כאשר אנו עומדים בפני טענה לרשלנות רפואית מכל סוג שהיא, עולה כמעט מיד הביטוי "מבחן הרופא הסביר". זהו ביטוי מפתח ברוב ככל פסקי הדין והתביעות הקשורות ברשלנות רפואית, אך לאדם שאינו משפטן או אדם שלא עמד במשפט בנושא רשלנות רפואית – הביטוי אינו אומר מאומה. אז מהו בעצם אותו "מבחן הרופא הסביר"? איך הוא מגן על הנפגע או לחילופין על הצוות הרפואי? על שאלות אלו ונוספות – במאמר הבא.
מהו מבחן הרופא הסביר?
מבחן הרופא הסביר הינו מושג משפטי שנועד להעריך האם רופא/צוות רפואי פעל לפי הפרוטוקולים והדרכים המקובלות לטיפול רפואי סטנדרטי. כל רופא מחויב למטופליו, ובכל פעם שנגרם נזק מסוים – עליו להעריך עם עצמו האם רשלנותו גרמה למצב הנוכחי. כאשר עומדים מול מבחן הרופא הסביר, בודקים לפרטי פרטים האם התנהלותו של הרופא, מתחילת הפרוצדורה הרפואית ועד לסופה, הייתה מקובלת מבחינה רפואית, האם הפעיל שיקול דעת באופן סביר ופעל על פי הידע שרכש במהלך השנים.
אם יימצא כי בהליך רפואי מסוים רופא פעל באופן לא סביר מבחינת אחד הקריטריונים – אפשר יהיה לטעון לרשלנות רפואית.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית נקבעת כאשר רופא אינו נוקט בצעדים המצופים ממנו מבחינה מקצועית ובמידת הזהירות הנדרשת במהלך ההליך הרפואי שאותו ניהל – ובעקבות אופן התנהלותו קרו למטופל פגיעה או נזק. ניתן לדוגמא שני מקרים של רשלנות רפואית אשר ידועים בציבור הרווח:
אי נקיטת הליכים סטנדרטים
הדוגמא של אי נקיטת הליכים סטנדרטיים הינה הדוגמא הרווחת ביותר והמוכרת בציבור כאשר עולה השאלה האם נגרמה רשלנות רפואית. כאשר רופא נוקט בהליכים שאינם עולים בקנה אחד עם ההליכים שלפיהם היה פועל רופא סביר – אפשר לטעון לרשלנות רפואית. בנוסף, כאשר נמצא פענוח שגוי של צילומי רנטגן (MRI, CT וכד') או אי שליחת הפציינט לבדיקות מקובלות כגון בדיקות דם שגרתיות, אי הפנייה לבדיקה דחופה ומיידית – זו רשלנות רפואית תחת הכותרת של אי נקיטת הליכים סטנדרטיים.
רשלנות באבחנה
כאשר רופא מגיע למצב שהוא צריך להעניק אבחנה רפואית, הוא חייב לנקות באופן זהיר באבחנתו. כאשר האבחנה ניתנת, היא אינה יכולה להגיע כפשוטה ודי בזה. עליו לעשות הכל בשביל להגיע לאמת המוחלטת הידועה לו, ואם אינו בקיא מספיק בנושא או שאינו מסוגל לאבחן באופן המדויק ביותר את המצב – ייוועץ עם קולגות או רופאים מומחים בנושא הנ"ל.
חשוב לציין כי לא כל אבחנה שגויה נכנסת תחת הכותרת של רשלנות באבחנה. ישנן טעויות אנוש שיכולות להיכנס תחת ההגדרה של "טעות בשיקול דעת מקצועי", אך ההגדרה לרשלנות באבחנה ניתנת כאשר האבחנה רחוקה באופן בוהק ומוחשי מספיק, ואינה קרובה ואף לא במקצת אל האבחנה הנכונה.
באילו שלבים בוחנים את התנהלותו של הרופא?
ישנם שלושה שלבים שבהם בודקים לעומק את התנהלות הרופא, בכדי לוודא באופן מדויק כי אכן נגרמה רשלנות רפואית.
קְדַם הטיפול
לפני קבלת הטיפול, הרופא מחויב להסביר לחולה על סכנות הטיפול, הבעיות שעלולות לקרות בזמן הטיפול או לאחריו, וכמובן מהן האופציות החלופיות העומדות לנגד עיניו – כל אלו כמובן לאחר שקיבל את הסכמת המטופל לקבל את הטיפול. בנוסף, רופא סביר יבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ויוודא כי הוא נמצא מחוץ לקבוצות סיכון שעלולות לחבל במהלך התקין של הטיפול, לצד וידוא אלרגיות ורגישויות של המטופל, לקראת קבלת תרופות מסוימות.
מהלך הטיפול
בזמן השוטף של הטיפול, צריך לוודא כי הרופא פעל על פי הידע שרכש במהלך לימודיו ושנות ניסיונו – בכדי לעשות את כל שביכולתו למען המטופל. שימוש לקוי במכשור שאינו תואם לאופרציה, נקיטת צעדים שאינם מועילים עם המהלך התקין של הטיפול ואף עשויים לגרום לשיבושו ומקצועיות הצוות שבחר שיעמוד לימינו – עלולים להביא סימוכין לרשלנות רפואית.
לאחר הטיפול
ישנם מצבים רבים בהם הטיפול בפציינט אינו מסתיים כאשר האופרציה הרפואית תמה. לעיתים יש צורך בהשגחה בימים והשבועות שלאחר הטיפול, תוך דאגה לשליחת המטופל לבדיקות כאלו ואחרות. מטופל אשר חש כי לא קיבל את המענה הרצוי לאחר הטיפול, יכול לטעון לרשלנות רפואית.
אם חוויתי רשלנות רפואית, מה עליי לעשות?
במקרי רשלנות רפואית, שעלולים להוביל בשלב כזה או אחר אל בית המשפט – כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין על מנת להגדיל את הסיכויים לזכות בתיק. ישנם משרדי עו"ד רבים בישראל אשר חרטו על דגלם להעניק עזרה לנפגעי הרשלנות הרפואית. חשוב לשים לב לקריטריונים מסוימים טרם בחירת עורך הדין שאנו רוצים שייצג אותנו בבית המשפט, וביניהם:
מקצוענות
כמובן שאין אנו חוזים את העתיד, ויודעים לומר בוודאות כיצד אותו עו"ד יפעל בתיק הספציפי שלנו – אך אם נחקור מעט על עורך הדין, ונבדוק כמה שנים הוא כבר עוסק בטיפול בתיקי רשלנות רפואית והאם רובם הסתיימו בהצלחה עבור הלקוח שלו – נוכל להעריך כי הוא אדם מקצועי שיוכל להטיל את הכף לטובתנו.
ביקורות טובות ואיכותיות
כמובן שאין אפשרות להסתמך רק על ביקורות באינטרנט, מאחר ומשרדי עו"ד כאלו ואחרים כותבים ביקורות פיקטיביות שאינן ב-100% אותנטיות אשר הגיעו מלקוחות מרוצים אמיתיים. אך כאשר ישנן ביקורות רבות, בצירוף שמות אמיתיים ופירוטים מקוריים – אפשר יהיה לסמוך על הביקורות האלו.
מבחן הרופא הסביר הינו כלי חשוב שבית המשפט משתמש בו במקרים רבים שבהם עולה טענה לרשלנות רפואית, אך היא אינה כלי שמוכיח הרשעה מלאה במשפט. לדוגמא, כאשר תעלה טענה של רשלנות באבחנה ותימצא כי אכן הייתה רשלנות, אך היא נעשתה בתור טעות שהיא "שיקול דעת מקצועי" – לאו דווקא ניתן יהיה להאשים את הרופא בסעיף של מבחן הרופא הסביר.
ישנם שני שלבים מרכזיים שעליכם לעשות במצב שבו אתם מרגישים כי נגרם לכם עוול ונפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית. השלב הראשון הינו איסוף מסמכים רפואיים מתחילת הטיפול ועד נקודת הזמן הנוכחית. מסמכים רפואיים הינם חלק מהותי במשפט, מאחר והם מגבים את הטענות כי מצבכם טרם הטיפול היה נורמלי – אך לאחריו דברים אכן השתנו.
שלב שני הינו העסקת עו"ד לרשלנות רפואית. מאחר והמסמכים הרפואיים יכולים להיערם בקלות, וישנו צורך בסינון והבנה מה קריטי ומה פחות – חשוב להעסיק אדם מיומן שעסק בתיקים רבים מסוג זה.
רשלנות רפואית אינה פשוטה להוכחה, וודאי כאשר המקרה יכול להגיע למשפט מספר חודשים ושנים לאחר המקרה – ודברים משתנים נשכחים עם הזמן. עורך הדין יוכל להעביר את תחושותיכם באופן מיטבי כלפי בית המשפט, וכן להעביר את הטענות בגיבוי מסמכים רפואיים ועדים שאפשר לזמן למשפט.
ישנם שלושה נזקים שבגינם ניתן לדרוש פיצויים: נזקים כלכליים, עונשיים ולא-כלכליים. כאשר אדם מאבד מממונו ומנכסיו, משמו הטוב או מרווחתו הגופנית בעקבות רשלנות רפואית – הוא זכאי לדרוש פיצויים בעקבות הרשלנות הרפואית שחווה, זאת בעזרת מסמכים והוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות, הנזק וההשפעה על חיי היום-יום שלו.
