הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית, היא נפוצה לצערנו, לכן חשוב להכיר את הזכויות המלאות שלנו בכל הנוגע לטיפול רפואי, כדי לדעת האם מדובר בסיטואציה שמצריכה פיצוי ותביעה מצד הגורם שעבר על החוק. הסכמה מדעת קובעת כי על כל מטפל ורופא ליידע את המטופל בהליך הרפואי שהוא עומד לעבור ובסיכונים השכיחים שלו – ולבצע את ההליך והטיפול רק במידה והמטופל נתן הסכמתו במודעות והבנה.
מדובר בחובה בבחינת החוק וכך במקרים בהם לא ניתנה הסכמה מדעת, ישנה עילה סבירה ביותר לתביעות רשלנות רפואית. לפניכם הכל על מהי הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית?
מה היא הסכמה מדעת בעולם הרפואה?
הסכמה מדעת, היא מושג מוכר בעולם הרפואה, שעל כל רופא ומטפל לקבל לפני שהם נותנים טיפול רפואי. כוונת הביטוי הסכמה מדעת היא בעצם הסכמתו של המטופל לקבל את הטיפול שהרופא מתכוון לבצע, מדעת, כלומר מתוך ידיעה ומודעות מלאה לטיפול ולהשלכות שלו.
בשפה פשוטה הביטוי בעצם מכוון לכך, שעל כל רופא ומטפל להסביר למטופל את הטיפול המוצע, בשפה שיבין – ולאחר מכן, עליו להסכים למתן הטיפול. קבלת ההסכמה מדעת היא חובה מוסרית וגם חוקית שמוטלת על המטפל, ואל לא לפעול ללא קבלתה. אי קבלת הסכמה מדעת, אינה חוקת ועלולה להצית תביעות רשלנות רפואית.
מה הסכמה מדעת צריכה לכלול?
הסכמה מדעת אינה מצריכה רק הסבר בסיסי של הטיפול המוצע, אלא גם יידוע מלא של המטופל בסיבוכים הסבירים ולסכנות שבטיפול. כמובן שאין הרופא והמטפל חייבים לפרט כל סיכון אפשרי, שכן כך היידוע והטיפול לעולם לא יסתיים, אך בהחלט קיימת החובה מבחינת החוק ביידוע המטופל בסכנות ובסיבוכים השכיחים והנפוצים לאותו טיפול והליך רפואי שעומד להתבצע.
כיוצא מכך, הסכמה מדעת תהיה כזו שלא רק שהוסברה בה הפרוצדורה הרפואית למטופל בשפה מובנת וברורה, אלא גם הובהר בה בגילוי נאות מה הסיכונים השכיחים והאפשריים להליך הרפואי עליו מדובר.
מהי הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית?
מאחר וקבלת הסכמה מדעת היא חובה מבחינת החוק לכל מטפל ורופא, אי קיומה, עלול להוות בסיס מוצק וסביר מאד לאי הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית. מקרים בהם המטופל לא נתן הסכמה מדעת, כלומר התהליך הרפואי וההשלכות לו לא הוסברו לו לפני הטיפול ובהתאם הוא כמובן לא גיבש החלטה מתוך מודעות לסיטואציה ולמורכבות שלה – בהחלט חושפים את המטפל לתביעת רשלנות רפואית, מעצם אי קיום החובה הבסיסית להעניק למטופל את הידע הנדרש לו.
התביעה לרשלנות רפואית תהא רלוונטית עוד יותר, אם ניתן להוכיח ולראות כי במידה והמטופל כן היה מקבל את המידע הנדרש, היה בוחר אחרת בבחינת ההליך הרפואי שבוצע בו ללא יידוע מלא.
מה היא רשלנות רפואית ומדוע אי הסכמה מדעת, נחשבת לכזו?
רשלנות רפואית היא כל מקרה בו הרופא לא ביצע את חובתו והתנהג ברשלנות – ובעקבות זאת, המטופל חווה פגיעה ונוצר לו נזק שיכול היה להימנע. רשלנות רפואית יכולה לקרות בכל בדיקה, טיפול והליך רפואי שהוא, ובשלל תחומים ומקרים החל באי יידוע המטופל לתרופה אחרת שהייתה יכולה להתאים לו ועד לביצוע ניתוח באופן מסוכן ומרושל.
בכל הנוגע לקבלת הסכמה מדעת – כמובן וביצוע פעולה רפואית ללא קבלת הסכמה או ללא יידוע מלא של המטופל בהליך, בהשלכות ובטיפולים אחרים שיכולים להתאים גם כן – נחשבת לרשלנות רפואית, שכן לא רק שמדובר בעבירה על חוק היידוע הנ"ל, אלא גם מדובר בביצוע הליך למטופל שאולי אין לו רצון או סיבולת לעבור אותו.
באיזה מקרים לא חלה חובה ההסכמה מדעת ברפואה?
כמובן שישנם מקרים מסוימים בהם אין לחכות להסכמתו של המטופל, ויש לטפל בו ללא הסכמה מדעת על אף שכמובן ומדובר בחובה שיש לציית בה ברוב המקרים. במקרים כאלה כמובן לא תיחשב ההסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית, שכן במקרים אלו אין חובה כזו והיא אינה קבילה.
המקרים הללו, הם מקרים חריגים בהם לא ניתן לקבל הסכמה מדעת, או שקבלתה רק תעכב טיפול רפואי דחוף ומציל חיים. החריגים הנפוצים ביותר בהם אין חובת קבלת הסכמה מדעת מצד המטופל, הם למשל:
- מקרים בהם מצבו של המטופל, לא מאפשר קבלת הסכמה מדעת (מגבלה פיזית או נפשית המונעת זאת) ואין ידיעה מקדימה על איזו התנגדות של המטופל או האחראי לו לקבלת הטיפול.
- מקרים בהם המטופל נדרש לטיפול דחוף, כאשר הוא חשוף לסכנה חמורה או למצב חירום רפואי על כל סוגיו.
האם הסכמה מדעת צריכה להיות בכתב?
הסכמה מדעת, היא הליך שלא צריך בכתב כעקרונו, אך ישנם מקרים לפי החוק המצריכים כן את קבלת הסכמת המטופל בכתב. מקרים כאלה שמצריכים הסכמה שכזו, הם למשל ניתוחים, טיפולי הפריה, דיאליזה, ועוד רבים).
לפי החוק, בהליכים המצריכים הסכמה בכתב – אין די בחתימה על ההסכם ותו לא, אלא הכרחי להסביר למטופל גם בעל פה ובשפה מובנת ופשוטה, את ההליך ואת הסכנות השכיחות לו. זאת מתוך הבנה שמטופלים רבים נדרשים לחתום על טופס ההסכמה בלחץ לפני הניתוח או ללא שיקול דעת מלא בקריאה, ויש חובה חוקית להסביר ולהרחיב בעל פה.
אילו דוגמאות שכיחות במקרים של אי הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית?
- הרופא ביצע ניתוח למטופל ויידע אותו בהליכו, אך לא יידע בסיכונים השכיחים והאפשריים לטיפול, שהיו אולי משנים את החלטת המטופל לעבור את הניתוח ומרתיעים אותו.
- החתמת המטופל בטופס ההסכמה לטיפול, ללא הסבר על הטיפול והשלכותיו לעומק כדי להעניק למטופל את המודעות המלאה להליך גם בעל פה.
- אי יידוע מלא של המטופל לתחליפי טיפול אחרים שהיו יכולים להתאים למצבו, כמו פעולה רפואית אחרת, תרופה שונה, וכדומה.
מהי הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית
אי הסכמה מדעת היא מושג בסיסי בעולם הרפואה, לפיו על כל מטפל ורופא לקבל הסכמה מדעת מהמטופל לפני ביצוע ההליך הרפואי. הסכמה דעת כוללת למעשה יידוע מלא של המטופל במצבו, בהליך שהוא עומד לעבור ובהשלכות והסכנות השכיחות של הליך זה, ועוד – למעשה כל המידע הנדרש למטופל כדי לקבל החלטה שקולה בדבר מצבו הרפואי.
קבלת הסכמה מדעת ,היא חובה שעל כל רופא ומטפל לבצע לפי החוק אלא במקרים חריגים מסוימים. אי יידוע המטופל במידע הנדרש לו עבור קבלת החלטה או אי קבלת הסכמתו להליך הרפואי, גם אינה חוקית וגם עלולה להסב לו נזק באופן ישיר ולכן מדובר ברשלנות רפואית.
רשלנות רפואית היא כל קרה בו הרופא או המטפל, לא ביצעו את החובה והמוטל עליהם או שביצעו אותם באופן רשלני. וכך כל מקרה ייחשב לרשלנות רפואית, במידה ואכן הרופא לא פעל לפי הנהלים וההיגיון הסביר, לא מילא חובתו וכתוצאה מכך יצר נזק ישיר למטופל.
לא כל מקרה, מחייב חתימה על טופס הסכמה, אך כן כל מקרה מחייב בקבלת הסכמה מדעת בעל פה. המקרים שכן מחייבים טופס הסכמה בכתב, הם מקרים מיוחדים של ניתוח, דיאליזה, כימותרפיה, וכדומה.
