ניתוחים קוסמטיים, או בשמם המוכר יותר – ניתוחים פלסטיים, הם ניתוחים שנהיים נפוצים יותר ויותר בחברה, וזאת בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות – שהפכו את הניתוחים הללו לזולים יותר, קלים יותר, ובעלי תוצאות טובות יותר. למרות התקדמויות אלו, גם תחום זה אינו חף מטעויות וכשלים, שיכולים לפגוע בצורה מהותית בחייו של המנותח שחווה רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי.
רשלנות זו איננה מתקבלת על הדעת, ויכולה לזכות את המטופל בפיצוי כלכלי משמעותי.
מה זה רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא תת סוג מסוים של עוולת הרשלנות הכללית, המתייחסת למצבים של התנהגות לא מקצועית מצד בעלי מקצוע מתחום הרפואה. עוולה זו מוגדרת בחוק כמצב בו "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות".
משמעות קביעה זו היא שרשלנות רפואית מתקיימת על פי החוק בכל מקרה בו רופא התנהל בצורה לא מיומנת או לא זהירה מספיק לפי הרף המתבקש מאדם במקצועו – שעוסק בענייני חיים ומוות, ומתמחה בתחומים בעלי השפעה הרת גורל על חייו ואיכות חייו של האדם.
רמת המקצועיות שעולה מהתנהלותו של הרופא נמדדת בהשוואה ל"רופא הסביר" – רופא היפותטי, מוכשר לתפקידו, שפועל בזהירות המתבקשת לתפקידו ולפי הנהגים והנהלים המקובלים בתחום הרפואה בו הוא מתמחה – כמו במקרה של רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי.
התנהלותו של "רופא היפותטי" זה נמדדת לפי הסתכלות בפרוטוקולים הרפואיים, ולפי הנוהג המקובל בתחומו של הרופא בכל הקשור להפניה לבדיקות, ניתוח תוצאות הבדיקה, קביעת תוכנית הטיפול וביצועה.
לפי פסיקת בית המשפט העליון, נוהג של תחום רפואי מסוים יכול להימדד לא רק בהתאם למקובל בתחום כולו, אלא בהתאם לסטנדרט המקובל בבית החולים הספציפי בו עובד הרופא – כל עוד סטנדרט זה מחמיר יותר מזה שמקובל בבתי חולים אחרים.
מהם ניתוחים קוסמטיים?
"ניתוחים קוסמטיים" הם שם כולל לניתוחים הכוללים בתוכם התערבות רפואית שנחשבת כהתערבות "אסתטית" – כזו שנועדה לצרכי נראות חיצונית בלבד. הגדרה זו יכולה להיות מבלבלת עבור אנשים רבים, שמתייחסים לניתוחים אלו כאל ניתוחים שנעשים מבחירה, עבור אנשים שאין להם בעיות רפואיות ברורות.
הנחה זו איננה נכונה, ואיננה מתייחסת כשורה לצבר רחב מאוד של ניתוחים קוסמטיים שנועדו לתקן פגמים קשים בנראותו של האדם, לצורך עזרה בהשתלבות בחברה הכללית כמו ניתוחים של שפה שסועה, ניתוחים לטיפול בכוויות קשות, או ניתוחים אחרים.
ניתוחים אלו, וניתוחים קוסמטיים שאכן נועדו לצרכים אסתטיים בלבד, הם בעלי פוטנציאל לא מבוטל לרשלנות רפואית בניתוח קוסמטי – וזאת משום שמדובר בניתוחים שיכולים להיות מורכבים ביותר, לכלול בתוכם התערבות כירורגית משמעותית, ולהכיל בתוכם סיכונים רבים.
אילו מקרי רשלנות יכולים להתרחש בניתוחים קוסמטיים?
רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי היא רשלנות קלה יותר להוכחה מאשר רשלנות רפואית בהתערבויות כירורגיות אחרות, וזאת משום שניתוחים קוסמטיים הם ניתוחים אלקטיביים (שלא מתוך צורך רפואי אקוטי) ברובם.
נתון זה מוביל לכך שמוטלת על הרופא הפלסטי חובת זהירות מוגברת ביחס ללקוחותיו אל מול המנתח ה"רגיל" – הן ביחס לחובתו של הרופא לשטוח בפני המטופל את מכלול הסיכונים שעולים מן הניתוח, והן ביחס לחובתו של המטפל לעמוד בסטנדרט טיפול סביר. הטלת חובה מוגברת זו נובעת מכך שבניגוד למנתח "רגיל" – שיכול לפגוע במטופליו אם לא ינתח אותם, כירורג פלסטי יכול כמעט תמיד שלא לנתח מבלי שייווצר נזק ממשי למטופל.
בשל קביעה זו, ניתן לקטלג את המצבים של רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי לשניים – מצבים שבהם הרופא גרם למטופל נזק בכך שפעל שלא לפי סטנדרט מקצועי סביר, ומקרים בהם הרופא גרם למטופל נזק בכך שהוא לא ווידא שההסכמה שניתנה לניתוח היא הסכמה מדעת.
מהם מצבים של היעדר הסכמה מדעת?
אחד מהתחומים המרכזיים ברשלנות רפואית בניתוח קוסמטי הוא תחום היעדר ההסכמה מדעת – שמתייחס למצבים בהם המנתח התרשל בהשגת הסכמה מלאה ומודעת של המטופל – בכך שלא סיפר לו את כלל המידע הרלוונטי לפני שהחתים אותו על טפסי ההסכמה.
נפיצות העילה הזו נובעת מכך שהחוק והפסיקה הישראליים מנסים לפגוע בתמריץ של כירורגים פלסטיים (שמקבלים סכומים עצומים על הניתוחים אותם הם מבצעים) לחשוף למטופל שלהם מידע חלקי, שיוביל לכך שהוא יתפוס את הניתוח כפחות מסוכן ממה שהוא בפועל.
היעדר מידע זה יכול להתייחס למצב בו הרופא לא הסביר למטופל את הסיבוכים האפשריים מהניתוח, וגם מצבים בהם הרופא לא תיאם ציפיות עם המנותח לגבי תוצאות הניתוח מבעוד מועד – כמו במקרים בהם המנתח הפריז בהשפעות החיוביות של הניתוח על מצבו של המטופל, ללא התייחסות למגבלות השיטה הכירורגית בה הוא משתמש.
מצב של היעדר הסכמה מדעת יכול להתקיים אף במצבים בהם הרופא המנתח לא הסביר למטופל לגבי אלטרנטיבות טיפוליות שקיימות ויכולות להגשים באופן חלקי או מלא את מטרות הניתוח.
מהן ה"נורות האדומות" שמעידות על רשלנות רפואית?
ישנם מספר מצבים שאמורים להדליק לנו, אנשי המקצוע המשפטי, "נורות אדומות" לכך שהתקיימה רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי. בין המצבים הללו נמצאים מצבים בהם:
- הרופא לא סיפר לכם על סיכונים אפשריים של הניתוח – אין ניתוחים בלי סיכונים אפשריים, והיעדר זה מחשיד.
- הרופא המנתח הציע לכם "ניתוח תיקון" על חשבונו – מנתחים לא ממהרים להציע ניתוחים על חשבונם, והצעה זו יכולה לרמז שנפל פגם בהתנהלות הרופא בניתוח הראשון.
- הרופא "איבד" את הרשומות הרפואיות שלכם, או לא ניהל רשומות מלאות כדין – מצב מנוגד לחוק, שמרמז שייתכן ויש לו משהו להסתיר.
- ועוד.
לסיכום
רשלנות רפואית בניתוחים קוסמטיים היא תופעה מצערת שמתרחשת בתדירות גבוהה מזו שהיינו רוצים שתהיה. פערי הידע בין הרופאים לבין המטופלים מובילים לכך שרשלנות זו יכולה להיות "רשלנות סמויה" – שיהיה קשה מאוד לזהות. אם קריאת המאמר העלתה לכם סימני שאלה – אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.
סכום הפיצוי שייפסק לכם בעקבות רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי תלוי במידה רבה בהיקף הנזק שנגרם לכם, שכן דיני הנזיקין נועדו לספק לנפגע פיצויים שיעמידו אותו במצב בו היה אילולא פגש את המעוול. נזק זה יכול להיות רחב מן הנדמה, ולכלול טיפולים רפואיים נוספים, אובדן ימי עבודה, הוצאות על טיפול נפשי ועוד.
ניתוח פלסטי שלא עמד בציפיות איננו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי, וזאת אלא אם יש פער משמעותי מאוד בין מה שהובטח לכם לבין התוצאות בפועל / הרופא לא סיפר לכם על כך שקיים סיכון לתוצאות אחרות מאלו שרציתם.
תופעת לוואי לא ידועה של ניתוח מרמזת על קיום פגם בהסכמה מדעת של המטופל להליך הטיפולי – שצריכה להינתן אך ורק לאחר שהוסברו לו כלל הסיכונים וההשלכות של הטיפול.
ניתוח "תיקון" מהווה נורה אדומה להתנהלות שאיננה תקינה מצד הרופא.
