רשלנות רפואית – לידת פג

אחד מכל עשרה תינוקות נולד טרם זמנו ומוגדר כפג, עבורו נספר הגיל ה"מתוקן" בהתאם למועד הלידה המקורי. אלא שלא כל לידת פג היא מצב טבעי בהכרח ולעתים נגרמת גם כתוצאה מסיבוך או אי הכללת סיכוני הלידה המוקדמת. במאמר זה נדון באירועי רשלנות רפואית – לידת פג ובנסיבות שמקנות זכאות לתביעת פיצויים בנושא.

 

מהי פגות?

פגות היא למעשה מידת התפתחותו של הפג ביחס לשבוע ההריון בו הוא היה אמור להימצא טרם לידתו. בפועל, בתי החולים בישראל מחשיבים לידה כלידת פג אם התרחשה בשבוע 36 ומטה ו/או במשקל נמוך מ-2 ק"ג.

החל משבוע 36 להריון והלאה ובמשקל לידה תקין, לידת התינוק לא תיחשב כלידה של פג על כל המשתמע מכך מבחינה רפואית. תינוקות שנולדו עם מחלה, מום או תסמונת יועברו גם כן לטיפול במחלקת הפגיה אך אינם נחשבים כפגים בהגדרה כל עוד לידתם התרחשה במועד תקין.

את גיל הפגים סופרים בהתאם לגיל "מתוקן" על סמך הפער בין שבוע ההריון בו התקיימה הלידה ועד לשבוע 40 להריון, המהווה את מועד הלידה הכללי המשוער. וכך אם למשל נולד הפג בשבוע 32 להריון (כלומר חודשיים טרם המועד המשוער), אזי כשיהיה בגיל חודשיים, יעמוד גילו המתוקן על אפס.

 

סיבות אפשריות להיווצרות הפגות (לידה מוקדמת)

רוב הלידות המוקדמות מתרחשות בצורה יחסית ספונטנית, כתוצאה מפקיעת מי שפיר מוקדמת או כניסה לצירים. במקרים אחרים, ייתכן שהלידה הוקדמה כפועל יוצא של התערבות רפואית שנועדה לזרז את הלידה עקב מצב יוצא דופן.

מצב זה כלל את סיכון האם ו/או עוברה ולכן דרש להשלים כמה שיותר מהר את הלידה על מנת להציל חיים. בין המקרים ניתן למנות אירועים כמו היפרדות שליה, רעלת הריון וגם בלידות מרובות עוברים (בהתאם למקרה). יחד עם זאת, חלק גדול ממקרי הפגות הינם בלתי נמנעים וההתערבות הרפואית שמתאימה למצבים אלה ובכדי למנוע לידה מוקדמת הינם מועטים.

 

גורמי סיכון ללידה מוקדמת של פגים

הגורם המרכזי מכולם הוא רקע מיילדותי של האם שכלל לידה מוקדמת או הפלות קודמות. מצבים אחרים יכולים להיות ריבוי או מיעוט מי שפיר, הריון סמוך יחסית להריון הקודם, הריון מרובה עוברים, משקל נמוך אצל העובר וגם הפרעות מסוימות בשליה בשל מיקומה.

כמו כן, גיל האם נכלל בקבוצת הסיכון ללידה מוקדמת, בעיקר בקרב נשים בוגרות מ-40 וצעירות מ-18, בעלות מחלות רקע שונות ובייחוד מחלות ריאה, לב או כליות. גם לעישון, אלכוהול וסמים קיים חלק בכך וכן פעילות גופנית, יחסי מין, מצבי סטרס או תזונה מסוימת ידועים גם הם כגורמי סיכון.

 

רף 34 השבועות

גורמי הסיכון השונים עשויים להגדיר את ההריון כהריון בסיכון, הדורש מעקב וניטור תכופים יותר לגבי מהלך ההריון ומועד הלידה המתוכנן. מעקב זה מתבטא בביצוע מוניטורים ובדיקות דם ושתן תכופות, בדיקות אולטרסאונד שנועדו לבדוק את התקצרות צוואר הרחם והוראות קפדניות לשמירת הריון.

כל אלו נועדו להגן מפני מצב של לידה מתחת לשבוע ה-34 שבו מסיים העובר את התפתחותו המלאה. האיברים האחרונים להתפתח הם אלו שנמצאים במערכת הנשימה ובפרט הבשלת ריאות העובר. ולכן במקרה של חשש ללידה מוקדמת עוד לפני שבוע 34, נהוג לבצע זריקת צלסטון להבשלת ריאות ובכך לקדם את קצב ההתפתחות הקרוב לסיומו ולמנוע פגיעה רפואית וסיבוכים רפואיים לתינוק עד כמה שניתן.

 

אירועי רשלנות רפואית – לידת פג

למרבה הצער, קיימים מקרים שבהם חלה התרשלות סביב מעקב ההריון, באבחון גורמי הסיכון או בכניסה למועד הלידה המתוכנן, באופן שמביא ללידה מוקדמת של פג, המכילה סיבוכים מכל קשת המצבים הרפואיים. סיבוכים אלה עלולים להותיר את הפג הקטן עם נזק מורכב ובלתי הפיך, החל מבעיות שגורמות לעיכוב התפתחותי חמור וכלה בפגיעות לבביות ומוחיות, ליקויי שמיעה וראייה ועוד.

לפיכך, כל מצב שבגינו לא בוצע מעקב הריון תקין, לא נכללה האם בקבוצת הריון בסיכון ומצבו התקין של העובר לא נוטר כראוי, עלול להיחשב כאירוע רשלנות רפואית המוביל ללידת פג. יצוין כי גם אחרי לידת הפג יש להמשיך לבצע מעקב רפואי קפדני והדוק, להפנות את האם ותינוקה לקבלת טיפולי המשך ולדאוג לטיפול רפואי מסור ומקצועי במחלקת הפגיה.

אם חלילה בכל אחת מהתחנות הללו חלה התרשלות, הרי שיש מקום לפנות לעורך דין רשלנות רפואית ולבדוק האם קיימת עילה לתביעה.

 

נקודה חשובה לעניין רשלנות רפואית בלידת פג

כאמור, לא כל לידת פג תיחשב כרשלנות רפואית ולכן רק מצבים שבהם הפר הצוות הרפואי את חובת הזהירות, לא נקט בכל פעולת מנע והתערבות מתבקשת כדי להימנע מסיבוכי הפגות (למשל אי מתן זריקה להבשלת ריאות), לא החשיב את האם בקבוצת הסיכון ללידה מוקדמת ואף לא יידע אותה על הסיכון הכרוך בכך – עשויה להצדיק בפועל עילה לתביעה.

זאת ועוד – ככל שהלידה הסתיימה בשלום על אף הפגות, הרי שלא ניתן לבסס נזק שנגרם לתינוק וסופה של התביעה להידחות. ולכן כלל האצבע בתביעות אלה הוא שיש להוכיח הן את מקור ההתרשלות המדויק, דרך פעולה, החלטה או יידוע רפואיים כלשהם והן את הנזק שנגרם כתוצאה מכך ליילוד.

 

ילדכם נולד בלידה מוקדמת וסובל מסיבוכי פגות? פנו אלינו להתייעצות

רשלנות רפואית בלידת פגים נחשבת לפחות שכיחה ביחס לאירועי רשלנות מיילדותיים אחרים, אך היא בהחלט קיימת ומסבה נזקים בלתי הפיכים לתינוק וכתוצאה גם למשפחתו הנדרשת לטיפולים מיוחדים ולתמיכה רפואית רבה ומאתגרת בכל מובן.

על מנת לאזן את הקושי יחד עם עשיית הצדק וקבלת עזרה כלכלית, תוכלו לפנות אלינו למשרד עורכי הדין אונגר שויגמן, כדי להתייעץ בנוגע לתהליך הגשת התביעה ולבחון האם יש מקום לתבוע גם בשל המקרה שלכם. אנו זמינים להתייעצות מקדימה ללא התחייבות וניתן לתאם איתנו פגישה בנושא כבר עכשיו.