הגשת תביעה נזיקית בשל נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית, היא צעד משפטי מקובל שבמסגרתו נפגעי מחדלים רפואיים דורשים מהגורמים הרפואיים האחראים למחדל לפצותם כספית על הפגיעה הפיזית שהחריגה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, הותירה בהם. במאמר זה נדון בנושא חשוב זה לעומקו, לרבות הדרך לחישוב היקף הפיצוי הכספי שניתן לתבוע.
מהם נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית?
נזקי גוף, הם כל פגיעה או חבלה פיזית לרבות מוות שהתרחשו בעקבות מחדל של גורם רפואי שסיפק שירותים רפואיים למטופל.
הקווים המנחים שמגדירה פקודת הנזיקין לעניין נזקי גוף בגין רשלנות רפואית
חישוב סכום הפיצויים לנפגעי רשלנות רפואית אינו מוגדר בצורה נוסחתית במסגרת פקודת הנזיקין בישראל. ישנם גורמים רבים מדי שיש לקחתם בחשבון בעת קביעת סכום הפיצוי המגיע לניזוק, ולכן מה שמנחה את בתי המשפט בעת מתן פסקי דין בתיקי רשלנות רפואית הוא ההלכה הפסוקה בתיקים דומים.
יתרה מכך, העיקרון המרכזי אשר מנחה את הפסיקה בבתי המשפט בישראל לעניין זה הוא הרצון להשיב את המצב לקדמותו טרום הפגיעה – קרי, להשוות את מצבו של הנפגע בעקבות הרשלנות הרפואית למצבו טרום הפגיעה, עד כמה שמתאפשר. המטרה כאן היא לצמצם עד כמה שניתן את הנזק הכלכלי שהופך להיות מנת חלקם של מי שניזוקו בנזקי גוף.
ראשי הנזק בתביעות נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית
בתביעות נזקי גוף בשל רשלנות רפואית, סוגי הנזקים שבגינם אפשר לתבוע פיצויים כספיים, נחלקים ל- 2 קבוצות עיקריות: נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים.
פיצויים על נזקים ממוניים
פיצויים מסוג זה באים לגלם את הפגיעה הכספית שנגרמה לתובע עקב נזקי גוף עקב רשלנות רפואית. הקטגוריה הזו נחלקת לראשי נזק שונים, שאלו הם הבולטים ביניהם:
- אובדן הכנסות ופגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית – הכוונה הינה להפסדי שכר שנגרמו לניזוק בעקבות הרשלנות. באלו כלול, בין השאר, הפיצוי על הפסדי השכר ההיסטוריים של התובע בעקבות הרשלנות, ממועד הפגיעה ועד למועד הגשת התביעה, כמו גם על ההפסדים הצפויים לו בעתיד – עד גיל הפרישה החוקי מעבודה.
כן נלקחים בחשבון לעניין זה גם אובדן התנאים הסוציאליים וההפקדות לפנסיה, בעקבות הפגיעה בשכר. השכר המשמש כבסיס לחישוב אובדן ההכנסות הוא שכר הברוטו של הניזוק טרום הפגיעה. כאשר מדובר בנפגעים קטינים או צעירים שטרם צברו ותק בשוק התעסוקה, השכר הממוצע במשק, הוא זה שמשמש בחזקת הבסיס לחישוב הפיצויים על אובדן ההכנסות. - הוצאות רפואיות ושיקומיות – הניזוק זכאי גם לקבל פיצויים בגין ההוצאות להן נדרש בעבור טיפולים רפואיים, טיפולי רפואה משלימה, עזרים רפואיים ומשקמים, ציוד רפואי המשמש לניידות כדוגמת כסא גלגלים, מעלית או מעלון, מקל הליכה, וכן הלאה, בנוסף לסבסוד מטעם קופת החולים שלו ו/או ממשרד הבריאות.
- עלויות סיוע טיפולי וסיעודי – כאשר הפגיעה הרפואית מובילה לפגיעה ביכולת התפקוד היומיומית של הניזוק, הוא עשוי להזדקק לסיוע מגורמים חיצוניים כגון מטפל/ת או מלווה. במקרים כאלו ניתן לתבוע פיצויים גם עבור עלות ההעסקה של אלו, שיכולים להגיע לסכומים משמעותיים ביותר.
- הוצאות ניידות והתאמת רכב – אדם הסובל ממגבלת ניידות בשל רשלנות רפואית שנפגע ממנה, זכאי לתבוע פיצוי על הוצאות הניידות שלו, לרבות ההוצאות הכרוכות בהתאמת רכב נכה.
- הוצאות על התאמות דיור – כאשר הנזק שנגרם לנפגע הרשלנות מצריך התאמות בסביבת המגורים שלו כדוגמת שינויי דיור, כדוגמת התאמת הבית או הדירה לשימוש בכיסא גלגלים, חדר לאחסון ציוד רפואי, או חדר להלנה של מטפל צמוד – ניתן לדרוש גם על זה פיצוי כספי בתביעה.
זוהי כמובן רשימה מצומצמת בלבד של ראשי הנזק הממוניים שניתן לתבוע פיצויים בגינם, כאשר במקרים בהם הנפגע נפטר בעקבות הרשלנות הרפואית, ראשי נזק אחרים עשויים להתווסף לתביעה.
פיצויים על נזקים לא ממוניים
מעבר לפיצויים שנפגעי הרשלנות הרפואית ובני משפחתם, יכולים לתבוע בעקבות נזקי גוף בעלי השלכות ממוניות בעקבות רשלנות רפואית, ישנה גם האפשרות לתבוע פיצויים על מרכיבים נזיקיים שאינם ממוניים במהותם, לרבות:
- פיצוי על סבל וכאב – זהו פיצוי שמתבסס על אופי הפגיעה שנגרמה לתובע, היקפה, מידת השפעתה על שגרת החיים ואיכות החיים שלו, ומידת הצער שהיא גרמה לו.
- פיצוי בגין פגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופל – כאן מדובר בפיצויים המשולמים לתובע עבור הפגיעה בסיכוייו להחלים ממחלתו או פציעתו בעקבות רשלנותו של הגורמים הרפואיים שעמם בא במגע. ישנה אפשרות לתבוע פיצוי על רכיב זה גם כאשר מדובר היה על סיכויי החלמה נמוכים למדי כביכול. במקרים אלו היקף הפיצוי נקבע על פי שיעורם של סיכויי ההחלמה שהתבטלו בשל המחדל הרפואי.
- פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל – זהו סוג פיצוי ייחודי בתביעות נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית שאינו תלוי בקיומם של נזקים. הפיצוי משולם בגין הפגיעה בזכויותיו של המטופל על גופו, בכבודו כאדם ובחופש הבחירה שלו.
היות ובקבוצת הנזקים הללו, לא פשוט לאמוד את שווי הפגיעה בחישוב אריתמטי, מאתגר למדי לאמוד מראש את גובה הפיצוי שהניזוקים בתביעות הרשלנות הרפואית יוכלו לקבל בגין הנזקים הלא ממוניים.
לשם הערכת היקף הפיצויים שראוי לפסוק לטובת התובע בגין קטגוריית נזקים זו, נדרשים שופטי בית המשפט להתחשב בשיקולים כמו היקף הפגיעה והשלכותיה על אורח החיים והתפקוד של הניזוק, לצד חומרת הרשלנות, כמות שנות החיים שהרשלנות גבתה מן הנפגע (אם הלך לעולמו בעקבות הפגיעה בבריאותו), ועוד.
לסיכום
בסופו של דבר, בתי המשפט נשענים על הפסיקה המקובלת בתיקי רשלנות דומים, ולא על חישוב נוסחתי ספציפי. משרדנו צבר ניסיון רב בתביעות מסוג זה וישמח לייעץ לכם ללא התחייבות.
בגין נזקי גוף במקרי רשלנות רפואית, נהוג להגיש תביעת נזיקין שנועדה להשיג פיצוי כספי לניזוק בהתאם לאופי הנזק שספג, השלכותיו הממוניות והלא-ממוניות על הנפגע והיקף הפגיעה.
בחישוב סכום הפיצויים לתובע בגין נזקי גוף רשלנות רפואית, שופטי בתי המשפט הדנים בתביעות אלו נשענים על הראיות והעדויות שהוצגו להם, לצד חוות דעת מרופאים מומחים, לצד ההלכה הפסוקה בתיקים דומים וטבלאות סטטיסטיות.
בנוסף לאלו, נלקחים בחשבון גם גילו של הנפגע, אופי הפגיעה והיקפה, סוג הנכות שנגרמה לניזוק ושיעורה, המצב הרפואי של התובע טרום המקרה, מצבו הפיננסי, רמת ההשתכרות הקודמת שלו ופוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו לאחר הפגיעה, ההוצאות המשוערות שיידרש להן עבור של סיוע סיעודי, כולל מצד בני משפחתו, ועוד.
לא. סכום הפיצוי משתנה מתביעת רשלנות רפואית אחת לאחרת, על פי נתוני המקרה והניזוק. הרבה תלוי גם בכישוריו של עורך הדין שנבחר לייצוג הנפגע בתביעה.
נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית עלולים ללוות נפגעים לשארית חייהם ולהסב להם נזקים פיזיים, נפשיים וכלכליים כאחד. לכן במקרים רבים, בהגשת תביעת נזיקין ניתן להגיע גם לפיצויים של מאות אלפי שקלים, עד מיליונים. אולם בהקשר לגובה הפיצוי שניתן להשיג, ישנה חשיבות מכרעת לאיכות הייצוג המשפטי של התובעים בתביעות אלו. לכן חשוב לבחור בעו"ד נזיקין עתיר ניסיון שייצג אתכם בהליך המשפטי.
