מקרים של רשלנות רפואית הינם מצערים במיוחד. הצער מתעצם במקרים של רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית אשר עלולה להשפיע על היילוד לכל חייו. המעט שניתן לעשות כדי להקל על הכאב והסבל שנגרם מהרשלנות, הוא לתבוע את המגיע לכם מבית החולים ולתבוע פיצויים בגין הרשלנות הרפואית. הפיצויים לא ירפאו את הנזק, אך יסייעו להתמודד עימו ואף עשויים להפחית רשלנות עתידית מצד בית החולים.
תשניק סב לידתי
ישנם שלל נזקים הקורים, לא עלינו, במהלך לידה או היריון. אחד מהם הוא תשניק סב לידתי. תשניק סב לידתי הינו תרחיש בו לא מגיע חמצן למוחו של התינוק בזמן ההיריון, בסמוך ללידה או בחודשים מוקדמים יותר. עקב המחסור בחמצן, ייגרמו לעובר נזקים מוחיים או פיזיים בלתי הפיכים. במקרים קיצוניים בהם התשניק הסב לידתי נמשך זמן ממושך, העובר אף עלול למצוא את מותו.
סיבות להתרחשות תשניק סב לידתי
ישנן מספר סיבות בגינן עלול להיגרם תשניק סב לידתי. ככלל, בעיות בחבל הטבור ותפקודו עלולות לגרום לתרחיש של תשניק סב לידתי. כמו כן, כריכת חבל הטבור מציבה אף היא את העובר בסיכון גבוה להתרחשות תשניק סב לידתי. בנוסף לכך, סכרת היריון מובילה לא אחת למקרים של תשניק סב לידתי וכך אף היפרדות שלייה, פרע כתפיים, חבלה בבטן האם ועוד. כל אלו, לצד גורמים אחרים, עלולים לגרום להתרחשות תשניק סב לידתי.
תסמינים לקרות תשניק סב לידתי
ניתן לזהות תשניק סב לידתי דרך מספר תסמינים. הפחתה בתנועה העוברית, היעדר תגובה בלידה, ירידת דופק העובר ועוד יכולים להעיד על תשניק סב לידתי ויצריכו תגובה מהירה ויעילה מצד הצוות הרפואי.
תשניק סב לידתי – התרשלות באבחון ובטיפול
ישאל השואל, היכן ניתן להתרשל במסגרת תשניק סב לידתי. נשמע שמדובר באירוע טבעי שלא יכול היה בית החולים והצוות הרפואי למנוע. אכן, לא כל מקרה בו מתרחש תשניק סב לידתי כולל רשלנות ונגרם עקב רשלנות. עם זאת, לא אחת עקב רשלנות הרופאים נגרמים נזקים משמעותיים יותר לעובר וניתן היה להפחית את הנזק ואף למנוע אותו כמעט לחלוטין לו פעלו הרופאים כראוי.
כאמור, ישנם תסמינים המעידים על תשניק סב לידתי ואף קיימים תסמינים נוספים אשר רופאים בקיאים יוכלו לזהות אותם כתסמינים לפוטנציאל להתרחשות תשניק סב לידתי. על הרופאים לזהות תסמינים אלו וכן את התסמינים המקדימים ולעשות כל מה שביכולתם כדי למנוע את התרחשות התשניק הסב לידתי ולמנוע את הנזק לתינוק.
גם לאחר הזיהוי והאבחון של התשניק הסב לידתי, הרי שהרופאים יוכלו לבצע פעולות להפחתת הנזק. שחרור חבל הטבור, הזרמת חמצן ואף ניתוח קיסרי מידי יוכלו לסייע ליילוד. רופא שלא ביצע את הפעולות הדרושות, או לחלופין לא ביצע אותם כראוי, התרשל בביצוע תפקודו והוביל לרשלנות רפואית.
הוכחות רשלנות רפואית
לא בנקל תוכך רשלנות רפואית. לשם הוכחת רשלנות רפואית שהובילה לנזק מהתרחשות תשניק סב לידתי, יש להוכיח כי אכן התקיים כל אחד מחלקי המשפט. ראשית, יש להוכיח את ההתרשלות בטיפול. שנית, יש להצביע על נזק שאכן התרחש עקב התשניק הסב לידתי.
לבסוף, כדי אכן לזכות בפיצויים, נדרשת הוכחת סיבתיות, כנרמז מהמילה "הובילה". על ההתרשלות להוביל לנזק. ככל שהנזק לא קשור להתרשלות אלא היה נגרם גם ללא ההתרשלות הרפואית, הרי שהתובע הניזוק לא יזכה לפיצויים.
כך, למשל, ככל שאישה נמנעה מלהגיע לרופאים במשך כל ההיריון, הגיעה לחדר לידה בלבד ושם התרשל הרופא באבחון תשניק סב לידתי שהוביל למות התינוק כבר לפני כמה ימים, הרי שהיא לא תזכה לפיצויים. זאת, מאחר שהנזק קרה ללא תלות בהתרשלות הרופא ואף אם הרופא היה נוהג כהוגן וללא התרשלות, הנזק היה נגרם במלואו.
אם כן, נוכחנו לדעת כי שלושת המרכיבים שיש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית עקב תשניק סב לידתי הם התרשלות, נזק וקשר סיבתי. הוכחתם תתבצע בבית המשפט בעזרת ראיות והוכחות עובדתיות ומשפטיות.
קביעת קשר סיבתי
קביעת הקשר הסיבתי הינו השלב המורכב ביותר בהליכי רשלנות רפואית שהובילה לתשניק סב לידתי. כדי לפשט את הליך ההוכחות להתקיימות קשר סיבתי, נהוג להיעזר בשני מסמכים הקובעים קריטריונים להוכחת הסיבתיות. שני המסמכים הם מסמך הקונצנזוס וכן דו"ח ACOG.
מסמך הקונצנזוס נוצר על ידי רופאים מיילדים באוסטרליה, וקובע מספר קריטריונים לאורם נבחנת התרשלות בלידה וגרימת ההתרשלות לנזקים. דו"ח ה-ACOG, שנוצר על ידי איגוד המיילדים והגניקולוגים בארצות הברית, דומה למדי למסמך הקונצנזוס ואף בו מצויים קריטריונים לזיהוי קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.
כדי להוכיח עמידה בקריטריונים, יש לתמוך את הטענה בחוות דעת של רופא מומחה המצביע על הנזקים האמורים ועל הקשר שבין הפעולות של הצוות הרפואי לבין קרות הנזקים. חוות דעת של רופא מומחה הינה עסק יקר במיוחד, אך חוות דעת התומכת בעמדתכם אכן תזניק את הסיכויים שלכם לזכות בתביעת הפיצויים.
זהות התובעים
הורים רשאים לתבוע בגין רשלנות רפואית בלידת בנם. הרשלנות קרתה במהלך הטיפול באם ההרה וכל עוד הילד קטין זכותה לתבוע בשמו את בית החולים בגין הרשלנות הרפואית שבוצעה במהלך הריונו. כמו כן, היילוד עצמו יוכל לתבוע את בית החולים ולזכות בפיצויים עקב הרשלנות שבוצעה בלידתו.
כידוע, תביעות במשפט הישראלי כפופות לדיני ההתיישנות. דיני ההתיישנות קובעים כי ניתן להגיש תביעה עד 7 שנים מיום צמיחת עילת התביעה. דיני ההתיישנות חלים גם על תביעות רשלנות רפואית בהתרחשות תשניק סב לידתי, אך אין משמעות הדברים שעם הגעת הילד לגיל 7 פגה זכות התביעה שלו. מאחר שהנזק קרה בהיות הילד קטין, הרי שעילת התביעה צומחת בהיותו בן 18 ומרוץ ההתיישנות מתחיל בהגיעו לגיל 18 בלבד.
אכן, הוכחת התרשלות במרחק רב ממועד הנזק אינה פשוטה. עם זאת, על בית החולים חלה חובה לשמור את כל המידע הרפואי אודות הטיפול עד לתום תקופת ההתיישנות, כך שניתן יהיה להשיג ראיות באשר להליך הרפואי ולהוכיח את ההתרשלות, את הנזק ואת הקשר הסיבתי.
במידה שבית החולים לא ישמור את כל המידע הדרוש, הרי שהדבר ייחשב לנזק ראייתי מצד בית החולים. משמעות הנזק הראייתי הוא היפוך נטל הראיה, דהיינו מעתה לא אתם תצטרכו להוכיח את קרות הנזק אלא בית החולים ייאלץ להוכיח כי לא התרחשה רשלנות, מה שמגדיל כמובן את סיכויי קבלת התביעה שלכם.
לו תביעות הרשלנות היו דורשות פיצוי מהרופאים ומבית החולים עצמו, היה מתעורר חשש שלא יהיה לרופאים די כסף נזיל כדי לשלם את הפיצוי. אלא שכלל הרופאים ובתי החולים מבוטחים על ידי חברות הביטוח, המהוות כיס עמוק שלא יתקשה לשלם לכם את תביעת הפיצויים.
יש לבחור בעורך דין לדיני נזיקין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. כמו כן, רצוי לבחור בעורך דין המכיר במורכבות של הליך רגיש כל כך ומגלה אמפטיה גבוהה כלפי לקוחותיו. עורך דין שכזה ימקסם את סיכויי ההצלחה שלכם בתביעת הרשלנות הרפואית.
