רובנו נעביר חלק נכבד מחיינו במסגרת העבודה ולכן הסיכוי שנפגע כתוצאה מתאונה או נחלה במחלה הקשורה למקצוע שלנו הינו גבוה מאוד. כל עובד מבוטח מתוקף תשלום המס לביטוח הלאומי מפני תאונות עבודה ומחלות מקצוע. בשל כך, אדם שנפגע במסגרת עבודתו יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי לצורך קבלת קצבה או מענק כפיצוי על הפגיעה. מה חשוב לדעת על תאונות עבודה? אילו מחלות מוגדרות בחוק כמחלות מקצוע? ומהם שלבי הגשת התביעה?
החוק בישראל מחייב כל עובד בתשלום מס למוסד לביטוח לאומי. מס זה מיועד בתור ביטוח למקרה של פגיעה במסגרת העבודה שתגרום לאובדן יכולת ההשתכרות, בין אם באופן זמני או קבוע.
הביטוח הלאומי אמון לשמור על זכויותיו של הנפגע בטווח הקצר שלאחר הפגיעה ובטווח הארוך. בתוך כך, הביטוח הלאומי נדרש לשלם לנפגע דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים מיום הפגיעה. זאת בנוסף לתשלום קצבה או מענק במקרים בהם התובע יותר עם נכות כתוצאה מהפגיעה. כמו כן, כל הטיפול הרפואי עבור הטיפול בפגיעה שנגרמה ישולם במלואו על ידי הביטוח הלאומי.
לנפגעים שנקבעו להם דרגת נכות גבוהה ישנן זכויות נוספות, כגון סיוע בשיקום מקצועי, שכר לימוד, סיוע בהתאמת תנאי המגורים, רכישת אביזרים רפואיים, קצבה מיוחדת בנוסף לקצבה החודשית הקבועה לצורך הוצאות מיוחדות וטיפולים אישיים ועוד.
תאונת עבודה מוגדרת לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995. תחת סעיף זה מוגדר כ-" תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". במילים פשוטות, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שהתרחשה במהלך העבודה, כתוצאה מהעבודה, או בדרך ממנה או אליה. נוסף לכך, בתוך ההגדרה גם חלים מקרים בהם התאונה התרחשה בפעילות נלווית לעבודה, כדוגמה: קורס, הרצאה, פגישה עם לקוחות, טיול ואף במהלך הפסקת הצהריים.
תאונות עבודה יכולות להיות רבות ומגוונות, החל מהחלקה על רצפה רטובה, תאונת דרכים בדרך לעבודה ועד לתאונות הקשורות ספציפית לעבודה כמו נפילה מגובה או כוויה מחומר כימי.
החרגות להגדרה:
החוק מחריג מקרים מסוימים שלא עומדים בתוך ההגדרה. בתוך כך, מוחרגים מקרים בהם העובד סטה מדרכו לעבודה או מהעבודה בצורה משמעותית (ושלא לצורך דברים מוחרגים בחוק, כמו תפילה או ליווי ילד למסגרת לימודית). נוסף לכך, גם מקרים בהם נהג העובד בצורה רשלנית אשר גרמה לתאונה, התאונה תוחרג.
מחלת מקצוע מוגדרת על פי חוק הביטוח הלאומי כ-" מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו". באופן פשוט יותר, מדובר במקבץ מחלות אשר עשויות להיגרם כתוצאה מסוג עבודה מסויים ואשר הוכנסו לתוך תקנות החוק.
חשוב לדעת, כי לצורך ההכרה של הביטוח הלאומי במחלה כמחלת מקצוע על התובע להוכיח קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל לבין סוג העבודה ותנאי העסקתו.
בתוך רשימת המחלות ניתן לציין מספר קבוצות של מחלות מקצוע שמוכרות נכון לאוגוסט 2022 על ידי הביטוח הלאומי:
מוגדרת כפגיעה אשר נגרמת כתוצאה מפעולות מתמשכות וחזרתיות המתרחשות במהלך העבודה. מדובר בפגיעה שלא מוגדרת בחוק אלא גובשה מתוך פסקי דין שונים בנושא. וכדי לקבל הכרה במיקרו טראומה נדרש להוכיח את קיומם של כל התנאים הבאים:
במקרים של פגיעה מהעבודה ניתן להגיש תביעה כנגד מספר גופים וגורמים.
הביטוח הלאומי אמון על תשלום בגין פגיעות שנגרמו כתוצאה מהעבודה ולכן זהו הגוף הראשון והחשוב ביותר שיהיה עליכם להגיש אליו תביעה. תביעה לביטוח הלאומי אפשרית כמעט בכל מקרה ובתנאי שאתם עומדים בהגדרות החוק לתאונת עבודה או מחלת מקצוע וששילמתם תשלומי ביטוח לאומי כחוק.
הגורם השני שניתן לתבוע הינו המעסיק. אך תביעה של המעסיק יכולה להתבצע רק במקרים בהם ניתן להוכיח רשלנות מצד המעסיק אשר הובילה לפגיעה. רשלנות הינה מושג רחב מאוד והיא יכולה לכלול מקרים בהם לא הוצב שלט רצפה רטובה, לא סופקו לעובדים אמצעי המיגון הדרושים או שתנאי העבודה לא היו בטיחותיים.
אפשרות נוספת הינה תביעה של ביטוח פרטי, למשל ביטוח תאונות אישיות. תביעה מהסוג אפשרית בתנאי שרכשתם ביטוח מהסוג ושאתם עומדים בתנאי הפוליסה. חשוב לדעת שבפוליסות רבות ישנו סעיף אשר מקצץ מסכום הפיצוי כל תגמול שהתקבל מתביעות מקבילות. המשמעות הינה שאם קיבלתם קצבה מהביטוח הלאומי, הסכום שיתקבל מהביטוח הפרטי יהיה נמוך יותר (ולעיתים משמעותית נמוך יותר).
הגורם העיקרי שאמון על פיצוי נפגעי עבודה הינו הביטוח הלאומי ולכן חשוב להגיש את התביעה אליו בהקדם אפשרי. ישנם מספר שלבים בתהליך, בהתאם לסוג הפגיעה ולחומרתה.
בשלב הראשון נדרש להגיש תביעה לצורך קבלת דמי פגיעה. בשלב זה לא נקבעים אחוזי נכות אלא מדובר בפיצוי לתקופה של עד 3 חודשים בגין נזק זמני ואובדן יכולת ההשתכרות לתקופה זו. לאחר הגשת התביעה המוסד לביטוח לאומי בוחן את המקרה ומחליט האם להכיר בתובע בתור נפגע בעבודה.
במידה והביטוח הלאומי דוחה את התביעה ניתן להגיש ערעור על ההחלטה. הגשת הערעור מתבצעת לבית הדין, אשר בוחן את המקרה ומחליט האם להכיר בתובע כנפגע עבודה.
לאחר ההכרה מצד הביטוח הלאומי, משולמים דמי פגיעה המהווים פיצוי בגין ההיעדרות מהעבודה עקב הפגיעה. הפיצוי ניתן על אובדן ההכנסה בעבור תקופה של עד 90 ימי ההיעדרות הראשונים מהפגיעה, בשיעור של 75% מהשכר הממוצע של העובד ברבעון שלפני הפגיעה.
בשלב הבא, במקרים בהם הפגיעה הובילה לנכות ופגיעה משמעותית, נדרש להגיש תביעה לגמלת נכות. במסגרת התביעה הנפגע מגיש את מסמכי התביעה בצירוף כלל המסמכים הרפואיים הדרושים.
בשלב הבא ולאחר בחינה של תביעת הנכות, הנפגע יזומן לוועדה רפואית שתפקידה לבחון את המסמכים הרפואיים לעומק כמו גם לבצע בדיקה רפואית לנפגע על ידי רופא מומחה מטעם הועדה. בתום התהליך, הוועדה תבחן את כל המידע שהגיע לידה ותקבע את אחוזי הנכות של התובע בהתאם למצבו הרפואי ולפגיעה באורח חייו. בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו, יקבע גם גובה הפיצוי.
במידה והחלטת הוועדה הרפואית מרגישה לתובע כלא מוצדקת ונכונה, ניתן להגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה. במקרים אלו הוועדה העליונה תדון מחדש במידע ותבדוק את התובע מחדש. לאחר מכן, יקבעו אחוזי נכות מחודשים (אשר יכולים להיות גבוהים או נמוכים יותר). לכן, חשוב מאוד לבצע את הערעור בצורה מקצועית ולאחר בחינת הסיבות לקבלת אחוזי הנכות הנמוכים מהמצופה.
כל עובד במדינת ישראל חייב לשלם מס למוסד לביטוח לאומי. מס זה מהווה, בין היתר, ביטוח של המוסד לביטוח לאומי מפני פגיעות גוף אשר אירעו תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח, ועל כן כל עובד זכאי להגיש תביעה על פגיעה בעבודה במקרה של תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
לאורך התהליך מתקבלים שני פיצויים, הראשון הינו דמי הפגיעה שעומדים על 75% מגובה השכר הממוצע של הנפגע ברבעון שקדם לתאונה, זהו מענק שניתן אך ורק על עד 3 חודשים מרגע הפגיעה.
הפיצוי השני נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית וניתן בהתאם לפירוט הבא: נכות בשיעור של עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלל.
נכות בשיעור של 10% ועד 19% מזכה בפיצוי חד פעמי ונכות בשיעור של 20% ומעלה מזכה את העובד בקצבה חודשית. חשוב לציין שאין קשר בין העובדה שהנפגע שב לעבודה לבין הזכאות שלו למענק חד פעמי או קצבה חודשית.
את התביעה על פגיעה בעבודה יש להגיש לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מיום האירוע, אחרת עלול להישלל מהעובד חלק מהפיצוי ומהזכויות המגיעות לו, ולעיתים אף עלולות הזכויות להישלל לחלוטין. לכן מומלץ לפנות לעורך-דין הבקיא בתחום בסמוך ככל הניתן למועד הפגיעה.
פעמים רבות על פגיעה בעבודה יכולה לקום עילת תביעה כנגד גורמים נוספים. מקום בו התאונה או המחלה אירעו עקב רשלנות המעביד,
ניתן יהיה להגיש כנגדו תביעת נזיקין. כיום, מעסיקים רבים מבטחים עצמם בפוליסות חבות מעבידים המקנות להם כיסוי והגנה מפני תביעות רשלנות המוגשות כנגדם על ידי עובדיהם.
כמו כן עשויה לקום עילת תביעה בגין פגיעה בעבודה במסגרת פוליסת ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה או כל פוליסה אחרת המכסה את המקרה ואת הנזק אשר ארע בגינו.
לעורך דין מומחה ישנה היכרות ארוכת שנים עם הזכויות של הנפגעים מצד אחד ועם התנאים שביטוח לאומי דורש. בשל כך, הוא יודע לייצג וללוות את הנפגע לאורך כל התהליך עד להגעה למיצוי מלא של זכויותיו.
בעת הגשת תביעות לביטוח הלאומי והופעה אל מול הוועדה הרפואית ישנה חשיבות לדרך ההצגה של הדברים. עורך דין המתמחה בפגיעות עבודה ידע להכווין אתכם למסמכים או בדיקות חסרות, למידע דרוש וידע לנסח את הדברים בצורה בהירה ומשפטית. כל אלו צפויים להעלות משמעותית את הסיכויים שלכם לזכות בפיצויים המגיעים לכם לאורך התהליך.
מעבר לסבל המידי ולהוצאות הישירות הנגרמות בגין פגיעת העבודה, היא עלולה לגרור אחריה גם אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות חוזרות ונשנות ושיקום ארוך טווח. בתקופה קשה זו חשוב שיהיה מי שישמור על האינטרסים שלכם ויוכל להבטיח את קבלת כלל הזכויות וההטבות להן אתם זכאים.
אונגר שויגמן משרד עורכי דין מנוסה בהתמודדות עם תביעות בגין פגיעות בעבודה. צוות המשרד עומד לצד לקוחותיו ונלחם על זכויותיהם מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח הן בבית הדין והן בבית המשפט במידת הצורך. בנוסף לידע מקצועי הרחב ולניסיון עשיר בניהול תביעות מסוג זה, מעמיד המשרד לרשות לקוחותיו מומחים רפואיים בעלי שם מהארץ ומחו"ל, אשר חוות דעתם הוכחה כמוערכת על-ידי בית המשפט, על מנת להבטיח את קבלת הפיצוי המקסימלי לו הם זכאים.
הסכנות הבריאותיות הכרוכות בבדיקת מי שפיר הן תסחיף מי שפיר, זיהום רחמי, הפלה, לידה מוקדמת ופגיעה בעובר. הסכנה הפסיכולוגית הכרוכה בבדיקת מי שפיר הן תוצאות בדיקה לא משמעיות שמקשות על ההרה בהחלטתה האם להמשיך בהיריון כמתוכנן או שמא עדיף להפיל את העובר מפאת מחלה גנטית קשה או מקרים של עובר עם תסמונת דאון.
את בדיקת מי השפיר מבצעים אך ורק לבקשת רופא מוסמך בזיהוי מחלות או זיהומים גנטיים בשבוע ה-16 להיריון.
בדיקת מי השפיר מבוצעת על ידי גורם מוסמך בבית חולים, מהלך הבדיקה כולל חיטוי בטן ההרה והחדרת מחט דקה בזהירות אל שק השפיר על מנת לשאוב מי שפיר בכמות מספקת תוך זהירות רבה על ההרה והעובר.
רשלנות רפואית מוגדרת בחוק כמעשה הגורם נזק משמעותי למטופל בעת הליך רפואי. החוק מגדיר רשלנות רפואית ב-4 דרכים, גרימת נזק בעקבות מעשה אקטיבי, גרימת נזק בעקבות מעשה שלא נעשה על מנת להגן על המטופל, חוסר נקיטה בזהירות הנדרשת בעת ביצוע הבדיקה וגרימת נזק מתוך חוסר מיומנות מקצועית.
אונגר שויגמן, משרד עורכי דין בהנהלתם של עורך דין אדיר שויגמן ועורכת דין אנה אונגר הינו משרד בעל ניסיון עתיר שנים בתחומי הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.
פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ונסייע גם לכם להשיג את הצדק המגיע לכם.
לפי המוסד לביטוח לאומי מחלות מקצוע בניגוד לתאונות עבודה אינן נגרמות בפתאומיות. מחלות מקצוע נגרמות בתהליך איטי וממושך בשל חשיפתו
מדי שנה בשנה, מגיעות אינספור תביעות ביטוח לפתחן של חברות הביטוח בישראל, מכוחה של פוליסת ביטוח תאונות אישיות. מדובר על
