ילדים הם שמחה, והפריות חוץ גופיות הן תהליך פלאי שמאפשר למי שאינו מסוגל להביא ילדים מבחינה ביולוגית, בשל סיבות רפואיות שונות. למרות הפלאיות של פרוצדורה זו (שכוללת בתוכה בשורה מהותית ומשמעותית למטופלים על ידה) היא איננה נטולת סיכונים ופגעים, ויכולה להוביל לפגיעה קשה בבריאות הפיזית והנפשית של נשים שגופן אינו מותאם לתהליך החודרני והקשה. נתונים אלו מובילים לצורך בבדיקות מקדמיות להפריה, שאי ביצוען התקין מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה.
מהו הליך הפריה?
התהליך הרפואי של הפריה חוץ גופית מהווה את אחד הטיפולים הנפוצים ביותר בתחום טיפולי הפוריות, ונפיצותו עולה משנה לשנה עם העלייה בגיל הכניסה להריון של נשים. במסגרת ההליך הרפואי מבצעים הרופאים שאיבת ביציות מגוף האישה, במטרה להפרות את אותה הביצית באופן חוץ רחמי בתנאי מעבדה, ולהחזיר את הביצית המופרית אל חלל הרחם בליווי טיפול הורמונלי שנועד לעודד את קליטתה.
הליך זה מאפשר לנשים שאינן מסוגלות להיכנס להיריון באופן קונבנציונלי להוסיף מתווכים לתהליך ההפריה שנועדו להגביר את ההסתברות שייקלט – ולעודד את תהליך הקליטה של הזרע בביצית, ואת הליך הקליטה של הביצית המופרית בחלל הרחם. למרות הבשורה העצומה הגלומה בו, תהליך זה איננו חף מקשיים, ולצערנו קיימים עדיין מקרים רבים של תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה.
נחיצותן של הבדיקות המקדימות בטרם הטיפולים
עוד לפני תחילת ההליך הרפואי, יש צורך בסינון משמעותי וקפדני של הנשים הפונות לפרוצדורה בכדי לוודא את התאמתן הביולוגית לתהליך חודרני זה, שיכול להוביל להשפעות שליליות ומורכבות לגופן, ויכול אף שלא להיקלט כלל במקרים מסוימים בהם הקשיים בהבאת ילדים נובעים ממקור אחר, שאיננה מערכת הרבייה של האישה.
סינון זה, שנעשה בעזרת סדרת בדיקות שנועדו לאבחן ולייצר תמונה קלינית מלאה של מצבם של שני בני הזוג, מאפשר לרופא המטפל לבנות את התוכנית הטיפולית של בני הזוג באופן שמותאם לבעיות הפוריות האישיות והספציפיות שלהם.
בדיקות אלו מאפשרות גם לסנן בני זוג שאינם מותאמים לתהליך, ולא יוכלו לעבור אותו ללא השלכות רפואיות משמעותיות. נתון זה מוביל לכך שאי ביצוע בדיקות אלו מהווה עילה חזקה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה.
אילו בדיקות מקדימות נהוג לערוך בבני הזוג?
הבדיקות המקדימות שנהוג לערוך מתחלקות לשני סוגים עיקריים – בדיקות שנועדו לוודא את התאמת בני הזוג להליך, ובדיקות שנועדו לוודא שהליך זה הוא אכן הליך הפוריות הנחוץ עבורם, ולא הליכים אחרים, חודרניים פחות.
בדיקות אלו יכולות גם להשפיע על ולעצב את התהליך הרפואי של ההפריה, שיתבסס על ממצאים לגבי המקור לקשיי הפוריות של בני הזוג, וסינון של בעיות גנטיות הדורשות תוספות להליך ההפריה (כגון תהליך של ברירת עוברים לצורך שלילת ההעברה של מחלה תורשתית כזו או אחרת).
בדיקות אלו כוללות בתוכן בדיקות לזרע האב (ספירת זרע ובדיקות איכות), בדיקות לבירור גנטי ושלילת מחלות תורשתיות, בדיקות למחלות אשר עלולות לפגוע בהריון, בדיקות לאיברי הרבייה של האישה ובדיקות הורמונליות.
* הפנייה של רופא מטפל לטיפולי הפריה ללא בירור מוקדם לגבי מצב איברי הרבייה של האישה, וללא בירור מוקדם השולל אלטרנטיביות אפשריות לבעיות הפוריות, מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה – שנובעת מכך שהטיפולים הללו נעשו שלא לצורך, תוך כאב וסבל לא נחוצים לבני הזוג המטופלים.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא סוג מסוים של רשלנות מקצועית, עוולה הרשומה בפקודת הנזיקין ומוגדרת כמצב בו "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות".
הגדרה זו מפורשת במטריה הפסיקתית ככזו שמזמינה השוואה בין התנהלותו של הרופא המטפל בכם, לבין התנהלותו של אותו "אדם סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד" – אדם שנקרא בשפה המשפטית "האדם הסביר", ובמקרה זה "הרופא הסביר". רופא היפותטי זה, שפועל בזהירות המתבקשת מתפקידו, ייחשב כסף ההתנהגות שממנו אסור לרופא המטפל שלכם לסטות באופן ניכר.
סטייה מסף התנהגות זה היא הבסיס היחיד לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה, וזאת משום הציפייה מהרופא המטפל איננה יכולה להיות ציפייה ליכולות אל אנושיות או יוצאות דופן במקצועו, אלא למיומנויות סבירות ומתקבלות על הדעת, שבהיעדרן נראה שהרופא איננו עושה את תפקידו כשורה.
אילו מקרים של רשלנות רפואית קיימים בבדיקות הפריה?
התהליך הרפואי של הפריה חוץ גופית הוא תהליך שטומן בתוכו סיכונים רבים, המשמעותיים יותר מתהליך ההיריון הרגיל (שאיננו נטול סיכונים גם כן). סיכונים אלו נובעים מהמאפיינים של טיפולי ההפריה, הכוללים בתוכם טיפולים הורמונליים משמעותיים. טיפולים אלו יכולים לגרום לכאבים, שינויים קיצוניים במצב הרוח, ואף לפגיעה בוויסות התקין של המערכת ההורמונלית בגוף האישה.
בנוסף לסיכונים אלו, היריון שהוא תוצר של הפריה חוץ גופית יכול להיות היריון מסוכן יותר, שיש בו סיכון לתחילתו של תהליך היריון מחוץ לחלל הרחם (בחלל השחלות או החצוצרות), סיכון ללידה מוקדמת, וסיכון ליצירה של מומים מולדים בתינוק.
תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה יכולה להתבסס על התרשלות בכל אחד מהשלבים האלו, כתוצאה מהיעדר הפניה של המטופלים לבדיקות הנכונות, ביצוע לא נכון של הבדיקות, קריאה לא נכונה של תוצאות הבדיקה ועוד. התנהגות לא סבירה זו יכולה לייצר נזק מהותי עבור המטופלים בתהליך ההפריה, כאשר עצם ביצוע תהליך ההפריה יכול להיות חוויה מאוד לא פשוטה עבור המטופלים, ללא התייחסות לסיכונים הנלווים.
לסיכום
תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה יכולות להתבסס על התנהגות לא סבירה של הרופא המטפל בכל אחד ואחד מתהליכי הבירור המקדימים לטיפולי הפריה חוץ גופית. אם אתם מרגישים שנגרם לכם נזק בעקבות התרשלות הרופא המטפל שלכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.
הפיצויים הניתנים במקרים של תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה יכולים להגיע לסכומים גבוהים מאוד, וזאת כתלות בסוג וחומרת הנזק שנגרם לכם בעקבות הטיפול. סכומים אלו מחושבים בעזרת ניסיון לגלם את הפגיעה הפיזית והנפשית בכסף.
חשוב להביא לעורך דין המטפל בתיק שלכם כל מסמך רפואי רלוונטי שנמצא אצלכם ויכול לחזק את התיק שלכם לצורך תביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה. מסמכים אלו כוללים מסמכים המעידים על מצבכם הבריאותי בטרם טיפולי ההפריה, מסמכים לגבי תהליך ההפריה עצמו, ומסמכים הנוגעים למצבכם הרפואי הנוכחי.
תביעת רשלנות רפואית דורשת הוכחה של שלושה רכיבים עיקריים: קיומה של התרשלות (סטייה מרף ההתנהגות הסביר המצופה מהרופא המטפל), קיום של נזק, וקיום של קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות – המוכיח שהנזק לא היה נגרם למטופל אילולא ההתרשלות.
חשוב לציין שלא כל תהליך הפריה חוץ גופית שלא צלח מהווה יסוד לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות הפריה, וזאת משום שתביעה הנוגעת לרשלנות רפואית אפשרית רק במקרים בהם ניתן להוכיח התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל, וקשר סיבתי ברור ומובהק בין הטיפול הרשלני לבין הנזק שנגרם.
