רשלנות רפואית והתיישנות

הצצה בפסיקות והחלטות מתחום הרשלנות הרפואית, חושפות כי נפגעים רבים מאבדים את הזכאות לפיצוי כספי, למרות שהרשלנות במקרה שלהם הייתה מובהקת ועל אף שקיבלו אחוזי נכות גבוהים מהביטוח הלאומי.

למרות שאין מחלוקת כי תביעתם מוצדקת, היא נדחית על הסף ואת הסיבה לכך ניתן לבטא במילה אחת: התיישנות. מאמר זה מהווה הסבר לגבי רשלנות רפואית והתיישנות התביעה, המכיל את מועדי ההתיישנות לתיקים אלה על פי חוק את כל החריגים שמהם נובעת הארכה.

 

מהי התיישנות?

התיישנות נקבעה בחוק הישראלי עוד בשנת 1985, במטרה לקבוע את פרקי הזמן המתאימים לניהול הליכים משפטיים שונים. עקרונית, כל עניין משפטי שהגיע לתחילת תקופת ההתיישנות שלו, הופך אוטומטית לחסום באפשרות לנהל לגביו הליך משפטי.

הדין הישראלי מכיל תקופת התיישנות משתנה בהתאם לחוק, כאשר רק בדין הפלילי ובהקשר לעבירות חמורות קיימת החרגה מתקופת ההתיישנות. כאשר מדובר בתביעות רשלנות רפואית והתיישנות, לא מדובר במקרה כזה. התכלית של חוק ההתיישנות תהיה לאפשר לתובעים והנתבעים די זמן כדי להתכונן להליך, לאסוף לגביו את כל הראיות המתאימות ולהגיש בפועל את התביעה.

טווח הזמנים מיועד בעיקר לפעולות מנע והגנה, בעיקר במקרים של חוסר עניין ציבורי בשל פרק הזמן שחלף מאז המקרה או כאשר קיים קושי ראייתי במועד התביעה. החוק מאפשר לצדדים להיערך גם להליכי גישור או פשרה המתנהלים מחוץ לבית המשפט.

 

רשלנות רפואית והתיישנות: תוך כמה זמן ניתן לתבוע?

התיישנות נכנסת לתוקפה בתביעות רשלנות רפואית בתום 7 שנים ממועד הרשלנות. לאחר שהתיק התיישן, לא ניתן עוד לתבוע ממנו פיצויים מכיוון שהזכות לעשות כן התיישנה. יחד עם זאת, מי שהגיש תביעה לבית המשט במסגרת הזמנים המתאימה, תביעתו עוצרת הלכה למעשה את פרק הזמן עד למועד ההתיישנות כך שהתיק יוכל להתנהל גם בתקופה שמעבר לשבע שנים למקרה הרשלנות.

אם יופסק הליך התביעה ויחודש בהמשך, פרק הזמן שבו התביעה התנהלה עד כה לא ייספר לצורך עצירת תקופת ההתיישנות.

 

חריגים שמאפשרים לתבוע גם לאחר שהתיק התיישן

כפי שציינו עוד בתחילת המאמר, לכל תביעת רשלנות רפואית והתיישנות קיימים גם מספר חריגים, המאפשרים להאריך את מועד ההתיישנות ולהימנע ממצב של בלימת הליכי התביעה בנושא. לפניכם רשימת החריגים הקיימים לכך:

 

רשלנות רפואית בקרב קטינים

סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע כי כל תביעה המערבת קטינים, לא תיספר כתקופת התיישנות של 7 שנים בדרך המקובלת, אלא החל מיום הגיעם של הקטינים לגיל 18 שנים. וכך, מי שחווה רשלנות רפואית כתינוק, ילד או נער, יוכל להגיש את התביעה עד לתום 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18, כלומר שזכות התביעה ניתנת לו עד לגיל 25.

 

גילוי הנזק ביום מאוחר יותר ממועד הרשלנות בפועל

חריג נדיר וספציפי מאוד לחוק ההתיישנות, מתייחס למקרים שבהם הנזק ממקרה הרשלנות לא התגלה באותו המועד, אלא בדיעבד. סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין קובע כי במקרים אלה, התיק יתיישן בתוך 10 שנים מיום האירוע במקום 7 שנים כמקובל. אירוע של גילוי המקרה בדיעבד יכול להיות למשל כאשר אדם מגלה על נזקים מניתוח שבוצע לו רק כעבור שנתיים-שלוש.

 

התיישנות שלא מדעת

חריג נוסף מופיע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות ומתייחס גם הוא למקרים מיוחדים ונדירים, בהם התובע כלל לא ידע ולא יכול היה לדעת כי הטיפול הרפואי שקיבל היה רשלני. לחילופין, התובע לא ידע אם קיים קשר סיבתי בין אותו טיפול רשלני לבין הנזק הרפואי שנגרם לו. במקרים אלה, נקבע כי ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית והתיישנות ממנה תחול בתוך 7 שנים מיום הגילוי על הנזק עצמו, או הגילוי על הקשר הסיבתי בינו לבין הרשלנות.

 

ליקוי שכלי או נפשי

סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובע כי כאשר הרשלנות הרפואית בוצעה לנפגעים בעלי ליקוי שכלי או נפשי, תקופת ההתיישנות לא תחול על פרק הזמן שבו הם לא יכלו לדאוג לענייניהם בשל מצבם הבריאותי ולא היה להם אפוטרופוס. תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר רק מהרגע שבו מתמנה אפוטרופוס על פי דין ובכפוף לאישורו על ידי בית המשפט.

 

התביעה הוגשה באיחור. האם סופה להידחות?

ככל שהדבר נוגע לתיקי רשלנות רפואית והתיישנות נכנסה לתוקפה, התביעה שהוגשה תידחה על הסף, גם כאשר הנזקים ברורים ומובהקים וגם כאשר המקרה מצביע בפירוש על רשלנות רפואית. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם ניתן לבקש הארכה להגשת התביעה, בגינם יהיה צורך לפרט ולנמק את הסיבות לכך שהתביעה מוגשת רק כעת.

מסיבה זו מומלץ שלא להתמהמה עם הגשת התביעה ולפנות לייעוץ משפטי בו ברגע שמתבררים נזקיה של הרשלנות הרפואית. כך, גם אם הנזק לא התברר עדיין במלואו, ניתן יהיה להתחיל לאסוף מסמכים רפואיים ולגשת לבדיקת מומחה רפואי כדי לגבש את התיק ולבצע את כל תהליך הבירור הרלוונטי מבלי להגיע "לישורת האחרונה" שעשויה לפגוע בתיק.

בנוסף, צריך לזכור שגם אם ההתיישנות עדיין לא נכנסה לתוקפה, הגשת תביעת רשלנות רפואית בתוך 6-6.5 שנים ממועד האירוע "מיישנת" כשלעצמה חלק מהראיות. בנקודה זו, ייתכן שלא כל המסמכים השמורים במוסדות הטיפול הרפואיים יישארו זמינים, העדויות של הצוות הרפואי הולכות ומתמעטות באופן טבעי ולעתים מדובר בטווח זמנים שאיננו מספיק לגיבוש המלא של כל הנתונים מהמקרה.

 

המועד המתאים לייעוץ משפטי

מכיוון שאין טעם להמתין קרוב להתיישנות כדי לתבוע רשלנות רפואית, המועד המתאים ביותר לפנייה לעורך דין מומחה בתחום הוא כאשר מתבררת תמונת המצב הראשונית לכל הפחות מהנזק שנגרם. כך, ניתן יהיה להגיע עם מסמכים שונים להתייעצות משפטית ולהעריך את היקף הפיצויים, האפשרויות המשפטיות ואת יתר הפעולות הנדרשות לביצוע על מנת לגבש את התיק.