אף שהנזקים שנגרמים לנפגעי רשלנות רפואית, עשויים ללוות אותם לשארית חייהם, מבחינת חוק התיישנות ברשלנות רפואית, ניתן להגיש תביעות פיצויים בגין הפגיעה במשך פרק זמן מוגבל בלבד. למרבה הצער, אי מודעות לנושא התיישנות התביעה, מוביל לא אחת לאובדן זכויות בקרב נפגעי רשלנות רפואית. לכן את המאמר הבא נקדיש לסקירת הנושא ואופן ההתנהלות הנדרש מנפגעי רשלנות שמעוניינים להביא את האחראים לנזקיהם לדין ולקבל בגינם פיצויים ראויים.
חשיבות הכרת ההוראות בחוק התיישנות ברשלנות רפואית
ברבים ממקרי הרשלנות הרפואית, מוגשות תביעות פיצויים מצד הנפגעים, בסמיכות יחסית למועד שבו נפגעו מן המחדל. חשוב להבין כי תזמון הגשתה של התביעה הוא בעל משמעות מכרעת כאשר מעוניינים להוכיח את קיומו של קשר מוחשי בין הנזקים שנגרמו למטופל מפאת הטיפול הרשלני בו, ובין המחדל הרפואי שלו שהוא טוען.
תועלת נוספת הצומחת מעצם הגשתה של תביעת הרשלנות בסמיכות לאירוע שבו הפגיעה אירעה, טמונה בקלות היחסית של השגת תיעוד רפואי רלוונטי שיספק תימוכין לטענות התובע, כאשר הדבר נעשה קרוב להתרחשות המקרה.
מדוע קיימת בכלל התיישנות על תביעות רשלנות רפואית?
חוק ההתיישנות ברשלנות רפואית קיים כדי לאזן בין טובת הנפגעים המעוניינים בהגשת תביעת פיצויים ובין טובת הנתבעים, תוך שמירת האינטרס הכללי של הציבור, למניעת עומס יתר על מערכת המשפט בישראל כדי לאפשר טיפול יעיל בתביעות נזיקין עתידיות.
מה עושים כשהפגיעה ממחדל רפואי מתגלה רק כעבור שנים?
בהקשר למקרי רשלנות רפואית, ישנם לעיתים נזקים מושהים המתגלים רק בחלוף שנים ממועד הפגיעה בפועל. הבעייתיות בתיקים מסוג זה טמונה הן בסיכון לכך שהתביעה תתיישן בהתאם לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק על תביעות נזיקין, והן בקושי להוכיח ממרחק השנים, את אותו קשר סיבתי עובדתי, בין הנזקים שהנפגע טוען שנגרמו לו ובין הרשלנות של הגורמים הרפואיים שמולם עמד בקשר. לפיכך במצב שבו הנזקים ממקרה של רשלנות רפואית מתגלים באיחור של שנים רבות, חשוב מאוד לפנות ללא דיחוי לסיוע של עורך דין רשלנות רפואית.
כיצד המורכבות בהגשת תביעות רשלנות רפואית מובילה לאובדן זכאות לפיצויים לפי חוק התיישנות ברשלנות רפואית
הגשת תביעות רשלנות רפואית אינה עניין של מה בכך עבור מרבית האוכלוסיה. עצם הפנייה לערכאות משפטיות היא ממילא מאתגרת עבור "האזרח הקטן" – לא כל שכן, כאשר עסקינן בתביעה מול גוף גדול כמו מוסד רפואי, המגובה בסוללת עורכי דין מיומנים.
נוסיף לכך את העובדה שבחלק הארי של התיקים מדובר על אנשים שנפגעו בריאותית כך שיכולת ההתמודדות שלהם עם תלאות היומיום פחתה מאליה, ונקבל מתכון להימנעות מנקיטת צעדים משפטיים למימוש הזכויות המגיעות לאזרחים הללו כחוק. כאשר נפגע רשלנות דוחה את הגשת התביעה מטעמים אלו ואחרים ולבסוף אוזר אומץ, בחלק לא מבוטל מהמקרים הוא מגלה למגינת ליבו כי איחר את המועד.
מהו חלון הזמן להגשת תביעות פיצויים על פי חוק ההתיישנות ברשלנות רפואית?
חלון הזמן להגשת תביעות פיצויים על פי חוק התיישנות ברשלנות רפואית הוא עד שבע שנים מהמועד שבו זיהה התובע את עילת התביעה. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם בתי המשפט בארץ מגלים גמישות בהקשר זה, ובפרט כאשר מדובר על תיקי רשלנות רפואית שבהם הנזקים של התובעים התגלו באיחור משמעותי ולא בסמיכות לקרות האירוע שהוביל להופעתם. לכן החוק מאפשר בתנאים מסומים גם להגיש תביעות רשלנות בתוך תקופה של עד עשר שנים מגרימת הנזק, כאשר כל מקרה נבחן כמובן לגופו, על פי נסיבותיו הפרטניות.
האם חוק התיישנות ברשלנות רפואית חל גם על נפגעי רשלנות קטינים?
על פי הוראות חוק ההתיישנות ברשלנות רפואית, גם מי שנפגעו ממחדל רפואי בהיותם קטינים – היינו, טרום הפיכתם לבגירים, רשאים להגיש תביעת פיצויים כנגד הגורם הרפואי האחראי לכאורה. אולם ההתיישנות על תביעות רשלנות של קטינים, למעשה מתחילה להיספר בפועל רק כאשר התובע מגיע לבגרות מבחינת החוק, מה שקורה בהגיעו לגיל 18.
משמעות הדבר בפועל היא, שכל אדם בישראל אשר סובל מנזקים בריאותיים בשל מקרה של כשל רפואי שאירע לו במהלך ילדותו, רשאי להגיע את תביעתו עד שיגיע לגיל 25. זאת בהנחה ולא נדרשת הארכה של תקופת ההתיישנות בגין נזקים מושהים שהתגלו באיחור משמעותי מקרות האירוע שגרם להם.
מה עושים אם פספסנו את המועד הקבוע בחוק להגשת תביעה?
מי שחפץ בהגשתה של תביעת פיצויים בעקבות מקרה של רשלנות רפואית, חייב אמנם להיות "עם האצבע על הדופק", לפי החוק היבש. אולם כפי שוודאי כבר הבנתם, ישנן נסיבות מקלות שבהן עשוי בית המשפט להיעתר ולדון בתביעות מסוג זה, גם כאשר הן מוגשות באיחור.
הדבר תלוי במידה רבה בכישוריו של עורך הדין המייצג את התובעים, ולכן כדאי מאוד להסתייע בעורך דין רשלנות רפואית מנוסה הבקיא בהשגת ארכה להגשת תביעות רשלנות רפואית עבור לקוחותיו.
מדוע כה קריטי לפנות לעורך דין בהקדם האפשרי בהגשת תביעות רשלנות רפואית?
מלאכתו של עורך דין בתיקי רשלנות רפואית היא ממילא מורכבת. זאת לאור העובדה שמדובר על תיקים המחייבים התייחסות למינוח רפואי מורכב שאינו נחלתו של האדם מן היישוב. במסגרת הטיפול בתביעות רשלנות נדרש הן איסוף מסמכים ותיעוד רפואי בהיקף גדול, שאת חלקו קשה להשיג, הן יכולת לאמוד את סיכויי ההצלחה של התביעה והן גישה לרופאים מומחים שיכולים לספק חוות דעת רפואית מקצועית שתחזק את טענות התביעה.
כל אלו, הופכים מורכבים בהרבה כאשר מגישים את התביעה לאחר התיישנותה, והדבר פוגע באופן אוטומטי בסיכויי ההצלחה בתביעה. לכן חשוב לפנות לעו"ד רשלנות רפואית בשלב מוקדם ככל הניתן ולא לחכות לרגע האחרון. ההתייעצות היא ממילא ללא התחייבות ובמרבית המקרים גם ללא עלות.
תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק התיישנות ברשלנות רפואית עומדת על 7 שנים מקרות המחדל הרפואי שהוביל לפגיעה בתובע. זאת למעט חריגים שבהם עשויה ההתיישנות לעמוד על 10 שנים. כמו כן, במקרה של תביעות רשלנות המוגשות בעקבות מחדלים רפואיים בקטינים, ההתיישנות היא אמנם עדיין 7 שנים על הנייר, אך נספרת רק מרגע שמלאו לנפגע 18 שנים – כלומר, עד שיגיע לגיל 25, תישמר זכאותו להגשת התביעה.
כאשר תביעת רשלנות רפואית מוגשת בחלוף תקופת ההתיישנות שהחוק קובע, היא בדרך כלל נדחית על הסף מאחר ועילת התביעה פקעה.
לתקופת ההתיישנות על תביעות רשלנות רפואית העומדת על 7 שנים, יש חריגים כדוגמת המקרה של תביעות עבור נזקי גוף של קטינים, נזקים מושהים, אי ידיעה, לקות נפשית או שכלית, הודאה בזכות, התנהגות זדונית מצד הנתבעים וכיוצא באלו.
במקרה שתביעת רשלנות רפואית נדחית בטענת התיישנות התביעה ניתן להיעזר בעורך דין נזיקין המתמחה בליווי תביעות פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית. בחלק מן המקרים, בחינת התיק בעין מקצועית מעלה פוטנציאל לקבלת ארכה ממערכת המשפט לטובת הגשת התביעה, למרות שתקופת ההתיישנות חלפה לכאורה.
