ניתוחי לב הם הליכים מורכבים ורגישים מאין כמוהם. זאת בנוסף לכך שבדומה לכל פעולה כירורגית אחרת, גם ניתוח לב טומן בחובו פוטנציאל לסיבוכים וסכנות שונות, ובמקרים מסוימים – אף מוות. אף שלא כל סיבוך שמתרחש בעקבות ניתוח לב ופוגע במנותח, נחשב בהכרח כרשלנות רפואית בניתוח מחלות לב, במקרים מסוימים קיים בסיס להגשת תביעת פיצויים בעזרת עורך דין נזיקין מנוסה.
סוגי ההליכים שבהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית בניתוח לב
ישנם סוגים שונים של ניתוחי לב, המתבצעים לשם טיפול במחלות לב, הפרעות בלב וליקויים לבביים שונים, וביניהם:
- ניתוח מעקפים – זהו הליך שמבוצע במטרה לאפשר לאספקת דם תקינה להגיע ללב, כשקיימת חסימה חמורה בעורקים הכליליים. ניתוח זה מסייע לעקוף את אותה חסימה לשם חידוש זרימת הדם במסלולה המקורי.
- ניתוח החלפת מסתמים / ניתוח להשתלת קוצב לב – אלו נועדו לתמוך בתפקוד התקין של הלב. בניתוח להחלפת המסתמים מושתל למנותח מסתם תותב בעזרת צנתור.
למה חייב קרדיולוג לשים לב בביצוע ניתוח לב?
ניתוחי מחלות לב הם הליכים מורכבים, השמורים למצבים חריגים שבהם דרושה התערבות כירורגית אגרסיבית על מנת להציל את שריר הלב. לאור מורכבותו של ההליך, טרום ביצועו חייב הקרדיולוג המנתח להפנות את המנותח לביצוע כלל הבדיקות הרלוונטיות ולמצות את אפשרויות הטיפול שאינן פולשניות. זאת היות וניתוח הלב הוא פעולה מסוכנת ביותר ואף מסכנת חיים, שמוטב להימנע ממנה עד כמה שמתאפשר.
באילו שלבים של הניתוח עלולה להתרחש רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב?
כאמור לעיל, ניתוח לב עלול, במקרים מסוימים, להסתיים אף במות המנותח. הדבר עלול לקרות הן במהלך הפעולה הניתוחית עצמה, הן בשלב ההתאוששות מהניתוח והן בתקופת ההחלמה ממנו. אף שלא ניתן למנוע סיבוכים בניתוח ובהחלמה ממנו באופן מוחלט, על הגורמים הרפואיים שעמם המטופל בא במגע, מוטלת חובת זהירות, שנועד להפחית את הסיכונים למינימום האפשרי.
- לפני ביצוע הפעולה הניתוחית – חובת הזהירות מצד רופאיו של המנותח, כוללת בין היתר, את אחריותם להתאים לו את סוג הטיפול האופטימלי למצבו, ורק במידת הצורך – להפנותו להליך ניתוחי. גם משהוחלט כי יבוצע ניתוח לב, הרופאים מצופים להפעיל שיקול דעת זהיר בבחירת סוג ההליך הניתוחי שיבוצע, על פי מצבו של המטופל, גורמי הסיכון של המטופל, נתוניו הרפואיים, וכדומה.
- אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הניתוח – על הרופא המנתח ליידע את המטופל בכלל הפרטים הנוגעים להליך הניתוחי המוצע לו, סיכויי ההצלחה שלו, הסיכונים הגלומים בו והסיבוכים העלולים להופיע בעקבותיו. במסגרת זו, ככל שקיימות חלופות לביצוע הניתוח, מצופה הרופא להציג גם אותן למטופל. היה והוחלט לבחור בפתרון של הליך ניתוחי, יש להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת לביצוע הניתוח לאחר שכל ההיבטים הנוגעים לו כפי שהזכרנו לעיל, הוסברו לו בפרוטרוט.
- ביום הניתוח עצמו – חלה חובת זהירות על הצוות הרפואי, שחלק ניכר ממנה מונח על כתפי הרופא המרדים, שנדרש להתאים למנותח את חומרי ההרדמה הרלוונטיים, על פי נתוניו הרפואיים.
- במהלך הניתוח עצמו – נדרשים הרופא המנתח (או הרופאים המנתחים, באם יש יותר מאחד), וצוות האחים והאחיות בחדר הניתוח, לבצע את הפעולה הניתוחית ברמת מקצועיות מרבית, ועל פי הנהלים המקובלים. גם התרשלות בביצוע פעולות סטנדרטיות יחסית, כגון תפירת האזור המנותח כהלכה בתום ההליך הלבבי, עלולה להוביל להופעת סיבוכים שונים ואף למותו של המטופל.
- אחרי הניתוח – חובתו של המנתח להבטיח את שלומו של המנותח אינה תמה בהליך הניתוחי עצמו, והוא נדרש יחד עם הצוות הרפואי התומך, לבצע מעקב עקבי ומסודר אחרי מצבו של המנותח גם אחרי הניתוח ולוודא כי הוא חש בטוב ואינו סובל מסיבוכים או קשיי החלמה. בנוסף, הצוות הרפואי נדרש לפעול כמיטב יכולתו כדי למנוע את הופעתם של זיהומים פוסט ניתוחיים. זאת על ידי מתן או תרופות מסוימות או הימנעות מהן לפני הניתוח ו / או לאחריו. אי אבחון של זיהומים או דימומים במועד או התעלמות מהופעתם של סימנים זיהומיים באזור שנותח, עלול לגרום לפגיעה חמורה בבריאותו של המטופל עד כדי מוות, ועלול גם הוא להיחשב כרשלנות רפואית בניתוח לב.
עינינו הרואות כי רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב עלולה להתרחש בכל שלב מבין השלבים הנ"ל, במידה וניתוח מחלת לב הסתיים בנזק לבריאותו של המנותח או חלילה במותו, בשל אי עמידה של הצוות הרפואי בחובת הזהירות המוטלת עליו לאורך כל שלבי הטיפול בחולה הלב.
כיצד בוחן בית המשפט תביעות רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב?
כאשר מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת רשלנות רפואית בניתוח לב, היא נבחנת אל מול אומדן הידוע כ"מבחן הרופא הסביר". במסגרת זו בודק בית המשפט אם ההליך הניתוחי שהמטופל עבר בוצעה באופן סביר – גם מבחינת רמת המיומנות שהמנתח הפגין וגם מבחינת עמידתו בחובת הזהירות המצופה ממנו. כל סטייה מרמת המיומנות ו / או הזהירות הסבירות בביצוע ההליך הניתוחי עצמו, לפני, או בעקבותיו – עשויה להיחשב בבית המשפט כרשלנות רפואית בניתוח מחלת לב, באם סטייה זו הסבה נזקים למטופל. במצב כזה, ישנה סבירות גבוהה לכך שבית המשפט יפסוק תשלום של פיצוי כספי לתובע מטעם הנתבעים.
האם אירוע מוחי המתרחש במהלך או בעקבות ניתוח לב הוא בחזקת רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב?
אירוע מוחי הוא בין הסיבוכים הנפוצים יותר שעלולים להתרחש במהלך ניתוח לב או לאחריו. זאת מאחר ובמהלך הניתוח, המנותח מחובר למכונת לב ריאה, שנועדה להחליף את הלב בפעולתו בפרקי הזמן שבהם הוא מושבת. בשל כך קיים סיכון מוגבר להתרחשות אירוע מוחי, אשר עלול להתרחש תוך כדי הניתוח אך גם לאחריו ואפילו בחלוף שנה מההליך הניתוחי. אירועים מוחיים מסוג זה הם כאמור שכיחים למדי בקרב מנותחי לב ומופיעים בקרב 2 עד 4 אחוזים מן המנותחים.
בשל הסיכון הידוע להתרחשותם של אירועים מוחיים בעקבותי ניתוחי לב, במרוצת השנים, פותחו אמצעים שונים שנועדו לצמצם את הסיכון להתרחשותם למינימום הניתן בתרחישים שונים. למשל, ישנן פעולות ניתוחיות שמנתחי לב יודעים כי עליהם להימנע מהן או לנקוט בהן, כתלות במצבו הרפואי של כל מנותח, כדי להפחית את הפוטנציאל להתרחשות אירוע מוחי. ככל והצוות הרפואי לא התאים את טכניקת הטיפול למצבו ולצרכיו הפרטניים של המנותח, ובשל כך נגרם לו אירוע מוחי בניתוח לב פתוח, עשויה לקום לו עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב.
האם התקף לב המתרחש בזמן ניתוח לב או בסמיכות אליו הוא בגדר רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב?
ניתוחי לב הם כאמור, הליכים ניתוחיים מורכבים וקשים, ובמסגרתם קיים גם הסיכון להתרחשותו של התקף לב תוך כדי ניתוח צנתור או ניתוח להחלפת מסתמים באחד מעורקי הלב, או לאחריו. למרבה הצער, זהו סיבוך ידוע ואין דרך למנוע אותו במאת האחוזים. עם זאת, בהחלט ניתן לצמצמם בצורה ניכרת את הסיכון להתקפי לב כאלו בעזרת הקפדה יתרה על פרוטוקולי הטיפול המקובלים בניתוחי מחלות לב.
כיצד מבחינים בין סיבוך בלתי נמנע לרשלנות רפואית בניתוח מחלות לב?
בסיכומו של דבר, לא כל סיבוך שהופיע בעקבות ניתוח לב הוא בהכרח תוצר של רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב. למעשה, מרבית הסיבוכים הללו אינם מופיעים בשל רשלנות.
מסיבה זו, כאשר שוקלים להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח לב, חשוב להיוועץ בעורך דין נזיקין הבקיא בליווי תביעות רשלנות רפואית, שבעזרת חוות דעת של קרדיולוג מומחה יוכל להעריך את קיומה של עילת תביעה ואת סיכוייה להסתיים בפסיקת פיצויים לתובע.
רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב היא כל מחדל רפואי המתרחש לקראת, במהלך או לאחר הליך כירורגי המתבצע לשם הטיפול במחלת לב, אשר כתוצאה ממנו נפגעת בריאותו של המנותח. זאת כאשר ישנם גם מקרים של מוות כתוצאה מהתרשלות הרופא המנתח ו/או הצוות הרפואי שליווה את המטופל בשלבים השונים של ההליך, כמו גם בהכנות לקראתו או בהתאוששות ממנו.
כאשר מגישים תביעת רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב מומלץ להציג במסגרת חוות דעת רפואית מטעם מומחה לניתוחים קרדיולוגיים, על מנת לחזק את טענות התביעה לקיומו של מחדל רפואי מצד הגורמים המעורבים בניתוח הלב של התובע/ת, שקיים קשר ישיר בינו לבין הנזקים שנגרמו לו או לה.
הגשתה של תביעת פיצויים בעקבות מקרה רשלנות רפואית בניתוח מחלת לב, היא תהליך מורכב, המחייב היכרות מוקדמת עם פסיקת בתי המשפט בתיקים דומים ויכולת להמציא את הראיות הרלוונטיות לתיק, ובכללן תיעוד רפואי המעיד על התרחשותו של כשל רפואי. תפקידו של עורך דין לרשלנות רפואית הוא לסייע בבניית תיק ההוכחות של התובעים ולהציג לבית המשפט את הקשר הסיבתי בין המחדל בהתנהלות הנתבעים לבין הנזקים שנגרמו למרשו או מרשתו.
לאחר שהוגשה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב, הנתבעים מגישים כתב הגנה. לאחר מכן, לרוב המקרה מגיע להכרעת בית המשפט. עורך דין רשלנות רפואית מלווה את התיק ומציג את טענותיהם של התובעים בהליך, עד שבית המשפט מוסר את פסק דינו בנושא וקוצב את סכום הפיצוי עבור הנפגעים, במידה וזכו בתיק.
