למרות היתרונות הברורים של ניתוחים רפואיים, ישנם חסרונות שחשוב לתת עליהם את הדעת. בין אם אלו תופעות לוואי, תרופות שיש צורך ליטול אותן במשך תקופה מסוימת לאחר ההליך, וגם צלקות פיזיות ונפשיות, שנותרות לאחר הליכים וניתוחים מסוימים. כאשר מדובר בצלקות הפיזיות, לעיתים הן אינן חייבות לקרות מלכתחילה. מה שמוביל לשאלה המתבקשת – האם קיימת רשלנות רפואית שבעקבותיה נותרות צלקות אחרי ניתוח? מה אפשר לעשות בנידון? למי פונים? על שאלות אלו ונוספות נענה במאמר הבא.
צלקות לאחר ניתוח – רשלנות או סיכון מחושב?
טרם כניסה לניתוחים רבים, הרופא שאמור לנתח אתכם מספר לכם על היתרונות והחסרונות של הניתוח. בחלק של החסרונות, ישנם לא מעט דברים שיכולים מעט להרתיע את המטופל – נטילת תרופות, נכות ואי-מוביליות זמנית, ובמקרים רבים – צלקות על העור, שאינן אסתטיות כמו שהתרשמנו מצפייה בסרטי האקשן.
צלקות שנותרות לאחר ניתוחים והינן חלק מתופעות הלוואי שהיו ידועות טרם הניתוח אינן עילה לתביעה עקב רשלנות רפואית. עם זאת, במקרים אחרים, ולצערנו לא מעטים, ישנן צלקות הנותרות על הגוף לאחר הניתוח אשר נגרמות אך ורק בעקבות רשלנות רפואית.
צלקות אחרי ניתוח כרשלנות רפואית
כאשר מטופל מקבל טיפול שאינו נכון עבורו, והרופא אשר מטפל בו עושה טעות כלשהי – עלולה להישאר על העור צלקת חמורה שעשויה לגרום לבעיות הן פיזיות והן פסיכולוגיות. צלקות מסוימות גורמות לצריבות וכאבים שלעיתים בלתי-נסבלים. בנוסף, מאחר וצלקות אינן פוטוגניות במיוחד, הן עלולות לגרום לחוסר ביטחון במראה ה"חדש", מה שיכול להוביל לדיכאון ושאר בעיות נפשיות.
צלקות אלו יכולות להתרחש בעקבות מספר טיפולים לא נכונים; כאשר הציוד בו השתמש הרופא לא היה מתאים לסוג הטיפול אשר לנגד עיניו, זיהומים שהתפתחו עם הזמן ולא קיבלו את תשומת הלב הנדרשת מלכתחילה, כאשר התפרים שנעשו על העור נעשו באופן שגוי ולא נכון בעבור הטיפול המסוים, ושלל דוגמאות נוספות.
מבחן הרופא הסביר
"מבחן הרופא הסביר" הינו מושג המשפטי אשר נעשה בו שימוש בתיקים רבים כאשר עולה טענה לרשלנות רפואית. המבחן הזה נעשה בבית המשפט כאשר מנסים להגיע לתובנה אחת עליונה בחשיבותה – האם הרופא שמואשם ברשלנות רפואית אכן כשל בתפקידו ואפשר לטעון כי הוא רשלן, או שמא פעל באופן הסביר והנדרש בסיטואציה שעמדה לפניו.
במצבים כאלו, מגיע לבית המשפט רופא ניטרלי והוא נשאל שאלות שדרכן אפשר להסיק על דרך הפעולה הסבירה של רופא במצבים מסוימים. אם הדרכים האלו תואמות את דרכיו של הרופא המואשם ברשלנות – סיכוי גבוה כי יזוכה מאשמה. לעומת זאת, כאשר דרכיו של הרופא הניטרלי וה"סביר" שונות בתכלית מאלו של הרופא ה"רשלן" – עולה טענה חזקה לרשלנות רפואית.
כאשר הנפש והגוף מצולקים יחדיו – התוצאה הרסנית
בשנת 2020, מנהלת חשבונות בת 27 חיפשה רופא פלסטי אשר יצליח לשקם את מראה הבטן שלה לאחר ניתוח קיסרי שלישי במספר. לדברי אותה גברת, אותו בחור הציג את עצמו בתור מנתח פלסטי בכיר וידוע – והיא הסכימה שינתח אותה בבית חולים בבית לחם. לאחר מספר ימים, כשחזרה אליו בעקבות כאבים עזים באיזור הניתוח, הוא הנחה אותה למרוח משחת פולידין, ובזה נגמר הסיפור.
לאחר שניסתה להשיגו בפעם השלישית מאחר והצלקת הזדהמה ונפתחה, הוא לא טרח לענות בקלות, ולאחר בקשות ותחינות רבות הואיל בטובו לענות שאין צורך ללכת לבית החולים. המצב נהיה אף חמור יותר, ומנהלת החשבונות הגיעה באופן עצמאי לירושלים, היישר לבית החולים שערי צדק. בביה"ח אושפזה במשך שבועיים, ומאחר והפצע היה במצב חמור בהגיעה אל בית החולים – הצלקת נהייתה לא נעימה לצפייה לחלוטין.
אותה צלקת גרמה לה ללקות בבעיות נפשיות חמורות, שאף הביאה אותה למצב של מחשבות אובדניות קשות. בהגשת התביעה כנגד הרופא, טענה מנהלת החשבונות כי ביצוע הניתוח והטיפול בה לאחריו היה לקוי לחלוטין וכלל אין ספור כשלים, שגרמו לה להגיע למצב ירוד הן נפשית והן פיזית. כאשר ביקשה את חוות דעתם של פסיכיאטר ושל מנתח פלסטי מוסמך – קיבלה תשובות שהיוו עוגן לעילה לתביעה.
הפסיכיאטר קבע כי אותה צלקת גרמה לפציינטית פוסט טראומה, דיכאון ושאר בעיות נפשיות – אשר "זיכו" אותה ב-30% נכות נפשית. המנתח הפלסטי קבע כי היו שתי רשלנויות עיקריות: הניתוח שבוצע הינו אופרציה המתאימה להסרת עודפי עור ושומן לאחר ניתוחי קיצור קיבה, ובנוסף הניתוח התרחש כחודש בלבד לאחר לידה קיסרית שלישית – כך שהבטן טרם חזרה למצבה הטבעי. יתרה מכך, אותו מנתח פלסטי קבע כי בעקבות אותה צלקת, הפציינטית בעלת 20% נכות לצמיתות.
שני המפתחות להגדלת הסיכויים להוכחת רשלנות רפואית
במצבים כמו בסיפור שהבאנו, חשוב לעשות שני דברים עיקריים: לתעד כל מסמך רפואי וכל חוות דעת רפואית על מצבכם הנוכחי, ובנוסף להעסיק עו"ד אשר מתמחה ברשלנות רפואית.
תיעוד המסמכים
כאשר אתם אוספים ושומרים את כל המסמכים הרפואיים וכל הוכחה לכך שמצבכם התדרדר בעקבות האופרציה הרפואית, ובעיקר מוכיחים דרך המסמכים כי הצלקת הייתה מיותרת ואינה חלק מתופעות הלוואי – תוכלו לבנות תיק יותר איכותי בבית המשפט לקראת תביעה.
העסקת עו"ד לרשלנות רפואית
כאשר תעסיקו עורך דין לרשלנות רפואית, הוא יוכל להביא בפני בית המשפט את ההוכחות באופן מקצועי ורהוט – וכך טענתכם תוכל להתקבל באופן יותר ברור ואיכותי מול שופט. חשוב לבחור עורך דין בעל מוניטין בתיקים הקשורים לרשלנות רפואית, וכמובן בעל שנות ותק רבות כעורך דין. כל אלו יוכלו לעזור להבטיח לכם את אמינותו ואת הגדלת הסיכויים שלכם לניצחון בתביעה.
לחלוטין לא. ישנן צלקות שהן חלק מתופעות הלוואי, והן ידועות טרם קיום ההליך הרפואי – כך שאין כאן עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. צלקת שלא הייתה אמורה לקרות בשום מצב, שנגרמה בעקבות טעות במהלך ההליך הרפואי או בטיפול פוסט-ניתוח, יכולה להיחשב בתור רשלנות רפואית.
מאחר ועו"ד איכותי יכול להגדיל את הסיכוי לניצחון בתביעה, חשוב לקיים את הבחירה בכובד ראש. בדקו על אותו עו"ד או לחילופין על משרד עורכי הדין שתחתיו הוא פועל, כמה שנים הוא בעסקי הרשלנות הרפואית, בחנו ביקורות איכות באינטרנט ושאר קריטריונים שיניחו את דעתכם שבחרתם את עורך הדין הטוב ביותר לתיק.
ישנן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית שמשאירה אחריה צלקת:
- כאשר תפרים שאינם מתאימים להליך משומשים על פצע פתוח
- תפרים שנתפרו בשיטה לא נכונה
- כאשר זיהומים לא היו במעקב באופן צמוד
- כאשר מסירים חלקי עור מיותרים במהלך הניתוח
עד היום לא נמצאה שיטה שמעלימה ב-100% צלקות מהגוף, אך ישנם הליכים כירורגיים וא-כירורגיים אשר מאיצים את הליך הריפוי הטבעי של הגוף בעזרת מילויים, טיפולי לייזר או הזרקות. אותם ניתוחים פלסטיים, כאשר הם מסתיימים בהצלחה, עשויים למזער את נראות הצלקת באופן משכנע – אך אינם מבטיחים להעלים אותה במלואה.