תסחיף ריאתי הוא מצב שבו עורק ראשי של הריאה נחסם וזאת בעקבות הופעתו של קרישי דם או של תסחיף שומני בדם. לרוב, הידרדרות במצבם הבריאותי של אנשים הסובלים מתסחיף ריאתי עשוי להיגרם מאי קבלת טיפול בזמן והיא עשויה אף להוביל לתמותה הכל על רשלנות רפואית תסחיף ריאתי.
גורמי הסיכון לתסחיף ריאתי
הסיכון להופעתו של תסחיף ריאתי עשוי לעלות במצבים מסוימים ובהרבה מצבים, הרקע הגנטי של החולה מהווה את הגורם המרכזי לכך. יחד עם זאת, קיימים גורמי סיכון נוספים שעשויים להגביר את הסיכויים להופעתו של התסחיף וביניהם: עישון, חוסר תנועתיות למשך זמן רב, לחץ דם גבוה, מחלות זיהומיות, אירועי לב, מחלות דלקתיות באזור המעיים ועוד.
מהם התסמינים לתסחיף ריאתי?
כשתרחש מצב של תסחיף ריאתי, מתקיימת חסימה של אספקת דם באזור הריאה. במצב כזה, נמנע מעבר של חמצן לאזורים אחרים בגוף ולפיכך, אם לא מאבחנים את המצב של תסחיף ריאתי בזמן, הוא עשוי להידרדר ואף להוביל לתמותה.
לרוב, תסחיף ריאתי עשוי לגרום להופעתם של תסמינים שונים כגון: קוצר נשימה המגיע בפתאומיות, כאבים באזור החזה, שינויים בצבע העור, סחרחורת, עליה בחום הגוף ועוד. סיבה נפוצה במיוחד לתסחיף ריאתי הינה הופעתו של קריש דם ברגליים ולפיכך, קיימת חשיבות גבוהה לזיהוי של תסמינים שעשויים להעיד על קרישי דם בוורידים עמוקים ברגליים.
אבחון מוקדם של פקקת בוורידי הרגליים עשויה לאפשר מתן טיפול בזמן, באמצעות נוגדי קרישה ובאופן זה, להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות של תסחיף ריאתי.
דרכי אבחון של תסחיף ריאתי
אבחון של תסחיף ריאתי מתבסס לרוב על הופעתם של תסמינים קליניים, אולם, ניתן לבצעו גם באמצעות בדיקות פיזיות.
כיצד ניתן לטפל בתסחיף ריאתי?
לרוב, טיפול בתסחיף ריאתי נעשה ע"י נתינת נוגדי קרישה ו/או תרופות שמטרתן להמיס את קריש הדם. טיפולים אחרים שמים דגש על הפחתה של הופעת פקקת ברגליים, אשר נחשבים לגורם מרכזי להיווצרות של תסחיף ריאתי. לאנשים בעלי סיכון גבוה ללקות בתסחיף ריאתי, ניתנות הנחיות אשר כוללות: התמדה בלקיחת תרופות נוגדי קרישה, הגברה של זרם הדם באזור הגפיים, שינויים כללים בהרגלים כגון: הפסקת עישון, שינוי בהרגלי אכילה, ביצוע פעילות גופנית וכיו"ב.
אבחון שגוי של תסחיף ריאתי
ככלל, התסמינים המעידים על תסחיף ריאתי עשויים להידמות לתסמינים של תופעות אחרות והדבר עשוי להוביל להטעיה באבחון. ייתכנו כמה מצבים בריאותיים אשר עשויים להוביל לאבחון שגוי של תסחיף ריאתי וביניהם:
- התקף לב – יתכן בלבלול בין התקף לב ובין תסחיף ריאתי
- דלקת ריאות – עשויה לגרום לתסמינים של שיעול, חום גבוה ונשימה כבדה, הדומים לאלה המתפתחים כתוצאה מתסחיף ריאתי. במצבים מסוימים, הרופאים המאבחנים נעזרים בהדמיה רדיוגרפית, בכדי להבחין בין דלקת ריאות ובין תסחיף ריאתי, אולם, פרשנות לא נכונה של תוצאותיה, עשויים להביאם לרשלנות.
- סרטן ריאות – יכול לגרום לתסמינים הדומים לאלו של תסחיף ריאתי, אולם תסמיניו לרוב מתפתחים לאט יותר.
יחד עם זאת, אבחון מאוחר או מוטעה של תסחיף ריאתי עשוי להיגרם מסיבות הקשורות למטופל עצמו, כגון:
- במידה והוא לא דיווח על קוצר נשימה
- במידה והוא הבחין בתסמינים חריגים אך נמנע מלהגיע לבדיקה אצל הרופא
- בשל חוסר מודעות של מטופלים בנוגע לקשר בין התסמינים ובין תסחיף ריאתי
רשלנות רפואית במעקב
ככלל, רשלנות מתרחשת כשהרופא לא עוקב אחרי מטופל, השייך לקבוצת סיכון להתפתחות תסחיף ריאתי. אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון זו, לרוב עשויים ללקות בתסחיף ריאתי בשל הגנטיקה וההיסטוריה המשפחתית שלהם, הקשורה להצטברות קרישת דם. בנוסף לכך, אנשים שחזרו מטיסה או שהיו בחוסר תנועתיות במשך זמן רב או שהם מראים תסמינים אחרים הקשורים לתסחיף ריאתי, עשויים גם הם להיכלל בקבוצת סיכון של תסחיף ריאתי. בכדי למנוע מצב של רשלנות רפואית במעקב אחר מטופלים, הרופא המטפל נדרש למזער את הסיכונים שעלולים לגרום לתסחיף ריאתי ובפרט, עבור מטופלים ששייכים לקבוצת סיכון. מלבד מעקב קפדני, על הרופא להדריך את מטופליו להתנהל באופן נכון, בהתאם למצבם ולהקפיד לבצע פעילות גופנית, לאכול תזונה בריאה וכיו"ב.
כיצד ניתן לאבחן פקקת ורידים?
פקקת וורידי נהוג לאבחן בעיקר ע"י מבחן וולס, שביכולתו לנבא את הסבירות לקיומה. במבחן זה, מבוצעת בדיקה של הגפיים ושל הוורידים הנמצאים בהם. לאחר ביצוע הבדיקה, הרופא אמור לשקלל את הממצאים שהתקבלו מהבדיקה יחד עם שאלון ייעודי ובאופן זה, בוחן אם קיים סיכון להופעתה של פקקת ורידים. לאחר ביצוע מבחן וולס, הנבדק עובר בדיקת דם, אשר מהווה אבחנה נוספת. אולם, גם במידה והבדיקה אובחנה כשלילית, במצבים מסוימים נדרשות בדיקות נוספות שבאמצעותן ניתן להגיע לאבחנה באופן סופי.
אבחון נוסף שבאמצעותו ניתן לבדוק אם קיימים קרישי דם מתאשר באמצעות בדיקת CT, שמטרתה לאתר קרישי דם. יחד עם זאת, בדיקה זו לא תמיד מבטיחה אבחון מקיף של תסחיף ריאתי.
עילה לתביעת רשלנות רפואית בגין תסחיף ריאתי
ככלל, עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית הקשורה לתסחיף רפואי, עשויה להתקיים עקב כמה מצבים:
- עקב התעלמות מתסמינים שמאפיינים תסחיף ריאתי
- עקב הימנעות מביצוע בדיקת הדמיה למטרת אבחון מקדים
- בעקבות פענוח מוטעה של ממצאי אבחון
- בעקבות מתן מרשם לתרופות לא מתאימות
- בעקבות מתן טיפול המלווה בכשל
- בעקבות מתן טיפול שגרם להידרדרות מצבו של החולה
- בעקבות היעדר עדכון החולה בנוגע למצבו הבריאותי ו/או בנוגע לשינויים שהוא נדרש לבצע בחייו עקב התסחיף הרפואי.
הגשת תביעת רשלנות רפואית
במצבים בהם קיים חדש לרשלנות רפואית בנוגע לאבחון תסחיף רפואי או בנוגע לטיפול שהתבצע, על הנבדק להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית, לגבי הטיפול או האבחון שקיבל ובנוגע לנזק הרפואי הנגרם לו עקב כך. באמצעות התייעצות עם עורך דין, המטופל יוכל לדעת אם יש בידיו עילה לתביעת רשלנות רפואית ומהם הסיכויים להצלחתה.
באופן דומה להגשת תביעת רשלנות רפואית בתחומים אחרים, גם בנושא של תסחיף ריאתי, על התובע להוכיח סיבתיות בתביעתו, שכן, הוא נדרש להראות כי האבחון או הטיפול הרפואי שקיבל גרם עבור לנזקים גופניים ולהחרפת מצבו הרפואי.
בכדי להוכיח את טענותיו, התובע נדרש לצרף מסמכים רפואיים המעידים על הטיפולים ו/או האבחונים שעבר ובנוסף גם חוות דעת של מומחה שתעיד על הנזק הרפואי הנגרם לו.
לסיכום
תסחיף ריאתי הינו מצב בריאותי שעלול לסכם חיים ולפיכך, הוא דורש אבחון מהיר וטיפול מידיי. בהרבה מקרים, מצבם של חולים, הסובלים מתסחיף ריאתי, עשוי להידרדר תוך כמה שעות, מרגע הופעתם של תסמיני המחלה, במידה ולא יוענק להם הטיפול המתאים.
טיפול באדם הסובל מתסחיף ריאתי לרוב מחייב התערבות של כמה אנשי מקצוע בתחום, כגון: מנתחי לב, רופאים מטפלים ועוד ובנוסף, ההחלטות בנוגע לטיפול נדרשות להתקבל באופן מהיר.
במידה וחלה רשלנות באבחון או בטיפול הקשורים לתסחיף ריאתי, הדבר עשוי לגרום להרעת מצבו של הסובל מהמחלה ולהוביל לתביעה בין רשלנות רפואית. כיום, בישראל ובעולם באופן כללי, מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית, עקב אבחונים שגויים של המחלה או כשלים בטיפולים בה. הגשת תביעת רשלנות רפואית מחייבת צירוף של מסמכים רפואיים וכתב חוות דעת המעידים של התרחשותה של הרשלנות הרפואית ועל הנזק שגרם למטופל בעקבותיה.
