בדיקות הדמיה נהפכו לפני שנים רבות לכלי מרכזי בעולם הרפואה, שמאפשר לרופאים להסתכל ולייצר "הדמיה" של איברים ומערכות פנימיות בגוף בכדי להבין את הגורם למצבו הבריאותי של המטופל. כלים אלו, שמאפשרים טיפול רפואי אמין ויעיל יותר, יכולים להוביל לפגיעה משמעותית במטופל אם יפוענחו לא נכון – בין אם בשל היעדר אבחון, או אבחון שגוי, שיכולים לבסס תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה.
מהן בדיקות הדמיה?
בדיקות דימות, או בשמן המוכר יותר "בדיקות הדמיה" הן טכנולוגיות שהחלו להתפתח בשנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת, ומאפשרות לרופאים להציץ לתוך גוף האדם ולאבחן בצורה מדויקת, מוקדמת ולא חודרנית מחלות ומצבי חולי אפשריים.
היתרון העיקרי המובטח בבדיקות אלו הוא האפשרות לקבל תמונת מצב מלאה לגבי מצבו הבריאותי של המטופל בטרם ביצוע ניתוחים וטיפולים המבוססים על ממצאים מורכבים, ללא צורך בניתוח סקירתי (שהיה מקובל בטרם האפשרות להסתכל על מערכות פנימיות ללא חדירה לרקמות הגוף).
החיסרון הגלום בהן הוא כפול, ונובע הן מהסיכונים היחסיים בבדיקות השונות (שכוללות בתוכן חשיפה לקרינה ולחומרים מסוכנים אחרים), והן ההסתמכות המשמעותית של הרופאים על ממצאי הבדיקות, שיכולה לייצר מצב של תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה – בשל כך שפענוח מאוחר או שגוי של הבדיקה יכול לבסס תהליך רפואי שלום על נתונים שגויים לחלוטין.
אילו בדיקות הדמיה קיימות?
ישנן מספר רב של בדיקות הדמיה שונות, המשמשות כל אחת לאבחון של מחלות וחוליים שונים. הנה רשימה קצרה ולא ממצה על שלושת אמצעי ההדמיה העיקריים הנמצאים בשימוש כעת:
- בדיקת MRI – בדיקת תהודה מגנטית: בדיקות שעושות שימוש במגנט לצורך הדמיה, ואינן כוללות בתוכן שימוש בקרינה. המכשיר מייצר שינוי בתנועת הפרוטונים בגוף, ומתרגם את השינויים הנצפים לתמונות של הגוף המחולקות ל"פרוסות".
- בדיקת CT – בדיקת טופוגרפיה ממוחשבת: בדיקת ההדמיה הראשונה שהומצאה, משתמשת בקרינת רנטגן לצורך יצירת תמונה של תוך הגוף. נחשבת כמהירה ומדויקת יותר מבדיקת הMRI, אבל גם מסוכנת יותר. האיזון בין היתרון לחיסרון הוא שיקול שהרופא נדרש לשקול בטרם ההפניה לבדיקה.
- בדיקת US – בדיקת אולטרה סאונד / גלי קול: בדיקת הדמיה שכוללת שליחה של גלי קול אל תוך הגוף, וקריאה של גלי הקול המוחזרים למכשיר / נבלעים ברקמות, לצורך יצירת תמונה. בדיקה זו מהירה, נוחה, יעילה ובטוחה – אך דורשת מיומנות רבה בקריאתה, ועל כן מהווה כר פורה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא סוג מסוים של עוולת הרשלנות, המתייחסת לחובתו של איש המקצוע לנהוג באופן סביר וזהיר בעת ביצוע תפקידו.
הפרת חובה זו, שמוגדרת בפקודת הנזיקין כהתנהלות בה "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות" מובילה לקטלוג התנהלותו של הרופא או איש המקצוע כ"רשלנית".
ניתן לראות כבר מהגדרה זו שעוולת הרשלנות היא עוולה השוואתית, שכוללת בתוכה השוואה של התנהלות הרופא המטפל להתנהלותו של רופא היפותטי אפשרי, "הרופא הסביר", שמתנהל בצורה מקצועית ועומד בסף המיומנות והזהירות המצופה מאדם בתפקידו.
בתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה, השוואה זו נעשית בעזרת עיון במסמכים הרפואיים של המטופל, והצגת חוות דעת רפואית סותרת שמדגימה שהתנהלותו של הרופא המטפל (בהפניה לבדיקות, בעריכת הבדיקה או בניתוח התוצאה) לא הייתה סבירה בהינתן המידע שהיה בידיו.
מהם סוגי הרשלנות בבדיקות הדמיה?
ישנם שלושה סוגי רשלנות עיקריים בבדיקות הדמיה, שיכולים להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה:
- רשלנות בהפניה לבדיקה: התנהלות לא סבירה בהחלטה להפנות לבדיקה, בדרך כלל כוללת בתוכה היעדר הפניה לבדיקה למרות תסמינים שמצביעים על מחלות שיזוהו בעזרתה.
כמו במקרה של תסמינים ברורים למחלת הסרטן, כאשר הרופא המטפל לא הפנה את המטפל לCT לצורך בירור החשדות המתבקשים כתוצאה מהתסמינים, או במקרה של אישה בהיריון שקיבלה הפניה לבדיקת CT למרות היעדר ההתאמה של הפרוצדורה לטובתה ולטובת התינוק. - רשלנות בעריכת הבדיקה: התנהלות לא סבירה בעת עריכת הבדיקה – בין אם מדובר בשימוש במכשירים שאינם תקינים, או שימוש לא נכון במכשור שמוביל לפגיעה מקרינה / איסוף לא נכון של נתונים חלקיים / לא רלוונטיים.
כמו במצב של שימוש שגוי במכונת MRI, או תדרוך לא נכון בטרם הכניסה למכונה שלא כולל בתוכו אזהרה על כניסה למכונה עם מתכות. - רשלנות בניתוח התוצאות: התנהלות לא מקצועית בקריאת התוצאות, שמתבטאת בקריאה לא נכונה של ההדמיה – המובילה לאבחון שגוי / היעדר אבחון. רשלנות זו מהווה בסיס איתן לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה, וזאת משום שהיא יכולה לבסס טיפול רפואי שגוי, או להוביל לאבחון מאוחר של מחלות שדורשות טיפול מיידי ומהיר.
מה נדרש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית?
תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה דורשת הוכחה של שלושה יסודות מצטברים:
- קיומה של התרשלות: קיומה של התנהגות לא סבירה שעומדת בסטנדרט שהוצג לעיל לפיו הייתה סטייה מהותית מהסטנדרט המקצועי המקובל בתחום.
- קיומו של נזק: קיום של נזק כלשהו – שיכול להתבטא בפגיעה פיזיולוגית, פגיעה בסיכויי החלמה, ועוד.
- קיום קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות: קשר סיבתי משפטי ועובדתי בין ההתרשלות לבין הנזק, הוכחה שהנזק נגרם עקב ההתרשלות ולא מסיבות אחרות.
לסיכום
רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה יכולה להיות מסוכנת מאוד עבור מטופלים הלוקים במחלות בהן יש משמעות מהותית לטיפול מיידי ומהיר במחלה. נתון זה מוביל לכך שתביעת רשלנות רפואית בבדיקת הדמיה יכולה לעסוק בנזקים משמעותיים עבור המטופל.
הפיצויים הניתנים בתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה תלויים במידה רבה ברמת הנזק שנוצרה למטופל בעקבות ההתרשלות, וזאת משום שהפיצויים נועדו להחזיר את המטופל למצב בו היה לפני שנחשף להתנהלות הרשלנית. החזרה זו יכולה לכלול כיסוי של הוצאות רפואיות נוספות, החזר על ימי עבודה, פגיעה בכושר השתכרות, וכאב וסבל.
ניצחון בתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה דורש הוכחה של מספר רכיבים, הכוללים בתוכם הוכחה של התרשלות, הוכחה של נזק שנוצר והוכחת הקשר בין הנזק שנוצר לבין ההתרשלות שהוכחה.
ההוכחות המוצגות לעיל נעשות בעיקר בעזרת מסמכים רפואיים, ועדות של רופא מומחה שיכול לאמת את הסטייה מסטנדרט ההתנהלות הסבירה, להוכיח את קיומו של הנזק הנטען, ולטעון לקשר בינו לבין ההתרשלות. מסמכים אלו כוללים בתוכם מסמכים על מצבו הרפואי הנוכחי של המטופל, מסמכים על מצבו הרפואי בטרם האבחנה, ומסמכים הקשורים לבדיקת ההדמיה נשואת הטביעה – המוכיחים שהיא התנהלה באופן שאינו סביר.
חשוב מאוד לציין! ישנו מספר גדול מאוד של עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין, אך אינם מומחים לתביעות רשלנות רפואית. כאשר אתם שוכרים עורך דין, חשוב מאוד לחפש עורך דין שמכיר תביעות רשלנות רפואית – ומבין את השיח, השפה והדרישות של תחום ספציפי זה, המבוסס על ידע מקצועי ייחודי.
