חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

כל אדם בישראל אשר נפגע במסגרת תאונת דרכים, אמור לקבל פיצוי כספי בשל פגיעתו, ללא תלות בנסיבות התאונה או לזהות הצד האחראי לה. עיקרון זה עומד בבסיס חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר נכנס לתוקפו בשנת 1975. בשורות הבאות נסביר אודות הרקע לחקיקת החוק החשוב הזה, עקרונות היסוד שהוא מתווה והדרך המיטבית למימוש זכויות לנפגעי תאונות דרכים בישראל 2022. שלא נצטרך.

 

הרקע לחקיקת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

עד שנת 75' של המאה הקודמת, אדם בישראל שנפגע בתאונת דרכים, נדרש היה להוכיח שהאשמה להתרחשותה של התאונה מוטלת על הצד השני שהיה מעורב בה ונהג בצורה רשלנית. זה היה התנאי שדיני הנזיקין בארץ דאז, הגדירו לקבלת פיצויים בעקבות פגיעה בתאונת דרכים, כאשר במידה ולא הייתה אפשרות לאתר את הצד הפוגע, או שאשמתו בתאונה לא הוכחה, הנפגעים לא היו זכאים לקבל פיצוי כלל ועיקר.

מצב עניינים זה הוביל לכך שנפגעי תאונות דרכים נאלצו במשך שנים רבות לכסות מכיסם את כלל הוצאות הטיפול הרפואי והנזקים הכספיים שנגרמו להם בעקבות הפגיעה בבריאותם ובכושר השתכרותם (לרבות אובדן ימי עבודה, הכנסות וזכויות סוציאליות).  חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אם כן, נחקק במטרה לתקן את העוול הזה.

מה אומר חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעניין פיצוי הנפגעים?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שנכנס לתוקפו בשנת 1975, קובע כי בכל תאונת דרכים, האחריות לתשלום פיצוי כספי לנפגעים תוטל על הצד הפוגע. זאת כאשר את התשלום בפועל תכסה חברת הביטוח שלו המבטחת אותו בפוליסת ביטוח חובה – ללא צורך להוכיח אשם או התרשלות מצידו.

 

מי ישלם פיצויים לנפגע תאונת דרכים כאשר לא ניתן לאתר את הצד הפוגע?

על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במידה ולא מתאפשר לאתר את הצד הפוגע בתאונת הדרכים כדי לחייב אותו לשלם פיצוי כספי לנפגע, או במידה והנהג הפוגע איננו מבוטח בביטוח חובה – לנפגע ישולמו פיצויים מקרן ייעודית אשר הוקמה לתכלית זו בדיוק, ונקראת 'קרנית'.

 

מהם עקרונות היסוד בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

ההיגיון בבסיסו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו מתן פיצוי מהיר (אם כי חלקי בלבד) עבור כל סוג של נזקי גוף אשר נגרם לכל נפגע בתאונת דרכים בישראל. להלן 3 עקרונות היסוד הקבועים בחקיקה זו על מנת לאפשר לנפגעי תאונות דרכים לקבל פיצויים מסוג זה:

  1. החוק קובע אחריות אוטומטית ומוחלטת של הצד הפוגע לתשלום פיצוי לנפגע – ללא צורך בהוכחת אשם מצד הצד המזיק, וללא תלות באשם התורם של הצד הניזוק. ביטול ההתייחסות למרכיב האשמה בתאונה נועד להבטיח כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים יוכל להסתייע בפיצוי כספי לכיסוי הוצאותיו בגין הפגיעה בהקדם, מבלי שיאלץ להמתין פרק זמן ממושך למתן פסק הדין הנוגע לזהות הצד האחראי והאשם בתאונה. זאת למעט במקרים חריגים אשר במסגרתם, תאונת הדרכים נגרמה ביוזמתו של הצד הניזוק במזיד.
  2. החוק מרחיב את חובת הביטוח בהתאם לפקודת ביטוח הרכב המנועי משנת 1970, כך שתכסה כל חבות אשר נובעת מהחוק וכל נזק אשר נגרם לנוהג ברכב עקב תאונת הדרכים. הסדר זה נועד להבטיח, כי נפגעי תאונות דרכים בישראל, יוכלו לכסות את נזקיהם על נקלה, מבלי שידרשו להמתין עד תום ההליכים המשפטיים כדי להיפרע מהצד הפוגע, רק כדי לגלות כי אין ביכולתו לשלם להם. העברת חובת התשלום לאחריות המבטחת, מסייעת להבטיח שהפיצויים יגיעו לידיהם של נפגעי תאונות הדרכים ללא דיחוי.
  3. בעקבות החוק הוקמה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – הידועה בשמה המקוצר: "קרנית". גוף זה אמון על הבטחת פיצוי כספי לנפגעי תאונות דרכים בישראל, שאינם יכולים לקבל פיצויים מחברת הביטוח של הצד הפוגע. מצב כזה עשוי להתרחש כאשר זהותו של הנהג הפוגע אינה ידועה (לדוגמא, במקרה של תאונות מסוג "פגע וברח"), כאשר לנהג הפוגע אין ביטוח רכב כמתחייב מפקודת הביטוח, או במידה וחברת הביטוח מתגלה כחדלת פירעון. קרנית מאפשרת לנפגעי תאונות דרכים לקבל פיצוי כספי מהיר בגין נזקיהם, כדי שלא יפלו קורבן לנסיבות הנ"ל שאינן בשליטתם.

 

מי זכאי לתבוע פיצוי כספי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע כי כל אדם בישראל שנפגע בתאונת דרכים, זכאי לתבוע פיצוי כספי בגינה. החוק מאפשר זאת בין שמדובר על נהג ברכב, נוסע ברכב, או הולך רגל. במידה וחס וחלילה, נפגע בתאונת דרכים נפטר בעקבותיה – הזכות לתביעת הפיצויים תועבר לקרובי משפחתו, ובכללם הוריו, ילדי ובן או בת זוגו.

 

מי אינו זכאי לתבוע פיצוי כספי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

נהג שנפגע בתאונת דרכים מבלי שהיה מבוטח כחוק בביטוח חובה במועד התרחשותה, או מי שנהג ללא רישיון נהיגה תקף ונפגע – לא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי בגין נזקיו, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הדבר נכון גם למי שנהג ברכב שאינו בבעלותו ללא רשות לכך, או השתמש בכלי רכב לביצוע עבירה על החוק. יחד עם זאת, לנפגעים אלו עדיין ישנה האפשרות להגיש תביעת פיצויים על בסיס חוקים אחרים.

 

הידעתם? חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מכסה גם נזקים נפשיים

למותר לציין כי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קבלת פיצוי לנפגע תתאפשר לא רק במקרה של נזקי גוף בלבד, אלא גם בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים. עם זאת, חשוב לדעת שעל מנת לקבל פיצויים בגין נזק נפשי, הנפגע יידרש להוכיח כי מדובר על פגיעה משמעותית שנמשכת לאורך תקופה ארוכה ממועד תאונת הדרכים.

 

איך מחושב סכום הפיצוי שניתן לקבל בגין תאונת דרכים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר כמה וכמה קריטריונים שעל בסיסם נקבע סכום הפיצויים המשולם לנפגע בתאונת דרכים. כאשר עסקינן בנפגע תאונת דרכים אשר לוקה בנכות צמיתה עקב התאונה, גם אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע יהוו פקטור בקביעת גובה הפיצויים שישולמו לו, כמו גם היקף שכרו של הנפגע טרום תאונת הדרכים, היקף הפגיעה ביכולת השתכרותו העתידית, גובה ההוצאות הרפואיות שלהן הוא נדרש בשל פגיעתו, וכן הלאה. גם נזקים שאינם ממוניים, כדוגמת סבל  וכאב שהתאונה הסבה לנפגע, וכן הקיצור של תוחלת חייו, עשויים להיחשב כראשי נזק רלוונטיים לקביעת סכום הפיצויים בעקבות התאונה.

יחד עם זאת,  בחוק קיימת הגבלה של גובה הפיצוי המשולם בגין הפסדי שכר, עד תקרה של לא יותר מפי 3 מן השכר הממוצע במשק. זאת גם במידה וטרום התאונה הנפגע השתכר סכום גבוה מכך. יצוין גם שהפיצויים מחושבים על בסיס שכר הנטו של הנפגע ולא שכר הברוטו. זאת ועוד, סך הפיצויים שניתן לקבל בגין סבל וכאב, מוגבל כיום עד סכום של 175,000 ש"ח.

 

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והדרך המיטבית למימוש זכויות בישראל 2022

במידה והייתם מעורבים חלילה בתאונת דרכים, עליכם למהר ולפנות לחברת הביטוח של הצד הפוגע על מנת לממש את זכותכם לקבלת פיצוי כספי התואם לסוג התאונה. אף שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל, נועד לפשט את תהליך קבלת הפיצוי הכספי לצד הנפגע, לעיתים מתעוררים בשלב זה קשיים בהתנהלות מול המבטחת. במקרה כזה, יש מקום להתייעץ עם עו"ד נזיקין לגבי הדרך היעילה ביותר למימוש זכויותיכם וקבלת הפיצוי הכספי לו אתם זכאים בהקדם האפשרי.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל, או בשמו המקוצר – הפלת"ד, קובע שבכל תאונת דרכים, מוטלת האחריות לתשלום הפיצוי הכספי לנפגע על הפוגע – מבלי שהנפגע יידרש להוכיח אשם או התרשלות מצד הפוגע. אולם הלכה למעשה מי שמשלם בפועל את הפיצוי הוא חברת הביטוח של הצד הפוגע שמבטחת אותו בביטוח חובה.

בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים בישראל, נקבע שבמצב שבו אין אפשרות לגלות את זהות הצד הפוגע בתאונות דרכים על מנת לחייב אותו בתשלום הפיצוי הכספי לנפגעים, או כאשר הנהג הפוגע לא מכוסה במסגרת פוליסת ביטוח חובה – הנפגעים יקבלו את הפיצוי הכספי מגוף שנקרא 'קרנית' – שהוא קרן ייעודית שהוקמה בדיוק עבור מקרים מסוג זה.

לפי הפלת"ד לכל אדם בארץ שנפגע במסגרת תאונת דרכים, ישנה הזכות להגיש תביעת פיצויים בגין פגיעותיו. חוק פיצוים לנפגעי תאונות דרכים מאפשר זאת גם במידה והנפגע ניזוק בשעה שנהג ברכב, גם אם נפגע כנוסע ברכב, וגם כאשר מדובר בניזוק שנפגע בתאונת הדרכים כהולך רגל. היה וחלילה, הנפגע בתאונת הדרכים נפטר בעקבות פציעתו – הזכות להגשת תביעת הפיצויים מועברת אוטומטית לבני משפחתו, ובכלל זה הוריו, ילדיו ובן / בת הזוג שלו.

חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל אינו מכיר בזכאותם של נהגים שנפגעו בתאונות דרכים לקבלת פיצוי כספי, באם לא היו מבוטחים כחוק בפוליסת ביטוח חובה בזמן התאונה. הזכות לפיצויים נשללת גם מנהגים שנהגו ונפגעו בזמן התאונה מבלי שהחזיקו ברישיון נהיגה בתוקף או שהשתמשו בכלי רכב שאינננו בבעלותם ללא הסכמת הבעלים. כך גם במקרה של נהגים שנהגו ברכב כחלק מביצוע עבירה פלילית וניזוקו בתאונת דרכים. אולם לנפגעים כאלו עדיין שמורה הזכות להגשת תביעות פיצויים על סמך חוקים אחרים.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

אונגר שויגמן משרד עו"ד רשלנות רפואית | מימוש זכויות רפואיות | נזקי גוף לוגו
5/5

לייעוץ עם עו"ד השאירו פרטים!