רשלנות רפואית | מימוש זכויות רפואיות | נזקי גוף

כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית

על מנת שתהיה עילה לדרישת פיצויים מגורם רפואי או מוסד רפואי שהתרשלו במילוי תפקידם, צריך להוכיח בראש ובראשונה את הטענה שאלו הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם מתוקף מעמדם. מהי אותה חובת זהירות, מדוע חוות דעת מרופא מומחה חשובה כל כך בתביעות רשלנות רפואית ומהם שלושת היסודות שיש להוכיח כדי לזכות בפיצוי הכספי המיוחל? על כל השאלות הללו ועוד, נענה בהרחבה במדריך זה שבו נסביר כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית.

מהי גרימת רשלנות רפואית?

גרימת רשלנות רפואית משמעה שגורם רפואי אחראי לעוולת הרשלנות, שהיא עוולה מעולם דיני הנזיקין אשר יוצרת חבות בצד האדם הנאשם בה לפיצוי של האדם שלו נגרם הנזק בשל מחדליו. פקודת הנזיקין מתייחסת לעוולה זו כמעשה שאותו האדם הנבון והסביר לא היה מבצע תחת הנסיבות הנתונות.

בהקשר זה יצויין כי גם הימנעות מביצוע פעולה מסוימת, יכול שתיחשב כרשלנות במידה והאדם הנבון והסביר דווקא היה מבצע את הפעולה המדוברת באותן הנסיבות. חשוב גם להבין כי מלבד מקרים יוצאי דופן שמוגדרים בחוק, לא די בהתנהגות רשלנית מצד אדם מסוים לבדה, על מנת לזכות את הזולת בפיצוי כספי. הגשת תביעת פיצויים תתקבל רק במידה ואותה התרשלות גרמה לזולת נזקים.

 

מדוע חשוב להוכיח גרימת רשלנות רפואית?

חשוב להוכיח גרימת רשלנות רפואית על מנת שתתאפשר קבלת פיצוי לנפגעי הטיפול הרפואי במסגרת תביעת נזיקין. לשם כך יש להוכיח כי הנתבעים פעלו באופן שאינו תואם את הסטנדרטים המקצועיים שלהם ניתן היה לצפות מבעלי מקצוע נבונים וסבירים בתחום הרפואה (בין שמדובר בנתבע שהוא רופא, אח או אחות, טכנאי מעבדה וכן הלאה).

בנוסף לאמור לעיל, התובעים נדרשים גם להוכיח כי ההתנהלות הרשלנית של הגורם הנתבע גרמה להם לפגיעה. ככל שיתברר שהנזק המדווח הוא אכן תוצר של אותה רשלנות, התביעה תידרש להעריך את היקף הנזק בכדי להגדיר מהו סכום הפיצויים המגיעים לנפגע/ת.

כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית
כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית

כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית – ביסוס טענת התביעה

על מנת לבסס את דבר קיומו של מחדל רפואי שהוא בחזקת גרימת רשלנות רפואית, התביעה תידרש להוכיח את התקיימם של 3 יסודות במצטבר, בנסיבות האירוע המדובר:

  1. התנהלות לא זהירה מצד הגורם הרפואי / המוסד הרפואי שבו התובע טופל.
  2. גרימת נזק לתובע.
  3. קיומו של קשר סיבתי מוכח בין הנזק שנוצר ובין המחדל הרפואי המדווח.

הוכחת גרימת רשלנות רפואית כבסיס לדרישת פיצויים בתביעת נזיקין, מותנית בקיום היסודות הללו. באופן זה לדוגמא, רופא שהתרשל במילוי תפקידו, אולם הפגיעה שנגרמה לתובע איננה תוצר ישיר של מחדליו, לא תקום כנגדו עילה לתביעת רשלנות רפואית ודרישת פיצוי כספי למטופל.

 

האם כל טעות של גורם רפואי נחשבת בהכרח כגרימת רשלנות רפואית?

מן הראוי לציין שלא כל טעות מצד גורם רפואי היא בבחינת גרימת רשלנות רפואית על פי החוק. למעשה, קיימת דרישת סף להוכחת אשם בסבירות של לפחות 51 אחוזים. לשם כך, כאשר בוחנים תיק העוסק בגרימת רשלנות רפואית, נהוג להתייחס למידת ההפרה של חובת הזהירות מצד הגורם הרפואי / המוסד הרפואי שטענת הרשלנות מועלית כנגדם.

 

מהי חובת הזהירות החלה על רופאים וכיצד היא נוגעת לענייננו?

חובת הזהירות החלה על רופאים ובעלי מקצוע בתחום הרפואה, מורכבת משני נדבכים:

  1. חובת זהירות מושגית – על פיה פעולות הנתבע נבחנות בהקשר למערכת היחסים המקובלת בין גורמים רפואיים למטופלים באופן כללי.
  2. חובת זהירות קונקרטית – שעל פיה נבחנת השתלשלות האירועים במקרה הספציפי.

כדי שתקום לאדם עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא, אח/ות, טכנאי או גוף רפואי כלשהו, יהיה עליו להוכיח שהנ"ל הפרו את חובת הזהירות הנדרשת מהם, הן במישור המושגי והן ברמה הקונקרטית.

 

חשיבות הוכחת הקשר הסיבתי בין התנהלות הרופא לנזקי המטופל בתביעות רשלנות רפואית

בדומה לצורך להוכיח את הפרת חובת הזהירות, לשם ביסוס הטענה לגרימת רשלנות רפואית, כך נדרשת גם הוכחה של קשר סיבתי בין ההתנהלות של הרופא ובין הנזקים של המטופל, בשני היבטים:

  1. קשר סיבתי עובדתי – כאן מדובר בקשר שבין ההתנהלות הרשלנית ובין הנזקים שהנפגע טוען להם, מבחינה כרונולוגית.
  2. קשר סיבתי משפטי – כאן נדונה הסוגיה האם לגיטימי לייחס לרופא הנתבע אחריות לנזקי המטופל, בהתחשב בנורמות המקצועיות המקובלות בתחום עיסוקו.

בהקשר זה נדרשת חוות דעת רפואית של רופא מומחה, אשר תוצג לבית המשפט מטעם התביעה.

 

כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית באמצעות עורך דין

ההצלחה בתביעות רשלנות רפואית תלויה מאוד ביכולת של עורך הדין של התובע/ת להוכיח גרימת רשלנות רפואית מצד הגורם הנתבע. הווה אומר – שהלה פעל בצורה שאינה נחשבת מקצועית, ביחס לסטנדרטים המקובלים בתחום הרפואי שבו הוא עוסק. בנוסף, יידרש עורך הדין להוכיח כי לתובע נגרם נזק בשל התרשלות הנתבע, ושישנו קשר סיבתי משפטי בין רמת הטיפול הרפואי שניתנה לנפגע או שלא סופקה לו, ובין אותם נזקים שספג.

עצם העובדה שלמטופל נגרם נזק בעקבות טעות מצד גורם רפואי, כשלעצמה אינה מספיקה על מנת להוכיח גרימת רשלנות רפואית. בניגוד לסברה הרווחת, רפואה איננה מדע מדויק, והעיסוק בתחום מחייבת את העוסקים במלאכה לקבל החלטות על בסיס הידע המקצועי, הניסיון שלהם והמידע המצוי בידיהם בזמן אמת.

כל אימת שטעות אנוש מתבצעת על רקע מתן טיפול רפואי התואם את הסטנדרט המקצועי שכל איש מקצוע סביר ונבון בתחום היה נוהג על פיו (במידת סבירות גבוהה), אין בסיס לטעון כי מדובר בגרימת רשלנות רפואית. זאת גם אם ההשלכות של החלטות הרופא / המוסד הרפואי עבור המטופל היו הרות אסון.

"מבחן הרופא הסביר" הוא אומדן המשמש את בתי המשפט הדנים בתביעות רשלנות רפואית. הטענה לגרימת רשלנות רפואית נבחנת ביחס לאומדן זה המתרכז בשאלה: "האם כל איש מקצוע סביר בתחום עיסוקו של הנתבע, היה פועל כשם שפעל הנתבע תחת הנסיבות הנתונות?".

כדי לענות על הסוגיה הזו, נחוצה היכרות מעמיקה עם תחום הרפואה הנדון כמו גם עם נהלי הטיפול והסטנדרטים המקובלים במסגרתו. לכן נהוג לבחון את המקרה ביחס למבחן הרופא הסביר, באמצעות חוות דעת מרופא מומחה מטעם התביעה כמו גם על פי הרשומות הרפואיות של המטופל.

כדי להוכיח גרימת רשלנות רפואית המצדיקה פיצוי כספי יש צורך בתיעוד רפואי המגבה את טענות התביעה.

הגשת תביעות רשלנות רפואית מוגבלת לשבע שנים מקרות האירוע שבו נגרם נזק למטופל. לכלל זה ישנם חריגים כמובן, כמו במקרה שבו נזקי הנפגע התגלו באיחור. למשל, הגשת תביעת פיצויים בגין נזק שנתגלה בחלוף שנתיים מניתוח מסוים, עשויה להתאפשר גם לאחר תשע שנים ממועד הניתוח.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהי רשלנות רפואית בטיפול?

רשלנות רפואית עשויה לבוא  לידי ביטוי לא פעם בעת טיפול ומעקב רפואי עבור מטופלים. רשלנות רפואית בטיפול עשויה להתקיים במקרים שונים מטעם גורמים שונים. כל

קרא עוד »
עורכת דין אנה אונגר - משרד
אונגר שויגמן משרד עו"ד רשלנות רפואית | מימוש זכויות רפואיות | נזקי גוף לוגו
5/5

לייעוץ עם עו"ד השאירו פרטים!

דילוג לתוכן