רשלנות רפואית באי אבחון כליה בודדת אגנית במהלך ההיריון נחשבת לעניין מורכב ומאתגר במיוחד להוכחה. במאמר זה נציג את משמעותה ומאפייני התופעה ונעמוד על המצבים שבהם ניתן לתבוע פיצויים מהגורמים הרפואיים שלקחו חלק במעקב ההריון.
הכליה האגנית התגלתה בדיעבד, התובע חווה אוטם מוחי
בנימין הוא בחור צעיר בן 23, שגילה כי כאשר היה ברחם אמו, היא עברה סקירת מערכות באלוטרסאונד כמקובל בכל מעקב הריון. אלא שבאף סקירה שנערכה, לא אותרה כליה אגנית שאיננה מונחת במקומה.
אם ממצא זה היה מאותר באותו הזמן והיה מביא לביצוע מעקב שוטף על ידי נפרולוג, בוודאי היה מתגלה כי קיימת היצרות בעורק הכליה בה יש לטפל. משהדבר לא נעשה כלל וכתוצאה מלחץ דם גבוה ממנו סבל בנימין כתוצאה מההיצרות בעורק הכלייתי שלו, הוא חווה שבץ מוחי. בית המשפט קבע כי זוהי רשלנות רפואית באי אבחון כליה בודדת אגנית במהלך ההיריון ופסק פיצויים של כ-2 מיליון שקלים.
מהי כליה בודדת אגנית?
כליה בודדת אגנית, כמו זו שאצל בנימין, נחשבת לעניין שכיח במיוחד ולממצא פשוט לאיתור בכל בדיקת אולטרסאונד עוד במעמד הריון האם. מדובר בכליה שנמצאת באגן ושלא "עלתה" כמצופה במהלך ההתפתחות של העובר אל המיקום המדויק שבו אמורות להתפתח שתי הכליות. מיקומה התקין של הכליה הוא למעשה אזור הבטן.
כאמור, מדובר בעניין פשוט לאבחון ושלעתים אין שום צורך לטפל בו בפועל, מלבד מעקב. אך מה קורה כאשר נחשפת כליה אגנית בהמשך הדרך, המסבה לנזק שלא ניתן היה לדעת ולהימנע ממנו עוד קודם ושלא אותרה מעולם בבדיקות ההריון? או אז קיימת האפשרות לתבוע רשלנות רפואית באי אבחון כליה בודדת אגנית במהלך ההיריון.
האם כליה אגנית היא דבר מסוכן?
כליות מתחילות את ההתפתחות שלהן בחלקו הנמוך של אגן העובר. הן נודדות מעלה עד לשבוע 10 ולעתים נדידה זו מופרעת עקב גורם סביבתי כלשהו (למשל בעיה בזרימת הדם של העובר), כך שהכליה נותרת באזור האגן. הממצא נחשב יחסית שכיח ועומד על 1:800 לידות (על פי ממוצע סטטיסטי).
בדרך כלל, המשמעות הרפואית של כליה אגנית זניחה מאוד ואין לכליה למעשה שום בעיה או הפרעה תפקודית. במקרים אחרים, נדירים יותר, כליה אגנית תסבול מהתפתחות לא תקינה ופגיעה תפקודית כמו זרימת שתן הפוכה, חסימה בשתן ועוד. ואולם כאשר הכליה השנייה מתפקדת וכמות מי השפיר בהריון תקינה, לא צפויות בעיות.
ממצא של כליה אגנית כרוך בסיכון גדול יותר לאיתור מומים נוספים אצל העובר, כאשר הסבירות אליהם גבוהה ב-25%-30%. מומים אלה יכולים להימצא במערכות השלד, העצבים, העיכול, כלי הדם והלב ולעתים גם בדרך של תסמונות גנטיות, כך שעולה הצורך בייעוץ גנטי בהריון ובהפניה לבדיקת מי שפיר עם צ'יפ גנטי.
קושי באבחון כליה אגנית בבדיקת אולטרסאונד
למרות השכיחות היחסית ועל אף שהדבר מוכר וידוע בקרב כל מומחה אולטרסאונד וסקירת מערכות, קיים קושי באבחון כליה בודדת אגנית במהלך ההריון, שכן המיקום הנמוך שלה לעתים מקשה על חשיפתה והצגתה המדויקת בבדיקת האולטרסאונד.
בנוסף למיקום הבעייתי, סקירות מוקדמות מציגות איברים פנימיים בשלב התפתחותי שבו הם עדיין דומים יחסית אלה לאלה, כך שהכליות לצד יתר האיברים נראות דומות. בנקודה זו קשה יותר לבודד את ממצא הכליה הבודדת האגנית לאורך ההריון והדבר גורם לפספוסים פוטנציאליים, במיוחד בסקירת המערכות המוקדמת.
חשוב להבהיר שחשיבות האבחון, גם אם בדיעבד למיקום הכליה לא תימצא כל השפעה, היא עניין קריטי המחייב טיפול ומעקב. אבחון כלייתי באיחור עשוי לגרום לפגיעה במצב הרפואי של העובר, או לכל הפחות לאי גילוי על הנושא שיפגע בו בעתיד.
כיצד להוכיח רשלנות רפואית באי אבחון כליה בודדת אגנית במהלך ההיריון?
הוכחת הרשלנות במקרים אלה עשויה להיות מורכבת, שכאמור, לא כל כליה אגנית תתברר כנתון מזיק. כאשר מדובר בנזק המתפרש בכליות או במערכות נוספות שמקור הבעיה להן נמצא בכליות ונחשף כי לנפגע יש כליה אגנית בלתי מאובחנת, או אז קיימת עילה לתביעת פיצויים כנגד הגורם הרפואי שביצע את סקירת המערכות במהלך הריון האם.
מלבד הוכחת הנזק, יהיה צורך להוכיח כעת את התרשלות הרופא שביצע את הסקירה. רשלנות רפואית מבוססת על התנהלות שלא על פי הסטנדרט הרפואי המקובל והמצופה באותו תחום טיפולי ולכן יש להראות כי מבצע הסריקה היה אמור לאתר את הממצא אך מסיבה כלשהי, לא עשה זאת. במקרים חמורים, אף יתגלה כי הרופא התעלם מהממצא ולא מסר לגביו פרטים להורים במעמד הבדיקה.
כמו כן, כאשר נצפתה כליה אגנית בסריקת המערכות אך להורים לא הוסבר על חשיבות הפניה לייעוץ גנטי ולמעקב אצל נפרולוג, הדבר ייחשב רשלנות רפואית באי אבחון כליה בודדת אגנית במהלך ההיריון אם התגלו בהמשך מום או תסמונת גנטית.
לעניין זה חשוב להבהיר כי דרושה הוכחה שלישית והיא הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לעובר או היילוד בפועל לבין הפעולה הרשלנית שגרמה לו. הקשר הסיבתי הוא החוליה המקשרת בין שתי ההוכחות הללו ומהותה תהיה להראות שהייתה זו אותה פעולה רשלנית מצד הרופא, שאילולא היא, לא היה נגרם כלל נזק.
תביעות רשלנות רפואית באי אבחון כליה אגנית בהריון עם עורך דין מיומן
מכיוון שנזקי הכליה האגנית מופיעים בדרך כלל בדיעבד, קיימות מורכבות רבה לתהליך איסוף הנתונים הרפואיים ולאופן המושכל והשקול שבו יגובש תיק התביעה. לשם כך חשוב לפנות לעורך דין מנוסה מאוד מתחום הרשלנות הרפואית, שיודע לתת מענה מדויק לתחום זה ולהשתמש ברקע מקצועי עשיר מאוד על מנת להפוך את התביעה למוצלחת.
משרד עורכי הדין אונגר שויגמן עומד לרשותם בכל עת וזמין להתייעצות משפטית הכוללת את בדיקת המקרה והערכת סיכוייו המשפטיים. לתיאום פגישה ללא התחייבות אנא חייגו כעת למשרדנו.
מדובר בכליה שבמהלך התפתחותה עוד ברחם, לא "עלתה" כמצופה למיקום הנכון שלה באזור הבטן ומסיבה כלשהי (לרוב בעיה בזרימת הדם שמקבל העובר) נותרה במקומה באזור האגן.
שכיחות הדבר גבוהה ויש אנשים רבים עם כליה אגנית שחיים ללא כל בעיה כזו או אחרת. ועם זאת, מכיוון שלא ניתן לדעת האם כלפי העובר הספציפי צפויה בעיה, יש להמשיך מיד לאחר מכן לבדיקות רפואיות נוספות לרבות ייעוץ גנטי ובדיקה נפרולוגית, כדי לאבחן מומים או תסמונות גנטיות שעשויות להשפיע על חייו ובריאותו של העובר.
כל פספוס של הממצא בסקירת המערכות המבוצעת לאורך ההריון עשוי להיחשב כאירוע של רשלנות רפואית, כל עוד נגרם מכך נזק. לצורך העניין, נזק עשוי להתבטא בהצרת עורקים עתידית באזור הכליה, אבנים בכליות ובעיות בדרכי השתן.
כאשר מתגלה בדיעבד כי מקורה של בעיה רפואית מסוימת נשען על הכליות וכעת נחשף כי למטופל יש כליה אגנית שלא היה ידוע עליה מבעוד מועד – ניתן לתבוע את הרופא שביצע את סקירת המערכות בגין רשלנות רפואית באבחון בהריון.
יש להתחיל לאסוף ולתייק את כל מסמכי ההריון ובפרט את הפלטים, האבחנות והתצלומים מבדיקות האולטרסאונד. בנוסף, חשוב לאסוף כל מסמך רפואי שמתייחס לנזק שמקורו בכליה האגנית, לרבות קבלת רישומי רופאים וסיכומי אשפוז מהגורמים הרפואיים המטפלים. כעת ניתן יהיה לפנות למומחה רפואי להערכת הנזקים והיקף הרשלנות הרפואית, שיכתוב חוות דעת המוגשת יחד עם התביעה.
