לימפומה מוגדרת כסרטן בלוטות הלימפה – התרבות בלתי מבוקרת של לימפוציטים (תאי דם לבנים) הגורמת לפגיעה במערכת החיסונית. המחלה יכולה להתפתח גם כסרטן ראשוני וגם משני (גרורה), כך שאבחון מאוחר עלול לגרוע מסיכויי ההחלמה והריפוי של החולה ולקצר משמעותית את חייו. מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה?
אבחון לימפומה מוכרח להיות מהיר ומדויק
בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת החיסונית בגופנו. הן פזורות באזורי גוף שונים ותפקידן המרכזי הוא להגן מפני מזהמים שונים. כאשר מתפתחים תאים סרטניים בתוך מערכת הלימפה, מערכת החיסון נפגעת ואיננה מגנה כראוי מפני זיהומים חמורים. ולכן ישנה חשיבות לאבחון מהיר ומדויק ככל האפשר של המחלה ובמטרה לבלום ככל האפשר את התקדמותה.
כאשר לא ניתן לגידול הממאיר טיפול מתאים, הוא שולח גרורות מתוך תאי הלימפה לאיברים נוספים, דבר שהופך את הטיפול במחלה למסובך הרבה יותר. כאשר קיימות גרורות, כבר נשקפת סכנה חמורה מאוד לחיי החולה.
אז מה קורה כאשר סרטן הלימפומה איננו מאובחן במועד המתאים? במקרה כזה, חשוב להבין האם בוצעה התנהלות בלתי תקינה מצד הרופאים והצוות המטפל. אם בכך מדובר, יהיה מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית בהתאם לחומרת הנזקים שנגרמו בעקבות כשלי האבחון.
רשלנות רפואית באבחון שגוי של לימפומה
אם איחור באבחון מחלת הלימפומה עלול להיחשב כרשלנות רפואית, הרי שגם אדם שמאובחן בטעות כחולה יוכל לגלות כי הוא זכאי לתבוע פיצויים בהתאם. במקרה המפורסם ביותר עד כה, לקה הזמר אמיר פרישר-גוטמן ז"ל במחלה נדירה שתסמיניה מחקים את אלו של סרטן הלימפומה אך היא איננה מסכנת חיים. למרות זאת, הוא אובחן כחולה לימפומה ונאלץ לקבל טיפולים קשים ביותר.
לדברי התביעה באותו המקרה, דרשו רופאיו של פרישר-גוטמן שיעבור בדחיפות השתלת מח עצם בנוסף על טיפולי הכימותרפיה שכבר עבר. השתלה כזו באדם בריא מסרטן היא בעלת השלכות חמורות לרבות מוות. עוד טענה התביעה כי בית החולים הפר את חובת הזהירות כלפי החולה, חרג מנהלים רפואיים והחמיר את מצב החולה כך שנגרמו לו נזקים קשים, ביניהם קיצור משמעותי של תוחלת החיים.
חובת הזהירות הרפואית באבחון מחלת לימפומה
מכיוון שבלימת המחלה והתקדמותה מהווים את הפעולות החשובות ביותר כאשר מאובחנת לימפומה, יש לבדוק ולאבחן כראוי את הגידול שמופיע בקישוריות הלימפה ולהתחיל בטיפולים כמה שיותר מהר. הטיפול במחלה נמשך לרוב כמה חודשים, לעתים מצריך גם השתלה של תאי גזע.
הרופאים נדרשים לאבחן כראוי ובמדויק את כל התסמינים של מחלת הלימפומה ולבצע כל טיפול נדרש על מנת שלא לגרום לאובדן הסיכוי להחלים מהמחלה. ולכן כאשר רופא מטפל מבצע פעולה או טיפול או שולל פעולה או טיפול באופן שמחבל בסיכויי ההחלמה של החולה – הרי שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגדו ולתבוע פיצויים כספיים בהתאם.
רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה "לפי הספר"
כפי שאתם מבינים, ישנה חשיבות מרכזית ביותר לאבחון מדויק של המחלה ובפרט לסוג המחלה שיכול להיות אחד משניים: לימפומה על שם הודג'קין ולימפומה נון הודג'קין. הסוג השני הוא גם הנפוץ מבין השניים (אלפי חולים בשנה בנון הודג'קין לעומת מאות בשנה בלימפומה מסוג הודג'קין).
תתי סוגים אלו ייבדקו באופן מעמיק ומקיף ביותר אצל החולה וזאת על מנת להתאים לו את הטיפול היעיל ביותר ובאופן ספציפי לתת סוג המחלה ממנו הוא סובל.
מתוך הכרה באיחור באבחון המחלה כגורם שעלול לקצר את תוחלת החיים, נדרש הרופא לאפיין ולספק מענה מתאים לכל התסמינים שהמטופל מציג או מתלונן עליהם ולהפנות את המטופל לבדיקות מתאימות. עליו להישאר ערני ופעיל בשלב זה כדי לקבל אליו לעיון את כל תוצאות הבדיקות ולזהות חריגות קיימות אם ישנן חלילה. בשלב זה, כאשר ידוע על קיומה של ליפמומה, יהיה צורך לאבחן את סוג המחלה ולהתחיל מיד בטיפולים.
אחרי שאדם מחלים ממחלה זו, הרופאים המטפלים נדרשים להמשיך לעקוב אחרי מצבו הרפואי בצורה מקיפה ויסודית, להפנות באופן יזום לבדיקות מעקב שגרתיות ולעיין בתוצאות הבדיקות בצורה מקצועית ביותר. כאשר המעקב איננו מבוצע או שמתבצע בצורה לא מספיק הדוקה, עלול להיווצר מצב בו המחלה שוב מופיעה אך איש איננו מאבחן אותה במועד. גם מקרים אלו הם כמובן בבחינת רשלנות רפואית באבחון לימפומה.
גורמי סיכון למחלת הלימפומה
גיל מבוגר, חשיפה לחומרים כימיים, מחלה אוטואימונית, נטייה גנטית וגם סטטיסטית בקרב גברים – כל אלו מהווים את קבוצת הסיכון למחלת הלימפומה. גורמים אלו כמובן אינם ספציפיים ללימפומה לבדה, דבר שעלול להקשות את אבחון המחלה בזמן.
ועם זאת, אדם שיפנה לרופא שלו ויתלונן על ירידה תלולה במשקל וחוסר תיאבון, הזעה מוגברת בייחוד בלילה, עייפות ממושכת, כאבים בחזה, נפיחות בטנית, שיעול מתמשך וכאבי בטן תכופים, יצטרך לקבל הפניה לבדיקות אבחון רלוונטיות כמו רנטגן, אולטרסאונד ואפילו C.T במידת הצורך.
אבחון לימפומה מסוג הודג'קין ונון הודג'קין
כידוע, ישנם סוגי לימפומה שהטיפולים עבורם יעילים מאוד, לעומת סוגים אחרים שנחשבים קטלניים יותר. כך או כך, כאשר חולה איננו מודע למחלתו וזאת בעקבות חוסר אבחנה מתאימה, הוא עלול לגלות במועד מאוחר מידי שמחלתו הפכה כעת חשוכת מרפא ושחייו עלולים להתקצר משמעותית.
את שני סוגי הלימפומה מאבחנים בדרך יחסית זהה, תוך התייחסות למספר מאפיינים שונים. את המחלה מסוג הוד'קין שקל יותר לזהות, מאבחנים הודות להצגת סוג ייחודי של תאים בתוך הרקמות המכונים תאי ריד-שטנברג. אלו תאים יחסית גדולים, שהופעתם מאפשרת לשלול מצב רפואי אחר. שיעור הריפוי ממחלה זו נחשב למוצלח יותר, ייתכן שהודות ליכולת הזיהוי הפשוטה שלו.
לימפומה שאיננה מסוג הודג'קין (נון הודג'קין) נחשבת לקטלנית ומורכבת יותר לאבחון וניתן לזהות אותה רק כאשר תאי הדם הלבנים מתחילים להשתנות. בפועל, תאי הדם הלבנים מתרבים, מתפשטים אל יתר איברי הגוף ומערכת הלימפה וגורמים לנזקים קשים. כאמור, מצב זהה גורם לתסמינים שאינם שונים מאלו של מחלות אחרות.
את לימפומה נון הודג'קין מאבחנים לרוב על ידי ביופסיה, המאפשרת גם זיהוי וודאי של המחלה וגם אבחון מדויק של התפשטות המחלה עד כה. בדיקות נוספות שיגבירו חשד ללימפומה הן בדיקות דם, MRI או CT ורנטגן.
תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה
אדם שחלה בלימפומה או משפחתו שטוענים כי חלה רשלנות רפואית שגרמה לאיחור באבחון, לטעות באבחון או להעדר אבחון המחלה כלל, יוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית מתאימה.
למרות שהחוק מתיר את האפשרות לתבוע באופן עצמאי את הגורם הרשלני, מומלץ בחום שלא לפעול לפני קבלת מידע משפטי מתאים ולקבל ייצוג מעורך דין שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין ידע כיצד לספק את ההוכחות הנדרשות מבחינה משפטית למקרה הספציפי ולעמוד על סכום הפיצויים המקסימלי שמגיע לתובעים עצמם.
משרד עורכי הדין אונגר שויגמן מחזיק בניסיון מקצועי עשיר וגדוש הצלחות בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, בדגש בתביעות שנוגעות לאבחון מחלת הסרטן לסוגיה. אנו זמינים לפגישת התייעצות עמכם בכל עת ונוכל להילחם על זכויותיכם ללא פשרות, עד להשגת התוצאה הטובה ביותר. צרו קשר ונשמח לפגוש אתכם להערכת אפשרויות התביעה.
לימפומה הינה מחלה ממארת הידועה גם בתור סרטן קשריות הלימפה. סרטן זה בא לכלל ביטוי כגידולים הנוצרים במערכת הלימפה כולה או בקשריות הלימפה בגופו של החולה. דוח עולמי שהתפרסם בשנת 2015, מעיד על כך ששיעור חולי הלימפומה שאינה מסוג הודג'קין בארץ, הוא הגבוה ביותר בעולם.
רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה, עלולה להתבטא באי אבחון של הגידול הסרטני במועד, מה שמוביל לעיכוב מסכן חיים במתן הטיפול הרפואי הנדרש. בנוסף ישנם מקרי רשלנות באבחון לימפומה שבהם נבחרת שיטת טיפול שגויה שפוגעת בחולה ובסיכויי החלמתו מהמחלה.
במקרים של רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה ניתן לתבוע פיצויים בהתאם לאופי הנזקים שנגרמו לחולה בשל המחדל הרפואי ממנו נפגע. עם ראשי הנזק שבגינם נתבעים פיצויים בתביעות רבות מסוג, ניתן למנות פיצוי על פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע, הפסדי הכנסות פוטנציאליות, הוצאות רפואיות שונות, עזרת צד ג', הוצאות ניידות, כאב, סבל וקיצור תוחלת החיים של המטופל.
למרבה הצער, חולי לימפומה נפגעים לא רק מרשלנות רפואית בשלבי האבחון של המחלה, אם כי גם בשלב הטיפול בה והמעקב אחריה. לא אחת, אנו שומעים גם על תביעות רשלנות רפואית המוגשות תחת עילה של אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע טיפולים שונים.
