רשלנות רפואית באבחון טרם לידה עלולה לגרום לנזקים קשים וחמורים לעובר או התינוק, הוריו ומשפחתם. רשלנות מהסוג הזה כוללת בדרך כלל פספוס מידע קריטי לגבי בריאותו של העובר או מצבה הרפואי של האם ובכך גורם לגילוי בדיעבד של בעיות רפואיות שניתן היה למנוע.
אבחון ובדיקות במהלך ההריון
ישראל נחשבת למדינה המובילה בעולם המערבי בשיעור בדיקות ההריון המבוצעות טרם לידה. לא פחות מ-20 בדיקות שונות תעבור היולדת מרגע התבשרותה על הריונה ועד למועד הלידה המתוכנן.
כאשר מעקב ההריון, הידע הרפואי, הטכנולוגיה וגם מדיניות מניעת הסיכונים והסיבוכים מגויסים כל כולם לטובת היולדת ומשפחתה, קשה להישאר אדישים למשמע סיפורי רשלנות רפואית שבהם כשלים ומחדלים באבחון טרם הלידה גרמו בסופו של דבר ללידת תינוקות פגועים, לנזקים אצל האם ובמקרים חמורים ומטלטלים גם לאובדן של העובר.
ועם זאת, במדינה שבה מאות אלפי תינוקות נולדים מידי שנה, צפוי שיהיה גם גידול יחסי בשיעור תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות לבתי המשפט. אחרי הכל, מדובר באירוע הרפואי הנפוץ ביותר במדינתנו הקטנה.
רשלנות רפואית באבחון טרום לידה
רוב ההריונות עטופים, בדרך כלל, בציפייה ובהתרגשות לקראת לידת התינוק. לאורך תשעה חודשים תיבדק היולדת הנרגשת במגוון רחב של בדיקות דם, שתן והדמיה כדי לוודא את תקינות הריונה ואת בריאותו של העובר. בחלק מהמקרים יהיה צורך לבצע בדיקות מעמיקות יותר כדי לברר או לשלול מצבים רפואיים (בדיקת מי שפיר למשל) ולעתים אף לקבל טיפול תרופתי מתאים (כמו במקרה של סוכרת הריון).
אך מה קורה כאשר מתרחשת טעות באבחון טרום מיילדותי? כאן מגוון הנזקים הפוטנציאליים רחב מאוד ונע בין נזקים רפואיים ליולדת עצמה ועד נזקים רפואיים לעובר, קלים וקשים בכל דרגות החומרה האפשריות.
כך למשל, בדיקת הדמיה שנועדה להעריך את משקלו המשוער של העובר העמידה את המשקל המשוער על 3.5 ק"ג – משקל תקין המאפשר לידה ווגינלית. אלא שבדיעבד התגלתה בעיה בתפעול ההדמיה כפי שביצע אותה טכנאי האולטרסאונד, כך שהמיילדת נדהמה לגלות תינוק במשקל של למעלה מארבעה ק"ג (עובר מקרוזומי) שלידתו הפכה באחת למסוכנת הן לאם והן לעובר עצמו.
במקרה אחר שהסתיים בתוצאה טראגית הרבה יותר, הצוות לא פענח כראוי את בדיקת המוניטור שבוצעה ליולדת והצביע על מצוקה עוברית שדרשה חילוץ מיידי של העובר מרחם אימו. המצוקה התגלתה מאוחר מידי והתינוק נולד ללא רוח חיים למרבה הצער, כשחבל הטבור כרוך מסביב לגופו.
חובת הזהירות הרפואית באבחון טרם לידה
כדי להגיע עד לשלב הלידה בצורה תקינה ובטוחה, נדרשים הצוותים הרפואיים להיצמד לחובת הזהירות הרפואית.
חובה זו קובעת שיש להתנהל ולפעול בהתאם לנהלים, פרוטוקולים רפואיים ופרקטיקות מקובלות גם במעמד בדיקות ההריון ולבצע אותן תוך כדי פעולות מדויקות שנובעות ממיומות הצוות, לפענח באופן מקצועי וערני את תוצאות הבדיקות ולהסיק מסקנות מתבקשות לגבי המשך המעקב והטיפול עד לשלב הלידה.
במקרה שבו אבחון טרם לידה התברר כשגוי, מטעה, חלקי או חסר לגמרי ובאופן שהותיר אחריו נזקים לאם או לעוברה, יש בהחלט מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון טרם לידה ולדרוש פיצוי כספי בהתאם להיקף וחומרת הנזקים שנגרמו.
פיצוי זה כמובן לא יוכל להשיב לאחור את הגלגל ולתקן את הנזקים המצערים שנגרמו, אך הוא יוכל לסייע למשפחה כולה להתמודד טוב יותר עם הסיטואציה ולקבל רווחה כלכלית מסוימת.
להלן פירוט הבדיקות המרכזיות טרם לידה:
| מועד הביצוע | סוג הבדיקה | מטרתה של הבדיקה |
| לפני הכניסה להריון או מוקדם ככל הניתן לאחר הכניסה להריון | בדיקה גנטית המבוצעת כבדיקת דם לאיתור מחלות תורשתיות וגנטיות או נשאות של מחלות אלו. | בדיקה זו מאתרת זוגות עם סיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה תורשתית. בהתאם לתוצאות יבוצעו בדיקות נוספות. |
| עד שבוע 12 לכל המאוחר | ספירת דם הכוללת נוגדנים, סוכר, סוג דם ובדיקת תרבית שתן. | לאתר כמות דם תקינה, סכרת טרום הריונית, נשאות לתלסמיה וזיהום בשתן. |
| בין השבועות 6-12 להריון | בדיקת אולטרסאונד | תקינות ההריון, גיל ההריון וכמות העוברים. |
| שבועות 10-13 | בדיקת סיסי שליה לפי המלצה | בדיקה לאבחון הכרומוזומים אצל העובר ואיתור מחלה גנטית אפשרית. |
| שבועות 11-13 | סקר שליש ראשון המורכב משקיפות עורפית ובדיקת דם לחלבון עוברי | איתור מומים בעובר וקביעה הסתברותית לסיכון ללקות בתסמונת דאון. |
| שבועות 12-16 | סקירת מערכות מוקדמת (בדיקת אולטרסאונד) | איתור חריגות התפתחותית ומומים מולדים, ביצוע הערכת משקל. |
| שבועות 16-20 | סקר שליש שני הכולל תבחין משולש או מרובע לפי הצורך וההמלצה. | קביעת הסתברות הסיכון לעובר עם תסמונת דאון, מומים קשים במוח, תעלת העצבים או דופן הבטן. |
| שבועות 16-22 | בדיקת מי שפיר לפי המלצה | בדיקה כרומוזומלית לעובר ואבחון מחלות גנטיות. |
| שבועות 20-24 | סקירת מערכות מתקדמת/ מקיפה | איתור חריגות התפתחותיות, מומים, פגימות באיברים, בדיקת מין העובר וביצוע הערכת משקל. |
| שבוע 25-32 | סקירת מערכות שלישית (בהתייחסות להתפתחות איבר ספציפי או מצב קליני ספציפי) | בדיקת מום או מצב רפואי שהיה להם חשד קודם או שהיה צורך להמשיך ולעקוב אחריהם. |
| שבוע 24-28 | בדיקת העמסת סוכר | איתור סכרת הריונית ואנמיה |
| משבוע 32 ואילך | בדיקת מוניטור עוברי | ניטור דופק העובר ואבחון סיטואציות של מצוקה עוברית. |
משמעותה של רשלנות רפואית באבחון טרם לידה
הרופא המטפל והצוות שמבצע את מעקב ההריון או את בדיקות ההריון אמורים ליידע את ההורים ואת האם בפרט לגבי טיב הבדיקות, חשיבותן, המשמעויות הכרוכות בתוצאותיהן וההשלכות להימנעות מבדיקות מסוימות.
אם חל מצב שבו ההורים לא מקבלים תמונת מצב רחבה לגבי יכולות האבחון והסיכונים שבהימנעות מאבחון מומים, פגמים ומחלות, הדבר עלול להיחשב כרשלנות רפואית.
גם מצב שבו לא מתועד רקע רפואי ומיילדותי של האם עלול להיות בבחינת רשלנות רפואית. אישה שיש לה היסטוריית הפלות, לידות מוקדמות, שעברה יותר מלידה קיסרית אחת, שגילה מבוגר מ-35 או צעיר מ-20 ושנוטלת טיפול תרופתי, סובלת ממחלה, בעלת הריון מרובה עוברים ועוד – אמורה להיכנס לקבוצת ההריונות בסיכון שבהם יש לנקוט במשנה זהירות משמעותי יותר.
סוגים נוספים של רשלנות רפואית טרם לידה
הרופאים נדרשים לפקח על ההריון מקרוב ולבצע בדיקות נוספות במידת הצורך, להסיק מסקנות חשובות לגבי המשך ההריון והיערכות מבעוד מועד ללידה וכמובן לעדכן בכך בפירוט ובהרחבה את היולדת עצמה.
כמו כן, מצב של כשל בפענוח הבדיקות או טעות בביצוען עלולים להיחשב גם הם כרשלנות רפואית כל עוד נגרם כתוצאה ממחדלים אלו נזק רפואי לאם או לתינוקה.
הולדה בעוולה עקב רשלנות בהריון
רשלנות רפואית באבחון טרם לידה שהתבטאה בחוסר הפניית ההורים לבדיקות או ליקוי בפענוח הבדיקות שהניב תובנות שגויות, יעלה ככל הנראה בסבל רב לבני המשפחה ובפרט כאשר מתרחשת הולדה בעוולה – לידה עם מומים או מחלות שמסבות לתינוק סבל וכאב רבים, עד כדי מצב שבו "טוב מותו מחייו'.
במקרים אלו חשוב לבדוק האם התרחשה רשלנות רפואית שפגעה באוטונומיה של בני הזוג ומנעה מהם לדעת על המצב והשלכותיו באופן שהיה מאפשר להם להפסיק את ההריון ולמנוע את הסבל בלידת אותו תינוק.
אם נפגעתם מרשלנות רפואית בהריון – פנו אלינו!
רשלנות רפואית באבחון טרם לידה מוביל להשלכות קשות, מטלטלות ואפילו הרסניות בקרב בני הזוג ויתר משפחתם בהווה ובעתיד. השלכותיה של רשלנות מהסוג הזה עשויות להיות רבות ובבסיסן חשיפת מחלות, מומים, פגמים ובעיות שההורים לא ידעו עליהן במעמד ההריון ושבידיעה עליהם ניתן היה לפעול אחרת.
אם אתם סבורים שנגרמה גם לכם רשלנות רפואית, פנו אלינו ללא דיחוי כדי לקבל ייעוץ מקצועי ולהעריך את אפשרויות התביעה.
רשלנות רפואית באבחון טרם לידה היא שם כללי למגוון סוגים של מחדלים רפואיים, אשר נוגעים לאי אבחון של ליקויים התפתחותיים, מחלות או מומים גנטיים ותסמונות שונות בעובר, בזמן ההריון.
רשלנות רפואית באבחון טרם לידה באה לידי ביטוי בכך שההם לעתיד איננה מופנית על ידי רופאיה לבצוע הסקירות והבדיקות המומלצות בזמן ההריון, או בכך שהבדיקות שאליהן היא מופנית מבוצעות או מפוענחות באופן לקוי המוביל לאי גילוי של בעיות בריאותיות שונות בעובר במהלך ההריון. מצב כזה עלול לגרום למה שידוע בעגה המשפטית כ"הולדה בעוולה" של תינוק הנדון לחיים שלמים של סבל ותלות.
הרופא שמבצע את המעקב אחר הריונה של מטופלת מסוימת מצופה ליידע אותה ואת בן זוגה בדבר הבדיקות השונות שמומלץ לבצע במהלך ההריון כדי לשלול אפשרות לכשלים התפתחותיים בעובר. רופאים שאינם דואגים לשטוח בפני ההורים לעתיד את כלל אפשרויות הבדיקה הקיימות, חושף עצמו לתביעה נזיקית במידה ויוולד תינוק חולה או בעל מום. מאחר ומחדלים רפואיים יכולים לקרות גם במסגרת ביצוע בדיקות הסקר השונות בהריון או בפענוחן, כאשר גורם רפואי חסר את הכלים לביצוע תקין של הבדיקות הנדרשות, כולל פענוח מדויק, הוא מצופה להפנות את המטופלת לגורם רפואי מוסמך שיוכל לעשות זאת במקומו.
בקביעת סכום הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית באבחון טרם לידה בית המשפט מביא בחשבון את חומרת הליקוי הבריאותי שממנו הילוד סובל ואת מידת השפעתו על יתר בני המשפחה. זאת הן במישור הכלכלי, של ההוצאות הרפואיות הכרוכות בגידול הילד, כמו גם הפסד הכנסות של ההורים שנדרשים להתפנות לטיפול צמוד בילדם הפגוע על חשבון עבודתם, והן מבחינה רגשית.
