רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית היא עניין מורכב. הצוות הרפואי עושה ככל יכולתו על מנת לספק שירותי רפואה טובים, המטופל שם את מבטחו בצוות ובסופו של דבר נוצר מצב שבו הטיפול לא ענה על הצורך ומניתוח שהיה אמור לשפר את חייו של אדם התקבלה סיטואציה של רשלנות רפואית בניתוח. עבור מצבים אלו מומלץ לפנות לעורך דין אשר יוביל אתכם בנבכי ההליך המורכב של תביעת רשלנות רפואית.

 

מהי רשלנות רפואית?

פניה לצוות רפואי היא מעין טאבו. אנחנו בטוחים שאנחנו בידיים טובות. אנו מצפים ומאמינים שנזכה לקבל טיפול הולם, מקצועי ואיכותי. העובדה שהאמון הבסיסי שלנו בצוותים רפואיים בכלל ובישראל בפרט הוא גבוהה, גורמת לנו להאמין ולקוות שאנחנו נזכה לקבל טיפול בהתאם לאמון שאנו רוכשים. אולם היות ואין מערכת העובדת ללא תקלות, גם בתחום הרפואה מתרחשות לעיתים תקלות וישנם מקרים של התרשלות של הצוות הרפואי התבטא בהחלטות שגויות המובילות לפעולות רשלניות, או פעולות שלא על פי הנהלים הנדרשים. מכיוון שמדובר על טיפול בבני אדם ובריאותם יש כאן עניינים לעיתים של חיים ומוות ובמקרים רבים גרימת נזק ארוך טווח למטופל או המטופלת הנפגעים מהרשלנות.

רשלנות הרפואית היא מורכבת, היות שכל שלב בפעולה הוא קריטי, החל מאבחון נכון של הבעיה, דרך צורת הטיפול, המקצועיות שבו, התרופות הניתנות וההחלמה. לכן יש השלכות מרחיקות לכת לכל שלב בתהליך וחובת זהירות מרבית לצוות הרפואי על מנת להימנע מרשלנות ומטיפול שגוי.

 

החוק במדינת ישראל

החוק במדינת ישראל לא מתייחס אל רשלנות רפואית בספר החוקים. אין חוק המתייחס אל רשלנות רפואית. הרשלנות הרפואית התמקמה בשדה המשפטי כענף בדיני הנזיקין. בתי משפט לקחו את סוגיית הגדרת הרשלנות הכללית בדיני נזיקין כפי שנוסח החוק בשנת 1968 ונכתב במילים הבאות :    "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות". ( ציטוט לשון החוק ).

נקודת המוצא הבסיסית לגבי העוסקים במקצועות הרפואה שאין במעשיהם כוונת זדון אפילו אם תוצאות מעשיהם היו קשות. לכן לא נכללת רשלנות רפואית תחת עבירות פליליות שבהן המדינה היא זאת התובעת את הנאשמים. תיקי רשלנות רפואית הם תיקים אזרחיים, בשל כך הפיצוי הניתן בגינם הוא

 

את מי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

אין הגדרה לשאלה את מי ניתן לתבוע. זאת צריכה להיות החלטה אסטרטגית של צוות התביעה אותו מוביל עורך הדין. תביעות רשלנות רפואית מוגשות נגש כל מי שלוקח חלק בטיפול הרפואי ויכולה להתחיל מתחילת השרשרת אצל סניטרים, אחים, רופאים זוטרים, או בכירים, מנהלי מחלקות, מרדימים, מטפלים פרא רפואיים ועוד. אולם ברוב המקרים מוגשת התביעה כנגד גוף או מוסד המטפל שבו התרחש האירוע. גוף זה יכול להיות קופת חולים, מכון פרטי, בתי חולים ואפילו מדינת ישראל, אשר בבעלותה חלק מבתי החולים בארץ.

כאמור הקביעה לגבי גורם המטפל תילקח לאחר שיבחנו כלל האפשרויות והעובדות הידועות בזמן הגשת התביעה, יש משמעות עצומה לבחירת הנתבעים בהצלחת התביעה, בחירה שגויה עלולה להביא לביטולה. משרד עורכי דין אונגר שויגמן הוא מהמובילים בארץ ובעל ניסיון רב בתיקי רשלנות רפואית. מכיוון שמטרת התביעה היא קבלת פיצויים בכסף, התביעה ברוב גדול של המקרים תוגש כנגד הגוף או המוסד המטפל בשל האחריות הכוללת שלו וכן בשל היכולות הכלכליות של אותו הגוף לעומת איש המקצוע הבודד.

 

סוגי הרשלנות הרפואית בניתוח

מקרים של רשלנות רפואית יכולים להתקיים בכל סוג של ניתוח. כמובן שאיש לא מייחל לכך, ואיש אינו עושה דבר במכוון, אולם תקלות קורות בכל סוגי הניתוחים, כיצד בא הדבר לביטוי בפועל ?

  • רשלנות רפואית בניתוח ראש  – קשה מאד לזהות רשלנות רפואית בניתוח ראש. בעיקר למי שאיננו איש מקצוע. הסיבוכים הם סמויים מהעין וקשה מאד להוכיח רשלנות לעיתים קרובות. ברוב המקרים רשלנות תקבע אם נגרם נזק שניתן היה למנוע אותו.
  • רשלנות רפואית הרדמה לקראת ניתוח במקרה של הרדמה טרם ניתוח אפשר לזהות מספר מקרים חוזרים על עצמם.
    • טעות במינון של כמות החומרים שיש להם השפעה לזמן קצר או ארוך עבור המטופל.
    • תגובה אלרגית שלא נבדקה לחומר
    • חוסר תשומת לב או ביצוע מעקב לא תקין אחרי מדדי הגוף בזמן הניתוח
    • שיתוק קבוע או זמני כתוצאה מהשפעת ההרדמה
    • מצב של חוסר חמצן למוח המוביל לפגיעה
  • רשלנות רפואית צלקות אחרי ניתוח    מצב שבו לאחר ניתוח נשארות צלקות בגופו של אדם שהן מהוות בעיה רפואית או פסיכולוגית לאורך זמן לאחר הניתוח
  • רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי ניתוח קוסמטי הוא ניתוח שבו לרוב לא אמורה להיות בעיה, היא נוצרת כאשר פעל מטפל שלא על פי האופן הסביר, או שפעל ללא קבלת הסכמה מוחלטת מהמטופל
  • רשלנות רפואית ניתוחים פלסטיים בניתוח פלסטי יהיה על התובע להוכיח כי המטפל פעל שלא על פי האופן הסביר, תדרש כאן חוות דעת מומחה לטובת העניין.
  • רשלנות רפואית בניתוח עמוד השדרה בניתוח סבוך שזה יש מספר מקרים של היתכנות לרשלנות רפואית
    • אי אבחון נכון של מצב רפואי

    • שגיאה שנעשתה במהלך הניתוח
    • דחיית הליך כירורגי שהיה צריך להתבצע
    • שגיאות במתן חומר הרדמה תקין במהלך הניתוח
  • רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי במקרה זה לא כל הסיבוכים שנוצרו יוכלו להיות מוכרים כרשלנות רפואית. יהיה צורך להוכיח 3 פרמטרים, קיום של נזק, קיומה של התרשלות הוכחת הקש ביניהם. אם יעשה כן, תיתכן תביעת רשלנות רפואית.
  • רשלנות רפואית בניתוח בטן בניתוח בטן יכולה להתקיים עילה לרשלנות בכל אחד מהשלבים בתהליך על פי העיקרון של מידת הסבירות בפעולותיהם של אנשי הצוות לאורך כל ההליך.
  • רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה במקרה זה לא כל הסיבוכים שנוצרו יוכלו להיות מוכרים כרשלנות רפואית. יהיה צורך להוכיח 3 פרמטרים, קיום של נזק, קיומה של התרשלות הוכחת הקש ביניהם. אם יעשה כן, תיתכן תביעת רשלנות רפואית.
  • רשלנות רפואית בניתוח בכף היד בניתוח כף היד יכולה להתקיים עילה לרשלנות בכל אחד מהשלבים בתהליך על פי העיקרון של מידת הסבירות בפעולותיהם של אנשי הצוות לאורך כל ההליך, בשונה מניתוחים אחרים יש גם חשש מהשארת פריט מסוים בכף היד לאחר הניתוח, דבר העלול לגרום לזיהום.
  • רשלנות רפואית בניתוח אף רשלנות בניתוחי אף דומים לכל ניתוח פלסטי אחר, תביעת רשלנות תיתכן במידה והתרחש אחד המקרים הבאים :
  • אף נותר כפי שהיה ולא שונה כראוי במהלך ההליך
  • היעדר קבלת הסכמה מדעת
  • טעויות שנגרמות במהלך הניתוח
  • אבחון טרומי שגוי של המטופל
  • היעדר הערכת כשירות מספקת לפני הניתוח
  • בחירת טכניקה שגויה לניתוח אסתטי להסרת כתמים
  • היעדר מעקב מספק אחרי הפרוצדורה
  • סיכונים הקשורים בהרדמה

 

רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים  בניתוחי לייזר להסרת משקפיים ישנם מספר מקרים בהם עילת הרשלנות יכולה לעלות.

  • תיקון יתר או תת תיקון
  • שיבוש בראייה (טשטוש, ראיית "הילה" ועוד)
  • עין יבשה
  • זיהום

בכל מקרה יש צורך בהוכחת קיומו של נזק, התנהלות רשלנית והקשר ביניהם.

  • רשלנות רפואית בניתוח אוזן במקרה זה לא כל הסיבוכים שנוצרו יוכלו להיות מוכרים כרשלנות רפואית. יהיה צורך להוכיח 3 פרמטרים, קיום של נזק, קיומה של התרשלות הוכחת הקש ביניהם. אם יעשה כן, תיתכן תביעת רשלנות רפואית.
  • הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח גב בניתוחי גב יש פוטנציאל ידוע מראש לקיומם של בעיות לאחר הניתוח, אם זאת בכל תביעה לרשלנות,. יהיה צורך להוכיח 3 פרמטרים, קיום של נזק, קיומה של התרשלות הוכחת הקש ביניהם. אם יעשה כן, תיתכן תביעת רשלנות רפואית.
  • רשלנות רפואית – ניתוח קיסרי במלכו של ניתוח קיסרי יכולה להתרחש רשלנות רפואית, עוד בשלב של טרום הניתוח. במידה והוא בוצע שלא לצורך ,בעיכוב לא לצורך או שלא על פי הנהלים הברורים. לאחר הניתוח יכולים להיווצר זיהומים או סיבוכים כתוצאה מהליך שגוי.
  • רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב ניתוח לב הוא ניתוח מורכב הברור לכול מי שנכנס אליו שהוא עלול להסתיים במוות, והסכנה קיימת בכל אחד משלבי התהליך, החל מהניתוח עצמו, ההתאוששות ובתקופת ההחלמה. במקרה הזה חלה חובת הזירות על הצוות המטפל כלפי המנותח, אם לא עשו כן ייתכן ותוגש תביעה בגין רשלנות

 

חשיבות ההסכמה

החוק הישראלי והרפואה המודרנית רואים חשיבות גדולה בעובדה שעל המטופל לדעת ולהבין לקראת מה הוא הולך בבואו לקבל טיפול רפואי בכלל וכאשר הוא נכנס לניתוח בפרט. העובדה שבזמן ניתוח למטופל אין יכולת להגיב ולבקש את מה שהוא רוצה, לכן יש שני פרמטרים בעלי חשיבות בבואו של אדם לניתוח, שניהם חלים על הצוות המטפל ואי קיומם הוא עילה ברורה לרשלנות רפואית בניתוח. כאשר נכנס אדם לניתוח לא מספיק שנאמר לו שהוא נכנס לניתוח, אלא יש חשיבות גם לעובדה שאדם יבין את מה שהולך לקרות לו בזמן הניתוח ואז ייקח החלטה.

 

הסכמה מדעת לניתוח

סוגיית ההסכמה מדעת לניתוח היא סוגיה בעלת חשיבות גבוהה מאד לעיקרון הרשלנות הרפואית בעת כניסה לניתוח. הסכמת המטופל להליך רפואי הולל ניתוח יכול להיות במספר צורות. חוק זכויות החולה קובע באופן ברור שהסכמת מטופל להליך רפואי יכולה להתקיים באחת משלוש הדרכים הבאות :

  • כתב יד, חתימה על מסמך.
  • אישור בעל פה בנוכחות עדים.
  • על ידי התנהגות במידה ולא ניתן אחרת.

אם זאת קובע חוק זכויות החולה בנושא זה כי במידה ומוענקים טיפולים בעלי מורכבות, סיוכים וסיכונים העולים על המקובל מו בניתוח, נדרשת הסכמה בכתב בלבד של המטופל. וחייבת להיות חתימה של המטופל על טופס הסכמה לניתוח וטופס הסכמה להרדמה. בטופס צריך להיות מוסבר בקצרה את ההסבר שקיבל המטופל. הטפסים הנהוגים היום הם טפסים המתאימים כמעט לכל הליך המשלב ניתוח במהלכו. הטופס הנ"ל יש בו פירוט על שלל הסיבוכים האפשריים היכולים להגרם כתוצאה מהניתוח. החתימה על הטופס חשובה ככל שתהיה, לא תעמוד במבחן המציאות אם לא הוכח כי המטופל הבין את מה שכתוב במסמך בטרם חתם עליו. ובכלל זה כלל הסיכונים והסיבוכים האפשריים כתוצאה מההליך העתיד להתרחש. בנוסף יש להציג לו חלופות לטיפול אם ישנן כאלו ולענות על כלל השאלות שיש למנותח לשאול לפני תחילת ההליך.

 

ניתוח אלקטיבי

ניתוח אלקטיבי הוא הליך של ניתוח לא דחוף, ניתוח שהוא מתוכנן מראש ולא נכלל בקטגוריה של ניתוחי חרום זהו ניתוח שמועדו נקבע מראש ולא קיים בו צורך לבצע אותו במהירות. בניתוחים אלו ההסכמה של המנותח לקבלת המידע מראש עולה שבעתיים

כיום, מרבית הניתוחים המבוצעים בישראל הם ניתוחים אלקטיביים, יתרה מכך בישראל נערכים מידי יום ניתוחים אלקטיביים רבים במסגרות פרטיות שונות בכל רחבי הארץ. בתוך קבוצת ניתוחים אלו אפשר לכלול בין השאר ניתוחים להסרת משקפים, הצרת קיבה, ניתוחים קוסמטיים שונים ועוד.   הפסיקה מתייחסת לכך שבניתוחים אלקטיביים ובעיקר בניתוחים הקוסמטיים השונים שאינם נערכים על מנת להציל חיים, יש חובה על הרופא המטפל להעניק הסבר מקיף ומפורט ברמה גבוהה למטופל עוד בטרם הניתוח. יש חובת גילוי לגבי הסיכונים והסיבוכים האפשריים כתוצאה מקיום ההליך.   עוד קובעת הפסיקה כי על הרופא להציג את המידע בדבר הניתוח למטופל זמן רב ככל האפשר בטרם תאריך הניתוח. ההסבר צריך להתבצע בנחת כאשר המטופל או מי מטעמו יקשיבו הסבר ללא לחץ. מקובל גם במקרים אלו שטופס ההסכמה לניתוח לא ייחתם במועד ההסבר, אלא לאחר שהמנותח יעבור עליו ויבין אותו.

 

משרד עורכי הדין אונגר שויגמן

רשלנות רפואית היא עסק מורכב. יש לגשת אל הנושא מתוך הבנת החומר והכרת המערכת, משרד  עורכי דין אונגר שויגמן הינו משרד המוביל בתחומו בדיני הנזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט. משרד המעניק שירותי ליווי ויעוץ בתחומי הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף יש לנו את כלים המקצועיים והניסיון הדרוש להיות הפה שלכם בתהליך מורכב שכזה. הלקוחות הרבים שייצגנו והשגנו עבורם את רף הפיצויים המגיע להם בשל רשלנות רפואית בניתוח הם העדות שלנו להצלחה והכוח שלנו להמשיך. האמונה שלנו שאדם לא צריך לעמוד לבד בעת צרה מול המערכת מציבה לנו מטרה להיאבק את המאבק לצדק אם אתם חשים שנגרם לכם עוול ויש רשלנות בטיפול רפואי שקיבלתם, אל תהססו, פנו אינו עוד היום.

רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית בניתוח

 רשלנות רפואית היא מונח משפטי אשר בא להראות שצוות רפואי התרשל בביצוע תפקידו להעניק את הטיפול הטוב ביותר בעזרת האמצעים העומדים לזכותו ועל פי הנהלים וההנחיות שהוא נדרש לעמוד בהן. בית המשפט יבחן את השאלה הבסיסית בעת בואו לבדוק את נושא הרשלנות וזוהי שאלת הסבירות. כלומר האם פעל הצוות הרפואי באופן סביר ביחס למצב בו הוא יה נתון.

בתביעת רשלנות רפואית ניתן לתבוע כל מי מששרת התפקידים הלוקחים חלק בתהליך הטיפול הרפואי. כל מי שיש לו יד במהלך הטיפול ונהג שלא כשורה חשוף למעשה לתביעה. בנוסף ניתן לתבוע את הגוף הרפואי שבו התנהל ההליך הרפואי, לדוגמה, בית החולים. הרעיון הוא לתבוע את הגוף האחראי ולא להיגרר להאשמה אישית.

אחת החובות החשובות לטיפול ואחד המקומות בהם מתרחשים מקרים רבים של רשלנות רפואית היא באי העברת המידע המלא למטופל. הפסיקה בישראל רואה חשיבות גדולה בהעברת כלל המידע למטופל, בעיקר בניתוחים שמועדם נקבע מראש.

תפקידו של עורך הדין הוא משמעותי מאד, מכיוון שהוא זה שיקבע את האסטרטגיה של המשפט, החל מהחלטה להגיש את כתב ההגנה ואת גורמים הנתבעים. כמו כן הוא ייצג את התובעים בבית המשפט והיה הנציג שלהם מול כל הגורמים הרלוונטיים.

כתוב את הכותרת כאן

רוצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
Picture of משרד עורכי דין אונגר שויגמן

משרד עורכי דין אונגר שויגמן

אונגר שויגמן, משרד עורכי דין בהנהלתם של עורך דין אדיר שויגמן ועורכת דין אנה אונגר הינו משרד בעל ניסיון עתיר שנים בתחומי הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.
פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ונסייע גם לכם להשיג את הצדק המגיע לכם.

מידע נוסף סביב הנושא

לייעוץ עם עו"ד השאירו פרטים!

אונגר שויגמן משרד עו"ד רשלנות רפואית | מימוש זכויות רפואיות | נזקי גוף לוגו
5/5