אסונות דווקא באירועים המרגשים ביותר בחיים הם סיוט הבלהות של כל אדם, בפרט כאשר מדובר בלידה שמשתבשת ומותירה אחריה נזקים קשים ביותר – פיזית ורגשית. כיצד מתרחשת רשלנות רפואית בלידה ומתי ניתן לתבוע בגינה פיצויים?
רשלנות מיילדותית נפוצה יותר משחשבתם
תשעה חודשי ציפייה ובליל רגשות מלווים את צמד ההורים הנרגשים עד לחדר הלידה. תשעה חודשי המתנה ממוצעים שהסיום האידיאלי עבורם הוא שכל המעורבים ישובו הביתה בריאים ושלמים, עם ידיים מלאות ולב מלא אהבה.
אך כידוע לכולנו, לא כל הסיפורים מסתיימים על הצד הטוב ביותר ובוודאי שלא באירוע רפואי כה נפוץ כמו לידות. אם בישראל נולדים מידי שנה מאות אלפי תינוקות, הרי שצריך להביא בחשבון את הסטטיסטיקה העגומה, לפיה כמה אלפים מהן יסבלו ממקרים של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בלידה איננה פוסחת על פעולות, העדר פעולות, סיטואציות רפואיות וקבלת החלטות בכל שלבי הלידה, לרבות לפניה ואחריה. היא עלולה להתגלגל ככדור שלג גם בעקבות פענוח לקוי של בדיקת מוניטור פשוטה, או לחבל בכל תלאות הלידה עצמה כאשר מתקבלת החלטה שאיננה מתאימה.
כך או כך, יילודים או הורים שנגרמו להם נזקים שמקורם ברשלנות רפואית שהתקיימה במעמד הלידה עצמה, זכאים להגיש תביעה כלפי הרופא המטפל או בית החולים בו התרחשה הלידה ולקבל פיצויים כספיים משמעותיים. טרם התביעה, רצוי שעורך דין המתמחה לנושא ייעץ לנפגעים כיצד לפעול ואף ידאג לאיסוף החומרים לתיק התביעה, לחוות דעתו של מומחה רפואי מתאים ולייצוג משפטי הולם.
רשלנות רפואית לפני הלידה עצמה
יולדת שמגיעה במטרה ללדת, או שהתקבלה לאשפוז בשבוע מוקדם אך ישנו חשד ללידה מוקדמת, אמורות לבצע מספר בדיקות לאבחון מצבן הנוכחי ומצב העובר על מנת לקבל החלטות לגבי סוג הטיפול הנדרש או אופן הלידה הרצוי.
כמובן שישנם מקרים רבים בהם היולדת תוכל לבחור את סוג הלידה הרצוי לה, אך בהינתן סיטואציות מסוימות לא יהיה מנוס מביצוע לידה מכשירנית או קיסרית. במקרים אלו, היולדת תקבל הסבר לגבי סוג הלידה המבוצע לה ובלידה קיסרית, תידרש הסכמה מדעת בה היולדת תהיה מודעת לסיכויים והסיכונים הכרוכים בהליך.
ככלל, הנטייה של הצוות הרפואי היא לאבחן את מצב האם והעובר לפני הלידה, באמצעות בדיקת דם וביצוע מוניטור עוברי, תשאול בנוגע ללידות קודמות ורקע רפואי, הערכת משקל וכמות מי שפיר על ידי בדיקת אולטרסאונד, בדיקת רגישות תרופתית ותיעוד כל מידע רלוונטי נוסף.
אם נתונים אלו לא נאספו ונבדקו טרם הלידה (למשל לא נלקח בחשבון עבר מיילדותי רב, שמכניס את היולדת לסיכון לסיבוכי לידה שונים), היולדת לא קיבלה טיפול מתאים (למשל זריקה לזירוז הבשלת ריאות או אנטיביוטיקה במקרה של ירידת מים) ולאם או התינוק נגרם נזק שבהינתן מידע קודם היו נמנעים, יש לבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית.
כמובן שיש להחריג מקרים שבהם יולדת מגיעה למיון בלידה פעילה וכעת יש לבצע את היילוד במהירות ובבטחה, כך שלא נותר זמן לבצע בדיקות רקע. נזקים במקרה כזה משתייכים לרשלנות רפואית בלידה עצמה.
רשלנות רפואית בלידה עצמה
ככל שהלידה הפעילה הולכת ומסתבכת ומתקבלות במסגרתה החלטות שגויות, מוטעות או כאלו שחורגות מנהלים רפואיים ופרקטיקות רפואיות מקובלות, הרי שייתכן שאותה לידה תתגלה כאירוע רשלנות רפואית.
חובת הזהירות קובעת שעל הרופאים לבצע כל הליך רפואי מתוך מודעות מלאה לסיכונים האפשריים ולהימנע מהם ככל האפשר. על כן, הם נדרשים להיצמד לפרוטוקולים רפואיים ולהליכים מקובלים ולפעול בהתאם לכל הנהלים הקיימים. כך למשל, בלידות עכוז נדרשת נוכחות של רופא גניקולוג מומחה ומנוסה בחדר הלידה. הימנעות מהזעקתו והמשך עצמאי בלידה תיחשב כרשלנות רפואית.
גם לידה מכשירנית שגרמה לנזק ליילוד בעקבות מיומנות נמוכה מצד הצוות הרפואי עלולה להיחשב כרשלנות וכך גם לידה קיסרית שבה נפגע רחם היולדת.
במקרה של סיבוך מיילדותי כמו דימום, הלם, כליאת כתפי העובר, מצוקה עוברית שלא זוהתה בזמן וכד', הצוות נדרש לפעול במהירות וביעילות כדי לבלום את הסכנות הכרוכות בכך ולעשות כל שביכולתו כדי לסיים את הלידה בידיים מלאות. אם יתגלה שבשעת כושר הצוות לא פעל כראוי והדבר גרם לנזקים אצל התינוק או אצל אמו, באפשרותם להגיש כנפגעים תביעת רשלנות רפואית מתאימה.
רשלנות רפואית לאחר הלידה
גם הדקות שאחרי הלידה קריטיות לזיהוי בעיות וסיבוכים רפואיים, לרבות אבחון מצוקה נשימתית אצל העובר, מתן ציון אפגר מיד לאחר הלידה ושוב כעבור דקה וכעבור מספר דקות, בדיקת השלייה שנפלטה מהגוף ושלמותה, תפירת גוף היולדת במידת הצורך, מתן טיפול רפואי דחוף ככך שיידרש ועוד.
אם שלבי הטיפול באם או בתינוקה אחרי הלידה עצמה היו לקויים וגרמו לנזקים רפואיים, ניתן יהיה לתבוע רשלנות רפואית.
להלן מספר מקרים אמיתיים שהוכרו כרשלנות רפואית בלידה:
- החלטה מאוחרת מידי על מעבר מלידה ווגינלית שלא התקדמה כראוי ללידה קיסרית
- חוסר זיהוי של מצוקה עוברית – בבדיקת מוניטור קודמת ללידה או במעמד הלידה עצמה
- לידה מכשירנית (לידת וואקום או מלקחיים) שבוצעה באופן רשלני וללא נוכחות גניקולוג בכיר
- הפעלת כוח רב מידי בניסיון חילוץ היילוד לרבות משיכת ראש אגרסיבית או שכיבה בעוצמה על הבטן העליונה של היולדת.
- התרחשות דימום תוך-רחמי או תוך-גולגלתי שאיננו טופל בזמן וגרם לכניסת היולדת להלם, פרכוסים ומוות.
- טיפול רשלני במצב של פרע כתפיים (כליאת כתפי העובר)
- מתן השראת לידה (זירוז לידה) באופן לקוי או ממושך עד כדי נזקים לרחם היולדת
- ביצוע הערכת משקל שגויה שהובילה לדרך יילוד שאיננה מתאימה ואף מסוכנת
ישנם מקרים רבים נוספים שהוגדרו כרשלנות רפואית בפסיקה הרפואית ושניתן לתבוע בגינם. אם נפגעתם מרשלנות רפואית בלידה, משרדנו יוכל לסקור לעומק את נסיבות המקרה שלכם, להעריך את סיכויי התביעה ולדאוג שפסיקת הפיצויים בבית המשפט תניב סכום כספי משמעותי ביותר.
כמובן שאין סכום שיוכל להשיב לאחור את הנזק שכבר נגרם, אך הפיצויים יוכלו לסייע בהתמודדות עם הנזקים הרפואיים המורכבים ולהשיג רווחה כלכלית מסוימת, לכם ולבני משפחתכם.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה
אם אתם מאמינים שנזקים שנגרמו בלידה הם תוצאה של רשלנות רפואית, אתם מוזמנים לפנות בהקדם למשרדנו. אנו נבדוק האם באותו מקרה הופרה חובת הזהירות בדרך של קבלת החלטות לקויה, עיכוב במתן טיפול, טיפול לקוי או אפילו הימנעות ממתן טיפול מסוים ובאופן שניתן להוכיח.
ככל שנראה שהרשלנות מצד הצוות הרפואי אכן התקיימה והיא אף מהווה את הגורם הישיר לנזקים, שכן בהיעדר הרשלנות נזקים אלו לא היו נגרמים כלל, נוכל להשיג עבורכם פיצויים משמעותיים בהיקף של מאות אלפי שקלים ובמקרים מסוימים גם מיליוני שקלים.
את תיק התביעה נגבש באמצעות איסוף כל הניירת הרפואית שמתעדת את מהלך ההריון והלידה, לרבות רישומים שנקבל מבית החולים עצמו ושמעידים על שהתרחש. באמצעותם נפנה לגניקולוג מומחה שיפיק חוות דעת שתומכת בטענות התביעה ומראה כיצד היה על הצוות הרפואי לפעול כדי למנוע את נזקי הרשלנות.
לאחר שנגיש את התביעה וחוות הדעת, נפעל ככל יכולתנו במישור המשפטי כדי לספק לכם את הפיצויים הגבוהים ביותר שניתן לקבל לאור נסיבות המקרה. צרו עמנו קשר לתיאום פגישה.
רשלנות רפואית בלידה עלולה להוביל להשלכות חמורות והרות אסון כמו לידת פג, פגיעה בבריאותו הגופנית ו/או השכלית של הילוד, נכות של הילוד, מומים שונים, תסמונות קשות ואף למוות של האם או העובר. לכן כאשר מתעורר החשד לקיומה של רשלנות רפואית בלידה, מן הראוי להיוועץ בעורך דין מתחום הנזיקין בנוגע לאפשרות להגיש תביעת פיצויים.
בכל מקרה שבו יש חשד לסטייה מפרוטוקול האבחון, הטיפול או המעקב אחר מצבה של אם יולדת ו/או של הילוד לקראת הלידה, במהלכה ו/או לאחריה – באם האם או התינוק ניזוקו בשל כך, ישנה בסבירות גבוהה עילה להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה.
מרבית תביעות הרשלנות הרפואית בלידה לא מוגשות למעשה כנגד איש מקצוע ספציפי, אלא כנגד הגוף הרפואי שתחתיו אותו גורם מקצועי הועסק, כאשר הוא הזיק ליולדת או לתינוק. לדוגמא, קופת חולים, בית חולים, וכיוצא באלו.
זכות התביעה בגין נזקי רשלנות רפואית בלידה נתונה הן לאם, הן לאב והן לילד/ה שנולדו עם מום או נזק לבריאותם בעקבות המחדל הרפואי שהתרחש בהקשר ללידה. כל אחד מהתובעים הללו יכול לתבוע בנפרד מהיתר את הגורם הרפואי האחראי למחדל ולהוכיח את הנזקים שנגרמו לו בגינו.
