קשה להסביר במילים את התחושה המטלטלת שמלווה נשים שאיבדו את עוברן. בין אם מדובר בהפלה "טבעית" או "יזומה" ובין אם כתוצאה מאירוע רפואי בלתי צפוי, הקושי מתעצם פי כמה וכמה כאשר מתגלה כי אותו מקרה יכול היה להימנע, כל עוד לא הייתה מתרחשת במסגרתו רשלנות רפואית. במאמר זה נציג את המקרים בהם ניתן להגיש תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר:
הקדמה
9 חודשים שיולדת מצפה לתינוק בריא, מקדישה את זמנה לביצוע כל הבדיקות, המעקבים ותוכניות הטיפול הנדרשות לכך, נפגשת עם רופאיה ולא מפספסת מידע על שלב ההריון או התפתחותו התקינה. ולמרות כל אלה, חלק מהנשים ייאלצו להתבשר על סיום ההריון בנסיבות שונות ובטרם עת.
מוות תוך רחמי של עוברים מתרחש במגוון רחב של סיבות, כמו היפרדות שליה, מצוקה עוברית או חבלה במהלך ההריון, לעתים גם בעקבות אובדן דופק מסיבה שאינה ידועה. בחלק מהמצבים הללו, יתברר כי התנהלות הצוות הרפואי הייתה אמורה להיות אחרת משהייתה, מה שעשוי היה להציל את העובר. במקרים אלה, תוגש תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר.
רשלנות רפואית: מוות תוך רחמי של העובר
כאשר הצוות הרפואי המטפל חורג מנהלים רפואיים, שוגה בתהליך אבחון מצבו של העובר, מבצע בדיקה שאיננה נכונה או מקבל החלטות שהיו אמורות להיות שונות בהתאם לנסיבות ההריון, הרי שמדובר ברשלנות רפואית – ככל שנגרם מכך נזק.
במקרים מצערים ומכמירי לב בהם אישה איבדה את תינוקה, הרי שיש לבדוק בכל מקרה את השתלשלות הפעולות הרפואיות ולעמוד על נסיבות הרשלנות, בדרך של מציאת הקשר בין הפעולה הלקויה לבין אובדן ההריון. נסיבות אלה יכולות להיות לדוגמה ביצוע שגוי של מעקב הריון, אי שיוך היולדת לקבוצת סיכון מתאימה, העדר מעקב או טיפול רפואי כנדרש לאורך ההריון ועוד.
במקרה לדוגמה, יולדת מהדרום הגיעה לבית החולים סורוקה במטרה ללדת את תינוקה. אותה יולדת הייתה בשבוע ה-41 להריונה ונצפתה אצלה מצוקה עוברית שלא זכתה להתייחסות מתאימה. במקום להשאירה להשגחה, נשלחה היולדת לביתה וחזרה כעבור כמה ימים כדי לגלות שהתינוקת שלה נפטרה בעודה ברחם.
הגשת תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר
תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה עוברות דרך התייעצות משפטית מקצועית עם עורך דין המתמחה בנושא. עורך הדין יבדוק את נסיבות המקרה באופן יסודי ויעמוד על ההתרשלות האפשרית באותו מקרה. לעתים, ההורים מגיעים עם חשד לפעולה שגויה שהתרחשה ושגרמה למקרה המצער. לעתים הם יגיעו עם כל ההוכחות החותכות לכך שבמקרה המדובר בוצעו מחדלים והפרות חמורות.
כך או כך, יהיה צורך לאסוף את כל המסמכים הרפואיים שמתעדים את מהלך ההריון, את המעקבים, הטיפול, הבדיקות וההפניות המלאות, כדי שכל אלה יוכלו להצביע על שהתרחש ולאפיין אותו כראוי. לאחר מכן, התיק יועבר למומחה רפואי לצורך כתיבת חוות דעת, שתבחן מה היו הפעולות השגויות או הרשלניות וכיצד הן אלה שגרמו בפועל למותו המצער של העובר.
חשוב להבהיר כי תביעות הנזיקין בישראל מחייבות בצירוף חוות דעת מומחה לכתב התביעה כתנאי סף. ולכן כל תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר שלא צורפה אליה חוות דעת מקצועית הקושרת בין הרשלנות והנזק ("קשר סיבתי"), צפויה להידחות על הסף.
עילות אפשריות להגשת התביעה
כל הטיפולים והמעקבים לאורך ההריון תלויים מאוד באופיו ובהיקף הסיכון הכרוך בו. אם ההריון הוגדר כהריון בסיכון, מביאים הרופאים בחשבון כי זהו סוג הריון שבו שכיחות הסיבוכים והאירועים הרפואיים הפתאומיים עולה והדבר עלול להסב נזק ליולדת או לעוברה, לעתים עד כדי סכנת חיים.
ולכן כאשר בבדיקות מתגלה יתר לחץ דם, סוכרת הריון או אפילו תוצאה לא תקינה בחלבון העוברי, הרופא נדרש להפנות את האם לבדיקות מעקב תדירות יותר (לרוב במרפאה להריון בסיכון) ולספק לה הנחיות בנוגע להתנהלות השגרתית במהלך ההריון כדי להבטיח את בריאותה שלה ושל תינוקה.
ככל שהרופא איננו מבצע את אחד הדברים הללו לפחות, כלומר איננו משייך בין גורמי סיכון לבין הנחיות מיוחדות או בדיקות המשך, לא מנחה את האם כיצד להתנהל מכאן והלאה ואיננו מפנה אותה לגורמים הרפואיים המתאימים, הוא עשוי להיחשב כרשלן אם חלילה ייגרם מכך מותו של העובר. במקרים אלה, ההורים זכאים להגיש תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר ולקבל פיצויים כספיים משמעותיים.
האם ניתן היה למנוע את התוצאה המצערת?
כאמור, מוות תוך רחמי לעתים מתרחש בנסיבות שאינן קשורות לפעולות הרפואיות, אלא בעקבות ליקויים בגוף העובר. למשל בעיה כרומוזומלית, ליקוי גנטי ועוד. כמובן שאלו נדרשים לאבחון מקיף עוד בטרימסטר הראשון להריון, אך לא תמיד ניתן להבחן בנקודה זו את הבעיות ולכן חלקן יתגלו בדיעבד, כשיהיה מאוחר מידי.
במקרים אלה חשוב לבחון כמובן את היתכנות הגשת התביעה מול עורך דין רשלנות רפואית. לעתים יתברר כי המקרה איננו מצדיק עילה לתביעה, אך לעתים יסתבר כי דווקא בעקבות העובדה שההרה באה במגע עם רופא מסוים, בדיקה כלשהי או גורמים רפואיים נוספים, הריונה אבד וניתן לתבוע.
ולמרות המאמצים הרפואיים להבטיח את שלומו של העובר בתוך הרחם עד ללידתו התקינה, חלה גם מידה רבה של אחריות על האם. עליה לשתף פעולה עם המעקבים הרציפים, להגיע לביצוע הבדיקות שמבטיחות את בריאותה ואת שלום העובר ולוודא כי אופן וקצב ההתפתחות תקינים, ללא ממצאים שמעידים על בעיה.
לסיכום
מעקב הריון תקין על כל בדיקותיו והנחיותיו ימנע אחוז מסוים ממקרי התמותה התוך רחמיים, אך למרבה הצער לא את כולם. אם הנורא מכל התממש ואתם או מי מיקיריכם חוויתם אובדן של ההריון כתוצאה מפעולות, טעויות או מחדלים רפואיים – ניתן ליצור קשר עם משרדנו ולהגיע להתייעצות בלתי מחייבת לבדיקת הנושא. משרד עורכי הדין אונגר שויגמן מתמחה בדיני רשלנות רפואית בדגש על רשלנות בהריון ומעניק ליווי אישי, מסור ובלתי מתפשר עד להצלחת התביעה.
במדינת ישראל, למעלה מ-20 בדיקות הריון מבוצעות בשוטף לכל אישה הרה במהלך חודשי הריונה. חלק גדול מהן כמו בדיקות סקר, סקירת מערכות, סיסי שילייה או דיקור מי שפיר מאתרות מבעוד מועד מומים, תסמונות ומחלות. בדיקות אחרות כמו דם, שתן או העמסת סוכר, מיועדות גם להבטחת שלומה של האם ולשיוכה, במידת הצורך, לקבוצת סיכון שדורשת התייחסות רפואית מיוחדת.
התביעה תגובש ותיכתב באמצעות עורך דין רשלנות רפואית מנוסה, שמקבל לידיו את החומר הרפואי המלא בנוגע להריון ומעביר אותו לבדיקת מומחה רפואי מתאים לצורך כתיבת חוות דעת. התביעה בצירוף חוות הדעת הרפואית יוגשו יחד במטרה לפתוח בהליכים משפטיים כנגד המוסד המטפל או לעתים באופן אישי נגד הרופא.
עורך הדין יתבקש לבסס את הוכחותיו תוך שימוש בתיעוד הרפואי שמתאר את ההשתלשלות שהובילה למות העובר. תפקידו יהיה לקשור סיבתית בין הפעולות הלקויות שבוצעו מצד הצוות הרפואי לבין התוצאה שלהן.
בהתאם לנסיבות המקרה והוכחותיו, יתקבלו פיצויים בסכומים יחסית גבוהים, בין עשרות ועד מאות אלפי שקלים. להערכת סכום הפיצויים המדויק תוכלו להיפגש עם עורכי הדין ממשרדנו ללא כל התחייבות.
