רשלנות רפואית בצבא

צה"ל מצופה לספק לחיילים המשרתים בו שירותי רפואה ברמה גבוהה. בהתאם לכך – כלל הוראות החוק והנהלים התקפים לגבי גורמים מקצועיים במערכת הבריאות הציבורית והפרטית, כמו גם זכויות החולה, תקפים גם לגורמי הרפואה בצבא. פירושו שחייל שנפגע ממחדל רפואי שנגרם לו על ידי רופא או פרמדיק צבאי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בצבא באמצעות עורך דין המתמחה בתיקים מסוג זה.

 

מי רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בצבא?

חיילים בשירות פעיל כמו גם משוחררים מהצבא רשאים להגיש תביעת רשלנות רפואית ככל שהם סבורים כי נגרם להם נזק בשל מחדל רפואי שהתרחש במסגרת שירותם בצה"ל או כפועל יוצא של תנאי השירות שלהם. זכות זו רלוונטית הן לחיילים שמשרתים או ששירתו בשירות סדיר והן למשרתי צבא הקבע.

 

על ההשלכות הקשות של רשלנות רפואית המתרחשת בצבא

לא אחת אנו שומעים על מקרים של חיילים בצבא שנזקקו לשירות רפואי כלשהו במסגרת שירותם, ולמרבה הצער, נפגעו ממתן אבחנה שגויה או מאוחרת או מקבלת טיפול רפואי לקוי, חלקי או בלתי מתאים. בחלק מהמקרים אבחון מאוחר או מוטעה של ליקויים בריאותיים בחיילים, מוביל לפגיעות ארוכות טווח שחלקן אף בלתי הפיכות, כאשר במקרים מסוימים – הדבר מציב את החייל בסכנת חיים של ממש.

 

כיצד רשלנות רפואית בצבא באה לידי ביטוי?

מקרי רשלנות רפואית בשירות הצבאי מתרחשים על רקע מחדלים רפואיים שונים ובכללם אבחון מאוחר או אי אבחון כלל של בעיות בריאותיות בחיילים, מתן אבחנה שגויה, טיפול לקוי במחלות הניתנות לריפוי, מתן טיפול רפואי לא מתאים, אי ביצוע מעקב אחרי המצב הרפואי של חיילים שפנו לטיפול, ועוד.

 

סוגים של מחדלים רפואיים שעשויים לשמש כעילה להגשת תביעות רשלנות רפואית בשירות חובה או קבע

ישנם מחדלים רפואיים מסוגים שונים שמתרחשים לעיתים בצבא ועשויים לשמש כעילה קבילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בצה"ל:

• הפרה של חוק זכויות החולה
• אי הפניית חיילים לרופא מומחה או לבדיקות רפואיות כנדרש
• אבחון מאוחר או שגוי של מחלות ופגיעות
• מתן תרופות לא מתאימות
• טיפול רפואי שאינו מתאים למצבו של החייל או לרקע הרפואי שלו
• אי מעקב אחר מצבו הרפואי של מטופל למניעת החמרה במצבו או הישנות של הבעיה

 

מה אומר החוק במדינת ישראל לגבי הכרה ברשלנות רפואית בשירות הצבאי?

לפי החוק בישראל, נזק שנגרם לבריאות החייל במסגרת או בעקבות השירות שלו, יוכר בחזקת רשלנות רפואית צבא, אך ורק אם יוכח כי הפגיעה בבריאות החייל אכן אירעה במהלך תקופת השירות הצבאי שלו, או כתוצר של תנאי שירותו.

על מנת שחייל אשר נפגע מרשלנות רפואית בשירות הצבאי יהיה זכאי להכרה באחוזי נכות ממשרד הביטחון, החוק קובע שעליו להציג תביעה להכרה בדרגת נכות לצד תיעוד רפואי שיגבה את הטענה לפגיעה בריאותית, וכן להופיע בפני ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון. זאת בנוסף לאסמכתאות שיוכיחו את הקשר בין תנאי השירות לבין אופי הפגיעה. למשל, עדויות בכתב מטעם מפקדיו של הנפגע או גורמים שונים בצבא אשר היו עדים להתרחשות שבמסגרתה נפגע החייל נפגע במסגרת שירותו.

 

מהם הגורמים העיקריים התורמים להתרחשות מקרים של רשלנות רפואית בצבא?

רשלנות רפואית בצה"ל מתרחשת במקרים רבים על רקע מחסור בכח אדם מקצועי ומיומן שקיבל הכשרה רפואית מספקת. גם העומס הרב על המרפאות הצבאיות מוביל לכך שמקרים לא מעטים "נופלים בין הכיסאות". זאת לצד העסקת רופאים צעירים בצבא שהגיעו הישר מהעתודה, ולכן חלק לא מבוטל מהם טרם הספיק לצבור ניסיון מקצועי משמעותי בתחום הרפואי.

במקרים מסוימים, מקרים של רשלנות רפואית באבחון מחלות בצבא מתרחשים גם בשל מחסור בציוד רפואי ברמה גבוהה במרפאות הצבאיות. זאת בנוסף לכך שברבות מן המרפאות בצבא מי שאוחז בסמכות המקצועית הראשית הם פרמדיקים וחובשים, שלעיתים חסרים את ההכשרה הנדרשת לביצוע אבחנה מבדלת ומתן טיפול רפואי מדויק.

 

על הרשלנות הרפואית בצבא כמחדל שמקורו בירוקרטי

המערכת הרפואית בצה"ל מתקשה לספק לחיילים מענה פרטני ומותאם אישית ולבצע אסקלציה של הטיפול הרפואי לגורמים רפואיים בדרגה מתקדמת יותר כשהדבר נדרש, מה שמוביל לא אחת לקושי בירוקרטי בקבלת טיפול רפואי במהלך השירות בצבא, ולעיכוב מסוכן בקבלת מענה הולם לבעיות הרפואיות שמהן חיילים בצבא סובלים. בעקבות זאת, עלולות להיגרם לחיילים וחיילות פגיעות ארוכות טווח ואף סכנת חיים במקרים חמורים יותר.

 

מהי תקופת ההתיישנות על תביעות רשלנות רפואית בשירות הצבאי?

חשוב להיות מודעים לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לגבי הגשת תביעות פיצויים בעקבות מקרי רשלנות רפואית שהתרחשו במסגרת השירות הצבאי. ההתיישנות החלה על תביעות אלו עומדת על 3 שנים בלבד ברוב המקרים, ולאחר פרק זמן זה, בדרך כלל אין אפשרות להגשת התביעה כלל, למעט במקרים יוצאי דופן.

 

מה דרוש להצלחה בתביעת פיצויים המוגשת בגין רשלנות בצבא?

כל מנת שתביעת פיצויים שהוגשה בעקבות מקרה רשלנות רפואית בצה"ל תשיג את מטרתה העיקרית, שהיא השגת פיצוי כספי, הטבות וזכויות רפואיות לתובע, יש צורך להוכיח כי ישנו קשר עובדתי מבוסס בין אופי הטיפול הרפואי שהתובע קיבל בצבא או שלא ניתן לו, לבין הנזקים שנגרמו לו.

הוכחת קשר סיבתי מסוג זה מתבצעת באמצעות הצגת חוות דעת רפואית מקצועית של רופא מומחה במסגרת התביעה (ורצוי בתחום הרפואי הספציפי שבו עוסק התיק). לעיתים עשויה להידרש אף יותר מחוות דעת בודדת בכדי לבסס את טענות התביעה ולהשיא את שיעור הפיצויים לתובע.

 

חשיבות הפנייה לייצוג משפטי מעורך דין תביעות משרד הביטחון

הוכחת קיומו של אותו קשר סיבתי חמקמק בין המצב הבריאותי של התובע ובין תנאי שירותו בצבא – ובפרט בחלוף הזמן, אינה עניין פשוט בשום פרמטר וודאי שלא לאדם מן היישוב. אולם הפניי לסיוע משפטי מקצועי ואיכותי של עו"ד המתמחה בתיקי רשלנות רפואית משרד הביטחון, מקלה מאוד על הנפגע בבניית תיק הוכחות איתן ובהשגת חוות דעת רפואיות מטובי המומחים, שיחזקו את הקייס.

חשוב גם לציין שאף על פי שההתנהלות מול המערכת הביטחונית לרוב רצופת קשיים בירוקרטיים, בעזרתו של עו"ד עם ניסיון בתביעות משרד הביטחון, ניתן בהחלט לזרז ולייעל תהליכים.