ספינה ביפידה (שדרה שסועה) מהווה מצב שבו עצמות עמוד השדרה לא מכסות כנדרש את חוט השדרה, כך שהוא נותר חשוף ופגיע. מדובר במום מולד קשה עם תסמינים בכל דרגות החומרה, המשפיע על ההתפתחות הגופנית והשכלית. מה קורה כאשר חלה רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה? את מי תובעים וכיצד מתמודדים עם השלכות האבחון המאוחר? המידע לפניכם.
מקרה שהיה
מעשה בהריונה הרביעי של אם מסוימת, שטופלה במרפאה להריון בסיכון בעקבות מחלת לב ממנה סבלה בעבר. אלא שלאורך מעקב ההריון שבוצע לה, לא עברה האם סריקת מערכות וגם לא את בדיקת החלבון העוברי. למעשה, אותו הריון היה מלווה רק בבדיקת מעקב אחת בה נקבע גיל ההריון ושלא התגלה בה מום כלשהו.
למרבה הצער, התינוק נולד עם ספינה ביפידה ושאותו ניתן היה לגלות כמובן, לו היו מבוצעות כנדרש כל בדיקות ההריון. האם ובן זוגה תבעו רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה ונפסקו להם פיצויים בסכום של כ-400,000 ₪.
מהי ספינה ביפידה?
המחלה בעלת השם הלטיני, נקראת בעברית "שדרה שסועה" ונגרמת בשכיחות של 1:2000 לידות, בעקבות סגירה לא מלאה של הצינור העצבי של העובר, מה שהופך אותו לפגום. מצב זה מביא לארבעה סוגים נפרדים של המחלה:
- ספינה ביפידה אוקולטה (נסתרת) – הביטוי המתון של המחלה, לעתים ללא תסמינים כלל ולעתים עם תסמינים נוירולוגים מזעריים כמו גומה, כתם לידה או קווצת שיער באזור המום בעמוד השדרה. ניתן להמשיך לחיות כרגיל ללא הידיעה לגבי המחלה, אלא אם תבוצע בדיקה המאבחנת מצב רפואי אחר שתגלה את המחלה, מה שיתבטא כספינה ביפידה במבוגרים.
- ספינה ביפידה 1S – פגם יחסית קטן בעמוד השדרה, שמתבטא בכך שחוט השדרה לא "זולג" החוצה מעמוד השדרה. מצב זה כמעט שאיננו מתבטא בנכות, כך שגם במופע זה ניתן יהיה לחיות חיים בריאים ומלאים ללא מודעות למחלה כלל. לרוב המצב יתגלה בצילום רנטגן עקב מצב רפואי בגב.
- ספינה ביפידה 5I (מנינגומיאלוצל – Meningomyelocele) – פריצת הקרום ומעטפת חוט השדרה והעצבים, יחד עם נוזל השדרה, מה שמביא לעיוות בחוליות המותניים התחתונות או בחוליות העצה הראשונות, לנכות ולעתים להחמרה ושינויים רפואיים נוספים עם הגיל.
- ספינה ביפידה בקרב מבוגרים – עיוות גרמי שלא מערב את חוט השדרה או הקרומים, לרוב ללא תסמינים מיוחדים. בדרך כלל המחלה תתגלה במקרה, בעקבות אבחון מחלה אחרת או צילום רנטגן לעמוד השדרה. אם המחלה מאובחנת, אין לה טיפול ומעקבים נוספים.
בפועל, כל אחד מהמצבים הללו מביא לסיכונים משמעותיים יותר לזיהום, להידרוצפלוס (הצטברות נוזל עמוד השדרה), לקשיי למידה ובעיות אורתופדיות. לעתים קרובות, הימנעות מצריכה פולית במהלך ההריון ואף לפניו עשויה לגרום לאותה סגירה חלקית של חוט השדרה. הטיפולים למחלה זו כוללים פיזיותרפיה, שימוש במכשירים לסיוע ולעתים גם ניתוחים.
אבחון ספינה ביפידה במהלך ההריון
חשוב להבהיר כי העובר מתחיל לפתח מבנה רקמות ראשוני כחודש לאחר ההתעברות. מבנה זה, המהווה את הצינור העצבי, יתפתח עם הזמן לעצמות, רקמות ועצבים, היוצרים את עמוד השדרה, מערכת העצבים ואת רכס העצמות המקיף ומגן עליהם. ככל שעמוד השדרה לא נסגר כראוי וישנן חוליות חשופות בו, נוצר על גב העובר מעין שק, שהקרומים וחוט השדרה נדחפים דרכו החוצה. שק זה עשוי להיות מכוסה בממברנות או בקרום המוח.
מכיוון שמרבית מקרי הספינה ביפידה נחשפים באולטרסאונד שגרתי במהלך ההריון או בבדיקת חלבון עוברי, חשוב להקפיד על בדיקות מעקב ההריון ואף להבהיר לאם את חשיבותן במועדים המתאימים. ככל שהאם לא קיבלה הפניה או הסברים בנוגע לבדיקות אלה, או שמסיבה כזו או אחרת בדיקות אלה לא נערכו לה בסופו של דבר, אם תינוקה ייוולד עם אבחון המחלה, ניתן יהיה להצביע על רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה.
הנחיות הריון למניעת ספינה ביפידה
הגורם להיווצרות המחלה איננו ידוע ולכן הרפאה משתמשת במספר אמצעי מניעה שעשויים לשפר את יעילות סגירת עמוד השדרה בתהליך ההתפתחות התוך-עוברי. מלבד בדיקות המעקב השגרתיות, פענוחן התקין ואף התייחסות כשורה לממצאים הקיימים, יש לצייד את האם בהנחיות רפואיות מתאימות, כמו נטילת חומצה פולית במינון מסוים, בדרך כלל של 400 מק"ג ביום.
העדר הנחייה לגבי נטילת חומצה פולית או הבהרה בנוגע לחשיבותה תיחשב רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה, ככל שמצב זה נגרם לתינוק/ת. בנוסף, נשים שנמצא כי רמות החלבון העוברי שלהן גבוהות, יתבקשו לעבור בדיקת דם נוספת. אם גם בבדיקה זו הרמות יימצאו גבוהות, האם תישלח לבדיקות נוספות לרבות אולטרסאונד שמיועד לבדוק סימנים אפשריים נוספים לספינה ביפידה.
הקשר בין רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה לבין מעקב הריון תקין
איתור מומים עוד בשלב ההריון נכלל בשורה של בדיקות מעקב, בין היתר כאמצעי למניעת התפרצות המחלה וכמתן האפשרות להורים להחליט, יחד עם הרופא המטפל שלהם, על כל פעולות המשך ההריון בהתאם לממצאים וחומרתם.
חשוב להבהיר כי אבחון ספינה ביפידה בקרב העובר או היילוד מציבים את האם בסיכון גבוה ללידה נוספת עם מחלה זו, כך שגם העדר הסבר שכזה לאם, או מתן הסבר שאיננו כרוך בהנחיה ליטול מכאן והלאה חומצה פולית כדי לבלום את המצב בהריון הבא, עשויים להיחשב רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה.
ביסוס רשלנות באבחון הרפואי
כדי להגיש רשלנות באבחון ספינה ביפידה, יש להראות כי ההתנהלות הרפואית מנעה מההורים להבין את הסיכון המוגבר לכך שעוברם לוקה במום או במצב גנטי בעל השלכות קריטיות לחייו. עליהם גם להראות כי לו היו מודעים מבעוד מועד למצב, ייתכן והיו מחליטים להפסיק את ההריון. לכל הפחות, מראים כי נשללה מהם הזכות לקבל החלטה בנושא, גם אם היו בוחרים לשמור את ההריון למרות הכל.
לסיכום
אבחון שגוי, פספוס אבחנה או הימנעות ממתן מידע מקיף ומדויק להורים מצמיחים עילה לתביעת רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה. יחד עם זאת, תהליך גיבוש ההוכחות לכך עשוי להיות ארוך ומאתגר, מה שמצריך סיוע מצד עורך דין רשלנות רפואית מקצועי ומיומן ביותר. משרד עוה"ד אונגר שויגמן המתמחה בנושא, יוכל לספק לכם את הייעוץ והייצוג הנדרשים לעמידה מלאה על זכויותיכם.
שדרה שסועה עלולה לגרום להפרעות קוגניטיביות והפרעות קשב, אי שליטה בסוגרים, כאבים ואף שיתוק. בנוסף, המחלה מגבירה משמעותית את הסיכון לתמותה כתוצאה מזיהום מסוכן.
המחלה מזוהה יחסית בקלות הודות לתוצאות החלבון העוברי ובייחוד בדיקת האולטרסאונד בהריון. אם אתם סוברים שהרופא או המוסד הרפואי המטפל לא ערכו כראוי את הבדיקות, פספסו את האבחנה לספינה ביפידה ואף לא הפנו לבדיקות אלה במהלך ההריון, פנו אלינו כדי לבדוק היתכנות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה.
גילוי מוקדם יאפשר להימנע מזיהומים ונזקים נוספים לעמוד השדרה, לצד מתן האפשרות להורים לשקול להפסיק את הריונם. אנשי המקצוע שלוקחים חלק בתהליך האבחון והטיפול יהיו טכנאי אולטרסאונד, גניקולוג ורדיולוג שאמורים לזהות את המחלה בקלות ולהפנות לטיפול המתאים.
כל טענה לאבחון רפואי שגוי נחשבת מורכבת מאוד ודורשת מעורך הדין בדיקה קפדנית ויסודית, המערבת גם מומחה רפואי מתאים. משרדנו יבדוק את טיב פעולותיו של הרופא על סקירת הרקע הרפואי והמיילדותי הקודם, את ביצוע הבדיקות הנדרשות ומהלכן וכן את האופן שבו נותחו ופורשו כל תוצאות הבדיקות.
