רשלנות רפואית מחלת וגנר

לא די במחלה נדירה למדי ש"מתלבשת" על איברי הנשימה, הריאות או הכליות ופוגעת בכלי הדם שלהן, אלא שהיא גם מלווה במחדלי רשלנות רפואית שמחריפים את הנזק עד כדי מצב בלתי הפיך. אז מתי הופכת בדיקה פשוטה למצב של רשלנות רפואית מחלת וגנר והאם יש מה לעשות כאשר הטיפול עצמו לקוי? כל המידע נמצא כאן:

 

מחלת וגנר: נדירה, קשה לאבחון וייתכן שגם קטלנית 

מחלת וגנר נחשבת יחסית נדירה. היא מוגדרת כמחלה רב מערכתית, הפוגעת בכלי דם במספר איברי גוף שונים, כאשר אזורי הפגיעה העיקריים שלה הם הכליות, הריאות, דרכי הנשימה והעיניים. כדי לבלום את התפשטות והחרפת המחלה יש לאבחן אותה במהירות ולספק לה טיפול מתאים. 

מכאן כבר ניתן להסיק שכל איחור באבחון וטיפול לקוי או מעוכב, ידרדרו משמעותית את מצב החולה ויגרמו לו לנזקים בלתי הפיכים.

מחלת וגנר היא מחלה דלקתית, כלומר כזו שתוקפת את כלי הדם ומותירה אחריה רקמה דלקתית בשם "גרנולומה" שמחליפה את הרקמה התקינה שקיימת בכלי הדם של האיבר המותקף. נתון זה הופך אותה למחלה אוטואימונית שעדיין לא הרבה ידוע על הסיבות להיווצרותה. ידוע שהיא תוקפת בעיקר בגילאים בוגרים (כלומר כמעט ואינה מופיעה אצל ילדים) כאשר הממוצע הוא גיל 40.

מחלה זו מסווגת גם כ-GPA – ראשי תיבות של השם המאתגר "גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס" והמקובל יותר בעולם הרפואה, שכן היא נקראה על שם המאבחן הראשון שלה – ד"ר פרידריך וגנר שתמך במשטר הנאצי וייתכן שביצע ניסויים רפואיים בגטו לודג'. שם המחלה שונה סופית בשנת 2011, אך רבים כיום עדיין משתמשים במונח "מחלת וגנר" כדי לתאר אותה. 

בעברה נחשבה מחלת וגנר לקטלנית, עם שיעור תמותה של 80% מהחולים בה, תוך פחות משנה. משנות השבעים פותחה למחלה זו תרופה בשם ציקלופוספמיד שיש לתת במקביל לנתינת סטרואידים. הטיפול התרופתי הקטין ל-13% בלבד את שיעור התמותה בשנים שאחרי. 

מאפייני המחלה מגוונים והם אינם ייחודיים, כך שהחשד עשוי ליפול גם על מחלת כליות, מחלת ריאות או סרטן ריאות. ייתכן שיופיעו קשיי נשימה, דימום מהאף, סינוסיטיס, דלקות אוזניים וחניכיים, שיעול, כאבים בחזה, נזלת מוגלתית ועוד. כל אלו מקשים על אבחון מחלת וגנר במועד המתאים ועלולים להצביע בדיעבד על כשל באבחון שמצמיח עילה לתביעת רשלנות רפואית. 

 

תסמיניה המרכזיים של מחלת וגנר הם:

  • תסמיני הריאות ודרכי הנשימה העליונות – הפרשה דמית או מוגלתית מהאב, התנקבות מחיצת האף והרס בגשר האף (בהעדר טיפול, עד כדי קריסתו), כיבים באף ובפה, ירידה בשמיעה יחד עם כאבי אוזניים ודלקת אוזניים.
  • תסמיני דרכי הנשימה התחתונות – צרידות, כאבים בחזה וקוצר נשימה, המלווים בשיעול דמי. 
  • תסמיני העיניים: דלקות עיניים, חסימה בתעלת הדמעות, בלט באחת העיניים לפחות, כיבים בקרנית העין.
  • תסמיני מערכת הכליות: הפרעות בתפקודי כליות, הפרשת דם או חלבונים בשתן ובמקרי קיצון אי ספיקת כליות. 
  • כל אלו עשויים להיות מלווים גם בזיעה לילית, חולשה ועייפות, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, בעיות בעור, במפרקים, במערכת העצבים המרכזית וההיקפית ועוד.

 

אבחון מחלת וגנר 

כל התסמינים שתוארו כאן אינם ייחודיים למחלה זו ולכן הזיהוי המדויק שלה מאתגר למדי, על אף היותה נדירה ממילא. יחד עם זאת, אדם שמגיע לרופא ומתלונן על תסמינים אלו, מן הראוי שיעלה החשד גם למחלה זו ועל הרופא להפנות אותו לשורה של בדיקות שיאששו או ישללו את קיומה של מחלה זו. 

 

בין הבדיקות שיש לבצע כדי לאבחן את מחלת וגנר:

  • צילום חזה – בדיקת רנטגן שתשקף ממצאים ריאתיים גם אם עדיין לא קיימים תסמינים קליניים במחלה. ועם זאת, המחלה תוקפת את הריאות בקרב 85% מהחולים כך שאין להסתפק בבדיקה זו לבדה כדי לשלול את קיום המחלה.
  • בדיקת דם – בבדיקת הדם יהיה צורך לבדוק את קיומם של הנוגדנים לחלבון C-ANCA שרוב החולים במחלת וגנר צפויים להכיל. גם הפעם, שיעור הופעת הנוגדנים עומד על 90% מהחולים לכל היותר כך שאין להסתפק בבדיקה זו לבדה.
  • בדיקת שתן – הימצאות דם או חלבון בתוך השתן, דבר שעשוי להצביע על מעורבות כלייתית.
  • ברונכוסקופיה – בדיקת דרכי הנשימה בה מחדירים ברונכוסקופ אל האף או הפה ונוטלים דגימה.
  • ביופסיה לכליות – בדיקה זו תאתר ממצאים מיקרוסקופיים ספציפיים למחלה זו. 

 

טיפול אפשרי במחלת וגנר

כמחלה אוטואימונית, מחלת וגנר תטופל על ידי דיכוי של התגובה הדלקתית בגוף תוך כדי החלשת מערכת החיסון על מנת לעודד את הריפוי. לשם כך, הטיפול התרופתי יכיל שילוב בין תרופות לדיכוי מערכת החיסון (כמו ציקלופוספמיד) לבין סטרואידים שיחסלו את הדלקת הקיימת. 

אם טיפול זה איננו עוזר כמצופה ממנו, יהיה ניתן לשלב עם הסטרואידים תרופה בשם ריטוקסימב או סלספט. 

אם המחלה כבר נמצאת בשלב שבו נגרמה לחולה מחלה כלייתית או שיש לו דימום ריאתי חמור, יש לשקול החלפת פלזמה (נוזל הדם) מזו שמכילה בתוכה את הגורמים למחלה בפלזמה חדשה ונטולת גורמים למחלה. אם מדובר בשלב של נזק קשה ובלתי הפיך לכליות, אין מנוס מלשקול גם השתלת כליה.

 

חשיפת רשלנות רפואית במחלת וגנר 

רשלנות רפואית במחלת וגנר עשויה להתרחש הן בשלב אבחון וזיהוי המחלה, הן בהפניה או העדר הפניה לבדיקות המתאימות, הן בביצוע לקוי של בדיקות לאיתור המחלה והן בטיפול ומעקב הטיפול שמוצעים לה. 

אמנם מדובר במחלה מורכבת לזיהוי, אך הרופאים אמורים לפעול בהתאם לחובת הזהירות הרפואית ולהביא בחשבון שהסימנים עליהם המטופל מדווח עלולים לבטא התפתחות של מחלת וגנר. רופא שחרג מחובת הזהירות, למעשה ביצע פעולה או נמנע מפעולה כלשהי ובאופן שבו לו היה נוקט בדרך המתאימה ועל פי הסטנדרטים הרפואיים המתאימים לאותו מקרה, הוא יכול היה למנוע לחלוטין את נזקיו של נפגע הרשלנות. 

מצבי הרשלנות האפשריים הם רבים, אך מרביתם מתייחסים לכשל או מחדל באבחון המחלה, דבר שכידוע עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ככל שהמחלה אינה מאותרת ומטופלת. כך למשל, רופא עלול להיחשב כרשלן אם לא בירר לעומק מצב רפואי של חולה או שהתעלם מתסמינים שמתאימים למחלה, חוסר הפניה לבדיקות נוספות בהסתמך על תוצאות בדיקות עדכניות, פענוח לקוי של הבדיקות, ביצוע הבדיקות באופן רשלני ועוד. 

בנוסף לרשלנות באבחון, עשוי להתרחש כשל רפואי במעמד הטיפול התרופתי. כך למשל, טיפול שניתן באופן לא מותאם למחלת וגנר או לרקע הרפואי הייחודי של החולה הספציפי עלולים להיחשב כרשלנות רפואית. יש להביא בחשבון גם את תופעות הלוואי של הטיפול, לרבות הופעת אוסטאופורוזיס או היווצרות זיהומים בגוף עקב דיכוי מערכת החיסון. 

הרופא נדרש לעקוב היטב אחר מצבו של החולה והתפתחות תופעות לוואי מסוימות ולספק טיפול שיצמצם אותן או יבטל אותן ככל האפשר. גם העדר מעקב רפואי אחרי חולה במחלת וגנר עלול להיחשב כרשלנות רפואית וכמובן גם הימנעות מהסבר בנוגע לתופעות הלוואי האפשריות או אי קבלת הסכמה לטיול התרופתי. 

 

נפגעתם עקב רשלנות רפואית מחלת וגנר? אנחנו לרשותכם!

מחלת וגנר היא מחלה קשה ומתמשכת, שעל אף הפגיעה העמוקה והקשה שהיא מייצרת בכל תחומי החיים, עלולה להכיל גם תרחישי רשלנות רפואית למיניהם שגם איתם החולה ומשפחתו ייאלצו להתמודד. 

אם אתם מאמינים שהתרחשו כשל, מחדל או התרשלות באבחון, הטיפול או המעקב שבוצעו במחלת וגנר ובאופן שהותיר נזקים בריאותיים, תוכלו לפנות למשרדנו לפגישה ראשונית ללא התחייבות ובה נבדוק את כל אפשרויות המקרה וגובה הפיצויים המתאים לו. צרו עמנו קשר ונתאם פגישה בהקדם. 

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

רשלנות רפואית באבחון טרם לידה

רשלנות רפואית באבחון טרם לידה עלולה לגרום לנזקים קשים וחמורים לעובר או התינוק, הוריו ומשפחתם. רשלנות מהסוג הזה כוללת בדרך כלל פספוס מידע קריטי לגבי

רשלנות רפואית באבחון לוקמיה

רשלנות רפואית באבחון לוקמיה עלולה לגרום לאיחור חמור בזיהוי המחלה ולקיצור משמעותי של תוחלת החיים. מתי הופכת האבחנה למקרה של רשלנות וכיצד פועלים בנושא? כל

רשלנות רפואית התקף לב

רופא שמזהיר את המטופל מסיכון להתקף לב אך לא מפנה אותו לבדיקות המתאימות; צוות רפואי שמתעכב במתן הטיפול למרות שהמטופל שרוי בסכנת חיים; טיפול תרופתי

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוקות

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוקות עלולה להותיר אחריה נזקים חמורים וקשים, מפגיעות שמקורן בהתעלפות ואובדן הכרה ועד לפגיעה באיברי גוף שונים לרבות הכליות, המוח, מערכות

רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה

לימפומה מוגדרת כסרטן בלוטות הלימפה – התרבות בלתי מבוקרת של לימפוציטים (תאי דם לבנים) הגורמת לפגיעה במערכת החיסונית. המחלה יכולה להתפתח גם כסרטן ראשוני וגם

לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:
או השאירו פרטים בטופס:
דילוג לתוכן