רוב האנשים שעברו כבר לידה בחייהם, בוודאי שמעו על המונח קרע ברחם וצמד המושגים "רשלנות רפואית – קרע ברחם". מה זה בעצם אומר? איך מזהים את זה? והאם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במקרים כאלה? כל הפרטים במאמר שלפניכם. שימו לב, בסוף, מדובר בחיים שלכם, ולכן אם יש לכם בעיה רפואית, מומלץ כמובן להתייעץ עם רופאים, ועדיין, קצת ידע לגבי ההיבטים המשפטיים של העניין לא יזיק.
קרע ברחם – קצת רקע
לפני שאתם קופצים למסקנה הרווחת המקשרת בין שני הביטויים, "רשלנות רפואית – קרע ברחם", ומסיקים שבכל מצב שהתרחש קרע ברחם, כנראה גם התרחשה איזו שהיא תקלה רפואית, צריך להסביר מה זה בכלל קרע ברחם. אז מדובר באירוע יחסית נדיר, העלול להתרחש בזמן הלידה. בעצם מארז השרירים של הרחם, נקרע.
זה יכול להתרחש במהלך ההיריון, ויכול להתרחש בזמן הלידה עצמה. מדובר באירוע מסוכן, שכולל תסמינים רבים, ויכול לסכן גם את האם, וגם את העובר. לעובר קרע ברחם יכול לגרום לנזק מוחי והתפתחותי, ואף בעיות קוגניטיביות בהמשך החיים, ואילו לאם, הקרע עלול לגרום לדימום, העלול להיות משמעותי ומסכן חיים. בהמשך נפרט את הטיפול, אבל צריך לדעת שמדובר בטיפול דחוף, העלול להגיע אף לכריתת רחם במקרה הצורך.
הסיבות לקרע ברחם
- קרע ברחם, יכול להיווצר גם בעקבות זירוז או השראת לידה, במקרים כאלה הצירוף "רשלנות רפואית – קרע ברחם", אינו כל כך מופרך, משום שהזריקות הניתנות ליולדת לצורך זירוז, הן אלה שיכולות לגרום להתכווצויות, ולצירים מלאכותיים חזקים מדי, עד לקרע ברחם. וזאת, אם ניתן מינון תרופות גבוה מדי מהמקובל.
- יולדות שעברו ניתוח קיסרי, נמצאות גם הן באוכלוסיית סיכון לקרע ברחם, כשהן רוצות לעבור לידה נרתיקית, כלומר, לא בניתוח. עוד דוגמה לקשר בין שני המושגים רשלנות רפואית – קרע ברחם, היא במצב כזה, בו הרופא לא נתן הסבר מפורט כל כך במהלך ההיריון, לגבי הסיכונים הכרוכים בלידה רגילה ליולדת שעברה כבר ניתוח קיסרי. הקרע יכול להיווצר בצלקת שנותרה לאחר הניתוח הקיסרי, והרופא צריך להזהיר את היולדת לגבי כך, על מנת לשמור על האוטונומיה שלה, והזכות שלה לקבל את ההחלטה על פי המידע הרפואי הרלוונטי, העומד בפניה.
תסמיני קרע ברחם
ישנם תסמינים רבים, וביניהם למשל, הופעת רמות גבוהות של דימום נרתיקי, כאב חזק בין ציר לציר, ולא במהלך הציר עצמו, כאב בבטן סמוך למקום הצלקת ברחם. לחץ דם נמוך של היולדת, דופק מואץ, פגיעה בשלפוחית השתן של היולדת, לידה שלא מתקדמת בצורה טבעית, קצב לב לא תקין של תינוק, וצירים איטיים שעוצמתם דווקא נחלשת מציר לציר.
כל אלה הם תסמינים שבוודאי לא קובעים בוודאות שמדובר בקרע ברחם, משום שחלקם מופיעים בהרבה לידות, אך הופעתם יחד, או בעוצמה גבוהה, עשויים להצביע על קרע. כמובן שתסמיני אלה עוזרים להוכיח הקשר בין המושגים רשלנות רפואית – קרע ברחם.
הטיפול במקרה של קרע ברחם
כפי שנכתב פה כבר, מדובר באירוע מסוכן, שיכול להוביל לסכנת חיים, ולכן יש לפעול בדחיפות ובמהירות רבה, מרגע ההבנה שמדובר בקרע ברחם. המושג, "רשלנות רפואית – קרע ברחם", לא רק מבטא את הסיבות לקרע ברחם, אלא גם יכול לכלול את הטיפול תוך כדי האירוע עצמו.
- ביצוע פרוטומיה – הרופאים יבצעו חתך קטן בבטן, כדי לראות את הרחם ולהבין מה קורה שם.
- קרע במהלך לידה נרתיקית – אם מדובר בזמן הלידה, הרופאים צריכים לבצע במהירות ניתוח קיסרי חירום. עיכוב בביצוע הניתוח יכול לגרום לעובר לסבול מחוסר חמצן, שעלול גם ליצור פגיעה לטווח ארוך.
- מהירות – המהירות היא גורם קריטי, וטווח הזמנים מרגע זיהוי הקרע עד לניתו עומד על בין 10 ל – 40 דקות, כמובן שעדיף כמה שפחות. התביעות לרשלנות רפואית יסבבו פעמים רבות סביב הזמן והמהירות שארך זיהוי הקרע, ולאחר מכן מהירות היילוד של התינוק.
- תיקון הקרע – לאחר הניתוח, הרופא המיילד יתפור את הקרעים. צריך לדעת, אם הייתה התאוששות טובה, האישה תוכל אף להביא ילדים נוספים בעתיד, וזאת כמובן לאחר איחוי הקרעים.
תוצאות קרע ברחם
האירוע הזה יכול להשפיע במגוון דרכים, גם על התינוק וגם כמובן על האימא. אם זה בפגיעה מוחית, המשפיעה על ההתפתחות של התינוק. התקפי פרכוסים, בעיות לב, נשימה, ואף מוות של התינוק במקרה קיצון.
לגבי האימא, היא יכולה להיות בסכנת דימום, ואם מדובר בדימום מסיבי שאינו מטופל במהירות, גם כאן, יש סכנה לחייה. בנוסף, יכולה לסבול מאנמיה לאחר הלידה, מהלם לאחר הלידה שנגרם כתוצאה ממחסור בנוזלים, מפציעה ונזק לשלפוחית השתן, ואף לכריתת רחם במקרי קיצון.
הרשלנות הרפואית
כאמור, הקשר, רשלנות רפואית – קרע ברחם, כלל אינו מופרך, ויכול להופיע במגוון שלבים במהלך האירוע. אם זה ביחס לאזהרות והעברת מידע חסר, או אי אזהרת היולדת לגבי סיכונים בלידה נרתיקית, לאחר ניתוח קיסרי. אם זה בעיכובים או זמן ארוך מדי של זיהוי הקרע ברחם לאחר התרחשותו, ממגוון סיבות. ואם זה הטיפול והכנסת היולדת לניתוח, הכולל את יילוד התינוק וטיפול ביולדת, שעלול לארוך אף הוא זמן רב מדי.
לסיכום, כל אלה מביאים למסקנה שעליכם להיות ערניים במהלך אירוע כזה, בעיקר אם אתם משתמשים בזרזי לידה, או נמצאים באוכלוסיית הסיכון מכל סיבה אחרת. ערנות אינה אומרת רק תשומת לב בעת האירוע, אלא גם ביקורת לאחריו, אם חס וחלילה התרחש, וידיעה שעומדות לכם מגוון אופציות כדי למצות את זכויותיכם. זכרו, בסוף, אין מדובר בניסיון שלכם להוציא כסף מידי בית החולים, אלא זכויות המגיעות לכם כדין.
אם עברת ניתוח קיסרי, או כל ניתוח להוצאת גידול או שריר מהרחם. אם עברת מספר רב של לידות (יותר מ -5). אם עברת פגיעת רחם כלשהי או לידה טראומתית בעבר, למשל לידת מלקחיים. חוויה של צירים חזקים מדי בעקבות שימוש בפיטוצין, גם היא מעידה על סיכון לקרע, היפרדות שליה ,וגם התארכות הלידה, או צירים חזקים בסוף ההיריון.
על הרופאים והמיילדות להיות מודעים לכל ההיסטוריה הרפואית של היולדת, כולל ניתוחים כמובן ולידות. אם היולדת לוקחת תרופות, הצוות צריך לדעת מכך. אם זמן הזיהוי ארך זמן רב, אם לא יידעו את היולדת לגבי סיכונים רלוונטיים, ואם הניתוח בוצע באיחור, כל אחד מאלה, מהווה עילה לתביעה. בכל מקרה, לייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית צרו עמנו קשר ונשמח לסייע.
כאמור, אם ההתאוששות הייתה יחסית טובה, והקרע התאחה, תוכלי ללדת עוד ילדים. קיימת גם אפשרות של הפריה חוץ גופית במקרים מסוימים, אם כי המומחים חלוקים לגבי סיכויי ההיריון והסיכונים הכרוכים בו. גם כאן, מומלץ להתייעץ עם רופא נשים או רופאה בחדר לידה.
לא בהכרח, ולכן מומלץ מאוד להתייעץ גם עם רופאים וגם עם עורכי דין שמבינים בתחום. לעיתים בית החולים יוכל להוכיח שעשה הכל כדי למנוע את האירוע, שהודיע ליולדת על הסיכונים, ושפעל במהירות גם בזיהוי וגם בטיפול שאחרי. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ.
