סרטן השחלות הוא סרטן קשה מאוד שפוגע במערכת הרבייה של האישה שבגופה התפתח. גורמי הסיכון לסרטן זה רבים, כאשר בדומה למחלות הסרטן האחרות, דרך הטיפול הטובה ביותר לסרטן בשחלה היא אבחון וטיפול מהירים ככל האפשר, בטרם התפתחות והתפשטות הגידול. אבחון וטיפול זה נעשים על ידי רופאים, שיכולים להתרשל בעבודתם ולהוביל לפגיעה משמעותית במטופלת. במאמר שלפניכם תוכלו לקרוא ולהבין לעומק את ההגדרה של רשלנות רפואית סרטן השחלות.
מהי מחלת סרטן השחלות?
סרטן הוא שם רחב שניתן לקבוצה של מספר מחלות, שהמשותף ביניהן הוא הימצאותו של גידול סרטני ברקמות הגוף, שנוצר בעקבות פגם בתהליך השכפול וההתרבות של תאי הרקמה הנפגעת. פגם זה מוביל לכך שתאי הגוף הסרטניים משתכפלים ללא בקרה ובמהירות גבוהה, ומצטברים לצבר גדול של תאים שנקרא גידול.
גידול זה מפריע להתנהלות הטבעית של מערכות הגוף השונות, ו"לוקח" משאבים הכרחיים מתאי הגוף האחרים (שמתפתחים בקצב תקין ומבוקר), שהתפתחותם הטבעית נפגעת גם כן.
סרטן שחלות הוא התבטאות מסוימת של מחלת הסרטן, שנוצרת כאשר תאי השחלה עוברים התמרה סרטנית ומתפתחים בצורה לא תקינה – ובכך פוגעים בתפקודן התקין של השחלות. נהוג להבחין בין סוגים שונים של תאים סרטניים, כאשר תאים סרטניים מסוימים הם בעלי יכולת לנוע בין חלקי הגוף, ולהוביל לפגיעה ברקמות נוספות מעבר לרקמה בה התפתחו לראשונה.
כיצד מגדירים רשלנות רפואית?
פקודת הנזיקין מגדירה רשלנות כהתנהלות שחורגת מגדר ההתנהלות שהייתה מצופה מאדם סביר / הימנעות מעשיית מעשה שהיה מצופה מאדם סביר לעשות בנסיבות המקרה. הגדרה זו מחמירה עוד יותר עם בעלי מקצוע – ומגדירה רשלנות מקצועית כסטייה מההתנהלות שהייתה מצופה מבעל מקצוע סביר.
סטייה זו נבחנת בשני מובנים, שאחד מהם הוא מובן המיומנות – פעולה במיומנות המצופה מבעל מקצוע סביר, והשני הוא מובן הזהירות – בו מצופה מבעל מקצוע לפעול בזהירות המתבקשת ממקצועו.
הגדרה זו מחמירה עם קהל הרופאים, שעוסקים בדיני נפשות ועל כן נדרשים להתנהל בזהירות ובמקצועיות רבה במשלח ידם. סטנדרט הסבירות המצופה מרופאים הוא גבוה יותר מסטנדרט הסבירות המצופה מבעלי מקצוע אחרים, שטווח הפעולה שלהם רחב יותר משום שפחות סביר שיגרמו לנזק בלתי הפיך.
מהם היסודות שנדרש להוכיח בכדי לתבוע על רשלנות רפואית סרטן כליות?
בכדי להטיל על אדם אחריות לפצות אדם אחר על נזק שנגרם לו, נדרש להוכיח שלושה יסודות מצטברים:
הוכחת קיומו של אשם אצל הרופא
הדבר הראשון שצריך להוכיח בכדי לטעון שרופא התנהל ברשלנות הוא קיום של התנהלות שחורגת מגדר סטנדרט ההתנהגות המצופה מבעל מקצוע שעוסק בתחום הרפואה. חריגה זו נמדדת על ידי השוואה בין התנהלותו של הרופא שנטען שהתרשל לבין ההתנהלות המצופה מרופא בתחומו – שנמדדת בדרך כלל בעזרת הפרוטוקולים והסטנדרטים המקובלים בתחומו, מסמכים שמגדירים את נוהל העבודה המצופה מרופא סביר.
באשר לרשלנות רפואית סרטן השחלות – בחינה זו תכלול השוואה בין התנהלותו של הרופא המטפל לבין התנהלותם של רופאים גניקולוגיים / אונקולוגיים המומחים בתחום. הוכחת ההתרשלות יכולה להיעשות במספר דרכים, ביניהן התייחסות לחומרים כתובים, או התייחסות ל"נוהג" שהשתרש בתחום ולא הגיע לידי ביטוי במקרה ספציפי זה. כמו נוהג להפנות לבדיקה חדשה, שלא רשומה בפרוטוקול הרשמי.
הוכחת יסוד הנזק
התרשלות איננה דבר חיובי, אבל היא לא נחשבת כרשלנות של ממש אלא אם היא גורמת לנזק ממשי עבור המטופל. קביעה זו תקפה לגבי כל רשלנות באשר היא, וחשובה במיוחד בתחום רשלנות רפואית סרטן השחלות – בו עיקר תפקידו של הרופא הוא למתן את הנזק שיגרם למטופל מגורם שלישי – המחלה בה הוא חולה.
בשל כך, נדרש התובע להוכיח לבית המשפט שהטיפול הרפואי שניתן לו לא רק שחרג מגבולות הגזרה המקובלים במקצוע, אלא הוביל להפחתה בסיכויי ההחלמה או באיכות חייו לאחר ההחלמה / במהלך המחלה. טענה זו נבדקת על ידי השוואה בין מצבו הרפואי של המטופל כיום לבין מצבו הרפואי ההיפותטי במקרה בו היה מקבל טיפול רפואי סביר.
מטופלת שטוענת שהרופא שלה התרשל בכך שלא הפנה אותה לבדיקה רפואית מקובלת בתחום צריכה להוכיח שהנזק שנגרם לה בעקבות אי ההפניה הוא שונה מהנזק שהיה נגרם לה במקרה בו היו מפנים אותה בעת שניגשה לראשונה לקבלת טיפול רפואי.
הוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הנזק ובין ההתרשלות
בכדי להוכיח רשלנות רפואית בסרטן השחלות, נדרש להתייחס לשני רכיבים של הקשר הסיבתי בין הדברים: קשר סיבתי עובדתי, וקשר סיבתי משפטי.
קשר סיבתי עובדתי: קשר סיבתי עובדתי בוחן את הקיום של שרשרת אירועים שמחברת בין התנהלות הרופא הרשלן לבין הנזק שנגרם למטופל. קשר זה נבחן באמצעות מבחן "הסיבה שבלעדיה אין" – מבחן שעוסק בשאלה אם הנזק היה נגרם אלמלא ההתנהגות הרשלנית של התובע. אם התשובה לשאלה היא לא (הנזק לא היה נגרם אם הרופא היה מתנהל באופן סביר), ניתן לקבוע שמתקיים קשר עובדתי בין הדברים.
קשר סיבתי משפטי: קשר סיבתי משפטי בוחן אם נכון מבחינה הגיונית להטיל אחריות על הנתבע. בחינה זו כוללת בתוכה הסתכלות על צפיות הנזק (האם הנתבע היה צריך לצפות מראש שהתנהלותו תוביל לנזק), על שאלות של מדיניות משפטית (האם היינו רוצים להטיל אחריות במקרה זה מבחינת שיקולים רחבים יותר מאשר המקרה הספציפי), ועל "מבחן השכל הישר" – האם היה בנסיבות המקרה גורם מתערב חיצוני, שאינו התובע, שגרם לנזק.
לסיכום
רשלנות רפואית יכולה להוביל לפגיעה משמעותית במטופל, שנותן את אמונו ברופא המטפל בו. אמון זה מייצר עבור הרופא חובת זהירות, בה הוא נדרש לעמוד בכדי להגן על המטופל. אי עמידה בחובת זהירות זו יכולה, בהצטרפות תנאים נוספים, להוות עילה לתביעה לגבי רשלנות רפואית סרטן השחלות.
עילות התביעה הנפוצות במקרה של רשלנות רפואית סרטן השחלות נוגעות בעיקר לשלושה רכיבים, והם רכיב האבחון (האם האבחון נעשה בזמן ובהתאם לנתונים שהוצגו לרופא), רכיב הטיפול (האם הטיפול הרפואי מרגע האבחון נעשה בצורה מקצועית, מהירה, יעילה ובהתאם למקובל בתחום), ורכיב האבחון השגוי (מקרים בהם רופאים מאבחנים מטופלים במחלות שאין להם ונוצר נזק כתוצאה מהטיפול במחלה המדומה).
סרטן השחלות הוא סרטן שניתן לזיהוי בעזרת תשאול המטופלת על ההיסטוריה המשפחתית שלה, בדגש על קיומן של מחלות דומות במשפחה. מי שמשתייכת לקבוצות סיכון נדרשת לבצע בדיקות גנטיות, שאי הפנייה אליהן מהווה רשלנות רפואית סרטן השחלות.
אבחון מאוחר של סרטן השחלה הוא גורם מרכזי למוות ופגיעה בעקבות המחלה, שטיפול יעיל ומהיר בה יכול למנוע את התפתחותה והתפשטותה בגוף. רופא שהוכח שהיה בידיו מידע שהיה אמור לעורר בו חשד לקיומה של המחלה ולא הפנה את המטופלת לבדיקות רלוונטיות יכול להיחשב כמי שפעל ברשלנות.
דפוס נוסף של תביעות רשלנות רפואית בסרטן השחלות הוא נשים שתובעות את הרופא/ה שלהן על אבחון שגוי – קביעה לפיה היא חולה בסרטן השחלות כשבפועל המצב איננו כך. אבחון שגוי זה יכול להוות עילה לתביעת רשלנות במקרה שנוצר נזק בעקבותיו. בית המשפט יכול להכיר בעוגמת הנפש כנזק מספק לצורך תביעה.
