מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית קשה ומורכבת, שיכולה (אם תאובחן במהירות ובדיוק) להיות מטופלת בקלות וללא פגיעה משמעותית באיכות חייו של המטופל (מלבד הפגיעה הגלומה בטיפול תמידי במחלה כרונית). למרות קביעה זו, רשלנות רפואית באבחון סוכרת, שמובילה לאבחון מאוחר או לא מדויק של המחלה, יכולה להוביל להחמרה ולפגיעה משמעותית באדם החולה, עד כדי פגיעה מהותית בבריאותו הפיזית.
מהי מחלת הסוכרת?
מחלת הסוכרת היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם, המאופיינת בקושי של הגוף לווסת את רמת הסוכר בדם – פגיעה במנגנוני איזון הסוכר של הגוף, שמובילה לריכוז גבוה של סוכר בתאי הדם. רמות סוכר גבוהות אלו יכולות להוביל לפגיעות משמעותיות בגוף, הנגרמות בעקבות החשיפה לסוכר הגבוה, והקושי של הסוכר לחדור אל התאים במקרים מסוימים.
מחלת הסוכרת מתחלקת למספר "תתי סוגים" השונים זה מזה מבחינת סוג הפגיעה שנגרמה למנגנוני האיזון, הגורמים בבסיס פגיעה זו, ודרכי הטיפול בה. הזיהוי של סוג הסוכרת המדויק משפיע על הטיפול בו – כאשר סוכרת שנגרמת מאורח חיים שונה מסוכרת שנובעת מפגיעה אורגנית בגוף, ושונה מסוכרת שנובעת מגורמים גנטיים.
מצב זה מוביל לכך שמצבים בהם מתקיימת רשלנות רפואית באבחון סוכרת יכולים לכלול בתוכם גם מצבים של אבחנה שגויה של סוג הסכרת בה אתם חולים.
מהו הגורם למחלה?
הגורם העיקרי למחלת הסכרת הוא מחסור יחסי / מוחלט / פגיעה בתפקודו של הורמון האינסולין – הורמון שמופרש לאחר האכילה, ואחראי על החדרת הסוכר בדם אל תוך תאי הגוף (שם יש צורך בסוכר להפקת אנרגיה לצורך תפקודם התקין של התאים).
מצב זה מוביל לשתי בעיות עיקריות בגוף האדם:
- היעדר סוכר בתאי הגוף: מוביל להיחלשות של תאי הגוף, שאינם מקבלים את אחד הרכיבים החשובים להם ביותר ממזון האדם, שעל בסיסו הם מפתחים את האנרגיה לתהליכים תאיים פנימיים. מאפיין זה מוביל לתחושות עייפות, חולשה, רעב מוגבר, ראייה מטושטשת ועוד.
- יתר סוכר בנוזל הדם: עודף סוכר במערכת ההובלה ובדם יכול להוביל לפגיעה ארוכת טווח בגוף. אחת מתופעות הלוואי היא התגברות במתן שתן, שנובעת מרמת הסוכר הגבוהה בכליות, שמתקשות לסלקו באופן אפקטיבי.
שתי ההשפעות הללו מובילות לנזק משמעותי במקרה של רשלנות רפואית באבחון סוכרת, שיכולה להוביל להחמרת הנזקים במקרה בו הרשלנות הובילה לגילוי מאוחר של המחלה.
איך מאבחנים את מחלת הסוכרת?
אבחון מחלת הסוכרת נעשה בעזרת איסוף כלל התסמינים של המטופל, וזיהוי הצורך בבדיקת דם לבדיקת ערכי הסוכר בדם. ערכי סוכר גבוהים גם לאחר צום מצביעים על קושי בהחדרת הסוכר לתאי הגוף. ישנה אפשרות גם לאבחן מצב של "טרום סוכרת" – ערכים גבוהים של סוכר בדם, שנמצאים עדיין בטווח התקין, אך מצביעים על קושי מצטבר בעיבוד הסוכר בגוף – שיכול לבטא סיכון מוגבר להתפתחות המחלה בשנים הקרובות.
רשלנות באבחון מחלת הסוכרת מתקיימת בכל מקרה בו הרופא לא זיהה נכונה את הצורך בהפניה לבדיקת דם, וכן במקרים בהם בדיקות הדם פוענחו באופן רשלני – ללא זיהוי האינדיקטורים הברורים והמוגדרים למחלה.
מהי רשלנות רפואית?
עילת הרשלנות רפואית היא תת סוגה של עילת הרשלנות המקצועית, הקובעת כי אדם התנהל ברשלנות מקצועית בכל מקרה בו "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות"
משמעות קביעה זו היא שרופא יחשב כמי שהתנהל ברשלנות בכל מקרה בו הוא סטה מהסטנדרט הנהוג על ידי "הרופא הסביר" – רופא בתחום התמחותו שפועל בצורה שקולה וראויה. ניעדר סבירות זו יכולה להתבטא במספר רב של תחומים, הכוללים בתוכם את המהירות והדיוק שבו הרופא פעל.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית?
תביעות רשלנות רפואית באבחון סוכרת דורשות הוכחה של שלושה רכיבים עיקריים:
- קיומה של התרשלות באבחון: ראשית, נדרש להוכיח שהרופא המטפל אכן סטה מהסטנדרט המקצועי המצופה ממנו, אחרת אין לנו עילת תביעה
- קיומו של נזק: לא ניתן לתבוע פיצויים על רשלנות מבלי שנגרם נזק כלשהו למטופל בעקבותיה. קביעה זו מבוססת על כך שדיני הנזיקין הישראלים הם דינים שנועדו לפצות את הנפגע על נזקים שנוצרו לו, ולא "לקנוס" מעוולים על התנהלות שאיננה כשורה.
- התקיימות קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק: לאחר שהוכחנו התרשלות וקיומו של נזק, נדרש להוכיח קשר סיבתי משפטי ועובדתי בין ההתרשלות לבין הנזק – כלומר להוכיח שהנזק נגרם מההתרשלות ולא מדבר אחר.
אילו מקרים של רשלנות רפואית מתקיימים באבחון סוכרת?
ישנם מספר סוגים אפשריים של מקרי רשלנות רפואית באבחנת סוכרת, הקשורים כולם באבחון שגוי, לא מדויק או מאוחר של המחלה, שהוביל לנזק עבור המטופל. הסוגים העיקריים של הרשלנות מתקשרים לאבחון מאוחר (שהוביל לנזקים לגוף בעקבות היעדר טיפול במחלה), ואבחון שגוי (שהוביל להידרדרות במצבו של המטופל עקב טיפול לא מתאים).
סוג נוסף של תביעות רשלנות רפואית באבחון מחלת הסוכרת מתייחס להיעדר אבחון של סוכרת היריון – מחלה שנובעת מהיעדר איזון של גוף האישה ההרה, שהופכת את ההיריון להיריון בסיכון.
לסיכום
אבחון מחלת הסכרת באופן מהיר ומדויק הוא תנאי הכרחי לטיפול יעיל באדם החולה. נתון זה מוביל לכך שרשלנות רפואית באבחון סוכרת יכולה להוביל לפגיעה משמעותית במצבו הרפואי של החולה, שיכול לתבוע את הרופא המטפל לפיצויים.
אבחון שגוי של סוג הסוכרת בה אתם חולים יכולה להוות רשלנות רפואית באבחון מחלת הסוכרת במקרים בהם היא נעשתה מתוך התרשלות, וגרמה לנזק באופן ישיר. מקרים בהם המחלה אובחנה באופן שגוי בשל ממצאים מבלבלים, שהיו מובילים לטעות עבור כל רופא לא יחשבו כרשלנות רפואית, וזאת משום שהם לא מהווים סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה מהרופא.
הנה שני מצבים נפוצים שיכולים להוות "נורה אדומה" לרשלנות רפואית באבחון סוכרת:
- קבלת אבחנה מאוחרת: קבלת אבחנה כתוצאה מבדיקת דם, כאשר עשיתם זה מכבר בדיקת דם אצל רופא מטפל אחר, שלא אבחן את המחלה. אבחון זה מהווה אינדיקציה לכך שהרופא הקודם כנראה פספס משהו בבדיקה שלו.
- היעדר הפניה לבדיקת העמסת סוכר בעת ההיריון: סוכרת היריון היא מחלה נפוצה ומסוכנת, שיש לה אוכלוסיית סיכון מוגדרת המופנית כולה לבדיקות. אם הרופא המטפל בהיריון לא שלח אותכם לבדיקת העמסת סוכר בחודש ה5-6, הוא התרשל בתפקידו.
פיצויים על תביעות רשלנות רפואית הם פיצויים משקמים – שנועדו להחזיר את האדם למצב בו היה בטרם ההתנהלות הרשלנית של הרופא. קביעה זו מובילה לכך שהפיצויים שתקבלו יתמקדו בהשבת ערכו הכספי של הנזק שנוצר לכם – הכולל בתוכו אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, משכורות שפספסתם בשל חולי ועוד.
אבחון מהיר ומדויק של סוכרת הוא חשוב מאוד לצורך טיפול במחלה – שאיננה נחשבת מחלה מסכנת חיים בשל הטיפול האפקטיבי לה, אבל יכולה להיות מסוכנת מאוד ללא בקרה.
