רשלנות רפואית: כך תדעו אם ישנה עילה להגשת תביעה

יותר מכל, היתה זו האכזבה. משבר האמון העמוק שהרגשתי כלפי מי שסמכתי עליהם יותר מכל. הם התהלכו במסדרונות בחלוקים לבנים צחורים, דיברו ביניהם במלים לטיניות שלא הבנתי מהן דבר. הם היו בעיניי הסגנים של אלוהים. חיכיתי לכל משפט מהם, לכל בדל אבחנה. והם טעו בגדול. הטעות הזו עלתה למשפחה שלי בחיי אדם.

במאמר זה נעסוק ברשלנות רפואית וביכולת שלכם לזהות האם קיימת לכם עילת תביעה. המאמר אינו מחליף ייעוץ משפטי או רפואי פרטני. זכרו – כל מקרה לגופו.

 

מהי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא מצב שבו הצוות הרפואי מטפל בצורה שונה מהאופן שבו רופא סטנדרטי היה מטפל ושכתוצאה מטיפול זה נוצר לחולה נזק. על מנת להוכיח תביעת רשלנות רפואית, יש להראות שיש קשר סיבתי עובדתי בין המעשה של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם. בנוסף, יש להראות שיש קשר סיבתי משפטי, כלומר שלצוות הרפואי היתה יכולת לצפות את הנזק שנגרם ושהצוות הרפואי היה אחראי שנזק זה לא ייגרם.

 

5 מצבים של רשלנות רפואית

ככלל, ניתן לחלק את מצבי הרשלנות הרפואית בחלוקה גסה, לחמישה מצבים:

 

1. שגיאות באבחנה –

במצב זה, הצוות הרפואי לא מאבחן את המחלה הנכונה בזמן. ייתכן מצב שבו הצוות הרפואי יאבחן מחלה מסוימת והיא תתברר כשגויה וייתכן מצב שבו החולה נמצא זמן רב ללא אבחנה.

אנחנו נחפש אילו בדיקות ניתן היה לעשות על מנת לאבחן את המחלה. נברר האם המערכת הרפואית או חברת הביטוח עשו ניסיון לחסוך כסף ולכן המטופל לא נשלח לבדיקה מתאימה. נבדוק באילו פורומים התקיימו ההתייעצויות בעניינו של המטופל והאם היה צריך להרחיב את מעגל ההתייעצויות ולפנות לעמיתים או לדרגים בכירים יותר.

 

2. מתן טיפול לא מתאים

לאחר שיש אבחנה למחלה, צריך להחליט על דרכי הטיפול. הן רבות ומגוונות ועשויות לכלול מגוון פעולות ביניהן:

מתווה תרופתי – מתן תרופות כימיות או ביולוגיות.

פעולות פולשניות – ביופסיה, ניתוח בהרדמה מלאה, ניתוח בהרדמה חלקית, ניתוח בהרדמה מקומית,  צינתור וכדומה.

בדיקות דימות והדמיה – רנטגן, סי טי, MRI, עם חומרים רדיואקטיביים ובלעדיהם.

לכל אחת מדרכי הטיפול יש משמעות בנוגע לסיכויי ההחלמה של המטופל. כל דרך יכולה להיות ההבדל שבין חיים לבין מוות.

 

3. הידרדרות במצב בעקבות הטיפול

למרבה הצער, לא פעם הטיפול מחמיר את מצבו של החולה. הטיפול התרופתי עשוי להתגלות כלא מתאים, הניתוח מתגלה כמיותר, החולה לא עומד בהרדמה, כריתת האיבר לא היתה הכרחית וכדומה, טיפולי ההקרנות והכימותרפיה הורגים את החולה. בטיפולים אשר תוצאתם מותו של החולה, נברר מדוע לא ניתן הטיפול הרפואי הנכון. אילו מאפיינים בחולה היו אמורים להתגלות ולמנוע את הטיפול השגוי.

 

4. עומס ורשלנות רפואית

העומס במערכת הבריאות הציבורית הישראלית הוא בעיה אנושה וקטלנית. אבחנות מתפספסות, איברים נכרתים שלא לצורך, תרופות ניתנות במינון לא מתאים, תרופות ניתנות למי שלא צריך להן. הצוות הרפואי עייף ומותש. מוקצה לו זמן זעום לטפל בכל חולה.

זמני ההמתנה לקבלת טיפול רפואי חריגים. על מנת לבוא בפני רופא מומחה יש להמתין חודשים. על מנת לקבל טיפול רפואי דחוף בחדר מיון אפשר לחכות שעות. על מנת לקבל חדר אשפוז  אפשר להמתין ימים במסדרון. המערכת הרפואית נמצאת בתת תקינה מזה שנים ארוכות. הצוות הרפואי המטפל לא יכול לעמוד בכל הדרישות ומכאן הדרך לרשלנות רפואית- קצרה.

 

5. זכות פיצוי כללית אוטומטית

ישנם מספר מצבים שבהם על פי חוק, יינתן לאוכלוסייה פיצוי כללי גם ללא הוכחת אשמה או עניין פרטני. כך למשל במקרה של חיסון פגום שניתן, עירוי דם או טיפול במחלת הגזזת.

כאשר נברר האם יש עילת תביעה ברשלנות רפואית, נתחקר את כל שלבי האבחנה והטיפול במחלה. בעזרת מומחה רפואי מתאים, נאתר את כל הפעולות וכל הטעויות שבהם רופא סביר היה נוהג אחרת משנהג הרופא המטפל. נוכיח כי הרופא המטפל חרג מהסטנדרט הסביר ועל כן התרשל.

 

לסיכום

תביעות בגין רשלנות רפואית נמצאות במגמת עליה. בכל מצב שבו אתם חושבים כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול בכם, מומלץ להתייעץ ולשקול את האפשרות לתבוע פיצוי בעבור הנזק שנגרם לכם. סגל עורכי הדין במשרדנו, אונגר – שווגימן, מומחה בתביעות מהסוג הזה. נשמח ללוותכם ולהשיג עבורכם את הפיצוי המגיע לכם. הטלפון הראשון יהיה באחריותכם, ההמשך, באחריותנו.