פעמים רבות השירות הצבאי או שירות בכוחות הביטחון עשוי להסתיים בפציעה או מחלה אשר תגרור נכות ופגיעה משמעותית בחיי היומיום של הנפגע. במקרים כאלו משרד הביטחון מכיר בנפגעים כנכי צה"ל ומעניק להם תמיכה כלכלית, שיקום רפואי והטבות נוספות. אך, תהליך ההכרה בנכות הינו ארוך ולא פשוט, מה נדרש לדעת על התהליך? מי זכאי לפיצוי ממשרד הביטחון? ולמה חשוב שתפנו לעורך דין לליווי התהליך?
החוק בישראל וספציפית חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 מגדיר כי מי שנפגע במהלך שירותו הצבאי או שירותו בכוחות הביטחון וזאת בתנאי שהפגיעה לא נגרמה כתוצאה מהתנהגות רעה וחמורה. נוסף לכך, החוק חל גם עבור חייל אשר נפצע במהלך חופשה מהצבא ובהתאם להגדרות חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988.
אם נפגעתם או חליתם במהלך שירותכם הצבאי, ייתכן מאוד כי מגיע לכם פיצוי ממשרד הביטחון, בכפוף לסוג הפגיעה או המחלה, חומרתה ואחוזי הנכות שייקבעו לכם. הזכאים לתבוע את משרד הביטחון הם חיילי סדיר, אלו המשרתים בצבא הקבע וכן חיילי מילואים.
יחידת התביעות של משרד הביטחון אמנם אמורה להוות כתובת לקבלת הסיוע והתמיכה להתמודדות עם הפגיעה או המחלה, אך בפועל, פעמים רבות תהליך מיצוי הזכויות הופך למאבק בו עליכם להוכיח את הקשר בין המחלה או הפגיעה לבין שירותכם הצבאי, להתייצב פעם אחר פעם מול ועדה רפואית של משרד הביטחון ולחוות לא מעט תסכול.
מדובר בהליכים מורכבים מבחינה מקצועית ומתישים נפשית, הדורשים בקיאות מעמיקה ברזי מערכת הביטחון. לכן חשוב במיוחד להסתייע בשירותיו של משרד עורכי דין מנוסה, אשר בכוחו לדאוג לכך שהעומדים מול יחידת התביעות ימצו את זכויותיהם ויקבלו את כל ההטבות להן הם זכאים על פי דין.
בכדי לקבל פיצוי ממשרד הביטחון על פציעה או מחלה נדרש להגיש תביעת נכות לאגף השיקום אשר יבחן את המצב הרפואי של התובע ויקבע לו אחוזי נכות ותגמולים.
ההכרה כנכה צה"ל הינה רחבה מאוד ויכולה להתרחש כתוצאה מפעולות רבות במהלך השירות הצבאי. החל מפציעה במהלך אימונים, במהלך פעילות מבצעית או במהלך פעילות בט"ש.
נוסף לכך, פציעה או מחלה יכולה להיגרם גם כתוצאה מתאונת דרכים, פגיעה נפשית כתוצאה מהשירות, פגיעה כתוצאה מרשלנות רפואית בצבא או התפרצות או החמרה של מחלה.
בכל מקרה, תדרשו להוכיח כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מפעילות או בתקופת השירות הצבאי ואת חומרתה וההשפעה שלה על חיי היומיום שלכם.
תהליך ההכרה בנכות עשוי להיות ארוך ולדרוש מכם כוחות נפשיים רבים וסבלנות. באופן כללי שלבי ההכרה כוללים: הגשת תביעה, בחינת התביעה על ידי קצין התגמולים. לאחר מכן מתחיל השלב הרפואי ושלב קביעת אחוזי הנכות שכולל בתוכו, ועדה רפואית שבהתאם להחלטותיה יוחלט על אחוזי הנכות והזכאות לתגמולים של התובע.
בכדי לקבל הכרה בנכות וקבלת כל הזכויות והפיצויים המגיעים נדרש בראש ובראשונה להגיש תביעה לקצין התגמולים. עם טופס הגשת התביעה נדרש לצרף גם מסמכים רפואיים המעידים ומפרטים את הפציעה או המחלה ואת רמת הפגיעה שלה במגיש התביעה, תצהיר על נסיבות האירוע חתום על ידי עורך דין, דוח פציעה במקרה וקיים, אישור על תנאי שירות ומסמכים נוספים בהתאם לאירוע ולמחלה או הפציעה.
לאחר הגשת התביעה והמסמכים ייבחן קצין התגמולים את הבקשה לעומק ויערוך מספר בדיקות נוספות שכוללות בתוכן בחינה של המסמכים הרפואיים שתגישו, קבלת אישור על נסיבות אירוע החבלה או המחלה, פנייה לרופא מומחה בתחום הרפואי הקשור לפגיעה שלכם ואף קבלת מידע מהדרג הפיקודי במידת הצורך.
לאחר מכן, קצין התגמולים יחליט האם הוא מכיר בפגיעה שלכם או שלא. במידה והקצין התגמולים הכיר בפגיעה שלכם התביעה תועבר לוועדה רפואית שתבחן את המצב הרפואי לעומק ותקבע את אחוזי הנכות.
הוועדה הרפואית הינה הגוף המקצועי שנדרש לבחון את המצב הרפואי של התובע ולקבוע את אחוזי הנכות אל מול הפגיעה בתפקוד של התובע. במהלך הוועדה תדרשו להציג את טענותיכם ובפועל את מצבכם הרפואי והפגיעה שנגרמה לכם.
לאחר מכן, רופא מומחה, בהתאם לפגיעה שלכם יבצע לכם בדיקה רפואית גופנית או נפשית. בתום שלב הבדיקה ולאחר בחינה מעמיקה של המסמכים הרפואיים שהצגתם, הוועדה תדון בתיק שלכם ותקבע את אחוזי הנכות המגיעים לכם.
בהחלט כן, במקרים רבים מאוד, התובע מרגיש כי הוועדה הרפואית העניקה לו אחוזי נכות נמוכים מהמגיע לו ולכן גם ישנה הפחתה בתגמולים ובזכויות המגיעות לו. במקרים אלו ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית ולהגיש בקשה לוועדה רפואית עליונה.
חשוב לדעת שבמקרה של הגשת ערעור, לוועדה הרפואית העליונה יש סמכות להעלות את אחוזי הנכות אך גם, להוריד אותם ולכן חשוב מאוד להגיש את הערעור בצורה מנומקת, עם כל המידע הרפואי הדרוש. לעיתים תדרשו לבצע בדיקות נוספות בכדי להדגיש את הטענות שלכם.
מומלץ מאוד לא לבצע את הליך הערעור ללא ליווי של עורך דין בקיא ומנוסה בתחום וזאת כדי להימנע ממצב של הורדה באחוזי הנכות כתוצאה מהערעור.
אחוזי הנכות נקבעים בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית ובהתאם לסוג הפגיעה שנגרמה לתובע. ככל שהפגיעה מונעת מהתובע לבצע פעולות יומיומיות ולכלכל עצמו, כך אחוזי הנכות יהיו גבוהים יותר ויזכו אותו בתגמולים גבוהים יותר.
בהחלט כן, אומנם במקרה של קביעת אחוזים של 0-10% לא תקבלו תגמול ממשרד הביטחון, אך מדובר בהכרה חשובה מאוד שאסור לוותר עליה. חשיבות ההכרה מגיעה בעיקר למצב שבו מצבכם הבריאותי יתדרדר ותדרשו בהגשת בקשה להחמרה של המצב וקביעת אחוזי נכות גבוהים יותר.
התגמול הראשון יועבר בתחילת החודש שלאחר שיעברו 60 ימים מיום ההחלטה. במקרים של קבלת תגמול לאחר ועדה עליונה, התגמול יתקבל לרוב כחודש לאחר קבלת ההחלטה.
רשלנות רפואית בצבא הינה נושא סבוך מאוד ויכולה להיגרם כתוצאה מאירועים רבים. רשלנות רפואית בכללי הינה כל אירוע בו נגרם נזק לאדם כתוצאה מאבחנה או טיפול לקוי שהתרחשו כתוצאה מחוסר זהירות או חוסר מקצועיות של הצוות הרפואי. הדבר דומה במקרים של רשלנות רפואית בצבא ובמקרים אלו נדרש להוכיח כי הפגיעה הפיזית או הנפשית נגרמה באופן ישיר בשל הטיפול (או חוסר הטיפול) הלקוי שקיבל החייל במהלך שירותו הצבאי.
מעבר לקבלת תגמולים בגין נכות ובהתאם לגובה הנכות, נכי צה"ל זכאים לשיקום וטיפול רפואי, עזרה ברכישת רכב או דירה המותאמים לנכות וקבלת הטבות בתשלום ארנונה או מס הכנסה.
כל ההטבות הללו תלויות באופן ישיר גם בגובה הנכות שנקבעה בוועדה הרפואית ובהתאם לסוג הנכות ולפגיעה שנגרמה. אך, באופן כללי חשוב לבדוק ולהכיר את כלל הזכויות המגיעות לכם ולא לוותר עליהן.
החוק בישראל מגדיר בעבור מקרים שונים זמן התיישנות. במקרה של תביעות נכות למשרד הביטחון החוק מגדיר שלוש שנים מיום השחרור כהתיישנות המקרה. לכן, חשוב מאוד להגיש את התביעה בסמוך לשחרור ובהקדם וזאת כדי למנוע מצב של התיישנות המקרה.
נוסף לכך, במקרים בהם מוגשת התביעה בתוך שנה מהשחרור, תשלום התגמול בגין הנכות מתבצע גם רטרואקטיבית החל מיום השחרור של מגיש התביעה.
ישנם מקרים רבים בהם לא ניתן לדעת כי קיימת פגיעה שנגרמה כתוצאה מהשירות בסמוך לשחרור והמחלה עשויה להתפרץ שנים מאוחר יותר. לצורך כך, ישנן מחלות שמוחרגות מהתיישנות מתוקף החלטת שר הביטחון.
הדוגמה הקלאסית ביותר למחלות מהסוג הינה פוסט טראומה, אשר ידוע כי לא ניתן לחזות מתי עשוי אדם ללקות במחלה זו, גם אם הטריגר הינה פעילות שהתרחשה שנים ארוכות קודם לכן.
דוגמה מוכרת נוספת למחלות שקיבלו חריגה מהתיישנות, הינו הכרה בצוללי הקישון כנכי צה"ל. במקרה זה, שנים אחרי הפעילות הצבאית, רבים מהחיילים חלו בסרטן או בפרקינסון וזאת כתוצאה מחשיפה ממושכת למי הקישון המזוהמים.
לעיתים מתפתחות מחלות מורכבות הקשורות בשירות הצבאי רק זמן רב לאחר השחרור מהשירות, אשר מלוות את התובע למשך כל ימי חייו, כגון סוכרת, אפילפסיה או פגיעות נפשיות, ביניהן חרדה, סכיזופרניה, דיכאון קשה, פוסט טראומה או הלם קרב. למרות פרק הזמן הממושך שחלף עד התפתחות המחלה, במקרים מסוימים ניתן יהיה להכיר בקשר שבינה לבין השירות הצבאי של התובע ולקבל את הפיצוי שהוא זכאי לו.
תהליך ההכרה בנכות, קבלת התגמולים וקבלת הזכויות הנוספות הינו תהליך ארוך, בירוקרטי וטעון נפשית. לעורך הדין המתמחה בתחום יש תפקיד משמעותי לאורך כל הדרך וכשמטרתו העיקרית הינה לדאוג כי התובע יקבל את אחוזי הנכות הגבוהים ביותר המגיעים לו, יכיר את הזכויות שלו לאורך התהליך ובסופו ויקבל ייצוג הוגן אל מול משרד הביטחון.
בתוך כך, עורך הדין מלווה את התובע מרגע ההחלטה על הגשת התביעה, ניסוחה, איסוף המסמכים הדרושים, ייצוג במהלך הוועדה הרפואית, הגשת ערעור במידת הצורך והגשת בקשה להחמרה במצב הרפואי אם נדרש.
חשוב לבחור עורך דין בקיא בתחום ובעל ניסיון רחב שנים, זאת כדי לוודא כי יהיה מיצוי של הזכויות המגיעות לכם.
אונגר שויגמן משרד עורכי דין מטפל בתביעות מול משרד הביטחון ומסייע לאלו שנפגעו במהלך שירותם הצבאי לזכות בפיצוי הגבוה ביותר לו הם זכאים בשל פציעתם או מחלתם. קביעת שיעור הנכות וסיווג הפגיעה הם קריטיים ויכולים להשפיע על הזכאות לקבלת המענק או הגימלה, לשיקום מקצועי, כלכלי ופיננסי, לסיוע בשירותי דיור, קבלת טיפולים רפואיים, סיוע בניידות, בהבראה, הטבות מיסוי, מענקים שונים ועוד.
הסכנות הבריאותיות הכרוכות בבדיקת מי שפיר הן תסחיף מי שפיר, זיהום רחמי, הפלה, לידה מוקדמת ופגיעה בעובר. הסכנה הפסיכולוגית הכרוכה בבדיקת מי שפיר הן תוצאות בדיקה לא משמעיות שמקשות על ההרה בהחלטתה האם להמשיך בהיריון כמתוכנן או שמא עדיף להפיל את העובר מפאת מחלה גנטית קשה או מקרים של עובר עם תסמונת דאון.
את בדיקת מי השפיר מבצעים אך ורק לבקשת רופא מוסמך בזיהוי מחלות או זיהומים גנטיים בשבוע ה-16 להיריון.
בדיקת מי השפיר מבוצעת על ידי גורם מוסמך בבית חולים, מהלך הבדיקה כולל חיטוי בטן ההרה והחדרת מחט דקה בזהירות אל שק השפיר על מנת לשאוב מי שפיר בכמות מספקת תוך זהירות רבה על ההרה והעובר.
רשלנות רפואית מוגדרת בחוק כמעשה הגורם נזק משמעותי למטופל בעת הליך רפואי. החוק מגדיר רשלנות רפואית ב-4 דרכים, גרימת נזק בעקבות מעשה אקטיבי, גרימת נזק בעקבות מעשה שלא נעשה על מנת להגן על המטופל, חוסר נקיטה בזהירות הנדרשת בעת ביצוע הבדיקה וגרימת נזק מתוך חוסר מיומנות מקצועית.
אונגר שויגמן, משרד עורכי דין בהנהלתם של עורך דין אדיר שויגמן ועורכת דין אנה אונגר הינו משרד בעל ניסיון עתיר שנים בתחומי הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.
פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ונסייע גם לכם להשיג את הצדק המגיע לכם.
צה"ל מצופה לספק לחיילים המשרתים בו שירותי רפואה ברמה גבוהה. בהתאם לכך – כלל הוראות החוק והנהלים התקפים לגבי גורמים
