את הסיכון לפגיעה מרשלנות רפואית בוטוקס?

חשוב לדעת שהחוק במדינת ישראל מאפשר אך ורק לרופאים בעלי רישיון לעסוק בתחום הרפואה, לבצע הזרקות בוטוקס – בין שמדובר בטיפולי בוטוקס הנעשים במרפאה, ובין שמדובר בטיפולי בוטוקס המתבצעים במסגרת מכוני יופי ואסתטיקה. בהקשר זה יצויין כי גם לרופאי שיניים בישראל מותר להציע טיפולי בוטוקס. כמובן, מידת המיומנות והניסיון במתן טיפולים אלו משתנה מרופא לרופא.

אולם ככלל, רופאים מצופים לדעת שישנם אנשים בקבוצות סיכון שאינם יכולים לעבור טיפולי בוטוקס, כדוגמת נשים הרות, מטופלים עם היסטוריה של מחלות עור מסוגים מסוימים, וכן בעלי ניוון שרירים. מכאן שרופא המספק טיפול בוטוקס תוך התעלמות מההיסטוריה הרפואית של המטופל, לא רק מעמיד את בריאותו של המטופל בסכנה, אלא גם חושף את עצמו לתביעת רשלנות רפואית בוטוקס.