כאשר אדם בישראל נפגע בתאונת דרכים, החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאפשר לו לקבל פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונה. זאת ללא תלות במידת אשמתו בקרות התאונה. בשורות הבאות נסביר מי אחראי לשלם על נזקי הגוף של הנפגעים בתאונות דרכים בארץ, מה יש להוכיח במסגרת תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים ומה הדרך למקסם את היקף הפיצויים שישולמו לנפגע.
מי אחראי לשלם על נזקי הגוף של הנפגעים בתאונות דרכים בארץ?
כאשר נהג או נוסע בכלי רכב ממונע נפגעים במסגרת תאונת דרכים, הם רשאים להגיש תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים לחברת הביטוח המבטחת את כלי הרכב שבו הם נהגו בעת התאונה, בפוליסת ביטוח חובה. גם הולכי רגל שנפגעים בתאונות דרכים, יגישו תביעה לחברת ביטוח, אם כי מדובר יהיה על החברה שמבטחת בפוליסת ביטוח חובה את כלי הרכב שפגע בהם.
במידה והולך רגל נפגע בתאונת דרכים על ידי יותר מכלי רכב בודד, הדבר ייחשב כ"תאונה מעורבת" ומכאן שהתביעה תוגש כנגד כל חברות הביטוח של כל כלי הרכב שמעורבים היו בפגיעה בהולך הרגל. החריג לעניין זה, הוא המקרה של הולך רגל אשר נפגע בתאונת דרכים מכלי רכב שלא היה מבוטח כחוק בביטוח חובה במועד הפגיעה או שזהותה של המבטחת אינה ידועה, מאחר ומדובר היה על תאונת "פגע וברח". במצב כזה, מי שאחראי לשלם על נזקי הגוף של הנפגע יהיה גוף ממשלתי בשם "קרנית": הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
מה יש להוכיח במסגרת תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים?
תביעות פיצויים המוגשות בגין נזקי גוף שנגרמו במסגרת תאונת דרכים, מטופלות כיום על פי הפלת"ד – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חוק זה קובע כי בשונה מתביעות נזיקין מסוגים אחרים, בתביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים, אין צורך להוכיח את אשמתו של הצד המזיק, אלא מספיק להוכיח כי לנפגע נגרמו נזקי גוף בשל תאונת הדרכים, כהצדקה להגשת התביעה כנגד המבטחת של הנהג הפוגע.
הסיבה אם כן, שתביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים מגיעות בכל זאת לבתי המשפט ואינן נסגרות בין הנפגעים לבין חברות הביטוח, היא שהיקף הנזק שנגרם לנפגע שעל בסיסו נקבע סכום הפיצוי שישולם לו, הופך לא אחת לסלע מחלוקת. אולם למרות האמור לעיל, במקרים מסוימים, גם עצם חבותה של המבטחת לכיסוי נזקי הגוף של הנפגע בתאונת דרכים, נתונה בסימן שאלה. זאת למשל, כאשר חברת הביטוח טוענת כי האירוע שבגינו הוגשה תביעת הפיצויים אינו בבחינת תאונת דרכים בכלל.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים על פי הפלת"ד?
חשוב לדעת כי לא כל פגיעה שאדם ספג מרכב או על הכביש, בהכרח נחשבת כתאונת דרכים המזכה בפיצוי מחברת הביטוח או קרנית, לפי הפלת"ד. על מנת לקבל פיצוי כספי בתביעות נזקי גוף, על האירוע המדווח לעמוד במספר תנאי סף כדי שייחשב כתאונת דרכים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מגדיר "תאונת דרכים" בתור אירוע שבמסגרתו נגרם לפלוני נזק פיזי בהקשר לשימוש ברכב ממונע למטרות תחבורה. על פי ההגדרה הזו, בהגשת תביעת נזקי גוף בגין תאונות דרכים, יש להוכיח את קיומם של שישה תנאים במצטבר, על מנת שישולם לנפגע פיצוי על בסיס הפלת"ד:
- יוכח כי האירוע התאונתי התקיים בפועל.
- יוכח עצם קיומם של נזקי גוף.
- יוכח קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין האירוע התאונתי המדווח לבין נזקי הגוף הנ"ל.
- יוכח כי הנזקים הגופניים נגרמו בהקשר לשימוש ברכב מנועי.
- יוכח כי אכן נעשה שימוש ברכב מנועי בזמן האירוע.
- יוכח שמדוב על רכב מנועי המיועד לשימוש תחבורתי.
מספיק שרק אחד מבין התנאים הנ"ל לא יתממש על מנת שהנפגע לא יוכר כמי שזכאי לקבלת פיצויים על פי הפלת"ד. לכן בהגשת תביעת נזקי גוף בגין תאונות דרכים נדרשת לעיתים מעורבות של עו"ד המתמחה בתחום נזקי הגוף ובתביעות ביטוח.
אילו נזקים נחשבים כנזקי גוף בתאונת דרכים?
בחוק הפלת"ד מוגדר נפגע תאונת דרכים בתור אדם שנגרמו לו נזקי גוף במסגרת תאונת דרכים. פירוש הדבר הינו כי אין משמעות לשאלה האם הנפגע ניזוק בתור נהג, כנוסע, או בהיותו הולך רגל. מספיק שיוכח כי הוא נפגע במסגרת תאונת דרכים כפי שזו מוגדרת בחוק הפלת"ד, כדי שתקום לו עילה לתבוע פיצוי כספי על נזקי גוף. גם לשאלת האשם בקרות התאונה, אין משמעות לעניין האחריות לתשלום הפיצוי.
היינו, בכל מקרה למעט כמה חריגים שנציין בהמשך, חברת הביטוח שמבטחת את הצד הפוגע בביטוח חובה לרכב, תידרש לכסות את נזקי הגוף של הנפגעים בתאונת הדרכים. במקרים שבהם אין דרך להתחקות אחר זהות הפוגע (למשל בתאונות "פגע וברח") או כאשר הפוגע אינו מבוטח בביטוח חובה כמתחייב על פי חוק, הגורם שישלם לנפגע יהיה "קרנית", כאמור לעיל.
החריגים בהקשרנו – כלומר, המקרים בהם לנפגע לא תקום עילה לתבוע פיצויים על בסיס חוק פלת"ד, הם נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח חובה לרכב ביודעין, נהיגה ברכב ששימש לביצוע עבירה על החוק, גרימה לתאונת דרכים בכוונה תחילה, וכן הלאה. עם זאת, גם במקרים החריגים הללו, במידה והנפגע מת בעקבות תאונת הדרכים, התלויים בו זכאיים יהיו לקבל פיצוי כספי על סמך חוק הפלת"ד.
מעבר לזאת, חשוב לציין שגם אדם שאינו זכאי לקבלת פיצויים על פי חוק הפלת"ד מהטעמים שמנינו מעלה, רשאי בכל מקרה להגיש תביעת נזיקין "רגילה" כנגד אדם שגרם לקרות תאונת הדרכים בשל נהיגה רשלנית.
מה סכום הפיצוי שניתן לקבל במסגרת תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים?
ככלל, ישנן נוסחאות שנועדו לסייע לחשב את סכום הפיצוי שניתן לקבל במסגרת תביעת נזקי גוף בגין תאונות דרכים. אולם מדובר בנוסחאות מורכבות למדי שאין זה המקום להיכנס לעובי הקורה באופן מימושן. יחד עם זאת, כדאי להכיר את הגורמים המשפיעים על היקף הפיצוי שאפשר להשיג בעקבות פגיעה בתאונת דרכים והם, בין השאר:
- גיל הנפגע
- אופי עיסוקו
- דרגת הנכות שתאונת הדרכים הותירה בו
- מצבו הרפואי הקודם של הנפגע
- ההשפעה של התאונה על תוחלת חייו של הנפגע
- ועוד
מדובר כמובן במדגם לא מייצג של הפרמטרים שנכנסים לחישוב היקף הפיצוי שלו זכאים נפגעי תאונות דרכים בגין נזקי גוף. לכן בנושא זה ראוי להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא.
מהם ראשי הנזק בתביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים?
פיצויים לנפגעים בתאונות דרכים מחושבים על בסיס אותם ראשי נזק המשמשים בתביעות נזיקין מסוגים אחרים, לרבות:
- פיצוי בגין אובדן הכנסות מעבודה
- פיצוי על הוצאות נסיעה
- פיצוי בגין הוצאות רפואיות
- פיצוי על עזרת הזולת
- פיצויים על התאמות בדיור
- פיצוי על כאב וסבל (עוגמת נפש)
חשוב לדעת כי לאחר חישוב שווי התביעה, יש לקזז מתוכה את הסכומים ששולמו על ידי גורמים מבטחים אחרים בגין אותה תאונת דרכים, כמו קצבת נכות מהביטוח הלאומי, היות ואין אפשרות לקבל פיצוי כפול על אותם נזקים.
הדרך למקסם את היקף הפיצויים בהגשת תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים
במידה ונפגעתם חלילה בתאונת דרכים דעו כי אתם רשאים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להגיש תביעת נזקי גוף לחברת הביטוח שמכסה בביטוח חובה את הרכב הפוגע. לעזרה במימוש זכויותיכם הביטוחיות במקרה כזה, פנו למשרדנו המתמחה בהגשת תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים והשגת פיצויים מרביים לנפגעים.
כשמגישים תביעות נזקי גוף בגין תאונות דרכים די בהוכחת קיומן של פגיעות גוף בתובעים ובהוכחת הקשר בין תאונת הדרכים לבין הפגיעות הללו, כדי לקבל פיצוי כספי מחברת הביטוח של הצד הפוגע.
זאת בשונה מתביעות נזקי גוף שאינן קשורות בתאונות דרכים, שבהן יש צורך גם בהוכחת אשם מצד הצד המזיק.
תביעות ביטוח המוגשות בגין נזקי גוף בתאונות דרכים, מגיעות לא אחת לבתי המשפט בישראל במקום שיסגרו בין הנפגע ובין חברת הביטוח של הפוגע, כאשר היקפו של הנזק אשר נגרם לנפגע, המשמש כבסיס לקביעת גובה הפיצויים, הופך לסלע מחלוקת.
על פי חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים בשעה שנהג ללא רשיון נהיגה תקף בכלי רכב מנועי, נהג בלי ביטוח חובה תקף לרכבו כשהוא מודע לכך, נהג ברכב שנעשה בו שימוש לביצוע עבירה פלילית, או גרם לתאונת הדרכים במזיד – הוא לא יהיה זכאי להגשת תביעת נזקי גוף בעקבות תאונת הדרכים. אולם ככל שהנפגע נפטר מפגיעותיו בתאונת הדרכים, גם אם ענה על אחד הקריטריונים לעיל, התלויים בו עדיין יהיו זכאים לקבלת פיצויים לפי הפלת"ד.
אם נפגעתם במסגרת תאונת דרכים, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל, מאפשר לכם להגיש תביעת ביטוח בגין נזקי הגוף שלכם למבטחת שאצלה הרכב הפוגע מבוטח בפוליסת ביטוח חובה. כשחברת הביטוח מקשה במימוש הזכות לפיצויים, קבלת מלוא הפיצוי המגיע לכם כחוק לעיתים מחייבת פנייה לערכאות משפטיות בעזרת עו"ד לתביעות נזקי גוף בתאונות דרכים.
