רשלנות רפואית עלולה להותיר נזקים חמורים ובלתי הפיכים במי שנפגעו ממנה, עד כדי גרימת מוות, במקרים מסוימים. לאור ההשלכות מרחיקות הלכת של מקרים אלו, החוק מתיר לנפגעים להגיש תביעה נזיקית כנגד הגורמים האחראיים למחדל הרפואי ולדרוש את קבלתם של פיצויים בגין הפגיעה שנגרמה להם. בסקירה זו נדון בכל מה שחשוב לדעת על פיצויים בשל רשלנות רפואית והדרך להגשת תביעת נזיקין במידה ואתם או מי מיקיריכם נפגעתם ממנה.
מי זכאי לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית?
קבלת פיצויים בשל רשלנות רפואית, מצריכה בראש ובראשונה, את הגשתה של תביעה נזיקית תחת עילת רשלנות רפואית. ככל שהתובעים יצליחו כי הגורם הרפואי העומד לדין, חטא בעוולת הרשלנות וכי רשלנותו גרמה להם לפגיעה פיזית ו/או נפשית, כמו גם ממונית – תיתכן קבלת פיצוי בהוראת בית המשפט.
למי מעניק החוק את הזכות להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית
הזכות להגשת תביעה בעקבות מחדל רפואי, עומדת לנפגע הרשלנות עצמה או לאפוטרופוסים החוקיים שלו. במידה ועסקינן בנפגע במעמד קטין, מי שיתפקדו על תקן אפוטרופוסיו עד שימלאו לו 18 הם בדרך כלל הוריו, שיוכלו להגיש תביעת רשלנות בשמו. במקרה בו אדם בגיר נפטר בעקבות מקרה של רשלנות רפואית, גם ליורשיו על פי החוק / התלויים שלו, עומדת הזכות להגיש תביעת פיצויים בגין המחדל הרפואי שגרם לכאורה למותו.
ראשי הנזק שבגינם ניתן לקבל פיצויים בשל רשלנות רפואית במסגרת תביעת נזיקין
בתביעות רשלנות רפואית סוג הנזקים שבגינם ניתן לקבל פיצוי כספי, נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: פגיעות ממוניות ופגיעות שאינן ממוניות.
פיצויים בגין פגיעות ממוניות
פיצויים מסוג זה נועדו לגלם את הנזק הכספי שנגרם לתובע בעקבות המחדל הרפואי שממנו נפגע. קטגוריה זו נחלקת למה שנקרא בדיני הנזיקין "ראשי נזק" שונים, שאלו העיקריים בהם:
- אובדן הכנסות ופגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית – הכוונה הינה להפסדי שכר שנגרמו לניזוק בעקבות הרשלנות. באלו כלול, בין השאר, הפיצוי על הפסדי השכר ההיסטוריים של התובע בעקבות הרשלנות, ממועד הפגיעה ועד למועד הגשת התביעה, כמו גם על ההפסדים הצפויים לו בעתיד – עד גיל הפרישה החוקי מעבודה.
כן נלקחים בחשבון לעניין זה גם אובדן התנאים הסוציאליים וההפקדות לפנסיה, בעקבות הפגיעה בשכר. השכר המשמש כבסיס לחישוב אובדן ההכנסות הוא שכר הברוטו של הניזוק טרום הפגיעה. כאשר מדובר בנפגעים קטינים או צעירים שטרם צברו ותק בשוק התעסוקה, השכר הממוצע במשק, הוא זה שמשמש בחזקת הבסיס לחישוב הפיצויים על אובדן ההכנסות. - הוצאות רפואיות ושיקומיות – הניזוק זכאי גם לקבל פיצויים בגין ההוצאות להן נדרש בעבור טיפולים רפואיים, טיפולי רפואה משלימה, עזרים רפואיים ומשקמים, ציוד רפואי המשמש לניידות כדוגמת כסא גלגלים, מעלית או מעלון, מקל הליכה, וכן הלאה, בנוסף לסבסוד מטעם קופת החולים שלו ו/או ממשרד הבריאות.
- עלויות סיוע טיפולי וסיעודי – כאשר הפגיעה הרפואית מובילה לפגיעה ביכולת התפקוד היומיומית של הניזוק, הוא עשוי להזדקק לסיוע מגורמים חיצוניים כגון מטפל/ת או מלווה. במקרים כאלו ניתן לתבוע פיצויים גם עבור עלות ההעסקה של אלו, שיכולים להגיע לסכומים משמעותיים ביותר.
- הוצאות ניידות והתאמת רכב – אדם הסובל ממגבלת ניידות בשל רשלנות רפואית שנפגע ממנה, זכאי לתבוע פיצוי על הוצאות הניידות שלו, לרבות ההוצאות הכרוכות בהתאמת רכב נכה.
- הוצאות על התאמות דיור – כאשר הנזק שנגרם לנפגע הרשלנות מצריך התאמות בסביבת המגורים שלו כדוגמת שינויי דיור, כדוגמת התאמת הבית או הדירה לשימוש בכסא גלגלים, חדר לאחסון ציוד רפואי, או חדר להלנת מטפל/ת צמוד/ה – ניתן לדרוש גם על כך פיצויים בתביעה.
זוהי כמובן רשימה מצומצמת בלבד של ראשי הנזק הממוניים שניתן לתבוע פיצויים בגינם, כאשר במקרים בהם הנפגע נפטר בעקבות הרשלנות הרפואית, ראשי נזק אחרים עשויים להתווסף לתביעה.
פיצויים בגין פגיעות שאינן ממוניות
מעבר לפיצויים שנפגעי רשלנות רפואית או בני משפחתם, רשאים לתבוע בגין הפגיעות הממוניות שנגרמו להם בעקבות המחדל, הניזוקים זכאים גם לדרוש פיצוי כספי עבור רכיבים נזיקיים שאינם כספיים במהותם, וביניהם: פיצוי על כאב וסבל, פיצויים על עוגמת נפש וצער, פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים של הנפגע, ועוד.
היות ובקטגוריית נזקים אלו, קשה לכמת את הפגיעה באמצעות חישוב מספרי פשוט, מאתגר למדי לאמוד מראש את היקף הפיצויים שהתובעים בתביעות רשלנות רפואית יוכלו לקבל בגין הפגיעות הלא ממוניות.
לשם הערכת היקף הפיצויים שראוי לפסוק לטובת התובע בגין קטגוריית נזקים זו, נדרש בית המשפט להתחשב בשיקולים כגון שיעור הפגיעה והשלכותיה על איכות החיים והתפקוד של הנפגע, לצד חומרת הרשלנות, כמות שנות החיים שמקרה הרשלנות גבה מהנפגע (אם נפטר בעקבות המקרה), ועוד.
אולם בסופו של יום, נשענים בתי המשפט על ההלכה הפסוקה בתיקים דומים ולא על חישוב על פי נוסחה ספציפית. ככלל, במקרי רשלנות חמורים, הפיצויים בגין הפגיעות שאינן ממוניות יכולים גם הם להגיע לסכומים משמעותיים של מאות אלפי ש"ח ואף למעלה ממיליון.
בראי מערכת המשפט, הרציונל העומד מאחורי תשלום הפיצויים לנפגעי רשלנות רפואית הוא לאפשר לנפגעים להשיב את מצבם מבחינה תפקודית, כלכלית וחברתית קרוב עד כמה שניתן למה שהיה ערב הפגיעה. אף שברור לבתי המשפט כי אין שום פיצוי כספי שיכול להשיב את המצב לקדמותו באמת עבור הנפגע – יש בו כדי לסייע בהקלה על שגרת החיים של הניזוק במידה ניכרת ומכאן חשיבותו הרבה.
לפעמים רשלנות רפואית מובילה לפגיעה זמנית או זניחה יחסית. במקרים כאלו כדאי לחשוב היטב מראש האם הגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית היא בכלל כדאית, בהיבטי עלות ותועלת. זאת היות וכל ההליך המשפטי כרוך בהוצאות לא מבוטלות עבור התובעים.
כאשר מוגשת תביעת רשלנות, חשוב להסתייע בליווי משפטי איכותי של עו"ד נזיקין מיומן ובעל ניסיון בתיקי רשלנות דומים. הסיוע המשפטי הוא חיוני מאין כמוהו להוכחת הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות המחדל הרפואי שנעשה מולו. אחת הדרכים שבהן עורכי דין פועלים כדי להוכיח את הנזקים המדווחים בתביעה, הוא הצגת חוות דעת רפואית מרופאים מומחים המעידים מטעם התביעה. בנוסף לכך, לעיתים נעזרים עורכי הדין בתביעות אלו גם באנשי מקצוע מומחים בתחומים נוספים על מנת להוכיח את הנזקים הכלכליים וההוצאות שהתובעים נדרשו להן בעקבות הפגיעה שספגו.
סכום הפיצוי הכספי שנפגע הרשלנות הרפואית זכאי לקבל בעקבות זכייתו בתביעת הנזיקין, נקבע על פי שיעור הפגיעה בתפקודו שהרשלנות הרפואית גרמה לו, לצד ההשלכות של הפגיעה הזו בפועל על שגרת חייו של הניזוק, משלח ידו, כושר עבודתו, רמת הכנסותיו, מצבו הכלכלי הכולל, מצבו המשפחתי, איכות החיים שלו ותוחלת חייו לאחר הפגיעה.
