לידה זה מאורע מרגש, אך במקרים מסוימים גם מאוד מסוכן, גם לאם וגם לתינוק שנולד. אחת הדברים מהם מפחדים לעיתים הורים, וגם צוותים רפואיים, הוא גרימת נזק כלשהו לתינוק, לטווח ארוך. אחד מהנזקים האפשריים הוא רשלנות רפואית שתגרום לשיתוק על שם ארב. מה זה בדיוק? איך יודעים אם הייתה רשלנות? כל הפרטים שעליכם לדעת מופיעים כאן.
שיתוק על שם ארב
שיתוק על שם ארב, הוא מונח שמתרגם לאנגלית את הביטוי Erb's palsy , שמדבר בעצם על פגיעה שנגרמת ליילוד במהלך הלידה. הפגיעה בדרך כלל תתרחש כאשר נעשה ניסיון למשוך את העובר החוצה, דרך תעלת הלידה. מתי זה קורה? במקרה שהעובר כבר יצא עם הראש החוצה, אך הכתפיים שלו עדיין כלואות בתוך תעלת הלידה.
יש לציין כי רוב המקרים הם של עוברים במשקל גדול יחסית, ומשיכה חזקה מדי של הראש, או של אחת מהכתפיים או הידיים, יכולה להביא לגרימת נזק גדולה אף יותר. כבר ניתן לראות איך המושג "רשלנות רפואית – שיתוק על שם ארב", כבר לא נראה כל כך רחוק ובלתי אפשרי.
ההשלכות של הפגיעה
הפגיעה היא פגיעה בחוליות C5 ו C6 , והמקרה הנפוץ ביותר הוא פגיעה במקלעת הזרועה. דבר זה יכול להביא לנזק עצבי שאינו הפיך. התינוק שנולד יכול לסבול מחולשה בשרירים, ואף יכול להיגרם שיתוק מלא לאחד מהידיים. במקרים רבים, בנוסף לפגיעה העצבית, ישנו גם שבר בעצם הבריח או בעצם הזרוע, דבר שמסבך עוד יותר את ההחלמה של התינוק לאחר מכן.
בנוסף, יכולים להיות מקרים שרק נמתחו מספר עצבים ויש דימום לא גדול, ואז ההחלמה תהיה מאוד קצרה, והכל יכול לעבור תוך חודשיים בלבד. לעומת זאת, אם התינוק שהה זמן רב יותר בתעלה, או שהלחץ היה חזק מדי, לא בטוח בכלל שתהיה החלמה מהירה כל כך.
גורמי הסיכון לשיתוק
- משקל – כפי שכבר נאמר, אם משקלו של העובר גבוה יחסית, בעיקר מעל 4 ק"ג, ובמיוחד אם יותר מ -4.5, הסיכוי לשיתוק עולה.
- סוכרת – אם האמא עם סכרת הריון, כנראה גם התינוק יהיה יחסית גדול, וכך הסיכון, בשל המשקל, כאמור, גובר.
- עבר רפואי של האם – אם במהלך לידות קודמות התרחשה רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק על שם ראב, או אפילו ללא הרשלנות, גם בלידה הזאת, הסיכון יהיה גבוה יותר.
- מצג עכוז בלידה – אם התינוק במצג עכוז, כלומר עכוזו כלפי היציאה ולא ראשו, כפי שצריך להיות, גם כאן, הסיכון שלו להיתקע בתעלה עולה.
- מצוקה – פעמים רבות העובר במצוקה בשל גורמים אחרים, אם זה חבל טבור שנכרך סביב צווארו, או כל דבר אחר, שיכול לגרום לו לחוות קושי ביציאה בתעלה וכך להיתקע ולא לצאת עם כל הגוף מיד לאחר הראש.
הטיפול בשיתוק על שם ארב
לא סתם ידוע המונח "רשלנות רפואית – שיתוק על שם ארב", משום שאם ישנה ידיעה על אחד מגורמי הסיכון שמנינו למעלה. ישנה חובה על הרופא המטפל באם, כבר לפני הלידה, לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים, לפני, ובמהלך הלידה, כדי למנוע מהשיתוק להתרחש.
כבר בשלב זה ניתן להגיד, שהיעדר נקיטת אמצעי זהירות, וכן היעדר צעדים מוגדרים, כגון: תחילת טיפול שיקומי, מעקב אחר ערכי הסוכר של האם, מעקב אחר משקלו של התינוק, יכולים להוות עילה לתביעה על רשלנות רפואית. אחד הפתרונות הוא ביצוע של ניתוח קיסרי בכל מקרה שהעובר מעל 4 ק"ג, וכך אף נהוג ברוב חדרי הלידה בארץ.
ההשפעות על הילדים
שיתוק על שם ראב יכול לגרום בין השאר לאיבוד של היכולת להרחיק את הזרוע במפרק הכתף, לילד יכול להיות גם קושי להטות את הזרוע שלו ולסובב את האמה, בורה שגב כף היה יהיה מופנה כלפי מעלה. האחיזה שלו, של כף היד, תהיה מאוד חלשה. יש סיכוי גם לאיבוד תחושה בידיים, ורפלקסים מאוד חלשים, ואף חסרים לגמרי. יכול אף להיגרם כאב, שכמובן אצל תינוקות ישר מתבטא בבכי, בעיקר כשמישהו יגע, בטעות או בכוונה, באזור הפגיעה ביד.
האבחנה
לפני קביעת רשלנות רפואית – שיתוק על שם ארב, יש צורך לאבחן שאכן מדובר בשיתוק כזה, וזה נעשה על ידי בדיקה גופנית של התינוק, שכוללת בדיקת טונוס שרירים ורפלקסים. ישנן בדיקות הדמיה של הכתף שמאפשרות גם הן לראות את המצב, כמו גם צילום רנטגן קרוב ללידה שישלול שבר בכתף או ביד.
בכל מקרה יש לקבע את היד שנפגעה, ולהניע בצורה פאסיבית ומבוקרת, תוך כדי פיזיותרפיה, את הזרוע כולה. כפי שכתבנו מעלה, הטיפול המהיר חשוב מאוד, וזאת כדי למנוע את הנזק שמחמיר ככל שעובר הזמן. יש לציין, שאחרי ניסיונות לטפל בעזרת האמצעים הללו, אפשר גם לבצע ניתוח של היד, מה שכמובן אינו מומלץ, אך לעיתים נדרש.
לסיכום, מעקב אחרי האם, במיוחד כאשר ישנו גורם סיכון כלשהו, כפי שמנינו כבר למעלה, גם לפני ההיריון, וגם במהלך ההיריון, יכולים לאפשר אבחנה מהירה של היתכנות לשיתוק. אמצעי זהירות שונים, כמו ניתוח קיסרי, יכולים למנוע את המצב.
זכותכם כהורים, להיות שותפים בהחלטה, ואם את לקראת לידה, עלייך להיות מודעת לסיכונים של רשלנות רפואית שתביא לשיתוק על שם ארב, וזאת כדי לדרוש את הידע מהרופאים, שיאפשר לך להבין את חומרת המצב, ולהיות שותפה איתם להכרעות.
זכרו, בסוף מדובר בגוף שלכם. אמנם הרופא בחדר הניתוח הוא שיחליט כיצד לנהוג, אך זכותכם לסרב, או להביע את דעתכם בנוגע למצב. בוודאי שעליכם לדעת, בדיוק מה קורה, ולקבל את הטיפול המתאים, לו אתם זכאים.
אם הרופא לא ביצע ניתוח קיסרי, למרות שהתינוק היה מעל משקל של 4.5 ק"ג, גם אם היו גורמי סיכון נוספים, וגם אם לא, כנראה שיש לכם עילה די רצינית לתביעה. אם לא בוצעה הערכת משקל של העובר לפני הלידה, ואם היה אבחון מאוחר של השיתוק, או נגרם נזק בעת ניסיון טיפול, בשל רשלנות.
לגמרי כן, אפשר לציין את ת"א 2228-08 א.ז נ' ד"ר סולימאן ג'ושה, שם קיבלו ההורים מעל שני מיליון שקל בשל רשלנות רפואית –שיתוק על שם ארב. בפסק הדין נקבע שהרופא התרשל בטיפול בכליאת הכתפיים של העובר בתעלה, ובמהלך ניסיונות החילוץ, כולל בסיום הלידה, כשניסה לבצע לידת ואקום.
לפני שניגשים לתביעה כזאת, יש לאסוף נתונים רבים, ביניהם חוות דעת של רופאים, שיקבעו האם באמת קיים איזה שהוא בסיס לתביעה בעילת רשלנות רפואית. עורך דין ידע לבקש מהרופאים את חוות הדעת, ולרכז אצלו את הנתונים, ובסוף לגבש החלטה האם כדאי ללכת, ובהמשך לכך גם לנהל את התיק.
יבדקו את מעקב ההיריון, והאם נמסר כל המידע במהלך הלידה. יבדוק האם הנזק נגרם דווקא כתוצאה מהכליאה, או החילוץ של התינוק אם היה כזה. בית המשפט יבדוק אם היה צורך בניתוח והאם החילוץ נעשה כראוי. בכל מקרה, כדאי לכם להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית, צרו עמנו קשר ונשמח לסייע.