ניתוח אוזן הוא הליך כירורגי המשמש לתיקון הצורה או המיקום של האוזניים. למרות שבדרך כלל מדובר בהליך בטוח ויעיל, תמיד קיים סיכון לסיבוכים או שגיאות שיתרחשו במהלך הניתוח. במקרים מסוימים, סיבוכים אלו עשויים לנבוע מרשלנות רפואית, המתרחשת כאשר נותן שירותי בריאות חורג מסטנדרט הטיפול המקובל וגורם כתוצאה מכך נזק למטופל.
אנחנו כאן כדי להסביר לכם על תהליך רשלנות רפואית בניתוח אוזן ומה נדרש כדי לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לכם.
קצת על ניתוח אוזניים
ניתוח אוזניים, הידוע גם בשם אוטופלסטיקה או הצמדת אוזניים, הוא הליך כירורגי המבוצע כדי לשנות את הצורה או המיקום של האוזניים. הסיבה הנפוצה ביותר לניתוח אוזניים היא תיקון אוזניים גדולות באופן חריג, בולטות יתר על המידה מהראש או מעוותות. ניתוח אוזניים יכול לשמש גם לתיקון תנוכי אוזניים קרועים או תיקון מומים מולדים.
ניתוח אוזניים מבוצע בדרך כלל בילדים בין הגילאים 5 עד 14, כאשר האוזניים הגיעו לכ-80% מגודלן הבוגר. עם זאת, ניתן לבצע ניתוח אוזניים גם במבוגרים במידת הצורך, במידה שהם מעוניינים לשנות נראות אסתטית מסוימת.
הפרוצדורה הרפואית
ישנן מספר טכניקות שונות שניתן להשתמש בהן בניתוח אוזניים, בהתאם למטרות ולצרכים הספציפיים של המטופל. הניתוח עשוי לכלול עיצוב מחדש של הסחוס באוזן כדי לשנות את צורתו או גודלו, או שהוא עשוי לכלול מיקום מחדש של האוזן קרוב יותר לראש. במקרים מסוימים, ניתן להסיר או להוסיף עור לאוזן כדי להשיג את התוצאה הרצויה.
ניתוח אוזניים מבוצע בדרך כלל על בסיס אשפוז, וההליך אורך בדרך כלל שעה עד שעתיים. המטופל מקבל הרדמה כללית או הרדמה מקומית, בהתאם להעדפתו ולפרטי ההליך. לאחר הניתוח, המטופל חובש סרט מגן או תחבושת למשך מספר ימים כדי לסייע בהגנה על האוזניים ולמזער נפיחות. לרוב, מדובר בתהליך יחסית פשוט. עם זאת, מתרחשים מקרים במסגרתם המטופל עלול להינזק עקב רשלנות רפואית בניתוח אוזן.
מקרי רשלנות רפואית בניתוח אוזן
קיימים מספר רב של מקרים אשר יכולים להיגרם במסגרת ניתוח אוזניים, אשר ניתן לתבוע בגינם על רשלנות רפואית. במסגרת כך, ניתן למצוא בין היתר:
טעויות במסגרת הפרוצדורה הרפואית
טעויות אלו עלולות לכלול טעויות שנעשו במהלך ההליך הכירורגי כגון חיתוך רקמה לא נכונה או פגיעה במבני האוזן מסביב לאזור. לדוגמה:
- ייתכן כי במהלך ניתוח להסרת גידול מהאוזן, המנתח חותך בטעות את עצב הפנים, מה שמוביל לשיתוק בפנים.
- ייתכן במהלך ניתוח לתיקון עור התוף מחורר, המנתח נוקב בטעות את האוזן הפנימית, מה שמוביל לאובדן שמיעה.
- ועוד.
שגיאות בביצוע ההרדמה
אם הרופא המרדים נותן סוג או כמות לא נכונים של הרדמה, זה עלול להוביל לסיבוכים חמורים או אפילו למוות. לדוגמה:
- אם החולה אלרגי לסוג מסוים של הרדמה והיא ניתנת לו, זה עלול לגרום לאנפילקסיס, שעלול להיות מסכן חיים.
- אם המטופל מקבל חומר הרדמה בכמות רבה מדי, הדבר עשוי להוביל לאי ספיקת נשימה ולנזקים משמעותיים.
פגיעה עצבית
אם המנתח פוגע בעצבים באוזן או באזורים שמסביב, זה עלול להוביל לאובדן שמיעה או לבעיות אחרות. כך, למשל:
- במהלך ניתוח להסרת גידול מהאוזן, המנתח עשוי לחתוך בטעות את עצב השמיעה, מה שמוביל לאובדן שמיעה.
- במהלך ניתוח לתיקון האוזן, עור התוף מחורר. בעקבות כך המנתח יכול לפגוע בטעות בעצב הפנים, מה שמוביל לשיתוק בפנים.
צלקות
צלקות מוגזמות או צלקות במקום לא יפה עלולות להיות תוצאה של רשלנות רפואית. זה יכול לגרום למטופל למצוקה פיזית ורגשית כאחד.
הוכחת הרשלנות הרפואית
חשוב לציין שההתרחשות של כל אחת מהצורות הפוטנציאליות הללו של רשלנות רפואית אינה אומרת בהכרח שהמנתח או אנשי מקצוע רפואיים אחרים המעורבים התרשלו. עם זאת, אם אתם סבורים שהטיפול שקיבלתם נפל מתחת לסטנדרט הטיפול הנדרש בקהילה הרפואית, ייתכן שתהיה לכם תביעה בגין רשלנות רפואית. לשם כך, עליכם להוכיח שלושה דברים:
הוכחת נזק
כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית בניתוח אוזן, יש צורך להוכיח שכתוצאה מהניתוח נגרם למטופל נזק, בהתאם למקרה הספציפי שלו. הדבר יכול להתבטא בכל נזק שהוא אשר אתם סבורים שנגרם לכם כתוצאה מהניתוח, אשר יכול לכלול נזקים כגון צלקות, זיהום ועוד.
הוכחת התרשלות
כאמור, לא תמיד עצם העובדה שניתוח כשל מלמד על כך שהיתה רשלנות רפואית. לכן, במסגרת התביעה תדרשו להוכיח כי הרופא, הצוות הרפואי או בית החולים התרשלו במסגרת תפקידם במהלך הניתוח ולהצביע על כך שההתנהגות שלהם לא היתה תואמת להתנהגות בה "רופא סביר" היה נוהג.
הוכחת קשר סיבתי
הרכיב האחרון שצריך להוכיח הוא הקשר בין הרשלנות של הרופאים, הצוות הרפואי או בית החולים לכך שנגרם הנזק המדובר. במילים אחרות, נדרש להוכיח שאילולא התרשלות האנשים המוזכרים לעיל, לא היה נגרם הנזק למטופל.
פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח אוזן
בישראל, גובה הפיצויים הנפסקים בתיקי רשלנות רפואית, לרבות כאלה הכרוכים בניתוח אוזניים, נקבע על בסיס כל מקרה לגופו. גובה הפיצוי שנפסק עשוי להיות תלוי במגוון גורמים, כגון חומרת הפגיעה או הנזק שנגרם למטופל, היקף הרשלנות הרפואית והשפעת הפגיעה או הנזק על איכות חייו של המטופל.
הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית עשויים לכלול:
- הוצאות רפואיות – ניתן לפסוק למטופל פיצוי בגין עלות הטיפול הרפואי, לרבות אשפוז, ניתוחים, תרופות ושיקום.
- הפסדי שכר – אם החולה אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה או הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות רפואית, ניתן לפסוק לו פיצויים בגין הפסדי שכר.
- כאב וסבל – ניתן לפסוק למטופל פיצוי בגין כאב פיזי, סבל רגשי ושאר צורות נזקים לא כלכליים.
- ועוד.
ראוי לציין כי גובה הפיצוי הנפסק בתיקי רשלנות רפואית בישראל עשוי להשתנות משמעותית ממקרה למקרה.
הליך התביעה ברשלנות רפואית בניתוח אוזן
חשוב לציין כי תביעות רשלנות רפואית עשויות להיות מורכבות ודורשות זמן רב, ולעתים קרובות הן מצריכות עדות של עדים מומחים כדי לקבוע את רמת הטיפול שהרופא היה צריך להעניק. אם אתם מאמינים כי אתם או אדם אהוב נפלתם קורבן לרשלנות רפואית ביחס לניתוח אוזן, חשוב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי כדי לבחון את האפשרויות ולקבוע את דרך הפעולה הטובה ביותר.
קיימים מספר רב של מקרים אשר עשויים לאפשר לכם לתבוע בגין רשלנות רפואית בניתוח אוזן. בין היתר, צלקות באוזן, זיהומים שנוצרו כתוצאה מהניתוח, שיתוק בפנים ועוד.
כאשר רוצים להוכיח רשלנות רפואית בניתוח אוזן, יש להוכיח שלושה אלמנטים מרכזיים, אשר כוללים: את הזנק שנגרם למטופלים, הוכחת הרשלנות של הצוות הרפואי וכן הצגת הקשר בין הרשלנות של הצוות לבין הנזק המדובר. בהינתן הוכחת נתונים אלו, תהיו זכאים לפיצויים.
לא כל פגיעה שנובעת מניתוח אוזן תחשב לרשלנות רפואית. לעיתים, יש מקרים אשר "הרופא הסביר" לא יכל לצפותם. למשל, מצב בריאותי אשר מקשה על ביצוע הניתוח אשר לא היה ידוע ולא יכל להיות ידוע לפני כן. כל זאת, בהתאם למקרה הנתון.
כשמדובר ברשלנות רפואית בניתוח אוזן, אין גובה אחיד וגובה הפיצוי יחושב בהתאם למספר פרמטרים כגון היקף הנזק, המשמעות וההשלכות של הנזק על חייו של המטופל, האם המטופל הפסיד ימי עבודה או שנפגעה יכולתו לעבוד ולהשתכר ועוד והפיצוי יקבע בהתאם.
