חשוב להכיר – רשלנות רפואית באבחון ובטיפול במלנומה

דוגמנית העל סינדי קרופורד נודעה בזכות השומה שהיתה בקצה השמאלי של שפתה העליונה. "הפלולה" של אהוד ברק, היתה לסימו היכר מובהק שלו. חיים בינינו אנשים רבים בעלי שומות שהן חלק מזהותן. שומה היא גידול שאינו מסוכן אך לעיתים, נקודת החן אינה חיננית וחביבה. שומה עשויה להיות סרטן מסוג מלנומה, סרטן עור מסכן חיים אשר יש לאבחן ולטפל בו בהקדם על מנת להגדיל את סיכויי ההחלמה. 

במאמר זה נעסוק ברשלנות רפואית באבחון ובטיפול בסרטן מסוג מלנומה. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או משפטי פרטני.

מהו סרטן מסוג מלנומה

המלנומה היא סרטן עור הנגרם ברוב המקרים בשל חשיפה מוגברת לשמש. לעיתים עשויה המלנומה להופיע באיברים אחרים מלבד העור כגון: בעיניים, בפה, בגרון, בכבד, במערכת העיכול, במוח, מתחת לציפורניים ובבלוטות הלימפה. הגידול עשוי להתפשט דרך בלוטות הלימפה או דרך מערכת הדם, גם לבלוטת התריס ולפנים הלב.

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והגידול עשוי להתפשט בו למקומות רבים. הבשורות הטובות הן כי סיכויי ההחלמה מהמחלה נחשבים גבוהים והמחלה נחשבת לאחת ממחלות הסרטן הקלות באופן יחסי. עם זאת חשוב לציין שככל שהאבחון מתבצע בשלב מןקדם יותר, סיכויי ההחלמה משתפרים.

מדי שנה מאובחנים בישראל כ – 2000 חולים חדשים בסרטן מסוג מלנומה ועוד כ – 10,000 חולים חדשים בסרטן עור שאינו מלנומה. לכל אחת מהאבחנות נדרש להתאים צורת טיפול פרטנית ומדויקת.

מי בסיכון לחלות במחלה?

קבוצת המאובחנים החדשים במלנומה עולה מדי שנה בכ – 3%. ייתכן והדבר נובע מחשיפה מוגברת לשמש.

1. רקע גנטי – ככל שבמשפחה אחת מאובחנים מספר חולים, כך גדל בהתאמה הסיכון של יתר בני המשפחה לחלות במחלה.
2. בעלי שומות מולדות עשויים לפתח מלנומה.
3. נשים מצויות בסיכון גבוה יותר מגברים.
4. בעלי עור בהיר, עיניים כחולות ושיער בהיר, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה.
5. סרטן העור מסוג מלנומה מתייחס באופן שונה לקבוצות אתניות שונות.  האוכלוסיה היהודית בישראל נמצאת בסיכון גבוה משמעותית לחלות במחלה לעומת האוכלוסיה הערבית.
6. איזור גאוגרפי- חיים בקרבה לקו המשווה וכן, מגורים באיזורים גבוהים, מעלים את הסיכון לפתח מלנומה.
7. אנשים המשתמשים במיטות שיזוף באופן תדיר. כמו כן אנשים שנחשפים לשמש באופן מוגבר.
8. בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.

חמישה הבדלים ניכרים לעין בין שומה רגילה לבין מלנומה

נבחן רשלנות רפואית בכל מצב שבו היה קריטריון ניכר לעין לאבחון מלנומה שהתפספס על ידי הצוות הרפואי.

שלושה קריטריונים על פיהם נאבחן מלנומה קשרית

סרטן מסוג מלנומה קשרית אינו מתאפיין בחמשת הקריטריונים שצויינו לעיל, אלא על ידי שלושה קריטריונים אחרים:

1. שומה קשה למגע
2. שומה ההולכת וגדלה
3. שומה בולטת מעל העור.

מלנומה קשרית הינה סרטן אלים ואגרסיבי במיוחד. גם כאן, ככל שהצוות הרפואי יכול היה לזהות ממצא קליני ולא זיהה, נטען לרשלנות רפואית.

שני שלבים באבחון ראשוני של מלנומה

1. כאשר קיים חשב למלנומה, רופא העור צריך לבדוק את החולה באמצעות דרמוסקופ,  את הנגע ולאמוד יותר את הממצאים על פי הקריטריונים שפורטו מעלה, בין היתר: גודל, צבע, גבולות, גובה ועוד.
2. לאחר ביסוס החשד כי ישנו נגע עורי מסוג מלנומה, יש לבצע ביופסיה במהלכה יוסר הנגע כולו או חלקו. החלקים שהוסרו יישלחו לבדיקה פתולוגית לקביעת ממצאים. יש לקבוע האם הגידול הוא שפיר או ממאיר. גידול ממאיר עשוי להתפשט לצדדים ולעומק ולפגוע באיברים נוספים.

המשך אבחון של מלנומה

לאחר שאומת החשד כי מדובר במלנומה, יש לבצע שתי בדיקות נוספות על מנת לאמוד את התפשטות המחלה:

1. הרחבת שוליים- חיתוך כ 0.5 – 2 ס"מ משולי הנגע ובחינת הרקמות.
2. במידה והנגע מפושט לעומק של למעלה מ0.8 מ"מ, יש להסיר את הבלוטה הראשונה הסמוכה ביותר אל הנגע, להסירה ולבחון האם גם בלוטות הלימפה מעורבות במחלה.

הערכת חומרת המחלה

נהוג לסווג את חומרת מחלת המלנומה לשלוש רמות:

רמה אחת – הסרטן נמצא בשכבה החיצונית של העור בלבד.

רמה שניה – גידול אשר חדר לעומק העור אך נותר באיבר העור בלבד ללא מעורבות איברים נוספים.

רמה שלישית – הסרטן התפשט לבלוטות ולאיברים נוספים ופנימיים בגוף.

רשלנות רפואית במלנומה

אבחון המלנומה מורכב ונסמך על ממצאים ממספר בדיקות. בכל אחד משלבי האבחון עשוי הרופא המטפל לנהוג באופן שרופא סביר לא היה נוהג. האבחון השגוי לעלות בחיי אדם. לכן, במידה ואתם חושדים כי היתה טעות כלשהי באופן הטיפול בכם, כדאי להתייעץ. כמו כן, גם לאחר האבחון קיימות מספר דרכים לטפל במחלה ואף למנוע את החמרתה.

לסיכום

דרכי האבחון והטיפול בסרטן מסוג מלנומה מרובות. על מנת לבחון האם היתה רשלנות רפואית בעניינך ולקבל ייעוץ בנוגע לזכויותיך, פנה אלינו ונשמע לסייע.