ככלל, רשלנות באבחון של מחלות סרטניות מהווה סיבה נפוצה לתביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית. במצבים מסוימים, מחלת סרטן הינה ממאירה, אולם ניתנת לטיפול בשלביה הראשונים, שלאחריהם, עשויה היא להיות בתי ניתנת לטיפול. מסיבה זאת, קיימת חשיבות גבוהה מאוד לאבחון בזמן של המחלה ולו בכדי לאפשר לחולה לקבל את הטיפולים והתרופות להן הוא זקוק, בכדי לנסות למגר, ככל הניתן, את המחלה ממנה הוא סובל.
לוקמיה
לוקמיה הינה הגדרה ל"סרטן הדם" והיא מאפיינת קבוצה של מחלות שהמשותף להן הוא הצטברות של תאי דם לבנים במח העצם. למעשה, ככלל, לוקמיה מחולקת לשני סוגים: לוקמיה כרונית ולוקמיה אקוטית, כאשר כל אחד מן הסוגים מתאפיינים בסממנים שונים.
כיצד ניתן לאבחן לוקמיה?
לרוב, מחלת הלוקמיה עשויה לגרום לתסמינים מסוימים, כגון: הזעה במהלך הלילה, דימומים, חום, עייפות, ירידה ניכרת במשקל, כאבי ראש או מרפקים ועוד. יש לציין, כי אנשים הסובלים מלוקמיה אקוטית, עשויים לפתח תסמיני מחלה גלויים יותר, שעשויים להתבטא בהתדרדרות מהירה במצבם הבריאותי. רופאים ואנשי מקצוע שונים, המתמחים בתחום הלוקמיה, תפקידם לאבחן באופן יסודי את התפתחות הלוקמיה אצל מטופל, בייחוד אם הוא דיווח את קיומו של סימפטום אחד או יותר, אשר עשוי יכול להעיד על קיומה של המחלה. בהתאם לאבחון שיבצע הרופא, הוא נדרש להפנות את החולה לביצוע בדיקות ו/או טיפולים מתאימים, במטרה לבלום את התפתחות המחלה ולסייע בשיפור מצבו הרפואי, ככל הניתן.
לעיתים, רופאים מזהים סרטן מסוג לוקמיה, באמצעות בדיקות דם סטנדרטיות ואפילו בטרם התחיל הנבדק להתלונן על תופעות שונות שמהן הוא סובל. יחד עם זאת, באם מטופל מתלונן על סימפטומים מסוימים, אשר עשויים להעיד על סרטן בדם, על הרופא המטפל יהיה לבצע עבורו אחת מן הבדיקות המתאימות. ככלל, ישנן כמה דרכים שבאמצעותן ניתן לאבחן לוקמיה וביניהן:
- בדיקה גופנית, שבה הרופא בודק אם קיימים תסמינים גופניים שונים, כגון: אנמיה, נפיחות וכיו"ב.
- באמצעות ביופסיה, באזור החזה.
- באמצעות צילומי רנטגן.
- בבדיקת דם, שבאמצעותה יוכל הרופא לבדוק את תקינותן של טסיות הדם או של כדוריות הדם הלבנות.
- בבדיקת מח עצם, שבאמצעותה ניתן יהיה לבדוק אם קיימים תאים מסוימים שיכולים להעיד על קיומו של סרטן בדם.
מעבר לבדיקות אלה, יוכל הרופא המטפל להפנות את המטופל לביצוע בדיקות נוספות, שניתן לאבחן באמצעותן אם קיימת לוקמיה ואם השפעתה על גופו של המטופל הינה גדולה. קביעת השלב שבו נמצא מטופל, מבחינת המחלה, עשוי לסייע לרופא להתאים תכנית טיפולים מתאימה שניתן אולי יהיה לשפר את מצב בריאותו של המטופל ואף לסייע לו להחלים ממנה.
כיצד ניתן לטפל בלוקמיה?
ככלל, האופציות האפשריות לטיפול במחלת הלוקמיה עשויות להיות תלויות בגורמים שונים, כאשר דרך הטיפול הטובה ביותר עבור מטופל מסוים אמורה להיקבע ע"י הרופא.
בעולם הרפואה, ישנם כמה טיפולים נפוצים, שבהם נהוג לטפל באנשים שלקו בלוקמיה וביניהם:
- כימותרפיה – טיפול נפוץ עבור רוב סוגי הסרטן. בטיפול זה, נעשה שימוש בכימיקלים שמטרתם לחסל את התאים החולים.
- טיפול ביולוגי – בטיפול זה, ניתן סיוע למערכת החיסון של המטופל, שבאמצעותו, ניתן לזהות את התאים חולים ולחסל אותם.
- טיפול ממוקד – בטיפול זה, מבוצע שימוש בתרופות שמטרתן לתקוף את שליטתם של התאים החולים.
- הקרנות – באמצעות טיפולים אלה, מבוצע שימוש בקרינה שמטרתה לפגוע בתאים החולים ולהפסיק את התפתחותם.
- השתלה של תאי גזע – באמצעות טיפול זה, מוסר מח העצם החולה ולאחר מכן, מבוצע תהליך של בניית מח עצם בריא, באמצעות מתן עירוי של תאי גזע למטופל. התאים הניתנים מחדש למטופל יכולים להילקח מגופו או מתורם חיצוני.
רשלנות רפואית בהקשר הלוקמיה
רשלנות רפואית בנוגע ללוקמיה, עשויה להתבטא באבחון לקוי או בהעדר אבחון של המחלה, שבעקבותיהם, מצבו הרפואי של החולה התדרדר ואף נעשה קריטי. רשלנות רפואית בנוגע ללוקמיה יכולה להתבטא גם באבחון מאוחר של המחלה, אשר בעקבותיו, היא התפשטה בגופו של החולה וגרמה לנזק בלתי הפיך ברקמות שונות.
מקרים של רשלנות רפואית
ככלל, נושא הרשלנות הרפואית יותר ויותר מקבל הכרה בשנים האחרונות וזאת בשל הידיעה הרווחת כי מטופלים, בכל תחום, זכאים לקבלת טיפולים מקצועיים באופן ראוי ואחראי. יש לדאוג כי זכויותיהם של מטופלים לא תפגענה, עקב אבחונים או טיפולים המלווים בכשל מסוים.
ניתן לומר, כי תחום הרשלנות הרפואית הלך והתפתח בשל ההבנה כי זכויותיהם של המטופלים עשויות להיפגע ויש לפעול כדי להגן עליהן. אם בעבר, פגיעה באדם כתוצאה מהליך רפואי איננה הייתה דבר נפוץ הרי שכיום, בכל מצב שבו אדם ניזוק מהליך רפואי מסוים, קיימת מודעות בנוגע לאפשרות כי הוא נפגע מרשלנות רפואית.
למעשה, האינטרס הינו שמירה על סטנדרט רפואי הולם שאותה ניתן לבצע ע"י ביקורת כלפי גורמים ומוסדות רפואיים שונים, המעניקים טיפולים לפציינטים. גישה זו הובילה לכך שתחום הרפואה בכללותו קיבל לגיטימציה בעולם המשפט וכי כיום, תביעות בגין רשלנות רפואית מוגשות עקב כשלים שונים שבוצעו שעת מתן טיפולים או אבחונים רפואיים.
נזק ראייתי
ניכר, כי נידונו בבתי המשפט כמה מקרים שונים הקשורים לחולי לוקמיה או לאנשים שהחלימו ממנה, שהגישו תביעות בעילה ל"נזק ראייתי". במצבים אלה, החובה להוכחת סיבתיות בין הטיפול הרשלני ובין הנזק אינה מוטלת על התובעים, אלא, על הרופאים שנתבעו חלה החובה להוכיח מדוע לא בוצעו בדיקות הולמות, כדי לסייע לחולים. כישלון בהוכחות אלה, הביא להצלחתה של התביעה ולקבלת הפיצויים ע"י התובעים.
הגשת תביעה עקב רשלנות רפואית
במידה וחולה לוקמיה ניזוק, עקב אבחון או קבלת טיפול לקוי, יהיה רשאי הוא להגיש תביעת רשלנות כנגד הגורם המטפל בו ו/או כנגד המוסד הרפואי שבו הוא טופל. בתביעה מסוג זה, המטופל יכול דרוש קבלת סכום פיצויים, בגין הנזק והסבל הנגרם לו, עקב הרשלנות הרפואית.
בכדי לקדם את התביעה ולהביא להצלחתה, התובע נדרש להוכיח קשר של סיבתיות בין הפרת חובתו המקצועית של הגורם המטפל ובין הנזק הנגרם לו. בנוסף, על התובע לצרף לתביעה גם חוות דעת של מומחה בתחום, שיכול להציג את מצבו הבריאותי של התובע ואת הנזקים שנגרמו לו, עקב קבלת הטיפול או היעדר קבלת הטיפול הרפואי. במידה וקיימת עילה לתביעת הרשלנות, ההמלצה היא לפנת לעורך דיו בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לייעץ לתובע בנוגע לנזק הנגרם לו ובנוגע לסיכויי הצלחת התביעה שלו. במצבים מסוימים, עורך דין המייצג את התובע יכול להציג בפניו אפשרויות שונות, כגון: הסדר פשרה, שמטרתן לייעל את הליך התביעה ולדאוג לו לקבל את הפיצויים המגיעים לו, באופן מהיר יותר.
לסיכום
אבחון לקוי של למחלת הלוקמיה, עשוי לגרום להתפשטות המחלה בגופו של המטופל ובעקבות זאת, להחרפה במצבו ואפילו למותו. הגשה של תביעת רשלנות רפואית עקב נזק הנגרם לחולה לוקמיה וקבלת פיצויים בעקבותיה, דורשת הוכחת קשר סיבתי בין האבחון הלקוי או העדר אבחון ובין הנזק הנגרם למטופל, עקב זאת.
על כל איש מקצוע, שתפקידו להעניק טיפול מסוים לאדם הסובל מלוקמיה או מתסמיניה, לבצע את הטיפולים ו/או האבחונים הרלוונטיים, באופן מקצועי ועפ"י הנהלים. באופן זה, ניתן יהיה להימנע, ככל האפשר, ממצבים של רשלנות רפואית ומתביעות משפטיות בעקבותיהם.
