מה זה רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון מתייחסת לכשלים, מחדלים או טעויות שהתרחשו לפני, במהלך ולעתים גם אחרי ההריון ושגרמו לנזק, שאלמלא אותם כשלים או מחדלים היה נמנע לחלוטין. במאמר זה נענה על השאלה מה זה רשלנות רפואית בהריון, באילו מקרים ניתן להצביע על רשלנות ומתי גם לא וכיצד מגישים תביעת פיצויים בנושא.

רשלנות רפואית, מהי?

בשנת 1999 פרסם המכון הרפואי האמריקאי דו"ח מיוחד, לפיו בין 44,000-98,000 אמריקאים מתים מידי שנה עקב טעויות רפואות. למעשה, נתון זה עלה על נתוני התמותה ממחלת הסרטן ותאונות הדרכים דאז, כך שהיה בו די כדי להרעיד את אמות הספים של האומה האמריקאית ולהניע את המערכת הרפואית שלה לערוך שינויים יסודיים בכל הנוגע לבטיחות החולה.

על פי פקודת הנזיקין, רשלנות מוגדרת כעוולה שבמסגרתה אדם מסוים מפר את חובת הזהירות בה הוא חייב כלפי אדם אחר וזאת באמצעות מעשה או הימנעות ממעשה, שחורגים מסטנדרט ההתנהגות "הסביר" ושגרמו הלכה למעשה לנזק. אותו קשר בין רשלנות ונזק מכונה "קשר סיבתי" ומכאן ניתן להסיק כי בלעדי ביסוס מובהק של הקשר ביניהם, הרי שלא קיימת בפועל רשלנות.

ובהינתן כל אלה, מהי בעצם רשלנות רפואית? כאשר מפר חובת הזהירות הוא גורם רפואי, שחב בה כלפי מטופליו וכעת מבצע החלטה, פעולה או נמנע מפעולה שגרמו להם לנזק, נוצרת סיטואציה לפיה אותו גורם לא פעל בהתאם לכל רופא "סביר" אחר ולא שמר בפועל על הנהלים או אמות המידה הרפואיות המקובלות באותו תחום רפואי.

וכך, כאשר הגורם הרפואי שמעניק טיפול סוטה מההתנהלות המצופה ממנו על פי דין וסטייה זו גורמת למטופל/ת שלו לנזק – מהווה הדבר רשלנות רפואית.

לא בכל נזק רפואי מעורבת רשלנות

חשוב להדגיש כי כל הליך רפואי, בין אם המדובר במתן טיפול, באבחון בעיה, ניתוח וכיוצ"ב, טומן בחובו סיכונים מסוימים. סיכונים אלה עשויים להתבטא בסיבוך רפואי או תופעות לוואי מסוימות, אך לא תמיד כאלו שנגרמו עקב רשלנותו של המטפל. למעשה, עצם הנזק של חולה מסוים לא מהווה עילה לתביעה שכן צריך לעמוד על הקשר הסיבתי. ולכן ככל שיש צורך לבחון האם מקרה מסוים נגוע ברשלנות או לא, יהיה צורך להבין האם הנזק שנגרם היה מופיע בכל מקרה, גם לא התנהלות רשלנית לכאורה.

מכיוון שברשלנות רפואית בהריון אנו עוסקים, נשתמש בדוגמה מוכרת בה הצוות הרפואי מבין כי העובר נמצא בסיכון מסוים ומציע ליולדת לעבור את הלידה בניתוח קיסרי. ככל שהיולדת מסרבת, תינוקה נולד עם נזק כתוצאה מלידה ווגינלית וזאת על אף שהוסברו לה מבעוד מועד כל ההשלכות והסיכונים הכרוכים בלידה טבעית במקרה שלה – הדבר איננו מהווה נזק שמקורו ברשלנות רפואית.

על רשלנות רפואית בהריון, מהותה ונסיבותיה

ישראל נחשבת למדינה שמעודדת ואף מקדמת יילודה, מה שהופך אותה למקום מוצלח להרות בו הודות למעקבי ההריון וכמות בדיקות ההריון אותם תעבור היולדת, הכלולות בסל הבריאות הממלכתי. למעשה, כל יולדת תוכל לעבור למעלה מ-20 בדיקות שונות שמבטיחות את שלום עוברה ובריאותה התקינה כך שהסיכוי להריון שמסתיים בנזק נמוך במיוחד.

ועם זאת, מחדלים וכשלים מתרחשים גם בתחום המיילדותי: רופא ששוגה במינון השראת הלידה (זירוז לידה) וגורם לקרע ברחם היולדת, טכנאי אולטרסאונד שלא ביצע כראוי את הבדיקה ובכך התפספסה אבחנה לגבי מום ממנו סובל העובר, מרפאה בסיכון שאיננה מבצעת שקילה ודגימת שתן מהיולדת כדפוס שגרתי בכל ביקור ולכן לא "עלתה" על רעלת הריון, דיקור מי שפיר שהביא לפגיעה בעובר עצמו, התעלמות ממצאים לא תקינים של בדיקת החלבון העוברי או השקיפות העורפית ועוד.

כל אלו מהווים למעשה מצבים שבהם ננקטו פעולות או שנלקחו החלטות בניגוד לתבחין "הרופא הסביר" ושכתוצאה מהם נגרם נזק ליולדת, לעוברה או לשניהם. שכן אלמלא אותה הפעולה או ההחלטה השגויה, ניתן היה למנוע את אותו נזק. במקרה כזה, קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית בהריון שמאפשרת קבלת פיצויים כספיים.

איזו רשלנות עלולה להיווצר במהלך ההריון?

אחד הסוגים הבולטים של רשלנות בהריון הוא אי איתור של מום, תסמונת או מחלה גנטית אצל העובר. כאשר האבחנה מתפספסת מכל סיבה שהיא והתינוק/ת נולדים עם נזק רפואי קשה, חשוך מרפא ומכמיר לב, נולדת יחד איתם גם מציאות חיים כואבת ומייסרת להורים ולילדם. במקרים אחרים, ייתכן שלא אובחנו או נקבעו הריון בסיכון על הנחיותיו הייחודיות, הריון שאיננו תקין ואפילו הריון שמתגלה באיחור ושגורם נזק לאישה או לעוברה.

במקרה מפורסם מאוד, הורים תבעו את הרופא המטפל בהריונם בגין רשלנות רפואית שהביאה ללידת ילדם עם מומים בשתי ידיו. בתביעה נטען כי היה צורך בסקירת מערכות מורחבת לגילוי המומים, מה שסביר להניח שהיה מביא את ההורים להחליט על הפסקת הריון. בית המשפט שקבע כי היה על הרופאים ליידע את ההורים על האפשרות לבצע סקירה מורחבת, פסק להם פיצויים בסך 1.5 מיליון שקלים.

במקרה אחר נדרש בית המשפט להתמודד עם מקרה שבו הוחדר לגופה של התובעת התקן תוך רחמי, שעה שהיא נמצאת בהריון שטרם היה ידוע לה. כתוצאה מהסיכון הרב שבהריון עם התקן שכזה, נאלצה התובעת לעבור הפלה. בפסק הדין קבע השופט כי הרופא המטפל התרשל, שכן היה עליו לבדוק תחילה האם המטופלת בהריון.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית בהריון?

כאמור, כל תביעת רשלנות באשר היא נדרשת להוכחת הנזק, ההתרשלות (מבחן הרופא הסביר) והקשר הסיבתי ביניהם. מכיוון שכל מקרה לגופו, ההחלטה על הגשת תביעה נשענת על הבנת היבטים משפטיים מורכבים ורבים, היכרות יסודית עם הפסיקה במקרים דומים מבחינה רפואית וגם מיומנות משפטית בטיפול ובייצוג בתביעות אלה.

על כן, בכל מקרה שבו עולה החשד לרשלנות רפואית בהריון, חשוב לפנות להתייעצות משפטית עם עורך דין שמתמחה בדיני רשלנות רפואית. עורך הדין יעריך את סיכויי התביעה על בסיס נסיבות העניין ויפעל לגיבוש תיק התביעה וכתיבת חוות דעת רפואית, על מנת לספק את התוצאה הטובה ביותר.

משרד עורכי הדין אונגר שויגמן המתמחה ברשלנות רפואית בהריון, מזמין אתכם להעריך את מקרה התביעה שלכם ואת היקף הפיצויים האפשרי בפגישת התייעצות בלתי מחייבת.