רופא שמזהיר את המטופל מסיכון להתקף לב אך לא מפנה אותו לבדיקות המתאימות; צוות רפואי שמתעכב במתן הטיפול למרות שהמטופל שרוי בסכנת חיים; טיפול תרופתי במינון הלא נכון וגם טעות האבחון שלא הצביעה על התקף לב ולכן הוא לא טופל בזמן. במאמר זה נדבר על רשלנות רפואית התקף לב, מאפייניה ואופן הגשת התביעה:
מהו התקף לב?
התקף לב, או בשמו הרפואי "אוטם בשריר הלב" הוא תרחיש שבו נחסם אחד או יותר מהעורקים הכליליים, באופן חלקי או מלא. עורקים אלו מובילים דם לתוך שריר הלב וסתימתם נגרמת לרוב בעקבות קריש דם.
הדבר גורם להגבלה מיידית באספקת הדם ובו חמצן שדרוש ללב, כך ששריר הלב מתחיל לקרוס. זהו מצב חירום רפואי אקוטי, שבו הזמן משחק תפקיד משמעותי ובהעדר טיפול מהיר ומדויק, יתרחשו נזקים בלתי הפיכים ועד כדי מותו של הלוקה בהתקף.
חוסר אבחון והעדר מענה מיידי
כיום כל אדם שמשתתף בקורס עזרה ראשונה או החייאה לומד את דרכי הזיהוי להתרחשותו של התקף לב וכיצד להעניק סיוע מציל חיים. התסמינים העיקריים הם תחושת לחץ או כאב חד באזור החזה, לעתים תחושה של צרבת בבטן העליונה או בחזה, הקרנת כאבים ותחושות לזרוע שמאל ולכתף שמאל. תסמינים משניים הם לרוב זיעה קרה, מחנק או קוצר נשימה, חולשה כללית ודפיקות לב.
במצב זה, כל דקה קובעת וטיפול מיידי כמובן יציל חיים. כל שיהוי בהפניית המטופל לחדר מיון, כל אפיון לקוי של תסמיני ההתקף וחלילה סיטואציה של התעלמות מסימנים אפשריים או הפחתה בערכם, עלולים לגרום לנזקים קשים עד מוות. כאשר מי שאחראי למחדל הוא הצוות הרפואי עצמו, ניתן יהיה במקרה כזה להגיש תביעת רשלנות רפואית התקף לב.
חשיפת רשלנות רפואית התקף לב
התקפי לב אינם פוסחים על מגדרים, גילאים והרגלי חיים, אם כי ישנם גורמי סיכון ידועים: עישון (לרבות עישון פסיבי), רמה גבוהה של שומנים בדם, השמנה, העדר פעילות גופנית, סטרס מוגבר ואורח חיים לחוץ ואינטנסיבי, סוכרת והיסטוריה משפחתית.
כמובן שבהינתן גורמים אלו, רצוי לבצע בדיקות מתאימות לאבחון הסיכון להתקף לב והימנעות ממנו ככל האפשר. במידת הצורך ניתן יהיה לבצע צנתור לב לצורכי אבחון, בדיקות דם, בדיקות אקו לב, א.ק.ג, בדיקת מאמץ ועוד.
גם כאן הרשלנות הרפואית משחקת תפקיד, כל עוד הרופא המטפל לא הפנה מטופל שנמצא בקבוצת הסיכון לבדיקות אלו באופן תקופתי ולא המליץ על טיפול מניעתי מתאים כמו שינוי בהרגלי אורח החיים, נטילת כדורים להפחתת כולסטרול ולחץ דם, נטילת מדללי דם וכו'.
מקרים אלו נכללים תחת הפרת חובת הזהירות הרפואית, שכן על הרופא היה לנקוט במשנה זהירות ולפקח על איתור כל סיכון ממשי לאירוע לבבי ולפעול כדי למנוע אותו.
רשלנות רפואית באבחון התקף לב וסיכון להתקף לב
התקף לב עלול לגרום לנזקים קשים ביותר ככל שחולף הזמן ולכן כל עיכוב ולו הקצר ביותר בקבלת הטיפול הרפואי עלול להוות את ההבדל בין חיים ומוות. מקרה שבו הצוות הרפואי אבחן בצורה שגויה את התקף הלב, לא טיפל בו כראוי או התעכב במתן הטיפול עלולים להיחשב כרשלנות רפואית חמורה מאוד.
כאן חשוב להתייחס פעם נוספת לכל גורמי הסיכון שמהם סובל מטופל מסוים, שכן בהעדר אבחון לתסמינים אפשריים שמגדילים את הסיכון להתקף לב ניתן להצביע על רשלנות רפואית – כמובן אם וכאשר נחווה חלילה התקף לב שגרם לנזקים אצל אותו המטופל. אי מתן טיפול מיידי להפחתת הנזקים במקרה כזה ייבדק גם הוא.
ביסוס רשלנות רפואית בהתקפי לב
כדי להוכיח את הרשלנות הרפואית במקרים של התקפי לב יש לבסס שלוש עובדות משפטיות שנבדקות על פי מבחן "הרופא הסביר". הראשונה תהיה להוכיח שהרופא אכן חרג מפרקטיקה מקובלת, למשל שהתמהמה במתן טיפול מיידי על אף שכבר אבחן שהמדובר בהתקף לב.
ההוכחה השנייה תהיה להראות שאותו גורם רפואי לא פעל בהתאם לאותה הפרקטיקה. ההוכחה השלישית והקריטית תהיה להראות שאותן פעולות והחלטות בהן נקט הרופא, היו כאלה שרופא אחר תחת אותה הסיטואציה ובהינתן אותם הכישורים לא היה בוחר.
הוכחות אלו מתלוות כמובן לצורך להוכיח את נזקי התובע ואת הקשר הסיבתי בינם לבין ההתרשלות עצמה, דבר שדורש בכל מקרה ניסיון מקצועי עשיר ביותר מצד עורך הדין והיכרות יסודית ביותר עם פסיקות קודמות בנושא זה.
גיבוש תיק התביעה ועריכת חוות הדעת הרפואית
לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית התקף לב, יש צורך לגבש את תיק התביעה ולפנות עם כל נתוניו למומחה רפואי מתאים, לרוב קרדיולוג. תיק התביעה עצמו מורכב מכל החומר הרפואי הרלוונטי, לרבות אירוע הרשלנות עצמו, הרקע הרפואי של הנפגע, מסמכים לעניין הנזקים שנגרמו לאחר מכן וכל מסמך שעשוי להיות רלוונטי.
את כל התיעוד שנאסף מעביר עורך הדין למומחה רפואי מטעמו, שתפקידו יהיה לבחון את המקרה (ייתכן שגם לבדוק פיזית את הנפגע) ולנסח חוות דעת שמתייחסת לסוגיית הרשלנות שהתביעה טוענת לגביה. מבחינה עקרונית, ככל שלאותו מומחה יש מוניטין ומעמד משמעותי יותר בתחום, כך בית המשפט נוטה לכבד ולהתחשב במסקנותיו הרבה יותר.
מכיוון שלעורכי הדין הוותיקים והמנוסים ברשלנות רפואית יש קשרים איכותיים יותר עם הסגל הבכיר במישורים רפואיים שונים, יהיה להם קל יותר לשתף פעולה עם מומחה רפואי בכיר שצפוי להגדיל את הסיכוי שהתביעה תצליח. זוהי הסיבה שכדאי להעדיף משרד עורכי דין מנוסה בדיני רשלנות רפואית על פני כל גורם משפטי אחר.
בשורה התחתונה:
התקף לב ובשמו הרפואי "אוטם שריר הלב" הוא מצב חירום חמור הדורש פעולות מיידיות וביניהן גם כאלו שעשויות להציל חיים. ישנם כמה וכמה גורמים להתקף הלב ובמרכזם הרגלים לקויים כמו עישון ותזונה לקויה שמגבירים את הסיכון לכך ועל הרופא להכיר אותם ולהמליץ על טיפולים שונים (תרופתיים ומנטליים) שיפחיתו את הסיכון להתקפי לב.
הרופאים מחויבים להפנות כל אדם שנכלל בקבוצת הסיכון או שיש אצלו חשד לבעיה רפואית שעלולה לגרום למחסור באספקת הדם והחמצן ללב (קרישיות יתר למשל) לבדיקות מקיפות לרבות א.ק.ג, אקו לב ובדיקות הדמיה ומעבדה שונות. בנוסף, עליו לטפל במידת הצורך בבעיה קיימת על ידי צנתור או ניתוח, שימוש בקוצב לב וכיוצ"ב.
- רופא שאיננו מבצע אבחון רפואי מוקדם לסיכונים ללקות בהתקף לב, שאיננו מפנה לבדיקות החיוניות במצבים עלולים להעלות חשד להתקף לב ושמתעלם מתסמינים או סממנים מחשידים;
- רופא או צוות רפואי שמתרשלים באבחון התקף לב ושוגים בתופעה הרפואית הנוכחית או שמפענחים באופן שגוי את תוצאות הבדיקות;
- רופא או צוות רפואי שמעניקים טיפול ושוגים במתן הטיפול המתאים, מתעלמים מהצורך להעניק טיפול להפחתת סיכונים או שמתמהמהים מכל סיבה שהיא במתן טיפול חירום מיידי – ייחשבו כמי שהפרו את חובת הזהירות הרפואית ושניתן להגיש נגדם תביעת רשלנות רפואית בהתקף לב! תביעות אלו מביאות בחשבון את היקף הנזקים החמור בתחשיב הפיצויים, כך שבמקרה של נזקים בלתי הפיכים לרבות מגבלות רפואיות, נכות ואפילו מוות יגיע סכום הפיצוי לכדי מאות אלפי שקלים ובמקרים מסוימים גם למעלה ממיליון.
משרדנו ישמח לייעץ לכם כיצד לפעול בנושא ולהיפגש באופן בלתי מחייב על מנת להעריך את סיכויי התביעה לאור נסיבות המקרה שלכם או של בני משפחתכם.
