ככלל, הפנייה לקבלת טיפול רפואי, ידועה כחיונית למניעה וטיפול יעילים במחלות וליקויים בריאותיים שונים. ואכן, במרבית המקרים רופאים מסייעים לנו להאריך את תוחלת חיינו ולהתמודד באופן יעיל עם חולי ופציעות. למרבה הצער, גם כמו לכל כלל – גם בהקשר זה יש יוצאים מן הכלל, כאשר במקרים מסוימים טיפול רפואי קלוקל מוביל למותו בטרם עת של מטופל. במאמר להלן נדון בסיטואציה החמורה והכאובה הזו ובסעדים המשפטיים הנדרשים למי שנותרו מאחור כדי להתמודד עם השלכות המחדל הרפואי.
כיצד מקרי רשלנות רפואית שגרמה למוות קורים?
אין רופא שחפץ במותו של מטופליו, מן הסתם. יחד עם זאת, המציאות מלמדת על כך שלעיתים מזומנות רופאים חוטאים בחריגה מנהלי האבחון והטיפול במטופלים המקובלים בתחומם, ובכך גורמים להם נזקים בלתי הפיכים, עד סכנת חיים של ממש.
עילות אפשריות להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות
המציאות בארץ ובעולם מלמדת כי קיימות עילות שונות ומגוונות להגשת תביעות בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות. זאת חרף העובדה שלכאורה, התוצאה הסופית היא זהה. מאחר וישנה משמעות משפטית כבדת משקל לנסיבות שהובילו לפטירתו הלא צפויה של המטופל, חשוב לבחון את הנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו ולזהות מבעוד מועד את הגורמים שהובילו לכאורה לתוצאה הקטלנית הזו. בין העילות השכיחות להגשתן של תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית שהסתיימה במוות, ישנן:
- התעלמות של רופא מטפל מתסמינים ו/או תלונות של מטופל המחייבים בירור מעמיק יותר
- אי אבחון של בעיות רפואיות במועדן
- אי הפניה לבדיקות מצילות חיים
- אי מתן טיפול רפואי
- מתן טיפול רפואי שאינו מתאים
- מחדלים רפואיים במהלך ניתוח
- אי הקפדה על הגיינת מאושפזים בבתי חולים
- רישום תרופות שאינן מתאימות
- הפניה לטיפולים או ניתוחים שאינם נחוצים
- אי מעקב אחר מטופלים ומנותחים
- ועוד
דוגמאות למקרים שבהם מוגשת תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות
מחלת הסרטן, היא בין גורמי התמותה השכיחים ביותר בעולם המודרני. אולם למרות שכיחותה הרבה של המחלה באוכלוסייה, לא אחת חולי סרטן מאובחנים באיחור. כל עיכוב במתן אבחנה נכונה למחלה ממארת, מגביל את היכולת לטפל בסרטן ביעילות ולבלום את התפשטותו.
כך קורה במקרים רבים שחולי סרטן נפטרים בעקבות מחדלים רפואיים מצד רופאיהם, גם אם הפרוגנוזה של ההחלמה מסוג הסרטן שבו לקו, היא גבוהה יחסית בדרך כלל. על רקע זה מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, תחת העילה של רשלנות רפואית באבחון מחלה סרטנית.
מה גובה הפיצויים בתביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות?
בתביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות, סכום הפיצוי הכספי שקובע בית המשפט הוא נגזרת של הנסיבות הייחודיות בכל מקרה לגופו. אולם ישנם כמה קריטריונים שעל בסיסם נאמד היקף הנזק ומתורגם לערך כספי.
אף שתמותה היא פגיעה חמורה באופן אבסולוטי, בית המשפט מתייחס בקביעת סכום הפיצויים לתובעים, גם לפרק הזמן שבמהלכו המחדלים הרפואיים נמשכו, הפגיעה שנגרמה לאיכות החיים של הנפגע, היקף הפגיעה בהכנסותיו בשל כך, כמות ההוצאות הרפואיות להן נדרש בגין המחדל, כמות הסבל והכאב שהמנוח חווה בשל הרשלנות הרפואית, גודל עוגמת הנפש שנגרמה לבני משפחתו, וכן הלאה.
מי מגיש תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות?
תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות מטבע הדברים אינה יכולה להיות כזו המוגשת בידי האדם שנפטר בגין המחדל, אלא על ידי יורשיו בלבד. סוגיית הגשת התביעה הנזיקית היא לעיתים מורכבת, מאחר ובחלק מן המקרים, ישנם כמה יורשים המגישים אותה במקביל ובנפרד במטרה לקבל לידיהם את הפיצוי הכספי.
סוגיה זו מטופלת משפטית בדומה לכל סוגיות הירושה והעיזבון, על בסיס צוואת המנוח וזהות היורשים הנזכרים בה. אולם כאשר אין צוואה בנמצא, נדרש צו ירושה, שאותו צריכים בני משפחתו מדרגה ראשונה של הנפטר לבקש מהרשם לענייני ירושות במשרד המשפטים, על מנת שיוכלו להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות.
למי פונים כשמתעורר הצורך בהגשת תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות?
בנסיבות המצערות שבהן מתעורר הצורך להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית שגרמה למוות, הגורם שראוי לפנות אליו הוא עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית המתמחה באופן ספציפי במקרים מסוג זה. עו"ד רשלנות רפואית שצבר ניסיון והצלחות בהשגת פיצויים לבני משפחתם של מטופלים שקיפחו את חייהם בעקבות כשל רפואי, יודע כיצד לבנות תיק תביעה מבוסס שבו יוצג בבירור הקשר הסיבתי בין הטיפול הרפואי הלוקה, לבין קיצור תוחלת החיים של המטופל.
לעורכי דין רשלנות רפואית יש יכולת לאתר רופאים מומחים שיספקו חוות דעת רפואית מקצועית לטובת התביעה, לשם מקסום הסיכויים להשגת פיצוי הולם לנפגעים.
לצערנו הרב, גם בישראל של ימינו, אנו עדיין שומעים על מקרי רשלנות רפואית שהסתיימו במוות. אף שעולם הרפואה מתקדם ומתייעל משנה לשנה, בד בבד עם פרוטוקולי הטיפול הרפואי המקובלים – הגורם האנושי עדיין מהווה נדבך מרכזי במתן שירותים רפואיים. מאחר וכל חריגה משיקול הדעת ה"סביר" של רופא או איש מקצוע במערכת הבריאות, עלול להסב נזקים של ממש למטופלים, מערכת המשפט מתייחסת במלוא חומרת הדין להתנהלות בלתי מחושבת של רופאים ואנשי צוות רפואי גם כיום.
לאור ההשלכות כבדות המשקל הנדונות בתביעות רשלנות רפואית המוגשות בעקבות פטירה של הנפגע, ניתן להגיע גם לפיצויים של מיליוני שקלים, כתלות בנסיבות המקרה, כמובן. לשם אומדן סכום הפיצויים שישולם לתובעים, בתי המשפט בישראל מביאים בחשבון ראשי נזק שונים ובהם נזקים ממוניים כמו הוצאות רפואיות, אובדן ימי עבודה והכנסות, לצד נזקים שאינם ממוניים במהותם, כמו קיצור תוחלת החיים, סבל וכאב או עוגמת נפש.
רשאים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית אשר גרמה למוות היורשים החוקיים של המנוח, בהתאם לצוואה שהותיר אחריו – אם הותיר כזו. במידה והנפטר לא הותיר אחריו מסמך צוואה, קרובי משפחתו בקרבת דרגה ראשונה, רשאים להגיש בקשה למתן צו ירושה אל רשם הירושות במשרד המשפטים, ולאחר מכן, תתאפשר להם הגשת תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית שהובילה למוות.
ישנן עילות שונות ומגוונות להגשתה של תביעה בגין רשלנות רפואית שהובילה למוות. אולם בדרך כלל, נהוג להתייחס בהגשת תביעות מסוג זה, לכמה יסודות משותפים אשר נועדו לשקף הן את הסבל של המטופל שנפטר בשל המחדל הרפואי, והן את הפגיעה שנגרמה לבני המשפחה שלו בשל האובדן הכבד כמו גם בעקבות התקופה שקדמה לו.
את האלמנטים הללו נהוג לכמת באמצעות רכיבים שנקראים "ראשי נזק", שבגינם מוגשת התביעה. אלו הם הנפוצים בהם: תביעה בשל הכאב והסבל שנגרמו למנוח עד פטירתו, תביעה בשל אובדן ההכנסות מצד הנפטר ובני משפחתו, תביעה בגין הוצאות אבל, הוצאות השבעה, עלויות הקבורה והתקנת המצבה, וכן הוצאות נוספות הנוגעות למחדל הרפואי שניתן להוכיחן.
