רשלנות רפואית | מימוש זכויות רפואיות | נזקי גוף

תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים של נזק רפואי שנגרם כתוצאה ממחדל, הפרת זכויות, שגיאה או חריגה מהסטנדרט הרפואי, שהתרחשו לפני, במהלך או לאחר פרוצדורה רפואית מסוימת לרבות אבחנה, מתן טיפול תרופתי, אשפוז, ניתוח, מעקב הריון ולידה ועוד. במאמר זה נתייחס למקרים בהם ניתן לתבוע רשלנות, מהו גובה הפיצויים בסופו של דבר ומה חשוב לדעת לפני שניגשים להליך התביעה.

טרם הגשת תביעה: מהי בעצם רשלנות רפואית?

החוק הישראלי מגדיר את המונח רשלנות רפואית כאירוע שבמסגרתו גורם רפואי מסוים לא נקט במידת הזהירות הנדרשת ו/או שלא השתמש במיומנות מתאימה, בעוד שכל גורם סביר וכשיר לפעולה שכזו היה פועל אחרת במטרה להימנע מנזק.

כאשר מוגשת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, עליו לבדוק האם אותו מתן טיפול רפואי שניתן מצד הגורם המתאים (ממכונים ורופאים דרך אחיות ועד טכנאי אולטרסאונד וכיוצ"ב), ניתן בהתאם לשיקול דעת סביר שכל גורם אחר הכשיר לפעולה דומה, היה מבצע. כאשר מתברר כי רמת המיומנות ומידת הזהירות שבהן פעל אותו הגורם היו בלתי סבירות, הרי שאותו המקרה ייחשב כרשלנות רפואית, ממנה ניתן לתבוע פיצויים כספיים.

 

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית?

בהתאם להגדרה זו, ניתן להבין כי תביעת רשלנות רפואית מסתמנת כעניין מורכב החולש על קשת בלתי מוגבלת של מקרים אפשריים. כל אירוע רפואי הוא אחר מבחינת הרקע, המישור הרפואי, הנסיבות ויתר המשתנים שלקחו בו חלק, כך שדרך ההוכחה תהיה אישית למקרה הספציפי וזאת בהתאם להצגת ראיות שונות, כולל חוות דעת רפואית ממומחים מתאימים.

בהתבסס על כל הראיות, הנימוקים וחוות הדעת שהוצגו, יוכל לקבוע בית המשפט האם מתן הטיפול חרג מרמת הסבירות המתבקשת ובהתאמה, לקבוע כי המדובר במקרה של רשלנות רפואית. בשלב הבא, יתבקש בית המשפט לבחון האם אותה הרשלנות גרמה בפועל לנזק למטופל, מה שמבסס כשלעצמו את תחשיב הפיצויים הרלוונטי להיקף הנזק וחומרתו.

תביעת רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית: לא בכל טעות או כישלון רפואי

למרות ששבועת היפוקרטס (שבועת הרופאים) מגלמת התחייבות להימנע מגרימת נזק למטופל, הרי שגם רופאים בעבודתם מבצעים טעויות שונות. ועם זאת, לא ניתן להחשיב כל טעות כרשלנות: לעתים טיפול שגוי או בלתי מדויק איננו מסב נזק בפועל ואילו ניתוחים עשויים שלא להצליח גם מבלי שנלקחה שום החלטה קלוקלת בנושא.

גם כאן חשוב להתייחס פעם נוספת לחשיבות הביסוס של כל תביעת רשלנות רפואית, שכן הפסיקה מלמדת על מקרים רבים של דחיית תביעות, בהן הוכח כי הצוות הרפואי פעל כשורה, לקח החלטות סבירות לחלוטין ועשה כל שביכולתו כדי להימנע מנזק, אך לא עלה בידו להצליח בסופו של דבר.

בנוסף, ישנם מקרים רבים בהם אנשים חשים שקופחו זכויותיהם הרפואיות, אך בפועל הוכח כי לא נגרם להם כל נזק בר תביעה וזאת מפאת קבלת ההחלטות האישיות שקיבלו במעמד הטיפול.

סוגיות אלה נפוצות בתביעות רשלנות מיילדותיות רבות, בהן היילוד נולד עם פגיעה מסוימת בגינה הוגשה תביעת רשלנות רפואית, אך בהמשך התברר כי היו אלה ההחלטות של ההורים שהובילו לסוג מסוים של התרחשות שגרמה לנזק, על אף שההורים קיבלו מידע מקיף ומלא בנוגע לסיכונים (למשל ההחלטה ללדת בלידה רגילה על אף ההמלצות הרפואיות ללידה קיסרית).

גם בתביעות רשלנות על רקע טיפולים ברפואה פלסטית הופך ביסוס הרשלנות לאתגר, שכן אי שביעות רצון מתוצאות הניתוח, דוחק במנותחים מסוימים לתבוע, שלא מתוך הבנה מלאה לגבי המצב המשפטי מאותו מקרה.

 

האמת המדאיגה: מרבית נפגעי הרשלנות אינם תובעים פיצויים!

על פי מחקרים מסוימים, רשלנות רפואית מהווה את סיבת המוות השלישית בשכיחותה בעולם, נתון שאיננו תואם כלל וכלל את מספר התביעות המוגשות בגין מקרים אלה לבתי המשפט. ניסיונם המקצועי של עורכי דין לרשלנות רפואית, אף מלמד כי רבים מהנפגעים ובני משפחותיהם מתמקדים בשיקום, הטיפול וההתמודדות עם המצב הרפואי החדש ובוחרים לזנוח את הליך התביעה, שצפוי להימשך זמן רב ולעלות לא מעט.

בנוסף, חשוב להזכיר כי בישראל לא קיימת חובת הדיווח על כשלים ותקלות רפואיות שהתרחשו, מה שלא מאפשר למערכת לאמוד במדויק את היקף הנפגעים מטעויות ומחדלים שונים ולפעול בדרך של חוסר שקיפות כלפי המטופלים הבאים. הדבר גם מביא לאי לקיחת אחריות והפנמה של עקרונות רפואיים ברמה החוקית-מקצועית-משפטית, כך שכל תביעת רשלנות רפואית עומדת בפני עצמה, במנותק כמעט לחלוטין מתביעות אחרות.

בכתבה שהתפרסמה בנושא בשנת 2019, אף נחשף כי רופאים מומחים מטעם ההגנה נוהגים לכתוב חוות דעת שקריות בתביעות רשלנות רפואית, במטרה להגן על עמיתים למקצוע.

 

הגשת תביעת רשלנות רפואית במטרה לקבל פיצויים

תביעת רשלנות רפואית ניתנת להגשה עד 7 שנים מיום האירוע, כאשר קטינים זכאים לתבוע עד הגיעם לגיל 25 (כלומר 7 שנות התיישנות מיום הגיעם לגיל 18) ובמקרים חריגים בלבד תינתן אפשרות להארכה. למרות פרק הזמן המשמעותי, מומלץ שלא להתעכב עם הגשת התביעה ולהתחיל לפעול בנושא כמה שיותר סמוך לאירוע הרשלנות.

בנקודה זו, עדיין קיימים מסמכים, תיעוד ועדויות זמינות שניתן לגבות ולתייק, מה שיסייע לבניית התיק המשפטי והוכחות התביעה. עורך דין רשלנות רפואית מנוסה ידע לכוון את לקוחותיו לפעולות ולאפשרויות שונות במסגרתן ניתן לייעל את התיק ובכך לבנות אותו כראוי במשך פרק זמן ממושך יחסית, תוך צבירה של עוד ועוד מסמכים רפואיים המלמדים על נזק בהיקף נרחב המכיל השפעה דרסטית יותר על אורחות החיים.

עורכי הדין לרשלנות רפואית אף פועלים באופן שבו שכר טרחתם נגזר מתשלום הפיצויים בסוף התהליך, כך שניתן להתחיל בתהליך ללא תלות במצב הכלכלי הקיים. באשר לעלות חוות הדעת הרפואית, כאשר עורך הדין נמצא בקשר עם מומחים רפואיים טובים ומנוסים, הוא יוכל לבדוק מולם את האפשרות למימון ביניים כאשר גם הפעם יכוסה התשלום מהפיצוי שנפסק.

הדבר תלוי בסוג המקרה, היקפו, חומרתו והיקף הנזקים ממנו. בכלליות ניתן לומר שמדובר בסכום שבין עשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים. כאשר מדובר ברשלנות שהסתיימה במותו של אדם (לרבות תינוקות בעקבות רשלנות בלידה), הפיצויים עשויים להגיע גם למיליוני שקלים.

רצוי להתחיל לאסוף מסמכים רפואיים מלאים שמתייחסים למקרה הרשלנות וכן לנזקים שנותרו ממנו. מסמכים אלו יהיו כל הפניה, מרשם, אישור, תלונות מהמטופל, תוצאות בדיקות, מעקבים וטיפולים שהנפגע ביצע. בנוסף, חשוב לשמור כל חשבונית או קבלה על הוצאות בעקבות הנזק כמו קבלות על תשלום לנסיעות לטיפולים, רכישת ציוד עזר כמו כיסא גלגלים ועוד.

הפנייה להתייעצות משפטית מתאפשרת בכל שלב, גם כאשר הנפגע ומשפחתו כבר הגישו תביעה ומעוניינים לשמוע דעה מעורך דין נוסף לעניין. השלב האופטימלי שבו כדאי להיפגש עם עורך הדין הוא כאשר ידוע פחות או יותר מהו סוג והיקף הנזק שנגרם לניזוק, כך שניתן כעת להעריך את גובה הפיצויים מהתביעה.

חוק ההתיישנות קובע 7 שנים מיום האירוע, או לחילופין מיום גילוי הנזק בהתאם להוכחות המתאימות. מי שבעת רשלנות רפואית שנגרמה להם היו קטינים, זכאים לתבוע בתוך 7 שנים מיום הגיעם לגיל 18, כלומר עד לגיל 25. 

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מימוש זכויות רפואיות

מימוש זכויות רפואיות לעתים הופך לאתגר ממש, בייחוד כאשר מדובר בזכות שנובעים ממנה תגמולים כספיים שאותם גורם מפצה מסוים נדרש לשלם. מהן אותן זכויות השמורות

קרא עוד »
רשלנות רפואית מעקב

אין רגע קשה יותר מרגע הגילוי על מחלה דומיננטית, ממושכת ואפילו הרסנית, שמתברר שניתן היה לאבחן זמן רב קודם לכן. רשלנות רפואית מעקב מתייחסת לאחד

קרא עוד »
עורכת דין אנה אונגר - משרד
אונגר שויגמן משרד עו"ד רשלנות רפואית | מימוש זכויות רפואיות | נזקי גוף לוגו
5/5

לייעוץ עם עו"ד השאירו פרטים!

דילוג לתוכן