שיתוק מוחין הוא הפרעה במערכת המוטורית הרצונית במוח, שעלולה להתרחש בעקבות מספר ליקויים שנגרמו במהלך ההריון. בחלק ניכר מהמקרים, נגרם לתינוק בעקבות רשלנות רפואית שיתוק מוחין אשר משפיע על כל מהלך החיים שלו. במקרה כזה, ההורים של הילד רשאים ואפילו חייבים להגיש כנגד המוסד הרפואי שבו טופלה האם או כנגד הרופאים המטפלים, תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית ושיתוק מוחין.
רשלנות רפואית ושיתוק מוחין – הסוגיות שחשוב לתת עליהן את הדעת
הצלחה בתביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין, מותנית בקיומם של תנאים מקדימים, כפי שיפורט בהמשך. בנוסף, חשוב להגיש את התביעה באמצעות עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין מנוסה ומיומן. בשורות להלן, נתמקד בקשר שבין רשלנות רפואית ושיתוק מוחין.
בנוסף, נסביר מתי ואיך כדאי להגיש תביעה באמצעות עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין. מה זה בעצם שיתוק מוחין על פי ההגדרה? איזה אחוז מהמקרים של שיתוק מוחין עלול להיות תוצאה של רשלנות רפואית? מה התפקיד של עו"ד רשלנות רפואית במקרים אלו ואיך הוא יכול לסייע בהשגת פיצויים עבור הילד ועבור המטפלים בו? קריאת חובה לכל הורה לעתיד.
מתי נגרם בעקבות רשלנות רפואית שיתוק מוחין לתינוק?
שיתוק מוחין כהגדרתו הינו הפרעה בהתפתחות של אזורי המערכת המוטורית הרצונית במוח. הפגיעה כאמור גורמת בדרך כלל למי שסובל ממנה לקות תנועה, שעלולה להשתנות עם השנים. למרות ההגדרה האחידה לכאורה, שיתוק מוחין איננו הפרעה או מחלה בודדת גרידא.
מדובר למעשה בשם קיבוצי המאגד בתוכו כמה וכמה ליקויים אשר נגרמים במהלך ההיריון, בעת הלידה או זמן מה לאחריה. לרוב, השיתוק הזה מלווה בפגיעה בגפיים, כמו גם פגיעות אחרות. הלקות עצמה מזכה את הסובל ממנה בכמה זכויות ממשרדי ממשלה שונים. עם זאת, מה שחשוב לענייננו הוא שניתן לתבוע באמצעות עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין את בית החולים שבו התבצעה הלידה ובו בוצע מעקב ההריון.
המקרים שבהם רשלנות רפואית ושיתוק מוחין נכרכים זה בזה
רשלנות רפואית עלולה להוביל לשיתוק מוחין ביילודים במקרים הבאים:
- רשלנות בלידה – רשלנות רפואית בזמן הלידה עלולה לגרום לתינוק נזק מוחי שילווה אותו לאורך כל חייו. זאת, גם אם ההריון היה תקין. לא אחת קורה שהסימנים לשיתוק מוחין מתגלים באיחור, כיוון שבשלבים המוקדמים של חיי התינוק קשה לזהות אותו.
- רשלנות רפואית בהריון – במהלך ההריון חייבת המטופלת להיות במעקב ולבצע בדיקות שגרתיות ויזומות על פי הצורך. אם ניתן היה להבחין בסימנים מקדימים והרופא או הרופאים לא הבחינו בהם או התעלם מהם, כי אז מדובר ברשלנות רפואית.
- רשלנות רפואית לאחר הלידה – במקרים מסוימים, טיפול לא נכון או אי נתינת טיפול שהיה נדרש, עלולים להחמיר את הבעיה וגם הם יחשבו כרשלנות רפואית.
עו"ד רשלנות רפואית ושיתוק מוחין – למה חשוב לפנות לעורך דין מיומן
אחת הבעיות במקרים של רשלנות רפואית היא העדר אבחנה ברורה כבר השלבים המוקדמים שלה. בנוסף, יש קושי להוכיח שהפגיעה בתינוק נגרמה עקב רשלנות רפואית. רק בקיאות בפרטי המקרה הספציפי, יחד עם ידע מקצועי מעמיק, מאפשרים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.
עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין יכול לתמוך בנפגעי הרשלנות בתהליך הגשת התביעה, בדרכים הבאות:
- איסוף מסמכים ונתונים – עורך הדין יסייע בריכוז כלל המסמכים והנתונים הקשורים במקרה. על פי חוק, חובה על הגוף המטפל לספק לתובע את כל המסמכים שיידרשו על ידו או על ידי עורך הדין שלו.
- בחינת ההיתכנות של תביעה בגין רשלנות רפואית שיתוק מוחין – אחרי איסוף המסמכים, יבחן אותם עורך הדין. במקרים מסוימים הוא יפנה את התובע לקבלת חוות דעת נוספת.
- הגשת התביעה – הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית שיתוק מוחין תתבצע אחרי שעורך הדין ישתכנע שאכן יש סבירות גבוהה להצלחה.
מתי לא ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ושיתוק מוחין?
כשמדובר בשיתוק מוחין, מדובר בבעיה פיזיולוגית שהסיכויים לכך שהיא נגרמה עקב רשלנות רפואית הם קטנים. יחד עם זאת, כבר היו מעולם מקרים שבהם הרופאים המטפלים פעלו בדיוק על פי הפרוטוקול, ובכל זאת נולד ילד עם שיתוק מוחין, כללי או חלקי. זאת הסיבה לכך שהדבר הראשון אשר עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין עושה הוא איסוף כלל המסמכים הקשורים בתיק.
על פי החוק, חובה על הרופאים לרשום כל ממצא בתיק הרפואי בזמן אמת. אי רישום ממצאים או רישום לקוי פועל לטובת התובע ובדרך כלל גורם לפסיקה בעדו. עם זאת, אם ניתן להוכיח על פי הרישומים שהרופאים אכן פעלו לפי הנהלים ולא הזניחו או נמנעו מלמסור מסמכים שהיו ברשותם, כי אז לא תתקיים עילה לתביעה למרות הבעיה הרפואית של התינוק.
איך יודעים אם עו"ד רשלנות רפואית ושיתוק מוחין הוא אכן מיומן ומנוסה
כשמחפשים עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין, חשוב להגיע לעורך הדין אשר יכול להגיש תביעה וללוות אותה לאורך כל הדרך עד להצלחה. עורך הדין נמדד במידת הניסיון שלו ובוותק המקצועי. אפשר לחפש ברשת או ברשומות פסקי דין של משפטים שבהם השתתף עורך הדין. אפשר גם לפנות לחברים, מכרים או חברים בקבוצות ברשתות החברתיות. שיטת החיפוש כיום מוכיחה שחוכמת ההמונים פועלת במקרים הללו.
בדיקת תיקים קודמים בנושא רשלנות רפואית שיתוק מוחין אשר בהם עורך הדין הנבחר הגיש את התביעה
אם קיימים תיקים כאלה, ואם הוכח שעורך הדין אכן זכה להישגים, אפשר ואפילו כדאי להסתייע בו.
אזכורים שליליים באינטרנט וברשתות חברתיות
תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין היא תביעה משמעותית. אם קיימים אזכורים שליליים כנגד עורך הדין, חשוב לבדוק את המהות שלהם. לפעמים אזכורים שליליים אכן מעידים על בעייתיות.
כימיה בין עו"ד רשלנות רפואית שיתוק מוחין לבין הלקוח
גם אם עורך הדין הוא איכותי ואין כנגדו אזכורים שליליים, חשוב שתיווצר כימיה בינו לבין הלקוחות. אמון הדדי הוא כלי חשוב אשר תורם באופן מהותי להצלחה. מנגד, העדר אמון עלול לגרום להאשמות מיותרות, אם התביעה לא תזכה להצלחה המיוחלת בסיכומו של עניין. האמון נוצר בשיחת אישיות וכן תוך כדי ליבון של הבעיות שאותן יש לפתור בדרך לתביעה מוצלחת.
המלצות מחברים ובני משפחה
המלצות של מכרים וחברים שהסתייעו בהצלחה בעורך דין נזיקין מסוים, בהגשת תביעת רשלנות רפואית ושיתוק מוחין, הן האומדן הטוב ביותר לבחירה באיש מקצוע עם יכולת מקצועית גבוהה.
עד מתי אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ושיתוק מוחין?
הגשת תביעה בגין שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בהריון, בלידה או אחרי הלידה, יכולה להתבצע עד שבע שנים ממועד האירוע. כיוון שמדובר בתינוק, גם אם הוריו לא הגישו תביעה, הוא יוכל להגיש אותה לכשיגיע לגיל 18 שנים. מרגע שהגיע לגיל הזה, מתחילות להימנות שבע השנים להגשת התביעה.
במקרים כאלה, פנייה לשירותיו של עו"ד רשלנות רפואית בהריון או בלידה מוקדם ככל האפשר, עשויה לזרז את ההליכים ולגרום לסיום מוקדם ככל האפשר שלהם. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי מדובר בהגשת התביעה בלבד. מרגע שהוגשה, גם אם ההליך המשפטי נמשך מעבר לזמן שלכאורה מונע הגשת התביעה, ימשיך בית המשפט לדון בה עד לסיומה.
על מנת להוכיח את קיומו של קשר בין שיתוק מוחין ביילודים ורשלנות רפואית בזמן ההריון או בלידה, יש צורך לבחון בדקדוק את הרשומות הרפואיות ממעקב ההריון, מהלידה ומהמעקב אחרי מצבו של הילוד בטיפת חלב / קופת החולים וכל גורם רפואי מתחום התפתחות הילד שהיה במגע עם הילד/ה. ככל שישנה אפשרות להצביע על חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת אשר גרמה להופעתו של שיתוק מוחין בתינוק, אזי תתאפשר הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון או בלידה שהובילה לשיתוק מוחין.
על הגשת תביעות רשלנות רפואית ושיתוק מוחין מטעם הורי הילד הפגוע, חלה התיישנות בת שבע שנים מקרות האירוע שהוביל לפגיעה. אולם בתביעות נזיקין המוגשות בשל רשלנות רפואית ושיתוק מוחין של קטינים, מירוץ ההתיישנות מתחיל למעשה מהמועד שבו הילד הופך לבגיר בראי החוק, היינו – עם הגיעו לגיל 18. לכן ההורים רשאים להגיש בשם הילד עצמו תביעת פיצויים על "הולדה בעוולה" עד הגיעו לגיל 25 ככל ומפאת מצבו הם מתפקדים על תקן האפוטרופוסים שלו.
ההוצאה המשמעותית ביותר בתביעת רשלנות רפואית ושיתוק מוחין היא סביב קבלת חוות דעת מרופאים מומחים מתחום הגניקולוגיה, המיילדות ורפואת הילדים. בתביעות מסוג זה נדרשות לעיתים כמה חוות דעת מרופאים מומחים, לרבות חוות דעת של רופא מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, כמו גם חוות דעת מטעם נוירולוג ילדים, ולעיתים גם מרופאים מומחים נוספים המעידים על הצרכים הסיעודיים והשיקומיים, ובכלל זה צרכי הניידות והדיור המיוחדים של הנפגע והיקפם. זאת בנוסף לשכר טרחת עורך דין שנעה בין 20 ל- 30 אחוזים מסכום הפיצוי המתקבל בתביעה אם הצליחה. אולם את ההוצאות הללו ניתן לדרוש בתביעה כחלק מסכום הפיצוי כך שהתובעים לא יידרשו לשלם אותן מכיסם.
גובה הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית ושיתוק מוחין תלוי בהיקף הנזקים שנגרמו לתובעים. אולם ככלל, במסגרת תביעות אלו מגיעים במקרים רבים להסכמי פשרה בסכומים הנעים בין מיליון וחמש מיליון שקלים כאשר במקרים שבהם מתקבל פסק דין בתביעה, ניתן להגיע אף לסכומים גבוהים מכך.
