דלקת אנדוקרדיטיס הינה דלקת חמורה המתפתחת על הקרום המצפה את הלב, האנדוקרד, ומכאן שמה העברי – דלקת פנים הלב. הדלקת תסכן מאוד את החולים בה, עלולה לגרום לנזקים צמיתים ובמקרים מסוימים אף למות החולה. לעיתים, ניתן היה למנוע את הדלקת או לפחות להאט את הידרדרות החולה עם טיפול רפואי נכון, אך בעקבות רשלנות הצוות הרפואי המצב החמיר. במקרים אלו, ניתן לתבוע תביעת רשלנות.
דלקת אנדוקרדיטיס
כאמור, דלקת אנדוקרדיטיס הינה דלקת חמורה המתפתחת על הקרום הפנימי בלב. הדלקת מתיישבת על המסתמים בלב ופוגעת בהם. פגיעות אלו משבשות את כל שגרת החיים התקינה של האדם החולה והנגוע ומחייבת אותו להכפיף את חייו לדלקת.
הגורמים לדלקת
נהוג להצביע על ארבעה גורמים להתפרצות דלקת אנדוקרדיטיס בלב. הגורם הראשון הוא זיהום. חיידק, נגיף או פטרת חודרים דרך מחזור הדם אל הלב וגורמים להתפשטות הדלקת. הזיהום יכול אף לחדור לגוף דרך העור או דרך מערכת הנשימה, אולם לרוב החיידקים חודרים אל הלב דווקא דרך מערכת הדם.
מקור נוסף לדלקת, הוא קרישת יתר של הדם בסביבת המסתם. הדם הקרוש מצטבר על המסתם בלב וגורם לדלקת. גם דלקת השיגרון יכולה לגרום להיווצרות דלקת אנדוקרדיטיס ולהסב נזקים לחולה. לבסוף, מחלות מערכתיות יכולות אף הן לגרום לדלקת.
אם כן, אלו הן ארבע הדרכים להיווצרות דלקת אנדוקרדיטיס. הדלקת אינה זהה לחלוטין מאדם לאדם ומאפייניה המדויקים תלויים, בין היתר, בגורם להיווצרות הדלקת ואף במיקום המדויק עליו הדלקת התיישבה והתפתחה. אולם הצד השווה בכל הדלקות הוא הסיכון הגבוה והפגיעה בשגרת החיים.
תסמינים לדלקת
ישנם שלל תסמינים העלולים להצביע על הופעת דלקת אנדוקרדיטיס. שילוב של כמה תסמינים יחדיו יעיד על היווצרות דלקת אנדוקרדיטיס בסבירות גבוהה יותר. התסמין הראשון לכך שהאדם חולה בדלקת אנדוקרדיטיס, הוא חום גבוה.
כמובן שחום לבדו לא יזעיק אותנו לבדיקה האם אנו סובלים מדלקת אנדוקרדיטיס. זאת, אלא אם כן אנו מצויים בקבוצת סיכון לחלות בדלקת. במידה שאדם אכן מצוי בקבוצת סיכון, מומלץ שיבצע בדיקה האם הוא חולה בדלקת בכל פעם שהחום שלו עולה.
תסמין נוסף להתפרצות דלקת אנדוקרדיטיס הוא אוושה בלב. כך גם הימצאות דם בשתן, זיהוי של טחול מוגדל, דימומים מתחת לציפורניים או דימום תת עורי על כפות הידיים או הרגליים, הופעות של בליטות קטנות על אצבות כף היד או כף הרגל, דימום ברשתית העין, דימום בלחמיות ואף שבץ מוחי.
אלו הם התסמינים העיקריים של דלקת אנדוקרדיטיס. רוב התסמינים יכולים להעיד על שלל הפרעות ולאו דווקא על התפתחות של דלקת אנדוקרדיטיס, אולם כאשר אדם מצוי בקבוצת סיכון או לחלופין עם הופעתם של כמה תסמינים, הסיכויים לכך שהאדם חולה בדלקת אנדוקרדיטיס יגדלו בשיעור ניכר.
קבוצת סיכון – שתלים ועוד
חזרנו לא אחת על כך שישנן קבוצות סיכון אשר אצלם הסבירות לסבול מדלקת אנדוקרדיטיס גבוהה יותר. קבוצת הסיכון הראשונה והמשמעותית ביותר היא קבוצת המושתלים. קבוצה זו כוללת חולים אשר עברו השתלה של מסתמי לב, לרוב מכניים. כמו כן, קוצבי לב ומכשירים דומים להם אשר מסייעים לאדם גם הם מגבירים את הסיכון לחלות בדלקת אנדוקרדיטיס.
הסיבה לכך שמסתמים מושתלים וקוצבי לב מגבירים את הסיכוי לחלות בדלקת, פשוטה למדי. כזכור, חיידקים הם אחד מהגורמים העיקריים לדלקת אנדוקרדיטיס. החדירה של החיידקים למערכות אינה פשוטה, אצל רוב רובם של האנשים. אולם השתלים מאפשרים לחיידקים לחדור ביתר קלות למערכת ולמעשה אדם החי עם קוצב לב מודע לכך כי הסיכוי שיחדור חיידק אל תוך מערכת הלב שלו, איננו מבוטל.
קבוצת סיכון נוספת היא אנשים בעלי מומים מולדים בלב או חולי לב בעבר. גם אצלם ההסבר לקבוצת הסיכון הגיוני ואינטואיטיבי. הלב שלהם חזק פחות והסיכוי לחלות גבוה יותר. כמו כן, בעלי מערכת חיסונית ירודה, חולים המאושפזים לפרקי זמן ארוכים ואף נרקומנים מצויים בקבוצות סיכון מאותם גורמים.
הטיפול בדלקת אנדוקרדיטיס
הטיפול בדלקת אנדוקרדיטיס מתחיל באבחון הדלקת. בנוסף לכך, טיפול חשוב בדלקת הוא טיפול מניעתי לפני טיפולים פולשניים הכוללים חשיפה למערכת הדם, דוגמת טיפולי שיניים. כאשר אובחנה המחלה, עיקר הטיפול הוא טיפול באנטיביוטיקה דרך הווריד, בעצימות גבוהה למשך כמה שבועות. כמו כן, יש להשגיח על החולים למניעת הידרדרות במצבם.
התרשלות בטיפול
התרשלות רפואית בטיפול בדלקת אנדוקרדיטיס יכולה להיות בשלל שלבי הטיפול. ההתרשלות יכולה להיות כבר בשלב האבחון וההפניה של חולים בקבוצות סיכון לבדיקות דמויות אקמו לזיהוי הדלקת. בדומה, הימנעות מהענקת טיפולי מנע לחולים הכלולים בקבוצות הסיכון יכולה להתחשב לרשלנית אף היא. גם פיענוח מוטעה של תוצאות בדיקת האבחון או ניתוח שגרם להחמרה במצבו של החולה, יהוו רקע לתביעת רשלנות.
תביעת הרשלנות
במידה ואתם או מי ממכריכם סובלים מדלקת אנדוקרדיטיס, ייתכן כי חוויתם התרשלות במהלך הטיפול הרפואי שקיבלתם. במידה ואכן קיים חשש כי סבלתם מרשלנות רפואית, פנו אל עורך דין נזיקי המתמחה בתביעות רשלנות רפואית לצורך הגשת תביעה כנגד בית החולים המטפל.
כדי להצליח בתביעה, על עורך הדין להוכיח שלושה יסודות. ראשית, עליו להוכיח התרשלות מצד הצוות הרפואי. שנית, יהיה צורך להראות כי אכן התובע סובל מנזק. לבסוף, יהיה על עורך הדין להוכיח קשר סיבתי, דהיינו כי הנזק אכן נגרם בעקבות ההתרשלות של הצוות הרפואי.
ככל שעורך הדין יצליח להוכיח את שלושת היסודות, ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי, התביעה צפויה להתקבל. לאחר מכן, יהיה על עורך הדין להציג אומדן לשיעור הנזק ולכמת אותו בכסף ולתבוע פיצוי בשיעור זה. ייתכן בהחלט כי חברת הביטוח תטען ששיעור הנזק נמוך יותר מהנטען, מה שיוביל לפשרה בין התובע לבין חברת הביטוח הנתבעת.
עורך דין אינו רופא. מכיוון שכך, הוא לא יוכל להוכיח באופן עצמאי כי הרופא התרשל וכי הרשלנות היא זו שגרמה לנזק. לשם כך, יהיה עליו להציג חוות געת של רופא מומחה. חוות הדעת של הרופא המומחה היא זו שתשכנע את בית המשפט כי אכן הייתה התרשלות וכי ההתרשלות היא זו שגרמה לנזק או למצער החמירה אותו.
תביעת רשלנות, בדומה לכל תביעה אזרחית אחרת, כפופה לדיני ההתיישנות. דיני ההתיישנות קובעים כי ניתן להגיש תביעה תוך שבע שנים מיום צמיחת העילה. יום צמיחת העילה יכול להיות יום ההתרשלות עצמה, או לחלופין יום היוודע הרשלנות ותוצאותיה. ככל שיש מחלוקת בנושא, עורך הדין המייצג אתכם יטען כי תקופת ההתיישנות עוד לא החלה וכללי ההתיישנות אינם חלים על התביעה.
אם שכרתם את שירותיו של עורך דין מומחה ומקצועי, הסיכויים להצלחה גבוהים. פעמים רבות לא תזכו למלוא הסכום המבוקש אלא לרובו, באמצעות פשרה. גם התפשרות זו נחשבת להצלחה ותיטיב עימכם.
אם כן, המפתח להצלחה הוא עורך דין טוב. עורך דין טוב הוא עורך דין המתמחה בדיני נזיקין, תוך דגש ספציפי על דיני הרשלנות. כמו כן, חשוב כי עורך הדין יהיה בעל יחסי אנוש טובים וגישה אנושית נכונה כדי למקסם את סיכויי ההצלחה שלכם.
