כיב קיבה, או בשמותיו הנוספים – 'אולקוס' או "כיב פפטי", הינו פצע הנוצר ברירית הקיבה, שהיא הקרום שמצפה את הדופן הפנימית של הקיבה. כיב בקיבה יכול להופיע בעקבות זיהום, או בתור תופעת לוואי הנוצרת בעקבות שימוש בתרופות מסוימות, כדוגמת אספירין. אבחון מוקדם של כיב קיבה, הוא חיוני לטיפול יעיל בו.
כאשר כיבים בקיבה אינם מטופלים כראוי בשלב מוקדם דיה, הדבר גורם סבל מיותר וכאב רב לאדם הסובל מהם, ועלול לגרום אף לנזקים חמורים יותר לטווח הארוך. ככל שמתעורר חשד לכך שנזק נגרם לבריאותו של אדם בשל רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה, יש מקום להיוועץ בעורך דין המסייע בהגשת תביעות פיצויים בעקבות מחדלים רפואיים מסוג זה.
מתי רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה עלולה להתרחש?
רשלנות רפואית הנוגעת לכיב קיבה, עלולה להתרחש גם בשלב האבחון של הבעיה וגם בשלב הטיפול בה. כדי להוכיח כי אכן מדובר ברשלנות הרפואית, התובע יידרש להוכיח בבית המשפט שהרופא שאליו פנה לשם אבחון הבעיה ו/או טיפול בה, נהג באופן שאינו תואם את המצופה מכל רופא סביר אחר בנסיבות העניין – בין אם מדובר ברופא משפחה, המצופה להטות אוזן לתלונותיהם של מטופליו ולהפנותם לרופא מומחה מתאים או בדיקות רלוונטיות, ובין אם מדובר ברופא גסטרו, שמצופה לדעת לאבחן נכונה כיבים בקיבה ולהתאים למטופליו טיפול הולם.
כיצד רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה מתרחשת?
רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה עשויה כאמור, לקרות בכמה צמתים שבהן המטופל בא במגע עם מערכת הבריאות וגורמיה:
- רשלנות רפואית המתבטאת באי הפנייתו של המטופל לביצוע בדיקות אבחנתיות מתאימות חרף דיווחיו והצגת תסמינים אופייניים להימצאות של כיבים בקיבה.
- פיענוח לקוי של בדיקות.
- העדר תשומת לב מספקת לסימפטומים שהמטופל הציג ואי אבחון או אבחון לקוי של הבעיה בשל כך.
- ביצוע בדיקות בצורה בלתי תקינה שהסבה נזק למטופל או מנעה אבחון מדויק של הבעיה.
- רשלנות רפואית המתבטאת באי מתן טיפול או מתן טיפול בלתי מתאים למטופל (למשל, תרופות שאינן מתאימות למצבו ואף עלולות לפגוע בבריאותו הכללית).
- רשלנות רפואית בניתוח קיבה.
- רשלנות רפואית במעקב אחר כיבי קיבה והשפעת הטיפול שניתן למטופל בגינם.
במקרים אלו ואחרים, עלולים מחדלים רפואיים לעכב את אבחון הבעיה שלא לצורך, ולמנוע מהמטופל קבלת טיפול הולם לשם מניעת החמרה במצבו ונזקים לטווח הארוך.
איך נוצרים כיבים בקיבה מלכתחילה?
כיבים פפטיים בקיבה, עלולים כאמור, להופיע בעקבות זיהום חיידקי, כאשר ברבים מן המקרים, נוצרים על ידי חיידק הליקובקטר פילורי. זיהום מסוג זה עשוי לגרום להיחלשות של דופן הקיבה, רגישות יתר לחומצות העיכול, ולהתפתחותם של דלקת וכיבי קיבה. גם נטילת תרופות מסוימות כדוגמת אספירין ותרופות ממשפחת האיבופרופן עלול להחמיר את הסיכון להופעת כיבים פפטיים, ובפרט כאשר המטופל מעשן או צורך קפאין / אלכוהול בכמות גבוהה.
מה עלול לקרות בעקבות רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה?
אדם הסובל מכיב קיבה, או אולקוס, מציג מספר תסמינים אופייניים בדרך כלל, ובהם:
- כאבי בטן חזקים ובפרט תחושת צריבה סביב הבטן העליונה
- בחילות והקאות
- אובדן תיאבון
- אובדן משקל
כל אלו פוגעים מאוד באיכות החיים של האדם בעל הכיב. אולם הדאגה מעבר לאלו, היא הופעתם של סיבוכים קשים יותר. בין הסיבוכים האפשריים כתוצאה מאולקוס, ישנם:
- פגיעה בכלי הדם באזור הקיבה, המובילה לדימום שמתבטא בצואה דמית או קיא דמי.
- היווצרות חור בדופן הקיבה
- זיהום בחלל הבטן
- חסימה של הקיבה למעבר של מזון
- ועוד
ללא אבחון מוקדם דיה ומתן טיפול הולם, סיבוכים אלו עלולים לסכן את בריאותו של המטופל באופן חמור.
האם יש דרך למנוע רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה?
כדי להימנע ממחדלים רפואיים הנוגעים לאבחון ולטיפול בכיב קיבה, חשוב להטות אוזן קשבת לתלונותיהם של מטופלים על התסמנים שנזכרו לעיל ולהפנותם לביצוע בדיקות רלוונטיות לשלילת האפשרות לכיבים בדרכי העיכול.
מניעת רשלנות רפואית באבחון כיב קיבה
כאשר מטופל מתלונן על כאבי בטן חזרתיים, על רופאיו להפנותו ל- 2 בדיקות רלוונטיות:
- בדיקת הליקובקטר – המתבצעת כתבחין נשיפה, כבדיקת צואה, או באמצעות בדיקת דם.
- בדיקת גסטרוסקופיה – זוהי בדיקת הדמיה שבאמצעותה נבדק דופן הקיבה בעזרת מצלמה זעירה המוחדרת לדרכי העיכול של המטופל במטרה לאתר כיבים. בדיקת גסטרו תבוצע לרוב על ידי רופא גסטרואנטרולוג מומחה, שאליו נדרשים רופאי משפחה להפנות מטופלים הסובלים מתסמינים שעלולים להצביע על הימצאות כיבי קיבה.
מניעת רשלנות רפואית בטיפול בכיב קיבה
טיפול בכיב קיבה מתבצע באמצעות מתן תרופה אנטיביוטית ותרופות להפחתת חומציות הקיבה, שנועדו לאפשר ריפוי מהיר יותר של הכיב.
רופאים החורגים מנהלי האבחון ו/או הטיפול המקובלים במטופלים עם חשד לכיב בקיבה, עלולים לגרום בעקיפין להחמרה במצבו של המטופל ובכך הם חושפים את עצמם לתביעות רשלנות רפואית שמטופלים עלולים להגיש כנגדם.
רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה – את מי תובעים?
גסטרואנטרולוג הינו רופא המתמחה באבחון וטיפול בבעיות עיכול, מחלות של דרכי העיכול והפרעות שונות במערכת העיכול. היות וכל בעיה בדרכי העיכול, היא בעלת פוטנציאל השפעה רב על יתר חלקי הגוף, התרשלות מצד גסטרואנטרולוג באבחון או בטיפול במטופליו, לרבות מתן טיפול שגוי, יכולה לגרום נזקים קשים לבריאותם.
מכאן שרופאי גסטרו – בדומה לכל רופא אחר, ואף יותר – נדרשים לגלות משנה זהירות בעת מתן ייעוץ וטיפול רפואי למטופליהם, פן תפגע בריאותם בצורה בלתי הפיכה, שעלולה להוביל גם לדרישת פיצוי כספי גבוה, במסגרת תביעת נזקין שתוגש כנגד רופא הגסטרו.
הדרך להגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה
לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית כיב קיבה, בראש ובראשונה יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית, עם ניסיון בטיפול בתיקים דומים. עו"ד המלווה תביעות רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיבי קיבה, בוחן בתחילה את התיק הרפואי של הלקוח וכלל התיעוד הרפואי שנאסף בהקשר לאבחון והטיפול בכיב בקיבתו.
בהמשך, נוהגים עורכי דין מתחום הרשלנות הרפואית, לפנות לרופא גסטרואנטרולוג מומחה, שיוכל לספק חוות דעת מקצועית על אופן התנהלותם של גורמי הרפואה שעמם הלקוח בא במגע. ככל שהרופא המומחה מתרשם כי התנהלות הרופאים שעמם בא במגע הלקוח בתיק, פעלו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים בתחום הרפואה הגסטרואנטרולוגית, כך מתחזק הבסיס להגשת תביעת פיצויים כנגד הגורמים האחראיים לפגיעה בבריאות הלקוח.
מה נדרשים התובעים להוכיח במסגרת תביעת רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה?
כאשר מתרחשת רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכיב קיבה, למחדל יש לרוב השלכות כבדות משקל על איכות החיים ובריאותו של הנפגע. בהעדר מתן אבחנה מקצועית, מדויקת ומהירה לבעיה, וללא מתן טיפול הולם שיתמוך בהחלמת הנגע, כיבי קיבה עלולים לגרום לדימומים, חסימה בדרכי העיכול ואף לניקוב של דופן הקיבה, שעלול להסתיים בזיהום חמור בחלל הבטן. תפקידו של עו"ד המסייע בתביעות על רקע זה, יהיה להוכיח שהרופא שאליו פנה המטופל, לא נהג בהתאם לעיקרון "הרופא הסביר" ובשל כך, נפגעה בריאותו של התובע, באופן המצדיק פסיקת פיצוי כספי לטובתו.
כיב קיבה הידוע גם בתור "כיב פפטי" או בשם העממי: "אולקוס בקיבה", הוא סוג של פצע שנוצר ברירית הקיבה – הקרום המצפה את חלל הקיבה מבפנים. נגע זה מוביל לכאבי בטן, אי נוחות, ולעיתים גם דמם ונזקים ארוכי טווח למערכת העיכול כגון נקבים בדופן הקיבה. כיום ידוע שכיבים בקיבה נוצרים בדרך כלל בעקבות זיהום של חיידק ההליקובקטר, או כתופעת לוואי של השימוש בתרופות מסוגים מסוימים.
התסמינים האופייניים של כיב קיבה שרופאים אמורים לדעת לזהות או להפנות את המטופל להמשך בירור עם הופעתם, הם תלונות על כאבים באזור הבטן, כאב המורגש בין הטבור ועצם החזה בין הארוחות, אשר מוקל בעקבות אכילת מזונות או צריכת תרופות הפועלים כסותרי חומצה במערכת העיכול.
האבחון והטיפול בכיב בקיבה בשלב מוקדם הם חיוניים ביותר לטיפול יעיל בבעיה. במקרים רבים, לכיב קיבה יש תרומה משמעותית לפגיעה באיכות חייו ובריאותו הכללית של האדם הלוקה בו. מבלי שהבעיה תזוהה באופן ברור ובשלביה ההתחלתיים, לא זאת בלבד שהמטופל אינו זוכה למזור לכאביו, אלא שסיבוכים מסוכנים עלולים להופיע כשהנגע אינו מחלים. למשל, חסימות של דרכי העיכול, דימומים, ואף נקבים בדפנות הקיבה, העלולים להוביל לזיהומים חמורים ומסוכנים מאוד בחלל הבטן.
על מנת להוכיח שרשלנות הרפואית באבחון או טיפול בכיב קיבה התרחשה, יש להציג תיעוד רפואי התומך בכך שהתובע לא זכה לקבל מענה התואם את הנהלים הרפואיים המקובלים במקרים דומים, כאשר פנה לקבלת אבחנה מקצועית של הבעיה ו/או לטיפול רפואי בה. כך לדוגמא במקרה של מטופל שרופא המשפחה שלו לא הפנה אותו להמשך בירור אצל רופא גסטרו או לבדיקות המתאימות. ככל שניתן לחזק את הטענה לכך שהגורמים הרפואיים שעמם קיים התובע אינטראקציה חרגו מרמת הטיפול המצופה מהם בנסיבות העניין וכפועל יוצא נגרמו לתובע נזקים בריאותיים ואחרים – תיתכן קבלת פיצוי כספי במסגרת תביעת הנזיקין.
