רשלנות רפואית – פטירת ילוד נחשבת למקרה קשה של פגיעה בתא המשפחתי, במסגרתו התרחשו כשלים, מחדלים ושגיאות מיותרים שאלמלא הם, לא הייתה מתרחשת פטירה מלכתחילה. במאמר זה נסקור את התרחישים שבהם פטירת יילודים תיחשב כרשלנות רפואית, על כל דרכי ההוכחה האפשריים לכך.
רשלנות רפואית בלידה שמסתיימת בטרגדיה: כיצד זה ייתכן?
פטירת ילוד היא אירוע טראגי ומטלטל. אך האם ניתן היה למנוע אותו? במקרה של בני הזוג מוליאן, התשובה לכך הייתה ברורה. תינוקם שנפטר מספר שעות מלידתו סבל מאספיקציה – תופעה רפואית המוכרת גם תחת השם: תשניק סב לידתי, המהווה מחסור חמור באספקת החמצן לתוך הרחם.
תופעות מהסוג הזה מנוטרות בדרך כלל בבדיקות או הופעת סימנים שמאותתים למצוקה עוברית ולכן מאפשרות לצוות הרפואי להגיב במהירות וליילד את התינוק כמה שיותר מהר, לרוב בניתוח קיסרי דחוף. אלא שהפעם, בחר הצוות המטפל דווקא בלידת וואקום במקום בניתוח. וכך למרבה הטרגדיה, נולד תינוקם של הזוג מוליאן כשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב גופו, ללא נשימה וללא דופק. חרף מאמצי ההחייאה הממושכים, הוא נפטר 7 שעות מרגע לידתו.
האם נגרמה כאן רשלנות רפואית – פטירת ילוד? לפי טענת התובעים, הצוות הרפואי כשל באבחון המצוקה העוברית בה היה מצוי תינוקם, כך שכל צוות רפואי במצב סביר אחר, היה אמור לאבחן את המצוקה במהירות ולקבל החלטה שונה לחלוטין על מהלך הלידה, כדי להציל את חיי התינוק.
כדי להכריע בתביעה זו, נעזר בית המשפט במומחה רפואי מטעמו. אותו מומחה אכן קבע כי הצוות התרשל כשחרג מעמידה בסטנדרטים הרפואיים המקובלים לטיפול במקרה שכזה ולאור חומרת מצבו של היילוד. בית המשפט פסק כי המצוקה העוברית לא אובחנה כנדרש ושהצוות הרפואי כשל מלבצע חילוץ מהיר של העובר, על אף החשיבות הקריטית של הזמן החולף.
גורמים פוטנציאליים לאירועי פטירה בקרב יילודים
תינוקות שלמרבה הצער לא שרדו במהלך הלידה או אחריה, מביאים להחלפת תחושות השמחה וההתרגשות בטלטלה כואבת וטראגית להורים ובני משפחתם. האסון הופך כבד יותר פי כמה וכמה כאשר הוא מלווה ברשלנות רפואית, שאלמלא היא, ניתן היה להציל את חיי התינוק.
הסיבות לפטירת יילודים רבות ומגוונות ולכן לא נוכל לפרט את כולן במאמר זה. חלק מהנסיבות מוגדרות "טבעיות" או "כוח עליון" – מקרים שבהם איש לא יכול לעשות דבר כדי לשלוט בהתרחשות, על אף שהצוות הרפואי מנסה ככל יכולתו ופועל באופן אחראי, מהיר ומדויק מאוד אך לשווא. מקרים אחרים נגרמים בעקבות רשלנות רפואית ולכן מהווים עילה לתביעת פיצויים בהתאם לזכויות הנפגעים מאותו מקרה – הוריו של אותו תינוק.
רשלנות רפואית במקרה של פטירת ילוד
גם מנעד הנסיבות ודרכי הביטוי של אירועי רשלנות רפואית מגוונות מאוד, כך שהצוות הרפואי עלול לבצע שורה של מחדלים או כשלים שגורמים למותו של יילוד. כך לדוגמה, מקרים של מתן טיפול שגוי או העדר טיפול רפואי על אף שהמצב דורש התערבות דחופה, התעלמות מסימנים ותסמינים שמאותתים לבעיה, בדגש על מצוקה עוברית, אי הסכמה מדעת (למשל כאשר מחליטים על לידה מכשירנית ללא הצגת הסבר על ההשלכות להורים), טעויות או ליקויים במהלך ביצוע הלידה בפועל, אופן יילוד שאיננו תואם פרוטוקולים רפואיים שמתאימים למקרה, הפרת חובת הזהירות תוך חריגה מסטנדרטים ונהלים רפואיים ועוד.
מקרים אלו ועוד רבים אחרים עשויים להיחשב ככאלה שאינם תואמים את הפרקטיקות הרפואיות המקובלות, באופן שמונע את הצלת חיי התינוק. אם התובעים אכן יצליחו להוכיח ולבסס את טענה זו מבחינה משפטית, הרי שיפסוק בית המשפט לטובתם, בדרך כלל תוך מתן סכומי פיצויים גבוהים.
כיצד מחליט בית המשפט לגבי רשלנות רפואית של פטירת ילודים?
כמקובל בדיני הרשלנות הרפואית, כל אחד מהצדדים ינסה לבסס את טיעוניו בבית המשפט, הן באמצעות תיעוד רפואי לגבי המקרה והן תוך שימוש בחוות דעת של מומחה רפואי מתחום הגניקולוגיה. כאשר כל צד דבק בגרסתו ועמדתו, הרי שלא מן הנמנע שחוות הדעת המקצועיות יסתרו זו את זו. כדי להכריע, ימנה בית המשפט במקרים המתאימים מומחה רפואי שלישי, שיחליט לכאן או לכאן ויאפשר לבית המשפט לאמץ את מסקנותיו.
במקרה לדוגמה, נולד תינוק עם תשניק סב לידתי ונפטר למרבה הצער כעבור שעתיים מלידתו. עוד בהיותו של התינוק בחלל הרחם, הבחינה המיילדת כי הופסק רישום דופק העובר במוניטור ולכן הזעיקה מייד את הרופא המתמחה התורן. אותו רופא הורה על מוניטור עוברי לאימות מצב הדופק, ששיקף כי אין דופק אצל העובר. למרות זאת, רק כעבור 13 דקות הוזעק רופא בכיר לחדרה של היולדת, ביצע לידת וואקום ויילד בתוך מספר דקות את התינוק.
בהינתן חוות דעת רפואית במינוי מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי הצוות הרפואי חרג מחובת הזהירות כלפי המטופלת, גם בשל העדר האבחון המוקדם למצוקה עוברית כתוצאה מהאטה שנצפתה עוד קודם לכן בקצב פעימות הלב וגם בעקבות ההסמכה שאותו רופא מתמחה תורן נטל על עצמו והמתין 13 דקות עד שקרא לרופא הבכיר.
נוסף על כל אלה, חל עיכוב קריטי בביצוע הלידה בפועל, שכן אותו רופא היה אמור להכין מבעוד מועד את הציוד ללידה בוואקום אך לא ביצע זאת. הדבר הוביל לביצוע הלידה כ-20 דקות אחרי הניטור האחרון שהצביע על העדר דופק.
חוויתם רשלנות רפואית בלידה? אנחנו כאן בשבילכם
משרד עורכי הדין אונגר שויגמן מתמחה בדיני רשלנות רפואית וצבר ניסיון משפטי עשיר ומוצלח בניהול תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה, לרבות סוגיות מורכבות בהן התרחשה פטירה. אנו מזמינים אתכם להתייעצות ראשונית ללא כל התחייבות, בה נעריך את אפשרויות התביעה והיקף הפיצויים. צרו עמנו קשר ונשמח לסייע בנושא.
כל מקרה שהסתיים בפטירתו הקשה והמצערת של תינוק, מצריך בדיקה לעומק של השתלשלות ההריון ומהלך הלידה. לעתים, המקרה מתרחש בנסיבות של "כוח עליון" ועל אף שהצוות הרפואי פעל ככל יכולתו כדי להציל חיים. במקרים אחרים, יתברר כי כשל, טעות או מחדל רפואיים לקחו חלק במהלך הלידה, לפניה או אחריה ובגינם ניתן להגיש תביעת פיצויים.
כל תביעת נזיקין ניתנת לתביעה עד 7 שנים מיום המקרה. בתום תקופה זו המקרה יתיישן ותהיה חסומה הדרך להגיש כלפיו תביעה. לכן ההמלצה המקצועית היא שלא להמתין לישורת האחרונה ולפעול מבעוד מועד, תוך התחשבות בזמן הממושך שבמהלכו ייבנה תיק התביעה.
אירועי פטירה מבוססים על מרכיבי פיצויים רבים ומשמעותיים, מה שהופך את תיקי הרשלנות הרפואית בהם נגרמה פטירת יילודים לברי פיצויים בסכומים גבוהים. בדרך כלל עומדים הסכומים על מאות אלפי שקלים ולעתים מיליוני שקלים. סכומים אלה יינתנו במסגרת פשרה בין הצדדים או על פי פסיקה שיפוטית.
ניתן לפנות להתייעצות משפטית בכל שלב, אם כי המועד המומלץ ביותר יהיה סמוך למקרה עצמו. בנקודה זו, כל התיעוד הרפואי, הגורמים המעורבים וגם עדות הנפגעים עדיין זמינים ומלאים ולכן ניתן לאסוף אותם יחסית בקלות ובמהירות על מנת להעריך כראוי את אפשרות התביעה וסיכויי הצלחתה.
